בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עד כאן, אמר הרב גוטל

הד"ר חנה קהת היא הביג מאמא של המהפכה הפמיניסטית בציונות הדתית. לא ייתכן שזאת הסיבה לניסיונות להדיחה ממכללת "אורות ישראל"

תגובות

עד לפני כשלושה שבועות ניהלה מכללת אורות ישראל באלקנה הליך פיטורים נגד הד"ר חנה קהת, מרצה לתנ"ך ומחשבת ישראל. אבל אז הורה בית הדין לעבודה בירושלים להפסיק את ההליך עד לבירור מלא של תביעה שהגישה קהת נגד הפיטורים. לכאורה מדובר בסכסוך עבודה שגרתי שאיש, חוץ מהנפשות המעורבות, אינו אמור להתעניין בו. אבל קהת טוענת שפיטוריה נובעים מהתנכלות אישית של ראש המכללה, הרב הפרופ' נריה גוטל, שמקורה במאבקים הפמיניסטיים שהיא מנהלת בתוך החברה הדתית. כך נהפך סכסוך העבודה לחלק ממאבקי הכוחות בין האגף הליברלי לאגף הרבני בציונות הדתית והוא מעורר סערת רוחות.

שני גיבורי הפרשה, קהת וגוטל, כבר התעמתו בעבר. לפני כשלוש שנים, כשעמדה בראש הארגון הדתי-הפמיניסטי "קולך", הובילה קהת את המאבק נגד הרב יצחק כהן, ראש המדרשה לבנות באוניברסיטת בר-אילן, שנגדו הצטברו תלונות על הטרדה מינית ומעשים מגונים. גוטל, ידידו של כהן, שאז עוד לא עמד בראש המכללה באלקנה, ניהל מאבק חריף נגד "קולך" וקהת, וטען כי הארגון והעומדת בראשו רודפים את ראש המדרשה ומתנכלים לו.

גוטל אמר השבוע ל"הארץ" שמאבקו לא היה נגד עצם בדיקת הפרשה, "אלא נגד תביעת 'קולך' להדיח את האיש מהיום למחר ולא לאפשר לו להשמיע את גרסתו. לגרסה הזאת היו שותפים לא רק רבנים, אלא גם כמה מאנשי בר-אילן. ברגע שהוקמה ועדת בדיקה, לא היתה לנו טענה".

קהת מגדירה את הטענה הזאת "שקר וכזב". לדבריה, מלכתחילה ארגון "קולך" תבע את בדיקת הפרשה ואילו חבריו של כהן, ובהם גוטל, סברו כי הארגון הפמיניסטי "שופך את דמו". האוניברסיטה הקימה ועדת בדיקה בראשות הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקוה, וזו מצאה שיש ממש בטענות. כהן הודח מתפקידו.

קהת, בת 47 ואם לשישה ילדים, היא "האם הגדולה" של המהפכה הפמיניסטית בציונות הדתית. היא גדלה בבית חרדי מיוחס. אביה הוא הרב שלמה פישר, אחד מראשי ישיבת "איתרי" ואחיו של אחד מדייני העדה החרדית. בבגרותה החליטה לעבור לציונות הדתית, וגם בתוכה בלטה בעמדותיה הפמיניסטיות. בראיונות שנתנה בעבר ייחסה את השקפתה לדיכוי הנשים בעולם החרדי ומצד אחר ליחס השוויוני שהעניק לה אביה, שבין השאר איפשר לה ללמוד אתו תורה.

את "קולך" הקימה ב-1998 ועמדה בראשו עד לפני כשנתיים. חברות הארגון פעלו לאפשר לנשים לקרוא בתורה ולכנס מנייני תפילה משלהן (היא עצמה מתפללת במניין כזה במקום מגוריה, היישוב נווה דניאל בגוש עציון). הן קראו לשנות את מבנה בית הכנסת, כך שלמרות ההפרדה בין המינים (נשות "קולך" אינן יוצאות נגדה) תהיה לנשים יותר מעורבות בבית הכנסת. הן יצאו למאבק נחוש בסרבני גט ובהטרדות מיניות, ועוד.

קהת הרגיזה את הממסד הדתי לא רק בגלל המאבקים שניהלה, אלא גם משום שסגנונה היה חריף במיוחד ונחשב שנוי במחלוקת אפילו בתוך "קולך". הראיה: לאחר פרישתה הארגון מיתן את סגנונו.

או אני או היא

באורות ישראל, מכללה להכשרת מורות במגזר הדתי-הלאומי, לימדה קהת תנ"ך ומחשבת ישראל מ-1994. מאז הקמת "קולך" היא היתה חשופה ללחצי פיטורים מצד רבנים. השבוע אמרה כי ראש המכללה הקודם, הרב יהודה פליקס, "היה תמיד גאה לספר לי איך הוא הודף את כל הלחצים לפיטורי. הוא סיפר, למשל, שהרב יהושע צוקרמן (אחד מראשי ישיבת הר המור בירושלים - י"ש), שלימד במכללה, נכנס אליו ואמר לו: 'או אני או היא'. הרב פליקס אמר לו: בבקשה, תלך, והוא אכן הלך".

ב-2004 החליט פליקס לפרוש מראשות המכללה, ובמקומו נבחר גוטל. עצם הבחירה בו עוררה דאגה אצל קהת, שנפגשה עם פליקס ופרשה באוזניו את חששותיה. לדבריה, הובטח לה שלא יאונה לה רע. בפועל, עוד לפני פרישתו הרשמית של פליקס (גוטל עמד להיכנס לתפקידו רק בספטמבר 2004) החלה לדבריה מסכת התנכלויות. לדעתה, לאותה מסכת יש קשר ישיר לרצון להכשיר את הקרקע לכניסת גוטל.

כמה שנים קודם לכן הסכימה קהת לקצץ באופן זמני, לרגל מצב כלכלי קשה במכללה, רבע ממשרתה (שני קורסים מתוך שמונה). ב-2004 התבקשה ללמד שלושה קורסים בלבד, ולכך לא הסכימה. להיפך, היא דרשה להחזיר אותה לעבודה במשרה מלאה, כדי שהמכללה לא "תתרגל" שמשרתה כוללת רק שישה קורסים. בדיון שהתנהל בעניין איים פליקס להביאה להליך פיטורים בוועדה פריטטית (כל הליך פיטורים של מורה מתנהל בוועדה בהשתתפות נציגי המוסד שבו הוא עובד ונציגי ארגון המורים). ההליך הופסק רק מפני שקהת יצאה בשנת הלימודים תשס"ה לחופשה ללא תשלום, אחרי שקיבלה מלגת לימודים מקרן "אבי חי".

בשנת תשס"ה ניהלה קהת מגעים עם המכללה על שובה לעבודה. היא ביקשה לחזור למשרה מלאה. לדבריה, במשך חודשים ארוכים כלל לא קיבלה תשובה, עד שלבסוף נמסרה לה הודעה מאחד מראשי המכללה (לא גוטל), על כוונה לפטרה. בכתב התביעה היא מוסרת פרטים משיחות שניהלה עם גוטל בעקבות הודעה זו, שבהן חזר על כוונתו לפטרה. בסופו של דבר, עם מעורבות של ארגון המורים העל-יסודיים, הוסכם שתחזור בתשס"ו, שנת הלימודים שהסתיימה לאחרונה, ללמד שישה קורסים.

שיבוץ ללימודי יסוד

בשנה האחרונה הודיע לה גוטל שבכוונתו לפטרה סופית בסוף השנה, בנימוק שהביקוש לקורסים שלה ירד באופן משמעותי (לדבריו, לשניים מששת הקורסים שלימדה לא נרשמו תלמידים, ולקורס שלישי נרשמו תלמידות בודדות שגם הן פרשו לאחר שבועות ספורים). קהת הגישה איפוא תביעה לבית הדין לעבודה. בין היתר היא טוענת, שהירידה בביקוש לחלק משיעוריה עומדת בניגוד לפופולריות שלה כמרצה בעבר. לדבריה, הירידה נובעת מהתנכלויות של המכללה בשיבוץ הקורסים.

"גוטל עשה הכל כדי לפגוע בי בשנה הזו", אומרת קהת. "את רוב הקורסים שלי שיבצו בהתחלה לימי ראשון, דווקא לאחר שהבהרתי שלא אוכל ללמד בימי ראשון. רק התנגדות נחרצת שלי לשיבוץ הזה גרמה לשינוי. אם בעבר הייתי משובצת למגמות המקצועיות של תנ"ך ומחשבת ישראל, כעת שיבצו את השיעורים שלי רק במסגרת לימודי יסוד ביהדות (קורסי מבוא, המיועדים לכלל התלמידות, שאינם נלמדים במסגרת של חוג מסוים - י"ש), שהם כמובן קורסי בחירה ולא חובה.

"רוב הקורסים האלה גם שובצו בשעות שבהן יש לבנות שיעורי חובה במקצועות הלימוד שלהן, כך שברור שלא יוכלו ללמוד בקורסים שלי. עובדה שקורסים שלי ששובצו בימי שני, שבהם אין לבנות שיעורי חובה ביהדות, זכו לאותה רמת ביקוש שהייתי רגילה לה בעבר והמשתתפות בהם סיכמו את השנה במחמאות בלתי רגילות. והכי חמור: לא פירסמו כלל את הקורסים שלי במערכת השיעורים שהוצעה לבנות, אלא בשלב מאוד מאוחר. לכן הרבה בנות בכלל לא ידעו שחזרתי ללמד".

גוטל אומר בתגובה: "הירידה בפופולריות בשיעורים של חנה החלה כבר לפני חמש-שש שנים, הרבה לפני שהגעתי למכללה. זו הסיבה שכבר הרב פליקס, שקיבל אותה למכללה וקידם אותה, התכוון לפטרה. אני מניח שהתופעה הזו קשורה למאבקים שניהלה במסגרת 'קולך', אבל ודאי שהמכללה לא עודדה את התלמידות לנהוג כך. היא שובצה ל'לימודי יסוד' דווקא בשל החשש ששיעוריה לא ייהנו מפופולריות. הקורסים האלה פתוחים לכלל בנות המכללה ואינם מוגבלים למגמה מסוימת, ולכן רמת הביקוש בהם אמורה להיות גבוהה יותר.

"נכון שבמידעון הראשון שיצא לקראת שנת הלימודים הקורסים שלה לא פורסמו. זה קרה מכיוון שאז טרם סוכמה העסקתה במכללה בשנת הלימודים הזו. מיד לאחר שסוכמה ההעסקה, הקורסים שלה נכללו כמקובל בכל הרשימות. עורכי הדין שלה הציגו לבית הדין מצג מטעה של רשימות שבהן לא נכללה. אלה היו רשימות הקורסים במגמות שבהן לא היתה אמורה להיכלל השנה. לעומת זאת, ברשימת הקורסים של לימודי היסוד היא בהחלט נכללה. יתר על כן, אני הצעתי לה, באמצעות חברה טובה שלה, לפעול להסדרת העברתה למכללה אחרת, קרובה יותר להשקפת עולמה, שבה לא תיתקל בבעיות האלה. היא סירבה לדון בכך".

קהת, מצדה, גורסת שלא רק שלא קיבלה הצעה משמעותית מגוטל ("הוא אמר, באופן מאוד כללי והיפותטי, 'נחפש לה משהו'. אילו היתה הצעה רצינית, בתנאים מקבילים לאלו שהיו לי, ודאי שהייתי שוקלת אותה ברצינות"). אלא שגוטל, ועוד אנשים שנאבקו נגדה בפרשת הרב כהן, פנו לרב יוחאי רודיק, המפקח הראשי על לימודי מחשבת ישראל בחינוך הממלכתי-הדתי, וביקשו כי גם עבודה אחרת שבה עסקה - כמדריכה בתחום זה במחוז ירושלים - תופסק.

גוטל אומר שפנייתו לרודיק "לא היתה להדחת קהת, אלא התייחסה לעובדה שהיא היתה אמורה לרכז תוכנית מסוימת בלימודי מחשבת ישראל, ואני טענתי שלא נכון שתוכנית כזאת תהיה מופקדת בידי אדם אחד בלבד, בעל צבע מאוד מסוים, אלא יש להוסיף לה אנשים בעלי השקפת עולם שונה". את תגובתו של רודיק לא היה אפשר לקבל, אבל גורם המעורה בנושא במשרד החינוך אמר ל"הארץ", ש"ניתן היה להתרשם שלדעת גוטל לא ראוי להעסיק אותה, ולא רק שהוא מעוניין להוסיף לה אנשים אחרים".

שאלת התואר השני

שתי התפתחויות נוספות אירעו בינתיים בפרשה. האחת - לפני כשנה היתה המכללה קרובה לקבלת אישור להענקת תואר שני בלימודי יהדות. בין חברי הוועדה שהיתה אמורה לקבל החלטה בשאלה זו היה פרופ' זאב ספראי, לשעבר סגן הרקטור של אוניברסיטת בר-אילן. אחותו של ספראי, חנה, היא ידידה קרובה של קהת.

ספראי שמע על הפרשה והבהיר לגוטל שהדחתה של קהת על רקע עמדותיה היא בעיניו פגיעה בחופש האקדמי. הוא הוסיף כי אם המכללה לא תחזור בה בעניין קהת, הוא ימליץ שלא לאשר לה להעניק תואר שני. לדבריו, "בעקבות זאת הבטיח לי גוטל שמעמדה לא ייפגע וכך הייתי שותף להמלצה לאשר למכללה באלקנה להעניק תואר שני".

השנה, לאחר שהתברר שהמכללה מעוניינת בכל זאת לפטר את קהת, ומתוך ידיעה שהתואר השני עדיין אינו מונח סופית בחיקה, כתב ספראי לפרופ' עמוס אלטשולר, יו"ר מל"ג יו"ש (המועצה המיוחדת העוסקת בענייני מוסדות אקדמיים הממוקמים ביהודה ושומרון), ודרש להקפיא את לימודי התואר השני במכללה בשל הפגיעה בקהת.

גוטל רואה בכך "ניסיון סחיטה הגובל בפלילים" ומכחיש שתביעת ספראי היתה הסיבה לביטול פיטוריה של קהת השנה. לדבריו, הסיבה היתה "נכונות להעניק לשאלת הפופולריות של השיעורים שלה הזדמנות נוספת, לאחר שנת החופשה שעברה ולאחר שפרשה מהנהגת 'קולך'. בכל מקרה, לא ניכנע לסחטנות של ספראי ולרצון להעניק חסינות למורה כושלת, תוך ניסיון לכפות על התלמידות מורה שהן אינן רוצות בה במסווה של דאגה, כביכול, לחופש האקדמי".

התפתחות אחרת היא הסערה שפרצה בציונות הדתית לאחר פרסום הפרשה בתקשורת הדתית. העיתון "בשבע", השייך לערוץ 7, פירסם בשבוע שעבר בהבלטה את מכתבו של ראש המכללה הקודם, הרב פליקס, התומך בגוטל וקובל על כך ש"חנה קהת השיבה למכללה רעה תחת טובה".

פליקס אמר השבוע ל"הארץ", כי התכוון לא לתביעה שהגישה לבית הדין לעבודה, "שהיא עניין מקובל ביחסי עבודה", אלא לפנייה למועצה להשכלה גבוהה "שיש בה סכנת פגיעה במכללה כולה". הוא מתרעם שקהת עשתה זאת לאחר שהמכללה קידמה אותה ונתנה בה אמון במשך שנים רבות (ספראי, מצדו, מבהיר שפנייתו בעניין התואר השני היתה יוזמה אישית, ולא יוזמתה של קהת).

בעקבות הכתבה ב"בשבע" פירסמה חיותה דויטש, עיתונאית דתייה וחברה אישית של קהת, טור באתר "NRG יהדות", שבו הגנה על חברתה. "אני לא נכנסת לפרטי הפרשה, אבל ברור לי שחנה סללה את הדרך בשביל כל הנשים הדתיות, ועכשיו, כשהיא שוכבת פצועה בכביש, אנחנו צריכות להתגייס לעזור לה", אומרת דויטש. ואילו קהת עצמה מסכמת את הפרשה בהבעה של תחושת הזדהות אישית עם הקורבנות שבהן טיפלה במשך השנים: "אני מרגישה כמו אשה שהוכתה תקופה ארוכה ולא יכלה לדבר על זה, כי לא רציתי לפגוע במכללה".



חנה קהת. הרגיזה את הממסד הדתי לא רק בגלל המאבקים שניהלה, אלא גם משום שסגנונה היה חריף ושנוי במחלוקת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו