כש"חסיד נשוי" פוגש את "מתה על הקב"ה" - כללי - הארץ

כש"חסיד נשוי" פוגש את "מתה על הקב"ה"

אשתו לא יודעת על העולם החסוי שלו, על הצ'טים, על הידידות. וממילא כל זה לא קיים ממש במציאות. מאות צ'טים ופורומים חרדיים באינטרנט הומים אדם למרות איסורי רבנים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הוא מתאהב מהר. אם יש לו מזל, האהבה תימשך גם כמה שבועות. תלוי כמה זמן נדרש לבחורה חרדית בת 20, נאמר, שזה עתה סיימה את הסמינר, לגלות אותו בחדר הצ'ט "חרדים" בפורטל תפוז ולהפוך אותו לאוזן הקשבת שלה עד שהיא מתארסת. בזמן הגנוב הזה, עד החתונה, הסודות ביניהם הם מהמתוקים שיש, והרגשות עמוקים כפי שלא יהיו לעולם. "הן תמיד מבטיחות להזמין אותי לחתונה, אבל זה לא קורה", הוא אומר בצער. אבל מחר יום חדש. "בצ'ט אתה מתאהב או שמתאהבים בך", הוא אומר. "יש שם אהבה בשפע. אתה צריך רק להיכנס".

הוא התחתן צעיר. עתה הוא בשנות השלושים המוקדמות לחייו. יש לו חמישה ילדים. בנערותו השתתף בהפגנות הגדולות בכביש בר אילן בירושלים, עיר מגוריו. אפילו תלה כמה פשקווילים ברחובות. ניבאו לו עתיד מזהיר של עסקן. אחר כך משהו קרה. "נפתחתי לעולם, התבגרתי, והיו לי ספקות שגרמו לי למשבר אמונה". כלפי חוץ הוא נראה כאחד החרדים. אשתו לא יודעת על העולם החסוי שלו, על חיבוטי הנפש, על הצ'טים ובוודאי לא על הידידות. וממילא כל זה לא קיים ממש במציאות. ומה שלא קיים לא מסבך. לא מכאיב לאף אחד.

בביתו אין מחשב, וגם כשהילדים יגדלו, הוא אומר, המחשב יהיה מחוץ לתחום בעבורם. פעם, הוא מספר, הביא מחשב לביתו לצורך עבודה, ואז "אבא של אשתי ראה אותו והשתולל. זה אסור אצלנו". מאז העביר את ענייניו הווירטואליים למשרד.

ניהול העסק הקטן שלו מותיר לו זמן רב לנהל חיי חברה סוערים במחשב, בלי שאף אחד יציץ מעבר לכתפו. מחוץ לשעות העבודה אחד הטלפונים הניידים שלו, המוסתר עמוק בכיס מעילו, מוקדש לצ'ט. "מחשב בבית היה גורם לי ללחצים מיותרים והייתי עלול להיחשף", הוא אומר. באישון לילה הוא כותב מהמיטה בטלפון הנייד, "עד שאני מתעייף". מתעדכן בפרטים האחרונים ומאחל לילה טוב לידידותיו. בשש בבוקר, בדרך לתפילה, הוא רושם על הצג "בוקר טוב", "כדי שיהיה לה על המסך הודעה ממני כשתתעורר בבוקר". ג'נטלמן.

בדידות גדולה

כמעט בכל שעה משעות היום חדר החרדים בפורטל "תפוז" הוא אתר הצ'ט הפעיל ביותר בין החדרים. הוא פעיל אף יותר מהחדר החילוני השכן והשוקק חיים, "נשואים ונשואות". האווירה, חרמנית ומותאמת לרמה של בני נוער, מכה באורח לרגע ב"חרדים". אבל מי שמתעמק, פוגש בדידות גדולה וחיפוש נוגע ללב של קשר אנושי בחסות הזהות הבדויה.

ה"ניקים" מסגירים שמדובר בחרדים, או במתחזים לחרדים: "ברסלבית", "בת יעקב", "חסיד נשוי", "חרדי עם זקן", "מתה על הקב"ה". הסגנון הוא פלרטוט חופשי, בדרך כלל. לפעמים מישהו מתחסד. למשל, באחד הערבים כשהאווירה מתחממת, "עבד השם" מטיף ש"אין אפוטרופוס לעריות". מישהו מעיר כמה דקות אחריו, אולי בלעג, "העיקר קריאת שמע לפני השינה". הקבועים מעידים על קהילה, שחבריה רובם ככולם חרדים. לעתים הם נפגשו זה עם זה גם בעולם האמיתי. "הפיתוי להיפגש הוא גדול כי קשה לעמוד בסקרנות הטבעית", אמרה גולשת שהיא ובעלה אירחו כמה זוגות שפגשה בצ'ט. כמו כולם, היא מדברת בעיקר במסרים פרטיים, ומביעה אי נחת מהחרמנים בחדר הכללי.

הירושלמי הוא אחד הוותיקים. תחילה היה כה סגור, הוא מעיד על עצמו, שנכנס ולא הוציא הגה במשך שבועות. עכשיו הוא שוחה שם כדג במים. "כל אחד בצ'ט מחפש: זיונים או לדבר על סקס, או סתם חברה. אני למשל מת להכיר אנשים חדשים. זה קטע של ידידות, ויותר מזה: אהבה. אפילו שאני יודע שאין שום סיכוי לאהבה אמיתית. זה פשוט ונגיש. תראי, אדם עובר דברים ורוצה לשתף. בחיים האמיתיים אין לי את מי לשתף".

על מה מדברים? על מה לא. ביום ראשון מספרים על השבת. אילו ניגונים שרו ליד שולחן השבת. מרכלים על המשפחה, על החסידים. אחר כך, כשהקשר עובר לפסים אישיים, והאמון נבנה, מגלים את הלב. "אני מספר מה עברתי בחיים. מה סבלתי מההורים, בישיבה. הפגנות שהשתתפתי. ענייני אמונה וכפירה. מה אני לא מבין בתפילה. מה אני לא חושב שצריך לשמור בשבת. כשאתה מתחבר לאנשים, אתה רוצה להסביר את עצמך, את המניעים שלך.

"תמיד מושך אותך לדבר עם בחורה. עם בחור לא תגיע לאינטימיות. בעולם החרדי אנחנו לא רגילים לזה. ועצם זה שבחורה שמחה לשמוע אותי, זה מפליא אותי כל פעם מחדש וממלא אותי אושר. הן צעירות סגורות. אני מספר להן על העולם החילוני. יש כאלה שממש לא מכירות. למשל הכרתי אחת שהיא צדיקה. אין סיכוי שהיתה יוצאת עם מישהו כמוני. אין סיכוי שהיתה מדברת אתי בעולם האמיתי. כאן היא מדברת אתי בפתיחות על שידוכים שלה. יעצתי לה על מה לדבר עם הבחור בפגישות. איך לבדוק אם הוא בשבילה. היא סיפרה לי מה מושך אותה במראה של הבחור. ואז היא התארסה. אני חושב שעזרתי לה".

האמון לא נוצר ברגע. "כשיש לי אינטואיציה לגבי בחורה, אני חושף את עצמי במכוון, ואומר לה, את רואה את הרי יכולה לדפוק אותי אבל אני מאמין שאת לא תחשפי אותי". כמובן שיש נפילות. "פעם התאהבתי בניק של בחורה בשם גיטל. סיפרתי לה הכל במשך שבועות. בסוף הבנתי שזה היה בחור. הוא היה מספיק ישר כדי להתוודות בפני. הוא אמר לי, 'הרגשתי שאתה בחור טוב, לא בא לי לעבוד עליך'. הייתי מתוסכל מזה, אבל אמרתי לו שאני לא כועס".

התמימות שלו הובילה אותו גם לסכנה מוחשית של סחיטה. לפני שנה, חרדי שהיה בצ'ט גילה מיהו דרך אחת הבחורות שהתוודה בפניהן, וניסה לסחוט אותו. "הוא היה אחד מהפלג הקנאי והודיע לי שאם לא אתן לו כופר של עשרת אלפים דולר, הוא יחשוף אותי". הם קבעו להיפגש במקום מסוים, אבל הוא התלונן במשטרה והבחור נבהל. עכשיו הוא זהיר יותר, הוא אומר.

"הוא באמת בחור מקסים, ידיד נפש", אומרת עליו ידידה מהצ'ט, גם היא בשנות ה-30 לחייה, נשואה ואם לשלושה; "הוא לא בקטע של לחפש אלא מנסה לעזור, לדובב". היא מגדירה את עצמה חרדית מודרנית, וחיה בעיר חילונית. לדבריה, מכנים אותה האמא של הצ'ט, כי היא בעניין תמיכה לנשים. נשים עם שמונה ילדים, היא אומרת, הן במצוקה וצריכות כתף. אבל כמובן, פילנטרופיות היא לא העניין היחיד שלה.

עד לפני שנה לא ידעה מה זה מחשב. אבל אז רכשה מחשב לילדיה, שמעה על הצ'טים מחברה, והסתקרנה. עכשיו היא מכורה. "נכנסתי בהתחלה ל'נשואים נשואות', אבל כאן פחות מלוכלך. אני מבינה את הסלנג והשפה נקייה.

"פגשתי המון נשים חרדיות", היא אומרת. "היתה אחת חסידית מירושלים. בעלה לא ידע שהיא נכנסת בלילות. שאלתי אותה מה את מחפשת כאן. היא התחמקה. אבל שמעתי עליה שהיא נפגשת עם גברים. כל אחד מגיע לצ'ט כי חסר לו משהו בבית. גם אני. זו האמת. לפעמים אני מרחמת על עצמי שנכנסתי. כל מי ששם זקוק לרחמי שמים. הצ'ט פתח לי את העיניים. התחתנתי צעירה. אני בשלב כזה בחיים שאני מרגישה שהבעל לא מספיק מפרגן. הוא סגור. את צמאה למחמאות. לא תמיד צריך לצאת ממש, או לשכב עם מישהו. רק פלרטוט לא מזיק. בעלי יודע שאני בצ'טים. הוא לא כל כך מרוצה, אבל אני אומרת לו, זה לא קיים. האמת? לפעמים אני גם נפגשת. אבל אף פעם לא אעבור את הגבול. לא אבגוד. כל אחד יודע שהאיסור על כך הוא כרת".

שוקק חיים ככל שיהיה, חדר החרדים ב"תפוז" הוא רק שכונת שוליים בעיר החרדית שקמה במדבר הווירטואלי. עולם ומלואו נפתח לגולש חרדי באתר הפורומים "הייד פארק", שבו פעילים עשרות פורומים חרדיים, בהם אתרי מוסיקה חרדית רבים, וגם כאלה שמוקדשים לסקס. לצ'טים, למרות נגישותם גם לחרדים ללא מחשב, יש דימוי זימתי שמרתיע אותם בדרך כלל. הפורום הוא ערוץ לגיטימי יותר במדיום שכולו חתרני. אחרי הכל מדובר בסוג של שיח, דיון רב משתתפים. אבל מתחת לאצטלה המכובדת רבים מחפשים, ומוצאים, בפורומים את מה שאחרים צורכים ביתר חופשיות בצ'טים: קשר, קהילה, חברים ושיחה פתוחה וכנה - גם עם בני המין השני - יותר מכפי שמאפשרת החברה שלהם בעולם האמיתי.

מקווה וירטואלי

את "חדרי חרדים" שבהייד פארק הקים לפני ארבע שנים וחצי חסיד חב"ד, איש תקשורת מבריק וכבד שמיעה. האיש, שמבכר לא להתראיין, היה כנראה האיש הנכון בזמן הנכון. הפורום, שכיום רשומים בו 2,000 חברים, ובהם עיתונאים רבים, חברי כנסת ואנשים דעתנים רבים נוספים, הסתעף וצימח אחים תאומים וחורגים: חדרי חרדים חב"ד, חדרי חרדים משפחה, חדשות ועוד (בעברית או ביידיש). וגם הספרדים פתחו פורום משלהם, בהצלחה פחותה, בשם "חרדים ספרדים". לא במפתיע רובו מוקדש למחאה נגד אפליה מצד האשכנזים.

רגילים להתייחס לחדרי חרדים כאל מקווה וירטואלי. המקום שאליו מתנקזת כל הרכילות בציבור החרדי. אבל נושאי השיח הם מגוונים: מענייני דיומא, נייעס - חדשות בז'רגון החרדי - ועד פוליטיקה ומחאה. נשמעת בו ביקורת על רבנים ועל פוליטיקאים ועל אורח החיים החרדי בסוגיות עקרוניות, כמו גיוס בחורי ישיבות, חברת הלומדים, עוני ועוד. באחרונה הוקמה מערכת של גולשים המספקים ידיעות וכתבות למגזין החדשותי של הפורום.

וזה לא הכל. בשלוש השנים האחרונות נפתחו לא פחות מ-160 פורומים חרדיים בהייד פארק בלבד, כ-130 בהם אתרים פעילים. יבול נאה לחברה שבה רבנים מוציאים איסורים חדשים לבקרים על השימוש במחשב ועדיין שורפים מקומות של קפה אינטרנט בירושלים.

מיכאל, בעל קפה אינטרנט "שטרודל" בסמטה במרכז ירושלים, כועס על הצביעות הזאת. "לאינטרנט יש שני צדדים. יש את הדף היומי ויש אתרים כחולים. אני מאמין בחינוך. את האנרגיה שמשקיעים הקיצוניים בלשבור לי את הזכוכית, או לצלם חבר'ה שנכנסים, היו צריכים להשקיע במקום אחר. ואולי אם היו נותנים לשבבניקים בני 12-13 אינטרנט הם לא היו מסתובבים כאן במרכז ירושלים בלילות".

חדירת האינטרנט למגזר החרדי נעשתה למרות מחאת רבנים ועסקנים. גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה, אמר יהודה משי זהב, שהשבוע דיבר על התופעה בכנס על אתיקה ואינטרנט במכון הטכנולוגי בחולון. הוא מאמין שהגלישה נפוצה יותר בקרב חרדים מאשר בקרב חילונים.

הייד פארק הוא עורק דרכים ראשי סואן שממנו מסתעפות קהילות קהילות. הוא משרטט מפה של חברה דעתנית ורכלנית, אינטלקטואלית וייצרית כאחד. בצד דיונים בעניינים שברומו של עולם, הועתקו לאינטרנט גם הסכסוכים ומאבקי החסידויות השונים. לדברי ליאור וייץ, מנהל התוכן של הייד פארק, אתרים חדשים של חסידויות נפתחים בעקבות מותו של רעבע ופתיחת מאבק הירושה. רק לסאטמר, חסידות שבה מתקיים כיום מאבק איתנים בין שני הפלגים היורשים של הרעבע, האהרונים והזלוינים, יש לפחות ארבעה פורומים. יש כ-15 אתרים ביידיש, אתרים לקהילות בחו"ל. לבובוב שניים. אפילו חסידויות די עלומות פתחו פורום - טאהש, בויאן. גם לליטאים יש פורום - "היכלות ליטאים" - הסגור כמובן לקהל הרחב. אליטה היא אליטה, גם באינטרנט.

בין שאר תפקידיו, וייץ הוא שוטר עם כוחות על. מעין שריף במערב הפרוע וגם סופרמן שמגן על החלשים. כל אלו שמושמצים. הוא משוטט בפורומים, מחפש פורעי חוק שעוברים עבירות של פגיעה או השמצה. לעתים קרובות נציגי חסידויות, גם כאלה הגרים בחו"ל, פונים אליו בתלונות על הוצאת דיבה או לשון הרע בפורום. על החשיבות שמייחסים חסידים לאינטרנט אפשר ללמוד מתביעה שהתנהלה בפני השופט בועז אוקון לפני כשנה, ושבה חסיד תבע חסיד אחר ואת הייד פארק, כי לטענתו החסיד השמיץ את הרעבע ויש לחשוף אותו. הנתבע הצליח להוכיח שנשקפת לו סכנת חיים אם ייחשף.

וייץ נדהם מכמות האלימות שמתנקזת לפורומים. "האנונימיות כאילו מאפשרת הכל. אין גבולות, אין חוקים. לא איסור לשון הרע ולא אל תלך רכיל בעמך. והכי גרוע, זה אאוטינג (כלומר חשיפה של מי מסתתר מאחרי ה"ניק", ת"ר)".

לא מזמן, הוא מספר, חסידי פלג אחד בבובוב פירסמו תמונה של הרעבע שמעבר לכתפו מציצה שיקסע עסיסית ובלון יוצא מפיו עם קריאת אנחה. לאחר תלונה מחסידי הרעבע, הוא הזהיר את פותח האשכול (רצף ההודעות בנושא). פורום אחר, של חסידי סאטמר, הוחשך לחלוטין למשך 48 שעות, לאחר שאזהרה בלבד לא פעלה את פעולתה.

סקס, אבל לא בשבת

רק היכן שיש חברה סגורה, צומחת תרבות אינטרנטית כל כך מגוונת. השאלה היא מדוע הייצוג של הנשים נמוך כל כך, וגם מדוע הפורומים שלהן, כמו "חרדיות עובדות" או "חרדיות משלנו", הרבה פחות מצליחים. ושאלה מעניינת אחרת היא מדוע הנשים נמנעות מלמתוח ביקורת: על בעלים, על רבנים. והאם הן לא מתעניינות כמעט בכלל בפוליטיקה, או בסוגיות חברתיות?

תשובה אחת היא שלנשים אין זמן. הן טרודות בענייני הבית והילדים. "רחלושית", חרדית כבת 25 וגולשת ותיקה, אומרת שאין הרבה נשים נועזות. נשים מפחדות יותר, לדבריה, להיחשף ולפגוע בבעלים ובילדים. "אני יודעת זאת מעצמי", היא אומרת. "כשהייתי רווקה הייתי אומרת הכל בלי חשבון. אחרי שהתחתנתי אני יותר חוששת להפסיד משהו. נשים חוששות יותר מ'מה יגידו'". זו הסיבה שפורומי הנשים מזכירים מגזין נשים. כשרבנים אסרו על הפיאות לפני כשנה, אף אחת כמעט לא קיטרה. מדברים שם לכל היותר על ילדים ומשפחה.

על רקע זה אולי מפליא שמנהלי שלושה מחמשת אתרי הסקס החרדיים, הן מנהלות - נשים חרדיות. מנהלת "חסידישע סקס", פורום פרטי לחסידים שבו רשומים 70 גולשים, היא אשה פתוחה ולבבית בשנות ה-30 לחייה, המגדירה את עצמה כחרדית מודרנית. בטבעיות היא אומרת שכל בן אדם מתעניין בסקס, בגיוונים וברעיונות. גם חרדים. היא עצמה התגלגלה לפורום הזה כי השפה בו נקייה. אחר כך הגולשים בחרו בה לנהל אותו. גלישה בפורום מגלה פרדוקס מעניין. הנושאים יכולים להיות פורנוגרפיים, אבל לעתים רחוקות ידברו על זיונים. בפורום השכן, "חרדים בחדר המיטות" המיועד לליטאים, מודיעה המנהלת שמותר להכניס איזה תמונות שבא, אבל "כבוד האדם זה ערך עליון, אין לצחוק על אף חסידות ואסור באופן חד משמעי לכתוב בפורום בשבתות וחגים".

"בחסידות לא מלמדים כלום על אינטימיות", אומרת מנהלת חסידישע. "מה שמלמדים זה ריחוק. יש חסידים פתוחים שמכירים עולם. אבל יש גם כאלה שמתייעצים ושואלים או מעלים רעיון. כל אחד לוקח הביתה את מה שהוא לומד, ומשתפר".

בפורום הועלה אשכול על הלילה הראשון: "חסידים כמעט לא מכירים, ואז מתחתנים. הלילה הראשון מאוד מוזר, במיוחד שלא מכירים בכלל נשים. מזה התפתח דיון מה ואיך עושים. אני מגיעה ממשפחה ליטאית מחו"ל, אצלנו הכל מותר בשביל הזוגיות. אבל אצל החסידים, מה זאת אומרת להתקלח יחד. הנשים לא מתפשטות לפני הבעל. היתה אשה שהתלוננה שהיא לא מגיעה לאורגזמה ושאלה איך לגמור".

יש הגבלות בפורום. תמונות אישיות צריכות להיות מטושטשות, ויש תחומים שלא נוגעים בהם. בסך הכל, אם יש תמונות, זה פורנו רך. "אנחנו דנים גם בצד ההלכתי, אומרת מנהלת הפורום, "זה לא פורום זול. אנשים פה הרבה פחות בוטים מבפורומי סקס אחרים. 'בחרדים בחדר השינה' יותר פתוחים: השבוע עלה שם אשכול על פנטזיות על גיסות, על מקומות לא שגרתיים לסקס ועל בוגדים ובוגדות. זה למשל נושא שלא היה עולה אצלנו. לא נעודד בגידות, אפילו שזה קיים במציאות".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ