בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גדר ההפרדה הראשונה נבנתה בכלל בצפון

בצפון משפצים את שרידי הגדר שבנו הבריטים ו"סולל בונה" ב-1938

תגובות

שגריר דרום-קוריאה בישראל, הד"ר שין קאק-סו, בא לאחרונה לבקר את אזרחי מדינתו השוהים כמתנדבים בקיבוץ ברעם שבגליל העליון, סמוך לגבול ישראל עם לבנון. "בדרך למטע התפוחים הבחין השגריר במגדל בטון ישן לצד הדרך", נזכר חבר הקיבוץ, איצקו מאסטרו. "הוא התעניין מה זה המבנה הזה שתקוע פה".

מאסטרו, בן 77, ממקימי קיבוץ ברעם, התנדב לספר לשגריר כי מדובר בעמדת שמירה שנבנתה ב-1938, בעת מבצע הקמת "גדר הצפון" על ידי הבריטים. "בעבור הדרום-קוריאנים נושא הגבול והגדר הוא דבר שנוכח מאד בחיים והשגריר גילה עניין רב", מספר מאסטרו. עד לפני כשנה עמד מגדל הבטון נטוש וללא גג, ללא דרך גישה, כשחלקו מכוסה אדמה ומוקף קוצים.

"שנים רבות המבנה עמד כאן, ממש לידנו, וציפה לחשוף בפנינו את צפונותיו ואת סיפורו", אומר מאסטרו, "הוא הפך לחלק מהנוף, אבל לא ממש עניין אותנו, (...) יש פה סיפור בלתי רגיל ואני נדלקתי עליו. הפילבוקס הנטוש מסמל תקופה מרתקת", אומר מאסטרו.

המאורעות, שהחלו כשביתה ומרד מאורגן של ערביי ארץ ישראל ב-1936, וכללו פעולות איבה אלימות נגד היישוב היהודי ונגד שלטון המנדט הבריטי, הכריחו את הבריטים למצוא מענה למסתננים ולמבריחי הנשק שהרבו לחדור מצפון. במהלך 1937 בא לארץ המומחה לטרור, צ'ארלס טגארט, שפסק כי יש לבנות גדר על פי ניסיון שנרכש בדרום אפריקה ובהודו.

לאורך הגדר, קבע טגארט, יוקמו 5 מצודות וכ-16 עמדות בטון עגולות -'פילבוקס', הנקראות כך משום הדמיון לקופסת גלולות. תפקיד המצודות והפילבוקסים היה ליצור רצף של עמדות שישלטו על השטח.

חברת "סולל בונה" נבחרה לבצע את הפרויקט האדיר לו גויסו לעבודה אלף פועלים. בחודש מאי 1938 החלו העבודות של הקמת גדר באורך של כ-75 ק"מ, הן נמשכו שלושה חודשים. "היה מדובר במבצע חסר תקדים", סבור יוני גדעוני מקיבוץ מחניים, שאוסף חומר על אודות "גדר הצפון" "היישוב היהודי מנה אז לא יותר מ-400 אלף תושבים, שאלף מתוכם גויסו למבצע".

מאסטרו מספר כי כשהוא עומד ליד הפילבוקס של ברעם הוא מדמיין את הפועלים בחום הלוהט של אמצע הקיץ תוקעים יתדות ומותחים תיל. "תחשוב רק על הלוגיסטיקה של להביא אלף מנות ממטבח הפועלים בחיפה, על היתושים, על המחסור במים", הוא אומר.

תושבי הכפרים הערביים חברו לכוחות שנאבקו בגדר מחשש לקיטוע רצף היישובים הערביים ופגיעה במעבר נשק ומסתננים. כמו במספר נקודות בגדר ההפרדה של ימינו, הוקמו מספר שערים שבהם יכלו החקלאים לעבור לשדותיהם. הגדר מילאה את ייעודה זמן קצר. ב-1939 גווע המרד הערבי ותשומת הלב כבר הופנתה להתקדמות החזית הדרומית. עד אמצע שנות ה-40 כבר פורקה מרבית הגדר.

מאסטרו גייס את צוות המטע של הקיבוץ ואלה ניקו והכשירו את סביבת המבנה. גם אנשי המועצה לשימור אתרים התנדבו לסייע. הסמנכ"ל עומרי שלמון, יוני גדעוני ורן חדוותי ליוו את השחזור וסיפקו לקיבוץ תוכנית בנייה של "סולל בונה", על פיה נבנה העתק של הגג המקורי. למקום הובא גם "משוריין נושא ברן" ששימש את הכוחות הבריטיים, והוצבו שלטים המספרים את סיפור המבנה והמשוריין. לדברי גדעוני "כשהרצון לשמר את המבנה יוצא מהקהילה השכנה, כמו בברעם, זה משמח. אני רואה במבנים מכלול שמספר סיפור של תקופה, של גבולות, של גיאוגרפיה והתיישבות".



חבר קיבוץ ברעם, איצקו מאסטרו, ליד ה"פילבוקס", אתמול. הגדר נועדה למנוע הסתננויות והברחת נשק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו