טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרב הראשי של הקרמלין

מאשימים אותו בהתחנפות לוולדימיר פוטין, בקרבת יתר לאוליגרכים, בטיוח מקרים של אנטישמיות ואפילו בהסגרת יהודים ללא אשרות שהייה לידי המשטרה. אבל ברל לזר, רבה הראשי של רוסיה אפילו לא ממצמץ. בראיון ל"הארץ" הוא אומר שבמערב פשוט לא מבינים את רוסיה. "במדינה הזאת", הוא אומר, "אין דרך אחרת לעשות את העבודה"

תגובות

כל רב בישראל היה צריך לקנא בברל לזר, רבה הראשי של רוסיה. מלשכתו רחבת הידיים וספונת העץ, שבמרומי מרכז הקהילה היהודית בשכונת מרינה רושצ'ה, הוא חולש על אימפריה של יותר מ-200 קהילות, המונות לפי הערכות לא-רשמיות יותר ממיליון יהודים. הממשל הרוסי רואה בו את מנהיג יהודי רוסיה, ולזר זוכה לקרבתו של הנשיא ולדימיר פוטין ולאמונו. ככל הנראה, הוא יקבל יחס דומה גם ממי שייבחר מחרתיים ליורשו של פוטין, דמיטרי מדוודב. הוא מגובה במשאביו העצומים של המיליארדר לב לבייב, שרואה בשיקום חיי הדת היהודיים ברוסיה את מפעל חייו.

אלה ימים יפים ללזר. איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה (FEOR) שבראשותו, ושמטעמו נבחר לרב ראשי, חגג בשבוע שעבר עשור לקיומו. אחרי שנים של מאבקים קשים בין הארגונים היהודיים במוסקווה, ביסס האיגוד את מעמדו המוביל. עובדה: לטקס החגיגי שציין את העשור הגיע אפילו נשיא הארגון המתחרה, הקונגרס היהודי של רוסיה (KEROOR), ארקדי גאידמק, כדי לברך.

רק לפני עשר שנים עוד חשבו הארגונים היהודיים הבינלאומיים ואנשי הסוכנות היהודית שהקהילה היהודית ברוסיה הגיעה לסוף דרכה. טובי בניה ובנותיה היגרו לישראל או לארצות הברית, ונראה היה שהקומץ שנותר יקפל את הבאסטה ויעזוב. לפי נתונים רשמיים, כיום חיים ברוסיה 230 אלף יהודים, אבל ראשי הקהילה ומומחים רבים סבורים שהמספר האמיתי קרוב יותר למיליון, שמחציתם מתגוררים במוסקווה.

לזר, בן 43, בא למוסקווה מניו יורק לפני 18 שנה בשליחותו של הרבי מלובביץ'. היום הוא יכול להרשות לעצמו חיוך של שביעות רצון. ביום רביעי שעבר נערכה במרכז הקהילה חגיגת בר המצווה לבנו. לרחוב הצר נדחסו בזה אחר בזה מכוניות הרולס רויס של האוליגרכים, מוקפות שומרי ראש, כדי לחלות את פניו. בעיר שסוגדת לעוצמה פוליטית ולממון, לזר נתפש כמוקד כוח משמעותי.

אבל לא בטוח שכדאי לקנא בו. קשה לחשוב על רב שבשנים האחרונות הוטחה בו כל כך הרבה ביקורת, ברמת ארסיות שמזכירה את תקופת הצאר. במה לא האשימו אותו: שהשתמש בכוח כלכלי ופוליטי להדיח מתחרים, שכפה על יהודי רוסיה החילונים את התפישות של חב"ד, ששימש "מוסר" והסגיר יהודים לשלטונות ושטייח מקרים של אנטישמיות כדי לשאת חן בעיני השלטון. אפילו בתוך התנועה שלו, חב"ד, היה מי שטען שלא קידם אינטרסים של החסידות, כדי לא לפגוע ביחסיו הטובים עם השלטון וכדי שאחרים לא יזכו בקרדיט.

קיבל את דין התנועה

"לא רציתי להיבחר לרב הראשי", אומר לזר בראיון ל"הארץ", שבו הוא מתייחס לראשונה להאשמות נגדו. "ראשי הקהילות פנו אלי כמה פעמים, ואמרתי לא. לפני זה חייתי כאן עשר שנים חיים מאוד שקטים ומספקים, אבל ביקשו שוב ושוב, ונכנעתי. ידעתי שלאיש ציבור יש חיים לא קלים, אבל היום אני מרגיש מאוד נוח עם עצמי. אפשר היה להשיג יותר, אבל אלה הדברים שאפשר היה לעשות".

למה אתה חושב שמכל כך הרבה כיוונים צולפים בך?

"יש כאלה שלא אוהבים הצלחה ושמנסים להאשים אנשים אחרים. יש אפשרויות מסוימות בקהילה הזאת, ואנחנו מנסים לעשות את הדברים שצריך. במדינה הזאת אין עוד דרך לעשות את העבודה הזאת".

זה אישי או שמנסים לפגוע באמצעותך בגורמים אחרים?

"העולם עוד לא מבין את רוסיה. זה כמו הביקורת שסופג הנשיא פוטין, שלא קשורה אליו. לא מבינים את המצב במדינה הזאת, אבל עכשיו הדברים כאן הרבה יותר טובים מאשר בעבר. אנשים גם לא מבינים את קשיי הקהילה היהודית וכיצד היא נאלצה לשרוד. הרבה דברים השתפרו, אבל זה לא ארה"ב ולא אוסטרליה.

"אותי מאשימים בכל מה שמאשימים את רוסיה. במצב באיראן, בקוסובו, במכירת נשק לסוריה, בבעיות עם נאט"ו. זה נכון שרשמית אני קרוב לפוטין, אבל לא מזכירים שזה רק לענייני היהודים ברוסיה. כשאני הולך לישון בלילה, אני רוצה להרגיש שעשיתי את המקסימום למען העם היהודי. האינטרס הראשון שלי הוא יהודי רוסיה, אחר כך היהודים בישראל, במקום השלישי כל יהודי העולם ואחרי זה - אם אני יכול לדאוג לכל אדם ברוסיה, לעזור לממשלת רוסיה".

לזר נושא בגאווה את תפקידו כלוביסט של העניין הרוסי בזירה הבינלאומית. לפני כמה שנים הוא נסע לגבעת הקפיטול בוואשינגטון כדי לשכנע מחוקקים אמריקאים לבטל את "תיקון ג'קסון-וניק" מ-1974, שהטיל הגבלות סחר על ברית המועצות במחאה על מצב זכויות האדם במדינה. הגבלות אלה עדיין בתוקף.

לזר דוחה בתוקף את ההאשמות כי הוא מטייח אירועים של אנטישמיות כדי לסייע לממשל של פוטין להיראות נאור. בעבר הוכן מסמך ברוח זו ב"נתיב", אך מעולם לא פורסם. מתנגדיו של לזר טוענים ששתדלנותו היא שזיכתה אותו בהכרה רשמית של הממשל כרב הראשי של רוסיה במקום הרב אדולף שייביץ, הרב מטעם הקונגרס היהודי של רוסיה, שהיה בתפקיד מאז 1980. האשמות דומות הועלו לפני כמה שבועות, לאחר שהאיגוד פירסם נתונים שלפיהם חלה בשנה האחרונה ירידה במספר מקרי האנטישמיות ברוסיה.

המרכז לחקר האנטישמיות באוניברסיטת תל אביב טוען, לעומת זאת, שייתכן שאף נרשמה עלייה במספר מקרי האנטישמיות. "אנחנו חיים כאן מדי יום, עובדים עם בתי המשפט והמשטרה, ובכל מקרה של אנטישמיות לוחצים על הממשלה", מגן לזר על הרקורד של האיגוד. "כל קהילה יודעת שצריך להודיע לנו מיד על כל מקרה, יש לנו קו חם מיוחד ואנחנו הראשונים שיודעים ומפרסמים הכל. תבדוק את המקרים שגופים אחרים מדווחים עליהם לעולם, ותראה שהמקור שלהם הוא דו"חות שלנו. יש כאן אנטישמיות וקסנופוביה וזה לא טוב, אבל להגיד שיש עלייה באנטישמיות זה פשוט לא נכון".

אתם לא משחקים לידי השלטונות, שאולי מבקשים להשקיט את בעיית האנטישמיות?

"משחקים לידיהם? כמובן. אם מגיע להם קרדיט, אז מגיע להם. וכשמגיעה ביקורת, אנחנו גם אומרים את זה. יש מקל וגזר, ואסור להשתמש רק במקל".

אומרים שפוטין עושה שימוש ציני ביהודים כדי לקדם את ענייניו. אתה משוכנע שהאהדה שלו ליהודים אותנטית?

"אין לי כל ספק. יש לזה סיבות שקשורות בילדותו. מורים יהודים עזרו לו מאוד, היו לו שכנים וחברים יהודים. הראיתי לו פעם תמונה של בית הכנסת בסנט פטרבורג. הוא אמר לי שזה לא יכול להיות זה, כי הוא זוכר כיצד בתור ילד היה נכנס לשם עם חבר ואוכל את המצות שנשארו. הסברתי לו שפשוט שיפצנו את הבניין".

פוטין אומר כיום בשיחות שהוא מקיים עם מנהיגים יהודים, שאחת הטעויות הגדולות של ההנהגה הסובייטית היתה שחיי הקהילה היהודיים, כמו גם קשר עם יהדות העולם, נתפשו כאיום על השלטון. אפילו מי שנמנה כיום על מבקריו החריפים של פוטין, כמו השר לשעבר נתן שרנסקי, סבור כך. "יש לי טענות מאוד קשות לגבי ההתנהלות שלו", אמר השבוע שרנסקי, "אבל אני מאמין שביחס שלו ליהודים הוא אומר את האמת".

לזר: "עד עכשיו היתה עבודה טובה של הממשל הרוסי בהחזרת נכסים ובבנייה מחדש של מוסדות הקהילה. עכשיו הם גם צריכים לתמוך בתהליך הרוחני ובהשבת הידע היהודי שאבד בשנות הקומוניזם. פוטין מבין את זה - לפני כמה חודשים הוא הודיע על תרומה של משכורת חודשית להקמת המוזיאון היהודי".

אולי הוא עושה את זה רק כדי לקבל נקודות זכות בזירה הבינלאומית.

"הוא לא צריך נקודות בארה"ב".

מה דעתך על הבחירות מחרתיים, שבהן כולם יודעים שדמיטרי מדוודב ייבחר?

"הרוסים עייפים משינויים. רק בעשרים השנים שאני כאן, היו כל כך הרבה אירועים. ירדו הקומוניסטים ואז פחדו שהם חוזרים. ואז אמרו שז'ירינובסקי עולה, ושוב בחירות. ועכשיו יבוא מדוודב. הדבר שהעם הרוסי רוצה יותר מכל הוא יציבות, שאדם יידע שהוא יכול לפתוח עסק בלי לפחד שמחר מישהו ייקח לו את זה".

ומדוודב יספק את היציבות הזאת?

"הוא אדם מאוד חכם ופתוח, שאכפת לו מעתידה של רוסיה ומהיחסים עם הקהילה היהודית. רואים את זה לפי הביקור שלו כאן במרכז הקהילה, שלושה ימים לפני שהודיעו שהוא המועמד. פתאום הוא הגיע לשעתיים וחצי לבית כנסת. לאחר מכן, כשפוטין הודיע שהוא המועמד, מה שהראו בטלוויזיה הרוסית זה את התמונות מהביקור". על השמועות שמעלים חוגים לאומניים ואנטישמיים בדבר שורשיו היהודים של מדוודב, הוא מעדיף לא להגיב.

הרבה כסף מלבייב

לא רק השמצות היו מנת חלקו של לזר בשנות פעילותו ברוסיה. הוא נשלח על ידי האדמו"ר, הרבי מלובביץ' מנחם מנדל שניאורסון, כאחד מראשוני שליחי חב"ד ברוסיה בסוף שנות השמונים. משימתו היתה להחיות את חיי הדת במוסקווה וברוסיה. בשנים הראשונות התגוררה משפחתו מרובת הילדים בדירה קטנה וטחובה. בתו הבכורה חלתה בדלקת קרום המוח, ולאחר שלא נמצא לה טיפול רפואי הולם ברוסיה, נסעה המשפחה לפינלנד ומשם לישראל, שם מתה הילדה.

המסירות של לזר לתנועה, והעובדה שבשנותיו במדינה ביססו רבני חב"ד את שליטתם הכמעט-בלעדית בחיים היהודיים הממוסדים, לא הופכות אותו לחסין מביקורת בתוך החסידות. חב"ד שלאחר מות הרבי היא תנועה מסוכסכת ומפולגת, וחלק מהפלגים בחסידות אינם מרוצים מהשליטה הכמעט מוחלטת שלזר השיג ברוסיה, בגיבויו של לבייב, שהוא כיום התורם המרכזי ביותר לפעילות חב"ד.

נושא טעון במיוחד הוא גורלה של ספריית חב"ד, אוסף גדול של ספרים עתיקים שהיו שייכים לאדמו"ר הקודם מלובביץ' ושנתפסו על ידי הקומוניסטים. לפני מותו מינה הרבי ארבעה שליחים אישיים לטפל בנושא, כדי ללחוץ על שלטונות רוסיה שמתייחסים לספרייה כאל נכס לאומי ומסרבים להעבירו לידי החסידות.

בחב"ד יש מי שטוען שלזר מעדיף לדאוג לקשריו האישיים בממשל פוטין, מאשר לעזור בהשבת הספרייה. תומכיו, לעומת זאת, טוענים כי ארבעת השליחים עשו את כל הטעויות האפשריות והצליחו רק להגביר את האנטישמיות ברוסיה באמצעות פעילותם. לזר עצמו נזהר מאוד כשהוא מתייחס לעניין: "הרבי שלח ארבעה רבנים לטפל בנושא הספרייה. זאת משימתם. כשיפנו אלי, אבדוק מה אפשר לעשות בנושא. מעולם לא התבקשתי על ידם להתעסק בזה. מדובר בהחלטה של מרכז חב"ד".

אבל הספרייה היא כסף קטן לעומת היצרים שהתעוררו במרכזי החסידות בעולם בעקבות מעצרם של 13 צעירים, תלמידי ישיבת חב"ד, בעיירה רוסטוב. ישיבת "תומכי תמימים" היא אחד המוסדות הבודדים של חב"ד ברוסיה שאינו בשליטתו של לזר. לפני ארבעה חודשים פשטה המשטרה על הישיבה כמה שעות לפני כניסת השבת. 13 תלמידים, אזרחי ארה"ב וישראל, נעצרו. הם הוחזקו במעצר במשך השבת ולאחריה, ולאחר מכן גורשו מרוסיה יחד עם הרב המקומי של חב"ד.

בכפר חב"ד בישראל נפוצו האשמות שלזר נהג כ"מוסר" והעביר לשלטונות מידע על כך שלתלמידים לא היו ויזות בתוקף. לזר, שבדרך כלל עונה בחיוך לכל שאלה, נדרך כשהוא נשאל על הפרשה ומסרב בתוקף להתייחס אליה. בשעתו העביר מכתב לרבני כפר חב"ד ובו דחה את ההאשמות. "דמי הותר קבל עם ועולם", כתב, "שופכים את דמי כמים בחוצות". לזר טען אז שהתלמידים נעצרו מכיוון שלא דאגו לעדכן את הוויזות שלהם, למרות הנחיות ברורות בחסידות.

אבל לזר יודע שבסוגיה הזאת נקלע למקום רגיש. האשמות דומות הועלו נגדו לפני כמה שנים. זה היה כשאחד מיריביו המקומיים, הרב הראשי של מוסקווה מטעם הקונגרס היהודי ברוסיה, הרב פנחס גולדשמידט, יליד שווייץ, נעצר עם כניסתו לרוסיה וגורש. גם אז היו מי שהאשימו את לזר במעורבות בפרשה. לזר נאנח שוב כשמעלים את הבעיות האלה בשיחה אתו. זה מחיר ההצלחה ברוסיה.



הרב לזר. בא למוסקווה מניו יורק בשליחות הרבי מלובביץ'.


לזר עם פוטין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות