בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ג'נין? ג'נין!

חדשות טובות מגיעות כעת דווקא מהעיר שהתגאתה בעשרות מחבלים מתאבדים. האמריקאים רואים בג'נין פרויקט מיוחד, הרשות מתאמצת ואפילו ישראל משתכנעת שמשהו קורה. היעד הבא הוא טול-כרם

תגובות

ג'נין

כל המחנות הצבאיים דומים, ובמקרה של המזרח התיכון, הם גם עוברים מדי פעם מיד ליד, מבלי שיתחולל שינוי משמעותי בסממניהם החיצוניים. במתחם המוקטעה בג'נין - שישראל מסרה לידי כוחות הביטחון הפלשתיניים ב-1996, פוצצה חלק ממנו ב-2001 וכעת הוא שוב משמש כמפקדה פעילה של הרשות - אפילו נותרה במקומה המראה ליד שער היציאה, המוכרת מכל בסיס צה"לי. רק את הכתובת "חייל, שפר הופעתך" הסירו הפלשתינאים. כל השאר במקומו מונח.

ברחבת הבסיס, שעליו השקיפה פעם לשכת המח"ט הישראלי שבה ישבו קצינים כמו עמוס מלכא ויואב גלנט, התנהל ביום שני בבוקר בעצלתיים מסדר בוקר פלשתיני. רס"ר משופם המטיר פקודות על שוטריו, שצעדו בסך בשלושה טורים, עדיין מסירים קורי שינה מעיניהם. המסדר הזכיר מאוד מסדר צה"לי: בליל מדים וכומתות, צעידה לא מתואמת וחוסר חשק בולט. שוטר אחד אפילו ענה לצלצול טלפון סלולרי תוך כדי התרגילים. לא נפקד גם מקומם של האפסנאים בלבוש אזרחי למחצה, שצפו מהצד, משועממים בעליל, בעמיתיהם הקרביים יותר, כשהם סובלים בחום. אלה מראות שלא היו מפתיעים כל חייל בצה"ל.

ג'נין היא כעת התקווה הגדולה של כל מי שמתאמץ להפיח חיים מחודשים בתהליך השלום. כשבוואשינגטון מתקרב ממשל בוש לסיום כהונתו, בעזה מבסס חמאס שלטון ללא עוררין (ובתוך כך, טובח השבוע בבני חמולת דורמוש הקיצונית), ובירושלים וברמאללה מבינים בהדרגה כי התקווה לגבש "הסכם מדף" עד סוף 2008 נגוזה - ג'נין מספקת את החדשות החיוביות היחידות בסביבה. במאי השנה החל "הפרויקט": ניסיון של הרשות הפלשתינית להחזיר לידיה שליטה כמעט מלאה, כפי שלא היתה בידיה מאז 2001, בנעשה בג'נין.

התוכנית מתנהלת תוך מעורבות גדולה של הקוורטט הבינלאומי - ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם - ובעיקר בליווי צמוד של האמריקאים. ישראל, מצדה, צימצמה את היקף הפעילות הצבאית בג'נין ובסביבתה, איפשרה הקלות בתנועה אל העיר וממנה ומסייעת במידת מה למאמץ להתניע מחדש את הכלכלה בצפון השומרון, בין השאר באמצעות ההיתר המחודש לערבים ישראלים לבקר בג'נין.

ארבעה וחצי חודשים מאז תחילת התוכנית, ג'נין היא הצלחה גדולה, בהתחשב באווירה הזהירה והפסימית שהכתיבו הכישלונות הקודמים בשנות האינתיפאדה השנייה. מספר ההתרעות המודיעיניות שבידי השב"כ, בדבר ניסיונות לפיגועים באזור, נמוך מאוד. שיעור התקריות עם צה"ל ירד כמעט לאפס. בחיי המסחר והתעשייה חל שיפור קל ומה שחשוב יותר מכל מבחינת הפלשתינאים - הסדר חזר לרחובות.

גם בישראל מבשילה באטיות ההכרה שמשהו חיובי מתרחש כאן. שר הביטחון אהוד ברק, ראש השב"כ יובל דיסקין והרמטכ"ל גבי אשכנזי, שיבחו באחרונה את השינוי שחל בג'נין. העיר שראתה עצמה כמובילת האינתיפאדה, שממנה יצאו עשרות מחבלים מתאבדים לפיגועים רצחניים בישראל, היא כעת מקור יחסי לחדשות טובות.

אי אפשר לטעות: זו ג'נין אחרת. בביקור בעיר השבוע, בלט היעדרן המוחלט של הכנופיות החמושות מהרחובות. במקומן הורגשה נוכחות מסיווית של כוחות הביטחון הפלשתיניים. בצומת מרכזי בכביש הגישה הדרומי לעיר נפרסו שלושה כלי רכב של המנגנונים השונים ובהם 12 שוטרים. מפקד הכוח, סמל איברהים חבאס מהביטחון הלאומי, מסביר שהמשימה המרכזית של אנשיו היא שמירת סדר ברחובות. "אנחנו פועלים גם נגד גנבי רכב וגם נגד מה שאתם קוראים ארגוני טרור. אם נראה מישהו הולך עם קלצ'ניקוב, בלי אישור, נעצור אותו ונחרים את הנשק".

אנשיו נראים ערניים, ממושמעים, אבל הציוד והמדים עדיין נראים כמו תערובת לא מגובשת. גם הנחיות נשיאת הנשק גמישות (בחלק מהרובים הנצרות פתוחות; באחרים סגורות). אפילו במחנה הפליטים ג'נין, שבו נוהל הקרב העקוב מדם במבצע "חומת מגן" באפריל 2002, לא נראה הפעם זכר לנוכחות המבוקשים החמושים. זכריה זביידי בפנסיה ויורשיו לא בסביבה. אין שום דמיון בין המחנה של היום לזיכרון של מראהו מתוך נגמ"ש ישראלי, למחרת הקרב ההוא. במקום "גראונד זירו" המקומי, שבו החריבו הדחפורים הישראליים עשרות בתים, נבנו בתים חדשים, שהלובן שלהם בוהק בהשוואה לחזות החבוטה של הבתים הישנים יותר.

חלק גדול מהקרדיט על השינוי מגיע לראש הממשלה הפלשתיני, סלאם פיאד, שמוכיח עצמו כפוליטיקאי המרשים ביותר שנראה בצד השני זה שנים (ומביא יותר תוצאות גם בהשוואה לרבים מעמיתיו הישראלים). אבל להצלחה בג'נין יש שושבין מרכזי נוסף: הממשל האמריקאי, ובעיקר שני שליחיו הביטחוניים הבכירים לאזור, הגנרלים ג'יימס ג'ונס וקית דייטון.

לאט ובסבלנות, סייעו כאן האמריקאים לייצר שינוי מרשים. גם ישראל, שהתייחסה תחילה בחשדנות ואפילו בזלזול לרעיונות האמריקאיים, נאלצת להודות בכך בהדרגה. הספקנות נבעה, בין השאר, מכישלונו של דייטון בעזה, שם הוא שם את יהבו על כוחות הרשות עד הרגע האחרון, ימים אחדים לפני שניגפו בפני חמאס ביוני 2007. אבל הגדה, בינתיים לפחות, אינה עזה והתהליך הפעם סדור ומחושב בהרבה. ישראלים העובדים באינטנסיוויות מול ג'ונס ודייטון מתפעלים מהרצינות האמריקאית, גם אם בצבא לא תמיד ירד האסימון ולשכותיהם של בכירים במערכת מרשות לעצמן לא להחזיר טלפונים לגנרל שלושה כוכבים מארה"ב.

ג'ונס, מתברר, ביסס לעצמו מעמד משמעותי אצל שרת החוץ האמריקאית, קונדוליזה רייס. בצוות שלו יש נוכחות קבועה של כל הגורמים החזקים בממשל - מסגן הנשיא, דרך המועצה לביטחון לאומי, הפנטגון והסי-איי-אי. הוא גם מעדכן בקביעות את המטות של שני המועמדים לנשיאות, ג'ון מקיין וברק אובמה. כשתהליך אנפוליס נראה כאילו עלה על דרך ללא מוצא, הרעיון של שינוי והישגים מלמטה נושא יותר חן בעיני האמריקאים.

הנשיא ג'ורג' בוש יידרש להציג את סיכום מעשיו אשר למזרח התיכון, לקראת סוף השנה הנוכחית. ג'נין עשויה לקבל שם מעמד חשוב יותר מכפי שהיה לה עד כה. כדי להעצים את ההישג, מחפשים כעת האמריקאים דרך להרחיב את התוכנית לאזורים נוספים בגדה. פיאד הציע את חברון, אולם ישראל וארה"ב מסתייגות, מחשש שחיכוך עם המתנחלים שם יוליד התרסקות. אפשרות אחרת, הנבחנת ביתר רצינות, היא טול-כרם.

הקשר ההדוק עם האמריקאים הוליד שינוי במעמד מנגנון הביטחון הלאומי (בטח"ל) הפלשתיני: יותר מקצועי, פחות מושחת וזוכה לכבוד מהמנגנונים האחרים. השבוע יצאו אנשי החטיבה השלישית של הבטח"ל לאימון בהדרכה אמריקאית בירדן. סלימאן עמראן (אבו-חדיד) הוא מח"ט ג'נין, המפקד מטעם הבטח"ל. בשיחה בלשכתו במוקטעה הוא אומר שהחיכוך עם החמושים היה פחות חמור מכפי שאפשר היה לשער. מבחן ראשון נרשם כשחמושים הרגו ביריות קצין מכוח 17. המח"ט ניצל את המשבר לתצוגת כוח וסילק את המבוקשים מבית החולים העירוני, סמוך למחנה הפליטים, מתחם שאותו הפכו בכוח למפקדתם כשהם מסלקים את הצוות הרפואי מאחד מאגפי בית החולים. "כל תושב שתשאלו יגיד לכם: החזרנו את הביטחון לעיר", הוא מתגאה.

עמראן, איש אש"ף ותיק, נולד בכפר דיר-חאטב ליד שכם אבל עשה חלק ניכר משנותיו בגלות, נע בעקבותיו של יאסר ערפאת. ב-1981 שימש כמפקד מוצב הבופור בדרום לבנון, אבל הועבר בתפקיד אחר כמה חודשים לפני שהמבצר נכבש על ידי לוחמי גולני במלחמת לבנון הראשונה. על הסרט "בופור" שמע, אבל לא הספיק לצפות בו. "אני עובד כאן קשה", הוא מסביר.

כשמדברים על ישראל, עמראן מלא תלונות כרימון. בעיירה טובאס נכנסים כוחות צה"ל בכוונה, להפגנת נוכחות בין שתי מפקדות פלשתיניות; בג'נין צה"ל עדיין מרבה במבצעי מעצר ליליים; הצבא מגיב באטיות לבקשות פלשתיניות להיתרים לניוד כוחות ומעכב אישורים לקבלת אמצעים לפיזור הפגנות. כניסת מכוניות לעיר דרך מעבר ג'למה מתמהמהת, "כי עוד לא התקנתם שערים אלקטרוניים. כמה זמן זה צריך לקחת? ככה אתם גם רוצים לתקוף באיראן?"

כמה מהטענות בוודאי מבוססות, אבל נדמה גם שהפלשתינאים התרגלו להאשים את ישראל. לצה"ל יש טענות נגדיות: איסוף כלי הנשק מתנהל באטיות רבה. מתחילת השנה אספה הרשות רק כ-800 כלי נשק, מהם כ-80 רובים בג'נין. זו טיפה בים, יחסית לכמויות הנשק שעדיין מוסתרות בשטח ובלי ספק יישלפו מה"סליקים" במקרה של התלקחות מחודשת, מול ישראל או (בסבירות גבוהה יותר כרגע) בין הרשות לחמאס.

וקיימת, כמובן, שאלת האסירים. הדלת המסתובבת נמשכת. הפלשתינאים מודים כי מרבית פעילי הטרור שנעצרים משוחררים בתוך כמה שבועות. הם מנמקים זאת בהעדרם של מתקני מעצר (וישראל אכן הרסה בשנים האחרונות חלק ניכר מבתי הכלא בשטחים, כחלק מפשיטותיה על מתקני הרשות). מח"ט ישראלי, בגזרה אחרת בגדה, מסביר שמפלס החשדנות ההדדי עודנו גבוה. "אנחנו מבינים שהדיסקט התחלף וגם רואים את השיפור. אבל אחרי ששוטרים פלשתינאים ירו עליך יותר מפעם-פעמיים, קשה לבנות מחדש אמון בהם", הוא אומר.

עקב אכילס מרכזי נותרה הכלכלה: ברוב אזורי הגדה, האזרחים אינם חשים בשינוי ממשי. צה"ל אמנם מדבר על שיפור, אולם דו"ח שפירסם השבוע הבנק העולמי מלמד כי קצב הצמיחה השנתי, 0.8%, נמוך מאוד, במיוחד בהשוואה לקצב גידול האוכלוסייה. גם מספר המחסומים שהסיר צה"ל אינו משנה את התמונה הכוללת - כלכלה שנשענת בעיקר על מגזר ציבורי וקושי לפתח חיי מסחר אפקטיוויים.



חיילי הביטחון הלאומי הפלשתיני בג'נין, השבוע. אפילו במחנה הפליטים אין זכר לחמושים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו