בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מקרתיזם תוצרת ישראל

גידי גוב הודיע אתמול כי יעזוב את אמ"י במחאה על שהאיגוד ביטל מופע מחווה ליפה ירקוני, עקב התבטאותה נגד "חומת מגן". זה לא המקרה היחיד בזמן האחרון שגופי ממסד הבהירו לאמנים ואנשי תקשורת החורגים מהקול הפטריוטי, כי מוטב שישתקו

תגובות

השבוע האחרון לא היה קל לאמנים הישראלים המעטים שמוכנים להביע דעות פוליטיות שנויות במחלוקת. הממסד האמנותי בישראל, שמתפקידו לתמוך בפעילותם של האמנים ולדאוג לזכויותיהם, בחר להפעיל את סמכויותיו ולהטיל צנזורה בתירוצים שונים. הפעלת הלחצים קשורה בכוח כלכלי: המועצה לתרבות ולאמנות של מפעל הפיס היא גוף מסוג זה, שתומך כספית באירועים רבים ומעניק פרסים בתחום התרבות. הודות לתמיכה הכלכלית, בכוחה של המועצה לשנות את התוכנייה ברגע האחרון ולהוציא סרט מפסטיבל.

המקרה הבולט ביותר של התערבות הממסד האמנותי בשבוע האחרון נוגע לביטול מופע המחווה לכבוד יפה ירקוני. בראיון לגלי צה"ל לקראת יום העצמאות התבטאה ירקוני בחריפות נגד פעילות צה"ל בשטחים, ותמכה בסרבני השירות. לדברי חנן יובל, יו"ר אמ"י, מהרגע שבו הביעה ירקוני את דעתה, פנו עשרות רוכשי כרטיסים למשרד הכרטיסים "רוקוקו" וביקשו להחזיר את הכרטיסים למופע. המופע, שהיה אמור להתקיים ביום שישי בתיאטרון נגה ביפו, בוטל. לדברי יובל, בארגון אמ"י החליטו לבטל את המופע מפני שנותני החסויות הסירו את חסותם, והקונים החזירו את הכרטיסים. יובל גם הוסיף כי הוא בטוח כי ירקוני לא התכוונה לדברים שאמרה. "הייתי חייב להגן על כבודה", הוא הסביר אתמול.

בתה של יפה ירקוני, העיתונאית אורית שוחט, מתייחסת בחומרה לתגובת אמ"י: "אמנים יכולים לומר את דעתם ואחר כך לשלם את המחיר, אבל אי אפשר להתערב בתכנים", היא אומרת. "חנן יובל מציג את אמא שלי כמסכנה שלא יודעת על מה היא מדברת. זה מקומם ולא רלוונטי. היא אמרה שהיא תומכת בזכותם של הסרבנים לסרב, והאמירה הזאת לגיטימית. אמ"י הוא האיגוד המקצועי שלה, שאמור לדאוג לזכויותיה. חמור מאוד שהאיגוד המקצועי שלה מבטל את המופע".

יוסי פלג, מנהלה של ירקוני, מוסיף: "חנן יובל עשה טעות חמורה בביטול. זה יפגע באמ"י בטווח הרחוק. אם חסרים רוכשי כרטיסים, שחברי אמ"י ימלאו את האולם". חנן יובל מצטדק: "אם אדם מתבטא התבטאות פוליטית זו זכותו, אבל אני לא יכול לכבות שריפות. ברור שאם האולם היה מלא, היתה הופעה".

בעקבות המקרה הודיע אתמול הזמר גידי גוב כי הוא עוזב את ארגון אמ"י מפני "שאינו יכול להיות שותף לאיגוד שלא מגן על האמנית הכי בכירה בארץ". גוב אמר בתוכנית "עושים צהריים" בגלי צה"ל, בהגשת יעל דן, כי הוא עוזב את הארגון משום שלדבריו, "ראש האיגוד התראיין אצל רזי ברקאי ואיכשהו, תוך כדי השיחה, היו כל מיני רמזים לא סימפטיים עליה (על ירקוני, מ"פ). איגוד שלא מגן על האמן שלו - קשה לי להיות חבר בו". גוב הוסיף אתמול, "זכותו של כל אדם לומר את דברו, גם אם הוא אריאל זילבר או הרב עובדיה יוסף". הוא טען ש"יש אווירה של סתימת פיות בארץ. אפילו אם גוף מסחרי מוריד חסות בגלל משהו שאמן אומר, זה לא בסדר בעיני. הדברים שיפה ירקוני אמרה הוקצנו מעבר לכל מידה".

ביטול נוסף בנסיבות דומות התרחש בפסטיבל הקולנוע "דוקאביב" שננעל אמש בסינמטק בתל אביב. במאי הסרט "הנאהבים מסן פרננדו", השוודי פיטר טורביונסון, שסרטו השתתף בתחרות הבינלאומית של הפסטיבל, הודיע למנהלת הפסטיבל, אילנה צור, כי הוא מבקש למשוך את הסרט מהתחרות בעקבות מבצע "חומת מגן" ופעולות צה"ל בשטחים. כשנוכח לדעת שאי אפשר לעשות זאת, דרש מהנהלת הפסטיבל לקרוא לפני הקרנת סרטו מכתב שכתב. במכתב, שהוקרא בשתי ההקרנות בסוף השבוע, מביע הבמאי הזדהות עם העם הפלשתיני, יוצא נגד פעולות ראש הממשלה וקורא לשרון לחזור לשולחן הדיונים עם ערפאת.

בעקבות הקראת המכתב הודיעה הנהלת מפעל הפיס כי היא מסירה את חסותה מהפסטיבל, המארגנים יידרשו להחזיר את הכספים שהעביר מפעל הפיס למימונו, ויו"ר מפעל הפיס, אברהם כץ-עוז, לא יגיש את הפרס הראשון. כץ-עוז אמר אתמול: "אנחנו מבינים אמנות כביטוי אמנותי של יוצר: פיקאסו הביע את דעתו על מלחמת האזרחים ב'גרניקה', וחנוך לוין ב'מלכת האמבטיה'. יש עשרות דוגמאות של אמנים שמביעים דעתם באמנותם. ברגע שהם הופכים להיות כתבים פוליטיים זו כבר לא אמנות. דעותיו של אמן יובעו ביצירתו, אבל הוא לא יכול לבקש שיקראו משהו לפני הסרט. אם זה הנוהל, אז שכולם ידברו לפני הסרט שלהם, לא?"

כץ-עוז דרש להפסיק את קריאת המכתב בהקרנות מיד כשנודע לו עליו, ולדבריו התייעץ בנושא זה עם תמי גיא, מרכזת המועצה לתרבות ואמנות. "הודענו להם שאם הם לא מפסיקים עם המכתב הזה, אין כסף", אמר כץ-עוז. ההחלטה עוררה תגובות נזעמות של אנשי קולנוע, בין השאר של הבמאי אבי מוגרבי, שכתב למנהלת הפסטיבל: "אירוע שמציג קולנוע תיעודי, אך אינו מסוגל לאפשר לבמאים שמציגים את סרטיהם להצהיר בין כתליו הצהרות בעלות תוכן לגיטימי על המצב, חותר תחת היסודות שמקיימים אותו עצמו".

האם גם הוצאת הספרייה החדשה, שבה מתורגמים ומופצים ספריו של הסופר הפורטוגלי ז'וזה סאראמאגו, שהשווה בין המצב בשטחים למחנות ההשמדה של גרמניה הנאצית, שקלה להפסיק להוציא אותו לאור? "לרגע לא חשבנו על כך", אומר מנחם פרי, העורך הראשי. "סאראמאגו הוא היום הסופר הטוב ביותר בעולם, לספריו יש כוח משלהם. גם כשהסתייגתי בחריפות מדעותיו, לא עלה בדעתי לנקוט סנקציות נגדו".

לעומת זאת, בחנות הספרים "ליריק" ברמת השרון מיהרו לתלות שלט בחנות שהצהיר כי החנות "לא מוכרת ספרים של סאראמאגו". "התקשרתי ואמרתי למנהלי החנות שכך עשו בעבר גם לספרים של יהודים", אומר פרי. "ההחרמה בחנות ברמת השרון לא החזיקה מעמד יותר מיומיים. סאראמאגו מצליח לעצבן את הפורטוגלים כבר 20 שנה, אבל הם מצליחים להפריד בין הספרים ובין הדעות שלו. גם אנחנו צריכים ללמוד לעשות זאת".

ודוגמה אחרת: ממרדכי קירשנבאום נמנעה האפשרות להשתתף כמראיין אורח בתוכנית "שבע וחצי" של ערוץ 1, בהוראת מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי. הסיבה: דעותיו "שנויות במחלוקת". ברשות השידור היו שאמרו כי הסיבה האמיתית היא ניסיונות מנכ"ל הרשות להיענות לדרישת ראש הממשלה לשידורים "פטריוטיים" יותר; בזמנים כאלה לא ייתכן מראיין אורח בעל השקפה הידועה כ"שמאלית".

המעצב דוד טרטקובר - שברוח אחרת קיבל לפני שבוע את פרס ישראל לעיצוב מידיו של ראש הממשלה אריאל שרון, שאותו הוא מרבה לתקוף בכרזות פוליטיות - מספר כמה פעמים בעבר ניסו להתערב בתכנים של עבודותיו. "בתערוכת 3,000 שנה לירושלים הצגתי עבודה שהיתה פוליטית מאוד. דווקא עמיתי למקצוע חששו מהסרת תמיכתו של שרון, אז שר המסחר והתעשייה. העבודה הוצאה מהקטלוג מרוב פחד.

"אמן צריך להביע את דעתו ללא כל התערבות", אומר טרטקובר. "הבמאי השוודי הרי לא קרא להמרדה. הוא לא הגיע להקרנות וזו היתה דרכו להעביר מסר". עם זאת, לטענתו, צנזורה מצד הממסד האמנותי אינה נפוצה בישראל - ולא מהסיבות הנכונות: "אמנות כאן נתפשת כדבר לא חשוב - חושבים על אמנים שהם קצת משוגעים, אז מה זה חשוב מה יש להם לומר?"

מרדכי וירשובסקי, סגן יו"ר הוועדה לאמנות ולתרבות בעיר תל אביב, סבור כי ההתרחשויות האחרונות בעולם האמנות מעידות על תחילתו של מקרתיזם. במכתב ליו"ר אמ"י ולאמני ישראל, שנשלח אתמול, כתב וירשובסקי: "בימים אלו החל תהליך של מקרתיזם מצד הממסד כלפי האמנים, שמטרתו למנוע הבעת דעה חופשית של אמנים שאינה מקובלת על השלטון. תהליך זה מוביל לצנזורה וזו מובילה לפגיעה בחופש האמנותי. אם מדינת ישראל תפסיד את החופש של אמני ישראל, שנרכש בעמל רב, הרי שבכך ייפגע אחד מיסודות חיינו כמדינה דמוקרטית. אמני ישראל לא צריכים להיות מריונטות של השלטון".

הד"ר דני גוטווין מאוניברסיטת חיפה אומר כי התדהמה שבה מתקבלות האמירות הפוליטיות של האמנים חושפת את הממד הבידורי-מסחרי של האמנות בארץ. "האמנות שאנחנו עוסקים בה היא מסחרית, של הזרם המרכזי, ומחניפה לקהל. הקהל הושחת, ועכשיו אנחנו אוכלים את הפירות, כשהקהל לא רוצה לשמוע משהו שלא מחניף לו.

"מי שפונה לכיוון של יחסי ציבור לאורך כל הדרך, שלא יתפלא שזה מה שהוא מקבל בחזרה", אומר גוטווין. לדעתו, "הוויכוח בין העמדות הפוליטיות השונות הוא ויכוח כוזב. הוויכוח, או העימות, אמור להיות בין תרבות ובין בידור שמחניף לקהל כל הזמן. צריך ליצור מנגנונים משוחררים במרחב הציבורי שלא יהיו נתונים לשליטת השוק והבידור. אבל זו כבר מחשבה לטווח רחוק הכרוכה במחויבות לרעיון, שני דברים שחסרים לצערי בארץ".



יפה ירקוני. "הדברים שאמרה הוקצנו מעבר לכל מידה", אמר אתמול גידי גוב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו