בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כל ישראל מאה שערים

אחד מכל שני חילונים צם, בדרך כלל בלי שום קשר לאמונה. גם היתר מקבלים את יום העוצר הלאומי ברצון

תגובות

חג הירוקים. מדי שנה מכניסים את עצמם 80% מתושבי ישראל (כלומר 100% מהיהודים) לעוצר מרצון למשך 24 שעות. אנשים אינם עובדים. אין תחבורה ציבורית. אין תחבורה פרטית. שידורי הרדיו והטלוויזיה המקומיים מושבתים. ערי המדינה כולה נראות כמו השכונות החרדיות בשבת, כולל הטיולים המשפחתיים ברגל.

בלי שמישהו התכוון לכך, הפך יום הכיפורים לחג הירוק ביותר בשנה, יותר מט"ו בשבט, וגם האנטי-גלובליסטי ביותר - יום ללא מכוניות וללא תקשורת. ד"ר ניסים לאון מאוניברסיטת בר אילן מגדיר אותו "צפירת דומיה של 24 שעות". מכיוון שזהו חג ללא פיקניקים, איש גם לא מלכלך את הפארקים והחניונים והם נשארים נקיים כדי שאפשר יהיה לזהם אותם בסוכות. עם זאת, עידן האינטרנט והכבלים הרב-ערוציים החליש מאוד את אופיו של יום הכיפורים כחג ללא טכנולוגיה, לפחות בתוך הבתים. כשאפשר לגלוש בפורומים, יש הרבה פחות צורך במפגשים חברתיים.

יום ההתחשבות. לקראת יום כיפור תשס"ה כתב נציג שינוי במועצת עיריית תל אביב, רון לוינטל: "יום כיפור הוא היום הדתי הכי חילוני שיש. אין חוק שמכריח לצום. אולי משום כך... רוב הציבור, גם הלא דתי ואפילו הלא מסורתי, דווקא צם. מי שלא צם, לפחות נח. כל כיפור אותו סיפור. אותה שלווה לאומית". אם יש איזשהו חג שעדיין מבטא אחדות, התחשבות וסובלנות, בקרב הציבור היהודי בישראל הרי זה יום הכיפורים. זהו בעצם אחד השרידים האחרונים של הסטטוס קוו הדתי שקרס.

אחד מכל שני חילונים. האם רק דתיים צמים? ממש לא. סקר מכון גוטמן שנערך בראשית שנות ה-90 גילה ש-70% מהציבור היהודי צמים ביום כיפור. סקר נוסף שערך המרכז ב-1999 גילה ירידה קלה ל-67%, כלומר שניים מכל שלושה ישראלים צמים ביום כיפור. בסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה ב-2005 ענו כחצי מהחילונים שהם מתכוונים לצום. הפרופ' שלמה דשן מהחוג לסוציולגיה של אוניברסיטת תל אביב ביקש מ-24 סטודנטים חילונים לדווח על מעשיהם ביום הכיפורים. שמונה מתוכם (שליש) דיווחו שצמו ועוד שניים שצמו חלקית. למרות שרק 10 צמו, 14 מהסטודנטים דיווחו שהשתתפו בסעודה מפסקת משפחתית ו-11 בסעודה שלאחר הצום.

התנקות מטהרת. חוקר החגים החילונים, ד"ר רם פרומן, טוען שאצל החילונים "החוויה הדתית היא אחד הנימוקים הרווחים פחות בבחירה לצום. יש הטוענים שהצום הוא חוויה מהנה ומיוחדת עבורם. בסגפנות שבצום הם מוצאים כוח נפשי. אחדים רואים ביכולת לצום אתגר פיזי אישי. יש הרואים בצום מרכיב של התנקות מטהרת. לא מעט רואים בהרזיה את המרכיב המרכזי. לאחרים הצום הוא מנהג משפחתי, בדיוק כמו הדלקת נרות בחנוכה. הם צמים מגיל צעיר. ולבסוף יש כאלה המקשרים את הצום לחוויית ההשתייכות לקהילה. הצום מקנה להם תחושה של הזדהות עם אלפי יהודים".

דתיים ליום אחד. ומה עם החילונים והמסורתיים שכן הולכים לבית כנסת? ד"ר לאון מאוניברסיטת בר אילן אומר שאצלם מאפשר יום הכיפורים "למצות את כל הפרקטיקה הדתית: אתה צם, מתפלל, עולה לתורה, מזכיר נשמות. אנשים מנצלים את היום כדי להספיק כמה שיותר". אולי בגלל זה דווקא ביום כיפור יש תמיד מריבות על כיבודים כמו עלייה לתורה.

הכנות לחג. אחת הסיבות שהחילונים אינם מתרעמים במיוחד על יום העוצר היא שהם פיתחו לעצמם מנהגי חג משלהם. אצל הילדים זה הפך לחג האופניים. סקר שערכה רשת חנויות האופניים "רוזן-מינץ" מגלה שבכל משפחה חמישית בישראל יהיה לפחות אדם אחד שירכב על אופניים ביום כיפור.

מנהגי החג כוללים לא רק את הרכיבה אלא גם את הביקור אצל מתקן האופניים בשבוע שלפני החג. כי מי שלא טורח לתקן פאנצ'רים בערב החג יצטרך לנסוע על קורקינט בחג עצמו. עם השנים הפך יום הכיפורים מסיבות טכנולגיות מחג הווידיאו לחג ה-DVD. גם במקרה זה חשוב להתכונן לחג, כי מי שלא טורח לקחת סרטים מספריית הווידיאו יומיים לפני יום הכיפורים, יצטרך להסתפק בשאריות ביום שלפני.

הפתעה: מתברר שהמרוויחים הגדולים ביום הכיפורים הן בכלל לא ספריות הווידיאו אלא הספריות המסורתיות. סקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור העיתון הכלכלי של "הארץ", The Marker, בספטמבר 2005, העלה שכ-20% מהחילונים יקנו או ישאילו ספרים ורק 10% יקנו או ישאילו סרטי וידיאו ו-DVD.

זכר למחדל. אחד ממנהגי החג הוא להוציא מוספים לזכר מלחמת יום הכיפורים. בשנים האחרונות, לאחר שכל טר"ש סיפר בעיתונים את סיפורו האישי וכל רב"ט כבר חשף מחדל, דומה שהעיתונים הבינו שהנושא מוצה וצריך לחפש נושאים מקוריים למוספי חג או לפחות לצרף לעיתון גם מוסף סודוקו ותשבצים בשביל לעזור לאנשים להעביר את החג. אבל יש הרואים בעיסוק במלחמה ההיא חלק ממצוות החג. כש"הארץ" נמנע מלעסוק במלחמה בערב יום הכיפורים תשס"ו, הוא קיבל מכתבי נזיפה מקוראים. "נדהמתי מהניתוק המוחלט", כתב יוסף איזנשטדט מגבעת עדה.

פטור מהצום. בעוד שבישראל עוברים החיים ביום הכיפורים למצב של PAUSE, למי שנוסע לחו"ל יש פטור. ביום כיפור 2002, למשל, שהו 50 אלף איש בחו"ל. במשאל שערכה איסתא בקרב המטיילים הבהירו כחצי מהם שייסעו ויטיילו במהלך החג. מחוז הבריחה האולטימטיווי הוא לכאורה סיני, אבל מאז האינתיפאדה פחות ישראלים מוכנים לקחת את הסיכון כדי להעביר את היום הקדוש בחושה (עם או בלי מזגן).

הפטור מהחג אינו חל על ספורטאים השוהים בחו"ל. מהם מצפים לא לשחק או לפחות לשתוק בעניין, כמו שלמד השבוע על בשרו שוער הנבחרת והקבוצה הספרדית לה קורוניה, דודו אוואט. אוואט סיפר לעיתון הספרדי "אס" שיתחיל את הצום באיחור של שעתיים בגלל המשחק עם ריאל סוסיאדד. בתגובה דרשו ח"כ יעקב מרגי מש"ס ומזכ"ל המפד"ל, שר-שלום ג'רבי, להדיחו מהנבחרת. הסוף טוב: המשחק הוקדם בשעתיים.



איור: עמוס בידרמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו