בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

5 יחידות במדעי המשטרה

עשרות תלמידי תיכון, שחלקם היו על סף נשירה מהלימודים, נקלטים בפנימיות שבהן מונהגת מגמה ללימודי משטרה. הם נהנים מתוכנית לא שגרתית ועושים בגרות מלאה. המשטרה, מצדה, משפרת תדמית

תגובות

"מניאקים, שטינקרים, אנשים שליליים" - מלסה אמבאו, נער בן 16 מאשדוד, מגניב מבטים לצדדים כשהוא מספר מה חשב בעבר על המשטרה. "בואי נגיד שבשכונה שבה גדלתי לא אוהבים שוטרים", הוא אומר. הוא עלה לארץ בגיל 6 מאתיופיה ובחטיבת הביניים כמעט נשר מהלימודים. כיום, שנה אחרי ששולב במסלול ללימודי משטרה בפנימיית כפר הנוער כנות (של נעמ"ת), הוא נחשב לתלמיד מוביל.

"יש לי חברים שהגיעו למוסדות בגלל שנפתחו להם תיקים במשטרה", הוא מספר. "אבל לא רציתי להיות כמו שאר הילדים בשכונה, שבגיל 15 כבר מפסיקים ללמוד ומתחילים לעבוד. רציתי לשמח את אמא שלי ולגרום לה להיות גאה בי אז אמרתי לעצמי שאני לא אהיה כמו כולם, אני אשלים תעודת בגרות".

אמבאו מוליך את הסוס מהאורווה לשיעור שמעבירה מדריכת רכיבה, מלטף אותו ובודק את האוכף. "זה שיעור רכיבה רגיל בסגנון האנגלי", הוא אומר בידענות. "בהמשך יבוא קצין משטרה, ילמד אותנו לפזר הפגנות ולעשות חיפוש תוך כדי דהירה". לדבריו, הוא לא מתכנן קריירה של שוטר, אלא "אני לומד פה כדי להיות אזרח טוב. אני לא רוצה להיות עבריין".

המגמה ללימודי משטרה נוסדה לפני ארבע שנים על ידי צוות היגוי בראשות המשרד לביטחון פנים, שכלל נציגים ממשטרת ישראל, משרד החינוך, עמותת אשלים-ג'וינט ישראל והמשרד לקליטת עלייה, ונפתחה תחילה בכפר הנוער כנות. בתחילת השנה נפתח לימודי משטרה בשתי פנימיות נוספות: כפר הנוער "ויצ"ו ניר העמק" שבעמק יזרעאל ו"הודיות" - פנימייה דתית לבנים באזור טבריה. בשלוש הפנימיות לומדים כיום 120 בני נוער, מתוכם 52 בנות. 70 מהם עולים - 52 מחבר המדינות ו-18 מאתיופיה, והשאר ילידי הארץ.

מסלול הלימודים נפרש על פני שלוש שנות בית הספר התיכון מכיתה י' עד י"ב, והוא כולל תעודת בגרות מלאה, עם 5 יחידות בקרימינולוגיה, סוציולוגיה ומדעי המשטרה - תחום ייחודי שפותח באישור משרד החינוך. בין היתר לומדים בו על חוק ומשפט, מבנה המשטרה ותיאוריות בשיטור קהילתי, ומקבלים הרצאות אורח בנושאי אלימות במשפחה, התמכרויות לסמים, סוכנים סמויים ופענוח מקרי רצח.

יום הלימודים נפתח במסדר בוקר שבו מתקיים טקס הנפת דגל המדינה, התלמידים נדרשים למשמעת ולובשים מדים הדומים למדי המשטרה, כולל תג וסיכה המציינת את שמם. "הם לא צועדים כל היום שמאל-ימין", אבי קסטרו, מנכ"ל כפר הנוער כנות, מבקש להרגיע. "התכנים המשטרתיים מועברים בלימוד מעניין ואתגרי, ובני הנוער אוהבים את המדים וההשתייכות לקבוצה נותנת להם גאווה".

תלמידי המגמה משתתפים גם בקורסים מתקדמים בעזרה ראשונה וקרב מגע, ונהנים מקורסי העשרה כגון יוגה, שיאצו וגישור. בכיתה י' משתתפים התלמידים ב"משמר הכפר" - באפוד זוהר, חמושים בפנס, הם שומרים על הפנימייה בתורנות; בכיתה י"א הם מתגייסים למשמר האזרחי, מתלווים לפעילויות ומשתתפים במטווחי ירי. הלימודים כוללים גם סיורים בתחנות משטרה, בתי משפט, בתי סוהר ומרכזים לגמילה מסמים.

הכל אודות אבא

אביו של אסף (שם בדוי), בן 16, הוא מכור לסמים שהשתחרר באחרונה ממאסר של 14 שנים. אסף התחיל את הלימודים במגמה שנפתחה השנה בכפר הנוער ויצ"ו ניר העמק. "רציתי להיות שונה מאבי", הוא אומר. "ראיתי אותו פעמיים בחיים - פעם אחת בביקור בכלא ופעם כשהוא היה בחופשה. הרגשתי שאני לא רוצה להגיע למצב שלו. אני גדל אצל סבתא שלי שיש לי קשר מיוחד אתה, אבל ידעתי שאני צריך מסגרת חזקה שתשמור עלי. בהתחלה היה לי קשה ללבוש את המדים של המשטרה ולהסתגל למסגרת. אבל הצלחתי ללמוד לנהל סדר יום עמוס, לעמוד במטלות ולפתח משמעת".

בזכות הישגיו איפשר לו מנהל הפנימייה להגשים חלום ולשחק בקבוצת כדורגל מקצועית. "אני אוהב כדורגל ותמיד חלמתי על זה, אבל לא היה לי כסף להשתתף", אומר אסף. "מתוך כבוד להשתתפות שלי בכדורגל ומתוך רצון לכבד את המדים של המשטרה אפילו הפסקתי לעשן". הלימודים במגמה, הוא אומר, "עוזרים לי להבין הרבה דברים על אבא שלי שלא היו ברורים לי. כשהיה לנו שיעור על סמים, הבנתי טוב יותר מה עובר עליו. כשלמדנו על חוק ומשפט, השלמתי בראש איך הוא נעצר ולמה הוא נכלא. אני מרגיש שהמסלול הזה גורם לי להאמין בעצמי, לחזק את הדימוי העצמי שלי ולפתח תכונות שלא ידעתי שקיימות בי. לפעמים אני חושב מה יהיה אם אבא שלי יראה אותי במדים", הוא מחייך. "נכון להיום הוא בכלל לא יודע שאני במסלול המשטרתי".

רב-פקד איריס רייס, מפקדת הפרויקט בכנות, מלמדת על פקודת הסמים ועל העונשים הקבועים בחוק, בשל שימוש והחזקה. "לחולים סופניים מותר להשתמש בסמים", היא מספרת לתלמידים ובכיתה מתחוללת סערה: "מה פתאום, למה מותר להם להשתמש בסמים?"

"זה פרויקט חברתי לכל דבר", מבהירה רייס. "זו פעם ראשונה שהמשטרה מוותרת על קצינים ומשלבת אותם בתפקיד שאינו משטרתי קלאסי, וכולם יוצאים נשכרים. אלה בני נוער שמגיעים עם דימוי עצמי נמוך ובלי שאיפות. כשאנחנו שמים אותם על מסלול של בגרות מלאה והם מצליחים לעמוד ביעדים, זה לא מובן מאליו. רוב בני הנוער באים עם דימוי שלילי על המשטרה והקשר שלהם עם המשטרה הוא לפעמים בעייתי. אנחנו מצליחים לשנות את התדמית של המשטרה בעיני בני הנוער, ולסחוף אותם לאזרחות טובה ולהצטיינות בלימודים".

ג'ני חדרצ'ב מאשרת ש"היחס של החברים שלי בשכונה למשטרה השתנה מאז שהתחלתי ללמוד במגמה". חדרצ'ב, בת 15 מאריאל, שעלתה בגיל 4 מחבר המדינות וגדלה במשפחה חד-הורית עם אמה ואחותה, אומרת שהיא דווקא ראתה בשוטרים אנשים חיוביים ש"שומרים ומעניקים ביטחון, אבל בשכונה שלי לא התייחסו אליהם ככה. בהתחלה, כשהייתי חוזרת מהפנימייה במדים, חברים שלי התביישו להסתובב אתי. הם היו אומרים, 'קודם תחליפי בגדים, ניפגש אחר כך'. הייתי שומעת מהחבר'ה קללות וביטויים לא יפים בגלל המדים שלי, וזה הציק לי. אבל היום החברים שלי רואים דרכי את הצדדים היפים של המשטרה ולומדים לכבד את המדים שאני לובשת ואת ההחלטות שקיבלתי".

עיוני וקרב מגע

ליאן יושבייב, בת 16, עלתה בגיל 3 מאזרביג'אן וגדלה במשפחה חד-הורית עם אמה ושלושת אחיה. "אני לא כל כך חובבת אקשן, אני יותר נהנית מהלימוד העיוני ורוצה להיות קרימינולוגית", היא אומרת. "אבל מלימודי קרב מגע קיבלתי יותר ביטחון ללכת בלילה לבד".

גם היא מעידה שהמדים מעוררים בשכונה שלה תגובות מעורבות: "לפעמים מקללים ולפעמים מחמיאים. העבריין בבניין שבו אני גרה מגיב בחיוך כשהוא רואה אותי במדי שוטרת, ויש סמים בשכונה שבה אני גרה, אבל אף אחד לא מאוים ממני, כולם יודעים שאני לא סמויה", היא צוחקת ומוסיפה: "מה שלמדתי בכיתה על סמים היה מטלטל ואני יודעת שבחיים אני לא אתנסה בזה".

"פעם כשהייתי במדים, אשה חשבה שאני שוטרת אמיתית וביקשה ממני לטפל בחפץ חשוד", מספרת טובי אזולאי, בת 17 מבת ים, המסיימת השנה את הלימודים. "שאלתי אנשים של מי התיק וכשנמצא הבעלים, היא אמרה לי 'כל הכבוד, כל הכבוד'".

על פי עדותה, עד כיתה ח' היא היתה תלמידה בינונית או אף פחות מזה. "הייתי רואה טלוויזיה או משוטטת בשכונה. לא האמנתי שאני אעשה בגרות מלאה. היום אני אחת המצטיינות במגמה. אני מכורה לאקשן, במיוחד במסגרת המשמר האזרחי, כשאנחנו עוצרים רכבים ומבקשים רישיונות מהנהגים", היא צוחקת.

מבין 20 בוגרי המחזור הראשון בפנימיית כנות, 18 סיימו עם תעודת בגרות מלאה; חמישה מהם בחרו בשירות צבאי במג"ב או שח"ם (שירות חובה משטרתי). ערן חן, בן 19, משרת חמישה חודשים במסגרת שח"ם, בבית הספר לשוטרים בשפרעם. הוא מתכנן להתגייס למשטרה בתום השירות הצבאי, אף על פי שבעבר, "כשהייתי רואה שוטר הייתי מרגיש פחד והייתי שבוי בסטריאוטיפ השכונתי לראות בהם אנשים שמחפשים אותך על קטנות", הוא אומר. "המסלול משך אותי בגלל האקשן וההרפתקנות שבו וכל התפישה שלי על המשטרה השתנתה. היום אני רואה בתפקיד הזה שליחות".

לדברי קסטרו, מגיעים לפנימייה גם בנים של שוטרים המעוניינים לראות את ילדיהם ממשיכים בתחום עיסוקם. אמין עזמה, דרוזי בן 18, הגיע ללימודים בעידודו של אביו, קצין חקירות במשטרה זה כ-20 שנה. "מאתגר אותי להמשיך את דרכו של אבי ואפילו להצטיין יותר ממנו", אומר עזמה. יחד עם זאת, הוא מצהיר שלא יסתפק בשירות בשח"ם או במג"ב, והוא חולם להתקבל לסיירת מטכ"ל. "למדתי שאפשר להגשים הכל", הוא אומר ומגלה שבמשך הלימודים הוא גם מוצא זמן לכתוב "ספר שהוא שילוב של פנטסיה וסיפור אהבה סוחף". שוטרים ובלשים אין בספר אבל "מי יודע, אולי בספר הבא", הוא אומר.



מסדר בוקר בכפר הנוער כנות. למטה: תלמיד בשיעור רכיבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו