בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ירוק בעיניים

מחקר חדש מגלה כי עם ראשית החקלאות לפני כ-13 אלף שנה החלו בני המזרח התיכון לענוד חרוזים וקמיעות בגוונים שונים של ירוק, לעידוד הפוריות ולהגנה מפני עין הרע

תגובות

חרוזים, ענקים וקמיעות דמויי עין, העשויים מינרלים בגוני ירוק וכחול, מיוצרים זה אלפי שנים ברחבי המזרח התיכון, מטורקיה ועד ירדן. בכל האזור הם מקושרים לפריון - של שדות, של בעלי חיים וגם של נשים - ולהגנה מפני עין הרע. הארכיאולוגית ד"ר דניאלה בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה סבורה כי איתרה את שורשי השימוש בתכשיטים ירוקים, אי אז בשחר המהפכה החקלאית, לפני יותר מ-12 אלף שנה. בבדיקה שערכה ד"ר בר-יוסף באתרים ארכיאולוגיים בישראל התברר כי במזרח התיכון החלו בני אדם להשתמש בחרוזים ירוקים בד בבד עם המעבר מחיים של נוודים-ציידים-לקטים לתרבות של יושבי קבע, המבייתים לצורכיהם בעלי חיים וצמחים.

במאמר שפירסמה בראשית הקיץ בכתב העת "PNAS" כתבה בר-יוסף כי חרוזי אבן החלו להופיע במזרח התיכון עם ניצני המעבר לחקלאות בתקופה הנטופית המאוחרת, לפני כ-11.5-13 אלף שנה, שבה עשו תושבי האזור צעדים ראשונים לקראת ביות הדגנים והקטניות, גידולים שעליהם מושתתת החקלאות עד היום.

חרוזי האבן הראשונים נמצאו באתרים מהתקופה הנטופית המאוחרת. מה שמייחד אותם מחרוזים ומתכשיטים קדומים יותר הוא צבעם הירוק. בר-יוסף, המתמחה בחקר השימוש ברכיכות, מציינת כי ייצור חרוזים הוא אחד המאפיינים הייחודיים של האדם המודרני (הומו סאפיינס).

חרוזים נמצאו גם באתרים הקדומים ביותר, שבהם ישבו בני אדם מודרניים בתקופת האבן. במערת הגדי בכרמל היו חרוזים כבר לפני 110 אלף שנים, במערת קפצה שבהרי נצרת לפני 92 אלף שנה, במערת היונים במרוקו לפני 82 אלף שנה, ובמערת בלומבוס בדרום אפריקה - לפני 77 אלף שנה. כל החרוזים האלה היו עשויים מצדפים וקונכיות. מאוחר יותר החלו לייצר חרוזים ותכשיטים גם מעצמות בעלי חיים, משנהב, מקליפות של ביצי יען ואף ממינרלים שונים. החרוזים האלה היו בגוני לבן, חום, צהוב, אדום, כתום או שחור.

חרוזים העשויים ממינרלים בגוונים שונים של ירוק נמצאו במספרים משמעותיים באתרים שבהם ישבו חברות שהיו בעיצומו של המעבר לחקלאות, כותבת בר-יוסף. הופעתם של חרוזים ירוקים מלווה את תחילת הגידולים החקלאיים, ולכן הועלתה הסברה כי יש להם חשיבות סימבולית וכי הירוק מייצג את צבע היבולים ואת השאיפה להצלחה ולפריון.

הממצאים מבוססים על בדיקה מדוקדקת של 221 חרוזים, שהתגלו בשמונה אתרים ארכיאולוגיים, המתוארכים לתקופה הנטופית המאוחרת ולתקופת האבן המאוחרת (התקופה הניאוליתית), מלפני כ-13 אלף שנה ועד לכ-8,500 שנה לפני זמננו.

בבדיקות שערכה ד"ר נעמי פורת מהמכון הגיאולוגי הישראלי, החרוזים באתרים אלה - עינן שבגליל העליון, מערת אל-ואד בכרמל, כפר החורש שבהרי נצרת, גלגל 2, 1 ו-3 בבקעת הירדן וכן חתולה בשפלת יהודה וראש חורשה שבנגב - יוצרו ממינרלים בעלי גוון ירוק כמו אפטיט, מלאכיט, אמזוניט או טורקיז.

המינרלים האלה, מציינת בר-יוסף, אינם מצויים בסמוך לאתרים שנבדקו והיה צורך לייבאם. בתחילה כרו אותם באזור עמק הירדן ובעבר הירדן ואחר כך באזורים רחוקים יותר, כמו מכרות תמנע שבערבה, ג'בל ארקה שבסעודיה או סרביט אל-חאדם שבסיני, שהוא האתר היחיד הידוע כמקור לטורקיז במזרח התיכון. המאמץ שהיה כרוך באיתור המינרלים ששימשו לייצור החרוזים הירוקים מעיד על החשיבות שיוחסה להם.

המעבר לישיבת קבע ולאורח חיים חקלאי היה שינוי מרחיק לכת, שהביא עמו צרות לא מעטות. בראשית המהפכה החקלאית חלה עלייה בתחלואה במחלות שונות, ובעיקר במחלות זיהומיות שהיו פחות נפוצות קודם לכן, וכן היתה עלייה בתמותת תינוקות ובשיעור הנשים שמתו בלידה.

הפגעים, המחלות והמוות יוחסו לעין הרע והאמצעי להרחקתה היה קמיע שעוצב כעין - שמשיבה מבט לעין הרע ומתמודדת נגדה. חלק מהקמיעות יוצרו מקונכיות מהמין המכונה פי הכושי, שצורתו דומה לצורת עין, ואחרים יוצרו ממינרלים בצבע המזכיר את צבע הים, שממנו באה הקונכייה, ועוצבו בצורת עין.

קרוב לוודאי שהחרוזים והקמיעות נועדו לסייע לשמירה על בריאותם ושלומם של החקלאים ומשפחותיהם, והיו מופקדים גם על פוריותם של השדות, שכן יבולים טובים בוודאי תרמו לאיכות החיים של החקלאים הקדומים. הקמיעות הירוקים גם היו אמצעי ריפוי משלים לצמחים מסוימים שבהם טיפלו בחוליים שונים.

הקשר של הצבע הירוק לפוריות השדות ולשמירה על הבריאות קיבל גם ביטוי לשוני. בהתייעצות עם הבלשנית תמר צבי, התברר לבר-יוסף כי לא רק בעברית יש קרבה בין המלה ירק למלה ירוק, אלא גם בשפות אחרות. במצרית עתיקה, למשל, היתה מלה מיוחדת לצבע שאיפיין קמיעות נגד עין הרע - כחול-ירוק כעין הים. בשפת הזולו המלה המסמלת צבע ירוק-תכלת, קשורה לצמיחה, פריון ובשלות.

החרוזים הירוקים מתקופת ראשית החקלאות לא נמצאו בקברים. מכאן מסיקה בר-יוסף כי אלה נחשבו חפצים יקרי ערך ורבי השפעה, ולכן העדיפו לא לקבור אותם, אלא להמשיך וליהנות מכוחותיהם. מאז ועד היום ממשיכים החרוזים והקמיעות בגוני הירוק למלא תפקיד דומה - סיוע לפריון, שמירה על הבריאות והגנה מעין הרע.



חרוזים ירוקים. הירוק מייצג את צבע היבולים ואת השאיפה להצלחה


הקמיעות יוצרו מקונכיות מהמין המכונה פי הכושי, שצורתו דומה לצורת עין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו