בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פוליטיקלי קורקט? מה זה?

בישראל אמנם מרבים לדבר על תקינות פוליטית, אבל נמנעים מלעשות בה שימוש

תגובות

הגזענות היא הנורמה. "אין פוליטיקלי קורקט בישראל. נקודה. זו עובדה. לא היה קיים מעולם", אומרת ח"כ שלי יחימוביץ' מהעבודה. "פוליטיקלי קורקט לא מגיע יש מאין", אומרת העיתונאית ארנה קזין. "אין פוליטיקלי קורקט בלי הקורקט", כלומר בלי הערכים התקינים שהתקינות הפוליטית אמורה לשקף. יחימוביץ' מסבירה שבישראל יש נטייה לדלג על תופעות כמו הפוליטיקלי קורקט ולעבור ישר "לפוסט" שלהן, "כי אין לנו סבלנות לתופעה עצמה".

הנורמה של השיח הציבורי בישראל, אומר פרופ' יוסי יונה ממכון ון ליר והקשת הדמוקרטית המזרחית, היא הגזענות, לא התקינות הפוליטית. הגזענות הישראלית, אומר יונה, מכחישה את עצמה תמיד בעזרת ההשוואה לאושוויץ. ליד אושוויץ כל גזענות מתגמדת. "השיח אצלנו כל כך גזעני", מוסיפה יחימוביץ', "כל כך שוביניסטי, כל כך לא מכבד קבוצות מיעוט. אין בו כמעט שום סייגים, כך שלדבר עליו במונחים של פוליטיקלי קורקט זה ממש לא רלוונטי".

פלנגות מצפון אפריקה. פעם בשנה בערך פורצת בכל זאת סערה סביב דברי בלע שאומרים פוליטיקאים או ידוענים אשכנזים על מזרחים. בשבוע שעבר זה היה ניסיון ההחרמה של ארומה תל אביב לאחר שהבעלים, סהר שפע, צעק על מוכרת במרצדס שהיא "כתם שחור".

המקרה המפורסם מכולם הוא כנראה "נאום הצ'חצ'חים" של דודו טופז בעצרת בחירות של המערך ערב הבחירות ב-1981. "הצ'חצ'חים הם במצודת זאב. הם בקושי שין-גימלים", אמר טופז. עוד מקרה בולט הוא הראיון שנתן ח"כ אורי אור מהעבודה לדניאל בן סימון מ"הארץ": "המרוקאים הם העדה הכי פרובלמטית. אין להם סקרנות לדעת מה קורה סביבם".

בכלל, רבות מסערות השד העדתי פורצות סביב דברים שאומרים אנשי מפלגת העבודה ותומכיהם. ב-1999 אמרה תיקי דיין שתומכי נתניהו הם "אספסוף מהשוק". אחיו של שמעון פרס, גיגי פרס, אמר לפני שנה בראיון לגלי צה"ל שפלנגות מצפון אפריקה השתלטו על המפלגה. אפשר להסיק מזה שבקרב תומכי העבודה (בעיקר אלה שעברו לקדימה) יש הרבה מאוד התנשאות עדתית. אפשר להסיק גם שבימין למדו לעשות הון פוליטי מהגזענות הזאת.

א-פוליטיקלי קורקט. מדור הסאטירה של מוסף הארץ "אפעס" מגדיר עצמו כ"א-פוליטיקלי קורקט". עורך אפעס, איש התקשורת הדתי ידידיה מאיר, אומר שהתקינות הפוליטית מרגיזה אותו כי בישראל היא מכוונת בעיקר נגד חלשים. "מותר לך לזרוק אנשים מהבית שלהם בגוש קטיף ולשים אותם בקרווילות עם בוץ, אבל אסור להגיד שראש הממשלה בוגד". יחימוביץ' סבורה ש"הציבור היחיד שנהנה מחסינות מוחלטת הם גברים אשכנזים, יהודים, חילונים וותיקים בארץ".

"מותר להגיד הכל", טוען ידידיה מאיר, "מלים לא מסוגלות לרצוח". זה לא שהוא חושב שמנהיגים לא צריכים להגביל את דבריהם. אבל הוא נגד זה שמנהיגים יסתמו את הפיות של הצד השני. בעניין ארומה סבור מאיר שהניסיון להחרים את הרשת הוא "נורא צדקני" והמחרימים נשמעים לו, "נורא נודניקים, מאלה שסיוט לגור לידם".

מותר להגיד הכל. ידידיה מאיר טוען ש"נגד המתנחלים והחרדים מותר בישראל להגיד הכל". ואכן בחוברת "מלים מסוגלות לרצוח" שהוציא הארגון החרדי מנוף מופיעות בין היתר ההתבטאויות "צריך לתלות את החרדים" (עוזי אורנן) ו"החרדים מנצלים את הגוי וסוחרים בדמו" (יוסף לפיד). לפיד אומר שהמלה פרזיטים בהקשר של החרדים היא עובדה מדעית בדוקה, המתארת ציבור שחי על חשבון ציבור אחר.

בספרי "חרדים בע"מ" מובאים ציטוטים מהעיתונות החרדית שבהם משווים בכירי הכותבים את החילונים לעטלפים, בהמות וערפדים. התרבות החילונית מתוארת שם כ"תרבות של רצח". מסקנה: דברים קשים מאוד נאמרים על חרדים והם אומרים דברים קשים מאוד על אחרים. ואולי נכון לעניין זה הכלל: "כשאני אומר את הדברים זו ביקורת לגיטימית, כשהיריב אומר אותם זו הסתה".

שערי טומאה. ביום שלישי קבע בג"ץ שיש לרשום במשרד הפנים נישואים הומו-לסביים שנערכו בחו"ל. השר הממונה על שירותי הדת יצחק כהן מש"ס מיהר להגיב שבג"ץ "שקע בשערי טומאה". יחסית לדברים אחרים שנאמרו על הומואים ולסביות בשבועות האחרונים זה לא היה קיצוני במיוחד. כשמדובר בהתקפות על הומואים בישראל אין גבול לוולגריות. מותר למשל לערוך מצעד גאווה של בהמות ובג"ץ יאשר את קיומו. התקינות הפוליטית גורסת שלהיות הומו זה טבעי, להיות הומופוב זה מביש ומגונה. נראה שבעיני חלקים גדולים מהציבור הישראלי זה עובד הפוך.

נש קונטרול. "הדבר העצוב", אומרת יחימוביץ', "זה ההתקפות של קבוצת מיעוט אחת על רעותה". "משרד הפנים בידי ש"ס"? שאלה תעמולת הבחירות של ישראל בעלייה ב-1999 וענתה "לא. משרד הפנים בידינו" (נש קונטרול). כלומר, המרוקאים או אנחנו. ח"כ רפאל פנחסי מש"ס הגיב באמירה שהרוסים רוצים למלא את הארץ בגויים. "תקינות פוליטית", הסבירה לילי גלילי ב"הארץ", "היא ערך שאינו מקובל על עולים רבים ונתפש בעיניהם כהגבלה של חופש הביטוי". "זו אוכלוסייה שחלק גדול ממנה בז לפוליטיקלי קורקט", אומר יונה, "הגזענות הרוסית היא חסרת בושה".

מורשת גנדי. ולמרות שלאף מיעוט אין חסינות מהשפלות והשמצות בחברה הישראלית, דומה שהגזענות כלפי הפלשתינאים היא המושרשת ביותר. "אין מישהו מאתנו, יהודי או ערבי, שלא נתקל פעם אחר פעם בהתייחסות לערבים בישראל כאל 'סרטן בגוף האומה', 'גיס חמישי', 'איום דמוגרפי' וכדומה", כתב מנכ"ל המרכז למאבק בגזענות בכר עואודה באתר nrg.

אם יש משהו שמבטא את העובדה שישראל כולה היא מדינה של פוליטיקלי לא-קורקט זו העובדה שאביגדור ליברמן, שר הטרנספר, נמצא בממשלה והעבודה יושבת אתו. מצד שני, קשה להבין למה שמישהו יתרגש מליברמן כאשר בישראל מציינים יום זיכרון לשר הטרנספר הקודם, רחבעם זאבי, ומקימים מרכז לשימור המורשת שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו