בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוי לשווארצע שנופל להם ליד

החרדים בקראון הייטס לא סומכים על המשטרה שתטפל באי הבנות שיש להם עם השחורים. מתנדבים יהודים מפטרלים בשכונה ועושים שם סדר

תגובות

ניו יורק

כשחצי תריסר ניידות משטרה חסמו את שדרות קינגסטון פינת רחוב לפרטס בשכונת קראון הייטס, הצומת כבר היה מלא אנשים. גדי הרשקוף, רחב כתפיים, מזוקן וקצר רוח, עמד מתחת לאחד הרמזורים וניהל את האירוע. הוא הציב כמה צעירים מזוקנים במכנסיים כהים ובטי-שירטס כחולות מסביב לשני גברים, שנראו המומים מעט. הוא נבח פקודות ועדכונים לתוך מכשיר קשר ושני טלפונים סלולריים. כשנחה עליו דעתו, הוא שוחח עם שלומי קליין, עבדקן ג'ינג'י ובהיר עיניים שעמד לידו.

20 דקות קודם לכן, שני הגברים שהוקפו בטבעת המסוככת - מוסי סלייטר ואביו - חזרו מתפילת מוצאי שבת בבית הכנסת המרכזי של תנועת חב"ד. כששני החסידים הלבושים בחליפות שחורות, כיפות וציציות עברו בפינת הרחוב, צעיר שחור כינה את סלייטר האב "יהודי מסריח" ודחף אותו. כשמוסי, בן 20, ניסה להתערב, הצעיר חבט בפניו בעוצמה.

התוקף נעלם לתוך החשיכה, אבל למרות הקרבה לביתם והידיעה שרוב הבניינים באזור מאוכלסים בחסידי חב"ד, שני החסידים היו לבד. הסלייטרים היו זקוקים לעזרה, אבל המחשבה להתקשר 911 (משטרה) אפילו לא חלפה בראשם. במקום זאת הם חייגו מספר בן שבע ספרות, שחסידי לובביץ' בקראון הייטס זוכרים בעל פה או שומרים בזיכרון של הטלפונים שלהם. בתוך כמה דקות הגיעו לצומת הרחובות שלוש מכוניות אזרחיות. הן היו נהוגות על ידי אנשי "שומרים" - ארגון הגנה עצמית יהודי לא חמוש, שפועל בשכונה שבה נמצא לבה הפועם של חסידות חב"ד ושבה חיים יהודים לצד שחורים.

אנשי "שומרים" איבטחו את צומת הרחובות החשוכה, טיפלו בפצעיו הקלים של מוסי סלייטר וגבו עדות ממנו ומאביו. רק אז הם התקשרו למשטרה. בזמן שהשוטרים טיפלו באירוע, החסידים בחנו את לובשי המדים, עישנו סיגריות והתלוננו על העלייה האחרונה בשיעור הפשיעה בשכונה. לפי נתוני המשטרה, ב-2005 נרצחו בקראון הייטס 18 בני אדם, עלייה משמעותית לעומת 2004. מוקדם יותר השנה נרצח בשכונה חסיד חב"ד אפרים (פרדריק) קליין. למרות פרס כספי גבוה שהוצע למי שימסור מידע שיוביל לרוצח, לא נעצר איש.

לא סתם יש כאלה שקוראים לשכונה קריים הייטס.

הרגשת פוגרום ב-1991

אין נתונים שמראים כי כ-15 אלף חסידי חב"ד הגרים בשכונה סובלים מהפשע המתגבר יותר משכניהם, אבל היהודים לא צריכים מספרים. הם חשים מאוימים בסביבה שהם מתארים כ"אנטישמית", ומשוכנעים שהם זקוקים ליחידת המתנדבים הקשוחה. מעבר לכך, הם אומרים שבני הקהילה מרגישים נוח יותר להתקשר ל"שומרים" מאשר למשטרה. כיחידה שמבוססת על מתנדבים, "שומרים" רואים עצמם כקו ההגנה האחרון של החב"דניקים בשכונה - נגד העולם החיצוני בכלל ונגד השחורים בפרט.

"אנשים מהקהילה מתקשרים אלינו כי הם מכירים אותנו. כשאנחנו מגיעים לאירוע, אנחנו מבינים את האנשים ואת התרבות שלהם", הסביר אייזיק זלרמאייר, המנהיג הלא רשמי של "שומרים" ואיש הקשר של הארגון עם משטרת ניו יורק.

ברוך שפילמן, לשעבר ראש מועצת הקהילה היהודית בשכונה שהיה גם חבר בארגון, מסכים. "אם יש שריפה נחייג 911, אבל אם רוצים משטרה, נחייג קודם ל'שומרים' ורק אז 911", אמר. "המשטרה הם גויים. הרבה פעמים הם אומרים לעבריין השווארצע מה להגיד כדי שלא ייעצר. הם אומרים לו להגיש תלונה נגד היהודי ואז אומרים ליהודי 'שמע, הוא יגיש נגדך תלונה, אולי עדיף שתוותר על התלונה שלך?'"

הפרופ' סמואל היילמן, סוציולוג מקווינס קולג' בניו יורק המתמחה בקהילות חסידיות, אמר שאפשר להבין מדוע החסידים תופשים את עצמם כנתונים לאיום קבוע. לדבריו, "הקהילה היהודית בקראון הייטס קטנטנה. לעתים היהודים שם הם מיעוט אפילו ברחובות שהם כביכול שלהם, ומשום כך הם מרגישים לא מוגנים כשהם משווים עצמם לחסידויות האחרות בעיר".

הצורך של הקהילה היהודית ב"שומרים" ברור לאנשי חסידות לובביץ'. הם זוכרים בכאב את הרגשת ה"פוגרום" שחשו במשך ארבעה ימים ארוכים בקיץ 1991. לטענתם, באירועים שנודעו לימים כ"מהומות קראון הייטס", המשטרה נטשה את הקהילה היהודית לחסדי הפורעים השחורים שהשתוללו בשכונה ובזזו, הכו ורצחו.

עם זאת, לא כולם רואים את קיומו של המשמר האזרחי היהודי באהדה. המשטרה מתייחסת ל"שומרים" באמביוולנטיות. מצד אחד, זה אינו הארגון האזרחי היחיד בניו יורק שפועל לצמצום הפשיעה ולהרתעת עבריינים. מצד שני, המשטרה לא אוהבת שגופים אחרים מכרסמים במעמדה כבעלת המונופול על הפעלת אמצעי האלימות בחברה. לדברי השוטר הקהילתי וינסנט מרטינז, האחראי על הקשר עם הארגון, "אסור להם על פי חוק ואין להם אישור מאתנו לעצור אף אחד ברחוב. הם יכולים להיות משקיפים, אבל אסור להם לשים יד על אף אחד".

גם דייריה הלא יהודים של קראון הייטס מסתייגים מפעילות הארגון. לא קשה להבין אותם. כשקבוצת בריונים מתייחסת לשכונה כפי ששריפים מתייחסים למחוז שלהם וכשאותם בריונים מרשים לעצמם ללכוד, לעכב ולעתים להכות חשודים שכמעט כולם שחורים, נשמעים מדי פעם קולות שמאשימים את "שומרים" בגזענות. כמה אירועים אלימים שהתרחשו בשנים האחרונות רק חיזקו את הרושם הזה בקרב תושבים ומנהיגים שחורים בניו יורק.

"החיות השווארצע האלו"

בפינת קינגסטון ולפרטס, גדי הרשקוף, נהג אוטובוס תלמידות בן 31 והמתאם של "שומרים" בקראון הייטס, חזה קיץ חם. "כשמזג האוויר מתחמם, הבעיות מתחילות. כך זה כל שנה, אבל עכשיו זה יותר גרוע. הפשע כאן עולה ומתחילים להרגיש את המתח עם החיות השווארצע האלו. זה כמו אזור מלחמה פה".

טרם סיים לשטוח את תלונתו, התקבלה קריאה נוספת ממוקד "שומרים". חבורת הגברים נשלחה לפינה של רחוב אמפייר ושדרות ברוקלין, לסייע לזוג יהודי במכונית. בני הזוג אמרו כי נערים שחורים השליכו אבן גדולה על השמשה הקדמית של מכוניתם ונמלטו. תודה לאל שהשמשה לא התנפצה, הוסיפו והצביעו על השריטה שהאבן גרמה. ברוך השם.

הרשקוף וקליין אמרו כי שתי התקריות חיזקו את הרושם שהשכונה מותירה בלבם זה שנים. כל צומת שחצו העלה בהם זיכרונות. "כאן, בפינה של סקנקטאדי וקארול, שווארצע שדד טלפון סלולרי מילד יהודי והכה אותו בכזאת עוצמה שהיה צריך לאשפז אותו", נזכר הרשקוף, "בין קינגסטון לברוקלין חטפו לא מזמן ארנק מאשה יהודייה. ביוניון וברוקלין ילדות שווארצע תקפו ילדה יהודייה, גנבו לה את הסלולרי ותלשו לה עגיל מהאוזן".

מהורהרים ומלאי נוסטלגיה, הרשקוף וקליין, סוחר ירקות בן 28, המשיכו לתור אחר פעילות חשודה. שניהם הצטרפו ל"שומרים" כשהיו בני נוער. הרשקוף עשה זאת בזמן המהומות ב-1991. "השווארצעס הגיעו מכל הכיוונים. הם שרפו ואן מחוץ לבית הכנסת באיסטרן פארקוויי, הפכו מכוניות, רדפו אחרי יהודים והכו אותם. לראש העיר אז, דייוויד דינקינס, לא היה אכפת והמשטרה לא יכלה לעשות דבר. היה חשוב שנהיה ברחוב, שנראה לאנשים שיש מישהו שהם יכולים לסמוך עליו", הוא נזכר.

לדברי הרשקוף, אדם שרוצה להצטרף ל"שומרים" צריך לגור בשכונה, לעבוד ולהיות ללא עבר פלילי. אנשי הארגון מסרבים לומר מה מספרם, אולם לפחות שני צוותים שלהם מסיירים מדי לילה בחלק היהודי של השכונה. הם מחפשים פורצים, סוטים ואת כל מי שיכול לפגוע ביהודי מהקהילה. "אתה לא צריך להיות בחור גדול בשביל להצטרף אלינו", צחק האיש הגדול, "יותר מכל דבר אחר אתה צריך להיות מענטש".

פיצול כפול

את הצורך להקים ארגון משמר משלהם חשו יהודי קראון הייטס בתחילת שנות ה-60. באותה תקופה החלו להגיע לשכונה מהגרים שחורים מהאיים הקריביים והתעוררו מתחים גזעיים. בעקבות אונס ורצח של צעירה יהודייה בידי גבר שחור, ב-1961, החליט הרב סמואל שריג' להקים את "מכבים" - קבוצת הסיור היהודית הראשונה בשכונה. מאז מסיירים יהודים בחלק היהודי של קראון הייטס.

ב-1973 הצטרפו אנשי "מכבים" ל"ועד הקהל" היהודי כזרוע המבצעת שלו ושינו את שמם ל"שמירה". הארגון צמח לצד הקהילה והתאים עצמו לצרכיה. אנשיו החלו להיקרא לטפל במקרי אלימות במשפחה וסכסוכי שכנים ולחפש ילדים וקשישים שהלכו לאיבוד. בשנות ה-70 אימצו את המודל קהילות חסידיות אחרות בניו יורק, בשכונות כמו בורו פארק, ויליאמסבורג ופלאטבוש.

הארגון הרחיב את השפעתו בקהילה, אולם ב-1996 החלה שרשרת אירועים שהובילה לפיצול ולריב גדול. באותה שנה רדפו שניים מחברי הארגון אחרי ילד שחור שנחשד על ידם בגניבת אופניים. הם התמודדו עם דודו, קנת הארטלי, שניסה להגן עליו. כששוטרים הוזעקו להפסיק את הריב בין השלושה, הם מצאו את הארטלי מדמם מראשו. שני החסידים נעצרו והואשמו בהכאת הארטלי. התקרית נהפכה לסוגיה גזעית ופוליטית. ראש העיר אז, רודולף ג'וליאני, הכריז שהמשטרה תפקח מעתה "מקרוב" על פעילות "שמירה". הכומר השחור והפרובוקטיווי אל שרפטון תקף את החלטת המשטרה לשחרר את החסידים לאחר מעצר קצר מדי, לטעמו.

הבליץ התקשורתי השפיע על היחסים בקהילה. אנשי ארגון "שמירה" טענו שלא קיבלו גיבוי ממועצת הקהילה היהודית בשכונה והחליטו לפרוש. אחר כך קם ארגון עצמאי חדש, שאימץ את השם "שומרים". שנה מאוחר יותר, בעקבות ריב פנימי, פרשו כמה מחברי "שומרים", חברו למועצת הקהילה היהודית והקימו מחדש את "שמירה". כיום פועלים בשכונה שני הארגונים ושוררת ביניהם איבה גלויה.

לדברי שפילמן, שעמד בראש מועצת הקהילה בתקופת הפיצול הכפול, אנשי "שומרים" הם "גורם מתמשך לכאב לב. רק לפני חודשיים חברים ב'שומרים' ראו שווארצעס מרביצים לחבר ב'שמירה' ולא עזרו לו". הרשקוף מ"שומרים" מתעצבן על כל אזכור של הקבוצה היריבה. "זה כואב כי הם היו החברים הכי טובים שלנו. הם מלמדים אנשים איך לשנוא. אנחנו לא אנשים כאלו. אתה יודע מה? שיילכו להזדיין!" בינתיים, הסכסוך מעכב יוזמה של מנהיגים שחורים לפירוק הארגונים היהודיים ולהקמת משמר אזרחי שכונתי מעורב לשחורים וליהודים, שעשוי למתן את המתח הבין-גזעי.

מתנגדים לפטרול משותף

הן ל"שומרים" והן ל"שמירה" יש היסטוריה של הפעלת כוח חריג על חשודים. באוגוסט 2005, לאחר שחברים ב"שמירה" הכו פורץ, התפשטה בקראון הייטס שמועה שלפיה יהודים הרגו שחור והשכונה עמדה לפני פיצוץ. אבל המשטרה הבינה את הפוטנציאל האלים של המצב והזעיקה את הפעיל השחור ריצ'רד גרין, שהרגיע את הרוחות.

גרין, מנהל מרכז נוער בשכונה, אמר שלארגונים היהודיים דרושה יותר "בגרות". הוא הזכיר את יוזמתו, לאפשר לכל תושב בשכונה שירצה בכך להצטרף לארגונים היהודיים. לדבריו, "אם תהיה להם בגרות, הם בהחלט יוכלו לעזור יותר לקהילה. אם זה יהיה משמר אזרחי רציני, אני בטוח שנוכל למצוא לא מעט שחורים שירצו להיות חלק מזה".

היהודים לא מתלהבים מהרעיון. אייזיק זלרמאייר אפילו חושב שהיוזמה אינה ראויה לדיון. "מדובר בארגון יהודי", אמר. לדברי שפילמן, היוזמה להקמת סיירת משותפת היא רעיון אבסורדי: "האם גולני ופתח יכולים לצאת לפטרול ביחד? זה בכלל לא הגיוני!" הרשקוף סיפר, שמכר שחור שאל אותו מדוע חברי "שומרים" אינם מסיירים בחלקים "השחורים" של קראון הייטס. "אמרתי לו שאם יארגן לי שכפ"ץ ועוזי, אבוא אתו", סיכם.

קליין רואה את הדברים אחרת. גם הוא בטוח שליהודים אסור לוותר על הכוח שצברו בשכונה, לחלוק אותו עם אחרים ולהכניס לשורותיהם גויים. אבל מבחינתו, מדובר באיסור שהוא גם ציווי להמשיך הלאה. "סבא שלי היה ניצול שואה ואני מרגיש שבעולם הקטן שלנו לפעולה של כל אדם יש השפעה. אני עושה את זה כי אני לא מוכן ששוב תהיה שואה", אמר.



מעצר חשוד בקראון הייטס (המזוקנים - חברי "שומרים"). למשטרה יחס אמביוולנטי: זה אינו הארגון האזרחי היחיד שפועל לצמצום הפשיעה, אך היא לא אוהבת שמכרסמים במונופול שלה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו