בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המחדלים החלו עוד לפני קום המדינה

במוקדמות מונדיאל 38' פגשה ישראל את יוון. אחרי שני הפסדים, קבעה ההתאחדות: "הכושר הגופני לקוי"

תגובות

המונדיאל השלישי נערך ב-1938 בצרפת. משחקי המוקדמות זימנו לנבחרת ארץ ישראל מפגש עם נבחרת יוון, כאשר המנצחת בין השתיים היתה אמורה לפגוש בהמשך את נבחרת הונגריה שהפסידה ארבע שנים קודם לכן לאיטליה בגמר המונדיאל.

מאמן נבחרת ארץ ישראל היה אגון פולק, שחקנה לשעבר של הכח וינה ומאמן מכבי ת"א. המשחק הראשון נקבע ל-22 בינואר 1938 במגרשה של מכבי ת"א, שהיה אז היכן שנמצא כיום רחוב לוינסקי באזור התחנה המרכזית. זו היתה הופעה שלישית של נבחרת ארץ ישראל במוקדמות. במוקדמות למונדיאל 1934 באיטליה, הפסידה הנבחרת פעמיים לנבחרת מצרים 7-1 בקהיר ו-4-1 בת"א. המאמן, אגון פולק, הותיר בסגל למוקדמות 1938 רק שלושה שחקנים ששיחקו נגד מצרים: הקפטן אברהם רזניק, יוחנן סוקניק ואברהם נודלמן. ההכנות היו קצרות, ארבעה מפגשים לפני המשחק. הסגל מנה 20 שחקנים, כאשר בולטים בו נציגי מכבי ת"א, הפועל ת"א והפועל חיפה.

מגרשה של מכבי ת"א היה מלא ב-15 אלף צופים, כאשר הנבחרת היוונית היתה אלמונית לחלוטין מבחינת הקהל הישראלי, מאמן הנבחרת והשחקנים. היוונים הגיעו לכאן שבוע לפני המשחק ופולק דאג להתגנב יחד עם כמה שחקנים לאימוני היריבה, כדי ללמוד משהו על סוד הקסם האירופי.

את המשחק ניהל השופט המצרי יוסוף ביי מחמוד, אחד השופטים הטובים באותה תקופה. השופט המצרי זומן גם לשפוט במונדיאל ב-1934 ו-1938, ונחשב ידיד של הכדורגל הארץ ישראלי. הוא היה בקשרים עם אנשי ההתאחדות הישראלית כאשר זו התקבלה ב-1928 לפיפ"א ושלח לישראל את מבנה הליגה במצרים ואת התקנון, והיה ראשון הממליצים על קבלת ארץ ישראל להתאחדות העולמית.

הפתיחה היתה מהירה מאוד והיממה את שחקני ארץ ישראל. סביב השוער יוליוס קליין מהפועל חיפה התעוררה סערה לאחר שהמאמן פולק החליט להציבו בין הקורות במקום וילי ברגר, שנחשב לשוער הטוב ביותר בארץ ישראל בשנות ה-20' וה-30'. כבר בדקה ה-3 ניצל ויקילידיס, החלוץ היווני, טעות של הבלם ליברמן ומקרוב בעט כדור חלש שהכניע את קליין, 1-0. בדקה ה-9 כבר 0-2 ליוונים לאחר בעיטה אדירה של טסיס מ-30 מטר.

שחקני ארץ ישראל התאוששו בדקה ה-21, אחרי שפרי נויפלד, החלוץ המרכזי של מכבי ת"א ואחד הכובשים הגדולים באותן שנים, עבר ארבעה שחקני הגנה יווניים ומול השוער פפדופולוס בעט פנימה, 2-1. במחצית השנייה ניסתה נבחרת ארץ ישראל להשוות, אבל בדקה ה-51 דווקא מיגאקיס היווני הצליח לנגוח פנימה ולקבוע את תוצאת הסיום, 3-1 ליוונים.

פתק במקום אגון

הנבחרת החלה בהכנות לקראת הגומלין באתונה כעבור חודש. ההתאחדות לכדורגל קיימה ישיבה וקבעה כי הכושר הגופני הלקוי הכשיל את הנבחרת במשחק הראשון בת"א. ההתאחדות הוציאה לקבוצות מכתב בזו הלשון: "על הקבוצות המספקות שחקנים לנבחרת להתאמן שלוש פעמים בשבוע ולא פעמיים בלבד. האחראי על השחקנים במכבי ת"א יהיה אגון פולק. על שחקני הפועל ת"א יהיה אחראי משה פוליאקוב ועל שחקני הפועל חיפה קלמן פוקס. מי שיהיה אחראי על האימונים וירכז אותם יהיה חבר הנהלת ההתאחדות לכדורגל, נחום אורנשטיין מנס ציונה".

וכך, במצב רוח שפוף, הפליגה כעבור שבועיים נבחרת ארץ ישראל מנמל חיפה על סיפון אונייה יוונית קטנה בשם 'רגילה קרול' בדרך לנמל פיראוס. איש לא הופתע כאשר לנמל בחיפה לא הגיע המאמן אגון פולק. איש מהשחקנים גם לא שאל. תקן המאמן הלאומי לא היה במשרה מלאה, אז העדרותו לא נחשבה לעניין חריג. את מקומו של פולק מילא ראש המשלחת, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, יצחק חלוץ. אבל המאמן אגון פולק הכין את הנבחרת ונתן לחלוץ פתק ובו רשימת ה-11 שיפתחו במשחק נגד היוונים.

הנבחרת הגיעה לאתונה במזג אוויר גשום וקר. נערכו שני אימונים במגרשה של פנאתינייקוס, אלופת יוון באותה תקופה, שהיה בוצי ומלא שלוליות. בהרכב בוצעו שינויים גדולים ונכללו בו שמונה שחקנים של האלופה מכבי ת"א, שניים מהפועל חיפה ואחד מהפועל ת"א. את מקומו של השוער קליין מילא הפעם ישראל אלסנר, שהגיע ארצה למכבייה השנייה במדי נבחרת פולין ונשאר כאן. הופעת בכורה ערך גם נתן פנץ בן ה-20. והיתה עוד היסטוריה במשחק הזה. בפעם הראשונה פתחו בהרכב שני אחים: מגן הפועל ת"א, אברהם בית הלוי וחלוץ מכבי ת"א, ג'רי בית הלוי.

35 אלף צופים מילאו ב-20 בפברואר 1938 את האיצטדיון באתונה. שחקני נבחרת ארץ ישראל הרבו לצחוק, כאשר ניסו לבטא את השמות של יריביהם. אז למען ההיסטוריה, הרכב נבחרת יוון: פפדופולוס, גספריס, קריטיקאס, סרסידיס, קאנדוליסנקאסמיטיס, מיאיאקיס, מינאקיס, בלסטיס, ויקליאדיס, סימונידיס, טרימנדפלידיס. הרכב ארץ ישראל: אלסנר, רזניק (הקפטן), א. בית הלוי, ליברמן, ג. פוקס, מ. מרימוביץ', שטרן, מ. בית הלוי, נויפלד, מכליס, פנץ.

נבחרת ארץ ישראל שיחקה היטב, כאשר מעל כולם בולטים פנץ, נויפלד, רזניק, בית הלוי, מרימוביץ' והשוער אלסנר. ובכל זאת, בדקה ה-90 צהלה גדולה ביציעים. החלוץ סימונידיס הוכשל מחוץ לרחבת ה-16, אבל השופט היוגוסלווי פופוביץ' פסק כדור עונשין מ-11 מטר. מיקליאדיס בעט מדויק פנימה, 0-1 ליוון והמשחק אפילו לא חודש.

נבחרת יוון שיחקה כעבור שבועיים בבודפשט נגד נבחרת הונגריה על הזכות לעלות למונדיאל בצרפת. אין ספק שהיוונים הצטערו על שניצחו את ישראל. ההונגרים ריסקו את יוון והנחילו לה את ההפסד המביש

ביותר בתולדותיה, 11-1.תאריך: 22 בינואר 20 ,1938 בפברואר 1938

מקום: תל אביב, אתונה

אירוע: מוקדמות מונדיאל 1938, ישראל - יוון

ואלה שמות

פרי נויפלד, שהבקיע את השער המצמק לזכות הנבחרת בהפסד 3-1 ליוון בתל אביב, הגיע לישראל במקרה. פרי, נוצרי יליד הונגריה, שיחק בנבחרת הנוער של הונגריה ונמנה על הסגל הרחב של הנבחרת ההונגרית. ב-1933 קיבל חוזה מקצועני בקבוצת ארסנל קהיר והיה שם מלך השערים. כאשר ביקרה שם נבחרת ארץ ישראל ב-1934, הוא נפגש עם חברו, שוער הנבחרת, וילי ברגר.

כעבור שנה, ב-1935, הוא חתם על חוזה בקבוצת הפאר הלבנונית אומנטמן ועלה על האונייה בדרך מקהיר לביירות. האונייה ביצעה חניית ביניים בנמל יפו. נויפלד ירד מהאונייה וקפץ לבקר את ברגר. אנשי מכבי ת"א קפצו על הכוכב ושכנעו אותו להישאר בת"א תמורת חוזה כספי מפתה. נויפלד נשאר בארץ, הכיר כאן ישראלית, התגייר והקים משפחה. הוא שיחק במכבי ת"א עד 1945, אימן כמה קבוצות ובתום מלחמת העצמאות עזב לחלוטין את הכדורגל.

הופעת בכורה במשחק הגומלין נגד יוון ערך שחקן צעיר בן 20, נתן פנץ, לו ניבאו עתיד מזהיר. פנץ נסע שנתיים קודם לכן עם מכבי ת"א לארצות הברית וסרב להצעה של קבוצת האולסטאר לחתום על חוזה מקצועני בסכום עתק. פנץ נפל במלחמת השחרור, כאשר פרץ בראש כוח של אצ"ל ליפו הערבית ונהרג מפגז של משוריין בריטי. באמצע שנות ה-90' קראה עיריית ת"א רחוב על שמו של נתן פנץ, שהיה בן 30 במותו.

מנחם מרימוביץ' ואברהם בית הלוי, ששיחקו בגומלין נגד יוון, יצאו כעבור שנה עם מכבי ת"א למסע בן ארבעה חודשים באוסטרליה. הם קיבלו הצעות גבוהות מקבוצות בסידני ובמלבורן והחליטו יחד עם אברהם רזניק להישאר באוסטרליה. מלחמת העולם השנייה מצאה אותם מגוייסים לצבא האוסטרלי. אברהם בית הלוי נהרג ב-1944 בגינאה החדשה בקרבות עם היפאנים, וכעבור כמה חודשים, ב-1945, נפל גם מנחם מרימוביץ', אחיו של שחקן ומאמן נבחרת ישראל יוסל'ה מרימוביץ'. בית הלוי ומרימוביץ' נקברו בגיניאה החדשה ולמרות מאצים רבים להביאם לקבר ישראל, הדבר לא צלח. החוק הבריטי היה נוקשה. חייל נקבר במקום בו נפל ואין להעבירו לקבורה במקום אחר.



מימין. גאול מכליס נוגח מעל שוער יוון פפדופולוס. במרכז, נתן פנץ ושני מגיני יוון גספריס וסרסידיס


למטה. האחים בית הלוי, הצמד הראשון ששיחק בנבחרת הלאומית: אברהם (מימין) וג'רי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו