בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אני לא גאה בכך שתמכתי באולמרט"

פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי וממקימי קדימה, אמור היה להיות שר החינוך, אבל היום הוא מביט מבחוץ על שולחן הממשלה ועל העומד בראשה ומזדעזע. "אולמרט צריך להשעות את עצמו", הוא אומר, "שר המשפטים פרידמן שורף את הדמוקרטיה הישראלית". למרות זאת, הוא עדיין מאמין בנחיצותה של מפלגת מרכז מובילה

תגובות

גאוותו הגדולה של אוריאל רייכמן היא על המרכז הבינתחומי בהרצליה, שבראשו הוא עומד. הפרופסור למשפטים שגדל בתל אביב כבנו של מוסכניק יוצא גרמניה, כחול-סרבל וקפדן, רואה במוסד האקדמי הפרטי והמשגשג שהקים את גולת הכותרת של חייו המקצועיים והציבוריים. שלוש פעמים רייכמן יצא מתחום הדשאים המטופחים של האקדמיה כדי לנסות ולרפא את תחלואיה של המדינה שאותה הוא כל כך אוהב. פעם אחת, אחרי מלחמת יום הכיפורים, היה בין מייסדי שינוי, פעם שנייה, בתחילת שנות ה-90, הוביל את חוקה-לישראל ואת הניסיון לשנות את שיטת המשטר. הפעם השלישית היתה בשלהי 2005, כשנענה לקריאתו של אריאל שרון והיה לאחד ממייסדי קדימה.

רייכמן ממעט להתראיין. אולי מפני שהוא אדם מאופק ומרוסן, אולי מפני שאינו חסיד גדול של התקשורת הישראלית. ואולם האירועים שליוו את יום העצמאות ה-60 גרמו לו לחוש שהגיעו מים עד נפש. שהגיע הזמן לומר את דברו.

פרופ' רייכמן, היית ממייסדי קדימה. היית מועמד קדימה לתפקיד שר חינוך. תמכת באהוד אולמרט וקראת לציבור להצביע אולמרט. אתה מתחרט?

רייכמן: "בוודאי. אני לא גאה בכך שתמכתי באולמרט. ואני מתקומם כשאני שומע אנשים בעלי משקל אומרים שאולמרט הוא הרע במיעוטו. עוד לפני שפרצה הפרשה הנוכחית חשבתי שאולמרט אחראי לארבע טעויות אסטרטגיות קשות: ההתנתקות, ההתכנסות, מלחמת לבנון השנייה ואנאפוליס. בהתנתקות כרעיון תמכתי, אך חשבתי שהאופן שבו היא בוצעה שגוי מיסודו - ללא מתן אשראי לאבו מאזן, ללא גיבוש הסכמות אמיתיות עם המצרים וללא בנייה של הכלכלה הפלשתינית כך שהעזתים לא יהיו רעבים על הגדרות.

"תוכנית ההתכנסות היתה בעיני העצמה של כל מה שהיה שגוי בהתנתקות והיא אף סתרה את תפישתו של אריאל שרון ואת מצע קדימה. מלחמת לבנון השנייה נוהלה באופן כושל, תוך הפקרה מחפירה של העורף. תהליך אנאפוליס הוא טעות חמורה, מכיוון שלא יוכל להוביל להסכם קבע שיכלול את ירושלים ואת זכות השיבה. התוצאה תהיה אכזבה עמוקה, סיום שלטון פתח ועליית חמאס.

"המשמעות של ארבע הטעויות הקשות הללו היא שלאהוד אולמרט יש שיקול דעת מוטעה בנושאים אסטרטגיים חיוניים. בנוסף לכך, בשנתיים שלו בשלטון נגרם נזק עצום לשתי מערכות חיוניות: מערכת החינוך ומערכת המשפט. בתחום החינוך המצב היה קשה עוד טרם נבחר, אולם עמדנו על סף רפורמה גדולה. אריאל שרון היה מחויב לכך שבשנים אלה תתחולל מהפיכה של ממש בחינוך. לשם כך קרא לי והטיל עלי את המשימה. אולמרט הוא האחראי לכך שהמהפיכה לא התרחשה. בתחום המשפט, לעומת זאת, מנסה שר המשפטים, דניאל פרידמן, לחולל מהפיכה הרסנית. אולמרט הוא האחראי לכך. הוא ידע בדיוק את מי הוא ממנה לתפקיד הרגיש".

פרשת אולמרט החדשה הפתיעה אותך?

"הפרשה הדהימה אותי. לאולמרט אתה מייחס מעשי משובה, חוסר שיקול דעת, עיגול פינות פה ושם. אבל אף פעם לא חשבתי עליו במונחים של מי שיאמרו עליו שהוא מקבל כסף מזומן במעטפות. אף פעם לא חשבתי שהוא עשוי להיות חשוד בקבלת שוחד.

"חשוב לזכור מה המשמעות של חשד לשוחד. קודם כל שוחד הוא מצב שבו אתה נוטל לעצמך טובת הנאה תוך הפרת אמונים ותוך חריגה משיקול הדעת הענייני, הנקי, שאותו היית צריך להפעיל כשליח ציבור. שוחד הוא הרס גמור של המינהל התקין. אבל יש כאן עניין נוסף, חמור לא פחות: ברגע שאיש ציבור מקבל שוחד הוא הופך לבובה על חוט. הוא חי בחשש מתמיד ובאי שקט מתמיד. הוא יודע שמי שנתן לו את השוחד יכול להגיע בכל רגע להסדר של עד מדינה ולחסל אותו. ולכן מי שמקבל שוחד מאבד לחלוטין את שיקול הדעת שלו. הוא חייב לרצות את נותן השוחד ולציית להוראות שלו. מבחינה לאומית, זה מצב מסוכן מאין כמותו. זהו הרס מושכלות היסוד של הדמוקרטיה ושיבוש מוחלט של המינהל התקין.

"כשעלה עניין בל"ל חשבתי שאולמרט הפעיל שיקול דעת לגיטימי בעסקת ההפרטה. חשבתי שכאשר שר האוצר רוצה לסגור עסקה בהיקפים גדולים, הוא רשאי להעניק הנחה גדולה מאוד לרוכש. ואולם היום, לאור מה שנחשף, אני רואה דברים אחרת. אם אולמרט קיבל כסף, גם פרשות כמו פרשת בל"ל עלולות להיראות לגמרי אחרת. יש כאן חשש אמיתי שאם זה ראש הממשלה שלנו, אנחנו מידרדרים לנורמות של הגרועות במדינות דרום אמריקה. במדינה הדורשת מסירות גוף ונפש מאזרחיה, זהו דבר קשה ביותר. זה מעביר מסר נורא לאנשים צעירים שהולכים לצבא ולזוגות צעירים שמגדלים כאן ילדים ובונים כאן חיים מתוך אמונה במדינה ובמנהיגיה. השבר הוא שבר נורא".

והמסקנה?

"בנסיבות שנוצרו, נכון היה שראש הממשלה ישעה את עצמו מן התפקיד. קשה מאוד לחקור ראש ממשלה מכהן. על כן אולמרט היה צריך לומר שהוא משעה את עצמו למשך מאה ימים ומבקש מהמשטרה ומהפרקליטות שישלימו את החקירה בתוך אותם מאה ימים. כך היה נוהג, לדעתי, אדם הגון".

שיטה, לא מעידה

המושגים של אולמרט אחרים. הוא לא מעלה בדעתו לנהוג כך. גם מפלגתך, קדימה, לא דורשת ממנו לנהוג כך. להיפך, גם כעת היא מתייצבת מאחוריו.

"קשה היה לי לראות את הדיווח על מאתיים פעילים של קדימה העורכים טקס של פולחן אישיות לאולמרט בנסיבות האלה. קדימה היתה אמורה להיות מפלגת מרכז הגונה, מפלגת רפורמה. היא היתה אמורה לשנות את ערכי היסוד של החברה והפוליטיקה, אבל כואב לי לראות שלמעט ציפי לבני ואבי דיכטר, החברים לא מביעים בפומבי את החששות והדאגות שלהם, אלא מתייצבים להגנה על ראש הממשלה. כואב לי לראות שבמקום להשמיע קול ולדרוש דין וחשבון מנסים להוכיח נאמנות. בעיני מי שנוהג כך אינו מפגין נאמנות - הוא מפגין חוסר נאמנות לחברה הישראלית ולערכי היסוד שלה".

אתה נשמע לי נסער, שלא כדרכך.

"עננה כבדה רובצת על כולנו. עננה כבדה מאוד. ואני מביט ימינה ושמאלה ואיני רואה אנשים מזדעקים. אני שואל את עצמי מה קרה. האם חוסר האמון בהנהגה ובפוליטיקה הוא כה עמוק עד שאנשים עוצמים לגמרי את עיניהם? האם ההידרדרות המוסרית היא כל כך חמורה עד שאנשים לא מבחינים עוד במתרחש? איך שלא תביט על העניין, אם החשדות נכונים, הרגע הזה הוא אחד העצובים בתולדות המדינה. כאן חייבת לבוא פעולת טיהור. חייב להיות תיקון.

"האחריות מונחת כעת על כתפי היועץ המשפטי לממשלה. הוא צריך לפרסם קריאה לכל מי שנתן כסף לאולמרט להתייצב לפניו. אין זה משנה אם הכסף ניתן כהלוואה או כמתנה או כתרומה או כתשלום ישיר. כל אדם שהעביר כסף לאולמרט צריך לדווח על כך. חייבים לנקות את האורוות מיד, לרבות ירידה לפרטים של מי הם האנשים שהעבירו את הכספים לאותו טלנסקי בארצות הברית. לרבות השאלה מה היו הסידורים ומה היו ההסדרים בנוגע לאותם כספים.

"אני אהיה הראשון שישמח אם יתברר שבחשדות אין ממש, אבל לאור המתרחש לנגד עינינו אינני חושב שיהיה מקום לשמחה שכזאת. יהיה מקום לצער עמוק. ואני מוכרח לומר לך, שאם החשד מוצדק ומדובר בכסף מזומן, במעטפות, ולא במעידה רגעית, אלא בשיטה, ממש שיטה, של העברת מאות אלפי דולרים, אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. המעשה הזה מחייב את כולנו להתקומם".

מסתובב עם להביור

נחזור ברשותך לעניין פרידמן. שר המשפטים הוא עמית ותיק וידיד ותיק שלך. מה הפסול במינוי שלו? מה הפסול במעשיו ובדבריו?

"יש נקודות מסוימות שבהם פרופ' פרידמן צודק. יש מעשים שהוא עשה שעליהם אני מברך. כך, למשל, המינוי של עורכי דין הפרטיים חנן מלצר ויורם דנציגר לשופטים בבית המשפט העליון. ואולם מה שהרתיח אותי הם הדברים שאותם אמר פרידמן בראיון הידוע שלו ל'ידיעות אחרונות'. בראיון הזה, הוא פחות או יותר האשים את בית המשפט העליון בכך שהוא משרת את הערבים ואת מרצ. במשתמע הוא האשים את בית המשפט העליון בכשלי הממשל ובהפרעה לפעולות המגן והמלחמה בפלשתינאים. הוא חצה את כל הגבולות. המתקפה שלו פתאום הזכירה לי את המתקפה החזיתית של ש"ס על בית המשפט בסוף שנות ה-90.

"הרב עובדיה יוסף אמר על שופטי ישראל שהם ריקים ופוחזים, סוררים ומורדים, בועלי נידות. הוא אמר שכל הייסורים והפורענויות באים לעולם בגלל שופטי ישראל. יש דמיון רב בין הדברים הללו לדברים שפרידמן אומר כעת. זאת פשוט הסתה נגד בית המשפט העליון.

"אני זוכר את התמונה הנוראה ההיא של עשרות אלפי חרדים שעמדו מול בית המשפט העליון ויצאו נגדו. באותה תקופה הייתי ראש 'חוקה לישראל'. אספנו את כל המשאבים, אלה שהיו לנו ואלה שלא היו לנו, וקראנו לציבור לצאת להפגנת נגד להפגנת החרדים ולהגן על בית המשפט. אני חושש שאנחנו מגיעים כעת לרגע דומה, מול פרידמן. יש מקום לביקורת, אבל אי אפשר להסית. מערכת המשפט חיה רק בזכות אמון הציבור. אין לה צבא, אין לה חיילים, ומה שפרידמן עושה הוא ממש לחתוך את אמון הציבור במערכת המשפטית. הוא פוגע בה פגיעה קשה מאוד, שולל ממנה את הלגיטימציה שלה. הוא מסתובב עם להביור ושורף את ההגנה האחרונה שנותרה לדמוקרטיה הישראלית, לטוהר המידות ולמינהל התקין.

"פרידמן עצמו הוא אדם ישר. הוא אומר את מה שהוא חושב והוא מנסה לבצע את מה שהוא אומר. לכן אני לא מאשים אותו. אני מאשים את מי שמינה אותו. הלכו חיים רמון, שיש לו חשבון עם מערכת המשפט, ואולמרט, שהוא קליינט ותיק של מערכת המשפט, ומינו את פרידמן לתפקיד. לכן הטענות חייבות להיות בראש ובראשונה אליהם. מה שאני מבקש לומר כעת הוא 'עד כאן'. בדיוק כפי שצריך היה לעמוד אל מול המתקפה של ש"ס על בית המשפט, צריך לעמוד כעת אל מול המתקפה של פרידמן ושל ראש הממשלה שמינה אותו".

פרשת אולמרט החדשה פרצה בין יום השואה ליום העצמאות. היא הצטרפה לשורה של משברים שהטילו צל מסוים על יום העצמאות ה-60. עם תחילתה של השנה ה-61, האם אתה חרד לעתידה של ישראל?

"לאורך כל הדרך, היה איום קיומי. אסור לעצום עיניים. האיום הזה קיים גם היום, ואני לא רואה את האיום הזה נעלם בדור הזה. יש פחד שיום אחד ישטוף את הרחובות של תל אביב המון שיהיה מסוגל לרצוח ולאנוס ולחסל את כל התרבות שנוצרה כאן. את הפחד הזה אני לא יכול למחוק. אני בהחלט יכול לראות מצב שבו יש שבר ביכולת המגן שלנו ויש שטיפה פנימה של פלשתינאים מוכי שנאה שירצו להחזיר לעצמם את מה שעל פי תפישתם נלקח מהם. הדבר הזה עלול לקרות".

וכשאתה מתבונן היום במדינת ישראל אתה רואה בה יכולת לעמוד אל מול האתגר הקיומי הזה לאורך זמן?

"אני רואה עוצמות וחולשות. ככלל, העוצמות הן בחברה ובכלכלה, החולשות הן במגזר הציבורי. אני מכיר בישראל יוזמות פרטיות ועסקים פרטיים שהם הישגים בקנה מידה בינלאומי. רמת התחכום ורמת היצירתיות מאוד גבוהות. נוצרה פה תרבות אדירה. אני חושב שכמעט אין עיר בעולם שכיף לחיות בה כמו בתל אביב. גם אינני מקבל את הטענה שהחברה שלנו משועבדת לממון ולרדיפה אחר כסף. אני רואה נוער נפלא וחברה שיש בה מחויבות לערכים ולערבות הדדית. גם אינני חושב שיש כאן בעיה של הון ושלטון, אלא אך ורק של שלטון תאב הון. בעלי ההון הישראלים שאותם אני מכיר אישית - אריסון, עופר, ורטהיימר, דנקנר, תשובה, שטראוס, ואחרים - הם אנשים שטובת המדינה לנגד עיניהם. הם תורמים גם ביזמות שלהם וגם בנדבנות שלהם. אין זה נכון להסית נגדם.

"ואולם מה שמדאיג אותי מאוד הוא שהמערכת הממשלית שלנו לא מתפקדת. היא לא מסוגלת להתייצב מול האתגרים של מדינה מודרנית. קודם כל קיימת הבנייה של האיכות האנושית הירודה של האנשים בצמרת. כאשר ראש ממשלה עלול להיות חשוד בלקיחת שוחד, שר אוצר מואשם בגניבה ומשנה לראש הממשלה מורשע בביצוע מעשה מגונה - יש בעיה. כאשר אדם כמו גאידמק מספח שלושה ח"כים שנבחרו כתוצאה מהצבעת מחאה - יש בעיה. יש פה הידרדרות פוליטית ויש פה השחתה שלטונית חמורה. לא ייתכן שמדינה הניצבת בפני איומים קיומיים תנוהל על ידי מערכת ממשלית-ציבורית שאינה מתפקדת".

אתה רואה איזשהו פתרון? איזושהי דרך פוליטית שתוציא אותנו מהדשדוש הזה?

"אני עדיין מאמין שאת מדינת ישראל צריכה להוביל מפלגת מרכז. מפלגה של פיכחון מדיני, שוק חופשי, חופש הפרט וחופש מדת. מפלגה של סולידריות חברתית אמיתית. אבל אחרי שאולמרט יפרוש חובה להקים ממשלת אחדות, שבה קדימה-שאחרי-אולמרט תשתף פעולה עם ברק, עם ביבי ועם מפלגות ציוניות אחרות. חייבים לגשת מיד לשיקום הפנימי. לרפורמה המבנית בחינוך, לשינוי שיטת המשטר, להצלת הנגב והגליל. אבל לא פחות חשוב: צריך להחזיר לציבור את האמון. אחרי השפל הנורא שממשלת אולמרט דירדרה אותנו אליו צריך להחזיר אל מרכז חיינו ערכים בסיסיים ואתגרים ציוניים. צריך להבטיח את המשך קיומה של ישראל".



רייכמן. "לאולמרט יש שיקול דעת מוטעה בנושאים אסטרטגיים חיוניים"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו