בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

370 דונם, בסך הכל

ההתנגדות הקשה שמעוררת התוכנית העירונית להרחבת שכונת עיסאוויה מצד תושבי "צמרת הבירה" הסמוכה היא דוגמה נקודתית כאובה ל"בעיית ירושלים". השאלה הגדולה על עתיד הבירה מתחילה מהיחסים המורכבים בין יהודים לערבים שכבר שנים מעורבבים אלה באלה

תגובות

בשנות ה-40 של המאה הקודמת נהג הסטודנט ישראל כץ לטפס מדי יום בשביל העפר התלול המוביל מעיסאוויה, שלמרגלות הר הצופים, לאוניברסיטה העברית. לימים היה כץ לשר העבודה והרווחה בממשלת בגין הראשונה, וסיפור מגוריו הזמניים בכפר הערבי נהפך לסוג של אנקדוטה. כיום אין דיירים יהודים בעיסאוויה - שכונה ובה 12 אלף בעלי תעודות זהות כחולות - הכלולה בשטח השיפוט של ירושלים. יהודים לא מרבים לבקר בה.

תושבי עיסאוויה הם היחידים שחוצים את הוואדי הקטן המפריד בין שכונתם לשכונה היהודית הסמוכה, "צמרת הבירה" (חלק מהגבעה הצרפתית). הם יושבים בבתי הקפה שבמרכז המסחרי ברחוב ההגנה, עורכים קניות, מסתפרים במספרה השכונתית וילדיהם משתמשים לא פעם במתקני הספורט שבבתי הספר. גם רועים ערבים קרבים לא פעם לגדר הרשת הרעועה המסמנת את גבול השכונה היהודית, שבמורד רחוב נהגי הפרדות. לעתים גם יאתרו מעוטי יכולת מעיסאוויה "מציאות" למרגלות בתי המידות של היהודים.

בשנים האחרונות, ובייחוד לאחר שהחלה הקמת הגדר על תוואי עוטף ירושלים, החלו ערבים מעיסאוויה להגיע לצמרת הבירה, והם מאכלסים עשרות דירות ששכרו או קנו. יש יהודים בשכונה שהקירבה הזאת אינה מפריעה להם. הם לא רבים, כנראה. תושבים רבים מבקשים לשמור על הפרדה מינימלית בין שתי השכונות - שכמה מאות מטרים בלבד מפרידות ביניהן. אולם תוכנית בנייה חדשה להרחבת עיסאוויה הפכה את הבדלי הגישות בצמרת הבירה למחלוקת פנימית סוערת, דווקא בנקודת זמן שגורלה של עיסאוויה, כמו גורלם של שכונות וכפרים ערביים נוספים במזרח ירושלים, עומד לעלות מחדש על שולחן המו"מ בין ישראל לפלשתינאים.

עיסאוויה שוכנת על המדרונות המזרחיים של הר הצופים, ונמצאת ברובה בתחומי השיפוט של עיריית ירושלים. כביש מעלה אדומים מקיף את השכונה ממזרח ומצפון, וממערבה - צמרת הבירה. לעיסאוויה תוכנית מיתאר שלא עודכנה 17 שנה, ושטחה הבנוי 666 דונם בלבד, בעוד שבבעלות התושבים נמצאים כ-2,400 דונם - מרביתם מחוץ לתחום השיפוט של ירושלים. רישום הקרקע, ברובה, אינו מוסדר ולאחר סיפוח הכפר לישראל ב-1967 הופקעו מתושביו קרקעות רבות, למשל לכיוון מעלה אדומים.

כיום חיים בשכונה 12 אלף תושבים - הסובלים ממצוקת דיור חריפה, שמתבטאת בשיעורי בנייה לא-חוקית גבוהים מאוד. לפי הערכת עמותת "במקום", מתכננים למען זכויות תכנון, שהכינה תוכנית להרחבת הבנייה בעיסאוויה בשיתוף עיריית ירושלים והשבוע הביאה אותה לאישור ועדת המשנה לתכנון ובנייה של העירייה, ב-2020 יגיע מספר התושבים לכ-20 אלף.

אזורי המגורים החדשים בתוכנית של "במקום", שהכין האדריכל ערן מבל, משתרעים על שטח של 370 דונם בנויים, מעבר ל-350 הדונמים הבנויים כיום. חלק מהתוכנית מכשיר בנייה לא-חוקית בהיקפים נרחבים, וחלקה אחר הוא בנייה חדשה של 1,800 יחידות דיור. הבנייה מיועדת, בין השאר, להשתרע על פני שיפולי הוואדי המפריד בין צמרת הבירה לעיסאוויה.

מבחינות רבות, הוויכוח על תוכנית עיריית ירושלים להרחיב את עיסאוויה היא בבואה מוקטנת של הוויכוח הגדול על ירושלים. בסיפור של עיסאוויה נמצאים לפחות שלושה מרכיבים הקיימים במחלוקת על עתיד הבירה: ביטחון, דמוגרפיה והאפליה הכמעט היסטורית של ערביי מזרח ירושלים בשורת תחומי יסוד.

חסיד ההפרדה

במשך כמעט ארבעה עשורים היה שמו של אורי מיכאלי שם נרדף לשמה של צמרת הבירה. מיכאלי, יו"ר הוועד, ואחר כך יו"ר המינהל הקהילתי הכמעט מיתולוגי של השכונה, נפטר לפני כמה שבועות - אבל הספיק להשאיר בכתובים את מורשתו, הידועה למדי. מיכאלי התנגד לכל קשר עם השכנים מעיסאוויה והיה חסיד גדול של ההפרדה. באחד העלונים השכונתיים האחרונים של צמרת הבירה כתב, כי "יש למנוע את הקריסה המוחלטת של השכונה... ואת מניעת הנזק המוחלט, הבלתי הפיך... אם הכפר עיסאוויה יתקרב אלינו, הדבר עלול להביא על השכונה תוהו ובוהו אורבני, ביטחוני ומדיני". מיכאלי, שחשש מבריחת תושבים יהודים מצמרת הבירה, הציע לעירייה להסתפק תחילה בהכשרת הבנייה הבלתי-חוקית הרחבה בעיסאוויה, להרוס את הבניינים שלא ניתן להכשירם ורק אחר כך להתפנות למחשבה על העתיד.

ועד תושבים לא פורמלי שקם באחרונה בצמרת הבירה פועל ברוחו של מיכאלי. כמה מחבריו כבר נפגשו עם סגן שר הביטחון לשעבר, אפרים סנה, ועם סגן שר הביטחון הנוכחי, מתן וילנאי, בניסיון לעצור את התוכנית. גם בעירייה, שבאופן רשמי תומכת בתוכנית, יש מי שמסייע למתנגדיה. חבר המועצה מהמפד"ל יאיר גבאי, למשל, הצליח כבר שלוש פעמים להביא לדחייה של הדיון בתוכנית. גבאי חרד אף הוא מהקירבה לצמרת הבירה, אך לא פחות מכך מהקירבה לכביש שמחבר את מעלה אדומים לירושלים. הוא גם משוכנע כי עמותת "במקום" חרתה על דגלה לקעקע את הריבונות הישראלית במזרח ירושלים.

גם המשפטן ד"ר מישל קאלבו, תושב הגבעה הצרפתית, מתנגד. קאלבו זוכר היטב את הירי מהבניינים בבית ג'אלה לעבר שכונת גילה. לדבריו, אם יאפשרו את הבנייה הזאת ועיסאוויה תתקרב למרחק כמה עשרות מטרים, ניתן יהיה לירות מסלון לסלון. "אני גר בגבעה מאז 1988 והניסיון עם הערבים כאן מלמד אותנו שצריך להיות זהירים ולהביא בחשבון אפשרויות לא סימפטיות. איני דוגל בהפרדה כשיטה, אבל העובדה היא שאני יכול מחר לשתות קפה עם החברים הערבים שלי בעיסאוויה במרכז המסחרי שלנו, אבל לתוך עיסאוויה לא איכנס", הוא אומר. "הפרדה היא לא דרך חיים: אם יבנו חומה בינינו לבינם היא תיפול, כי החיים חזקים יותר. לעומת זאת, ליצור ממשק קרוב בין שתי השכונות - זה דבר שנוגד את ההיגיון".

ד"ר אורן ברק, גם הוא תושב הגבעה הצרפתית, לא מסכים. לדבריו, הנימוקים של מיכאלי ושותפיו לרעיון גזעניים: "לא מפריע לי שהם שותים כאן קפה. לא מפריע לי שהם מסתפרים כאן, שאחדים מילדיהם אפילו לומדים בבתי הספר שלנו, וגם לא מפריע לי שהם גרים יחד אתנו באותה שכונה", הוא אומר. "מעולם לא הייתי בעיסאוויה, אבל חתמתי עם עוד תושבים על מכתב לעירייה שתומך בתוכנית הבנייה בעבורם, מכיוון שהם לא יכולים לחיות באוויר. הם צריכים לגור באיזשהו מקום. אני מודה שאיני מכיר את התוכנית לפרטיה, אבל החתימה שלי היתה עקרונית".

יו"ר המינהלת של צמרת הבירה, האדריכל גדעון יגר, תומך בבנייה נוספת למגורים בעיסאוויה - אך לא על פני 370 דונם נוספים. להערכתו, אם תאושר התוכנית ובעיסאוויה יבנו לפי המתכונת הקיימת, מדובר בתוספת של 20 אלף תושבים. "החשבון שלי פשוט", אומר יגר. "על דונם בונים בעיסאוויה 8-10 יחידות דיור. תכפיל ב-350 ותקבל 3,150 יחידות דיור. תכפיל את המספר הזה בגודל ממוצע של משפחה שם ותקבל תוספת של לפחות 20 אלף תושבים - שזה הרבה מעבר לגידול הטבעי שלהם". הצורך האמיתי שלהם, סבור יגר, "הוא 800-900 דירות. לא יותר. אנחנו לא מוכנים שעל הגב שלנו יפתרו את בעיית הדיור של כל מזרח ירושלים".

מי שמצטרף לדעתו של יגר הוא משה כהן, העומד בראש צוות התכנון של תוכנית מיתאר ירושלים, שאף העביר התנגדות פורמלית ליהושע פולק, יו"ר ועדת המשנה המקומית לתכנון ובנייה. הוא כתב שם, כי "תחזית האוכלוסייה בבסיס התוכנית נראית מוטה כלפי מעלה... התחזית כפי שנערכה מניחה, כי שכונת עיסאוויה ניצבת על 'אי בודד', שכל מי שנולד בה גם ימות בה בעשרים השנים הבאות". כהן גם מצביע על כך שהבנייה במתכונת המוצעת גולשת לאזורים שנקבעו בתוכנית המיתאר של ירושלים כחיץ ירוק או כאזורים פתוחים בין עיסאוויה לבין צמרת הבירה, האוניברסיטה וכביש ירושלים-מעלה אדומים.

12 אלף תושבי עיסאוויה חיים כיום בצפיפות דיור בלתי-נסבלת, ללא אופק תכנוני, כאשר כמעט אין אפשרות לבנות באופן חוקי - אומרת אפרת כהן בר מ"במקום". היא מציינת כי בתים רבים שנבנו ללא היתר נמצאים בסכנת הריסה וכי חסרים שטחים לכבישים, למבני ציבור, למוסדות חינוך, למסחר ולבילוי. לגבי הטענות על סיכון ביטחוני אומרת בר, כי "הנחת היסוד המשותפת לכל מי שקשור לתכנון בירושלים היא שיהודים וערבים חיים בסמיכות: כך עיסאוויה וצמרת הבירה. כך שכונת פת ובית צפאפא. מי שמתעלם מכך שולל את הפתרון של חיים משותפים בירושלים".

גם דרוויש דרוויש, מוותיקי עיסאוויה ויו"ר הוועד המקומי, אינו נרתע מהקרבה ומתנגד להפרדה בין השכונות - בין אם מדובר בהפרדה פיסית או הימנעות ממימוש תוכנית הבנייה, ובין אם מדובר בהפרדה הנובעת מהסדר מדיני: "אנחנו ו'צמרת' זה כמו שני תינוקות שמחוברים אחד לשני בגב. אם יהיה ניתוח, אחד ימות. אנחנו חלק מהאזור של האוניברסיטה, הדסה-הר הצופים וצמרת. אי אפשר להפריד. אולי יבנו גדר סמלית, אבל לא הפרדה אמיתית", הוא אומר. "אנחנו לא הכפר הערבי הראשון בארץ שסמוך לשכונה יהודית. בבית צפאפא גרים דלת מול דלת יהודים וערבים. כך גם בנצרת עלית ובאור עקיבא".

לפני כמה שבועות, התברר שגם האוניברסיטה העברית הסמוכה ומשרד הביטחון שוקלים להתנגד לתוכנית. ביום שני השבוע אישרה ועדת התכנון המקומית של עיריית ירושלים את תוכנית עיסאוויה להפקדה - תחת רשימת תנאים. היא גם קבעה שיש להרחיב את אזורי החיץ בין עיסאוויה לצמרת הבירה. המתנגדים בוועדה, כמו גבאי, אמרו שמדובר ב"חבלה אסטרטגית במאזן הדמוגרפי של ירושלים". התומכים אמרו שזה הרע במיעוטו. הוויכוח על תוכנית עיסאוויה יוצא לדרך.



מבט מעיסאוויה לשכונת צמרת הבירה.


דרוויש דרוויש (עליון) וגדעון יגר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו