בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלש"ב של ממר"ם הוא פינגווין

בניגוד לשמועות, ההיגיון בצבא לא תמיד נותר מחוץ לש"ג. בראיון ראשוןמספראל"מ אבי כוכבא, מפקד יחידת המחשבים הצה"לית, שצה"ל שוקל לעבור מחלונות ללינוקס

תגובות

tessler@haaretz.co.il

לאל"מ אבי כוכבא, המפקד החדש של ממר"מ, יחידת המחשבים הצה"לית, יש בשורה טובה ובשורה רעה לביל גייטס. הבשורה הטובה היא שבעתיד הקרוב הצבא לא יתנתק ממערכות ההפעלה ומהשרתים של מיקרוסופט. הבשורה הרעה היא שצה"ל מתחיל לשקול ברצינות להעביר את המידע שברשותו לשרתי לינוקס ולנהל אותו שם באמצעות תוכנות המבוססות על קוד פתוח.

כמו מדינות ובארגונים רבים בעולם שמוותרים בשנתיים האחרונות בהדרגה על ההשתעבדות למיקרוסופט הסיבה למחשבות על המעבר היא כלכלית, לא אידיאולוגית: הכסף שצה"ל מזרים לחברה מדי שנה כדי לקנות שרתים ורשיונות להפעלת "חלונות" פשוט *רב מדי.

לדברי אל"מ כוכבא, תפקידה של ממר"ם הוא "לספק תשתיות תוכנה, חומרה ותקשורת נתונים לכל הצבא 'הירוק', למעט חיל המודיעין, וכן להטמיע בתוך הרשת טכנולוגיות חדשות, כמו שילוב מערכות וידיאו על רשת ה-IP ובעתיד גם את רשת הסלולר החדשה של הצבא".

בנוסף, היחידה מספקת שירותי מחשוב לכל יחידות הצבא. "כל פרויקט תוכנה, או יישום שמופק באחד החילות, מגיע אלינו. אנחנו שותפים לאפיון של היישום, ובוחנים על אילו מערכות הפעלה ותקשורת נתונים הוא צריך לרוץ. לאחר מכן, כשמפותחת תוכנה, אנחנו עושים אצלנו סימולציות, ובודקים את הכשירות ואת זמני התגובה שלה. בנוסף, אנחנו בודקים שהיא פועלת כראוי בין פלטפורמות שונות וגם תהיה מאובטחת", אומר כוכבא.

סוגיית האבטחה, שמן הסתם תמיד היתה משמעותית לעבודתה של יחידת המחשבים הצבאית, נהפכה בשנתיים וחצי האחרונות למרכזית. לדברי כוכבא, בעוד שלפני ספטמבר 2000 נאלצה הרשת הצה"לית להתמודד עם שתיים עד שלוש התקפות ממוחשבות בחודש, כיום ניסיונות כאלו הם יום-יומיים. עם זאת, קיימת הפרדה מלאה בין הרשת הצבאית המאובטחת, שבה עוברים נתונים הדרושים למערכות הצבא, לבין הייצוג הצה"לי באינטרנט. "אנחנו אחראים לאתרי צה"ל באינטרנט שמאוחסנים אצלנו, אבל מנותקים לחלוטין מהרשת הצבאית המכונה צה"ל-נט וגם אינטרא-נט. על אותם אתרי אינטרנט של צה"ל יש התקפות של גורמים שונים שמנסים לפרוץ ומנסים להעמיס את הרשת, אבל זה כבר נהפך אצלנו לשגרה. אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה, מתמודדים עם זה, וברוך השם, עד היום לא הצליחו להפיל או לשבש את האתרים של הצבא".

ממר"ם כאמור מתחזקת את מערכת המחשוב של צה"ל, אבל אינה מחליפה גורמים חיצוניים כמו רפא"ל, שמפתחים לצבא תוכנות שונות. על אף האפשרות התיאורטית לחסוך כסף רב באמצעות פיתוח עצמי, שאולי מודע יותר לצורכי המערכת, כוכבא אינו סבור כי הדבר מעשי. לדבריו, "הקצינים והחיילים שלנו צעירים. את רוב ההכשרה שלהם הם מקבלים בתוך המערכת, אבל הניסיון שהם צוברים בכל זאת לא מספיק בשביל לפתח מערכות בסדרי גודל עצומים. אף על פי שהם מאוד מקצוענים והביקוש להם בשוק הוא גבוה מאוד, קשה לנו לנהל פרויקטים ענקיים באמצעות קצינים כה צעירים.

"ההיבט השני הוא שמספר האנשים שמשרתים ביחידה מוגבל, ולעשות פרויקטים רב-שנתיים עם כוח אדם קטן זה בלתי אפשרי. בחברות אזרחיות, לעומת זאת, יש אנשי מקצוע מאוד מנוסים, שיש להם ערך מוסף על פני הקצינים בתוך הצבא". עם זאת, כוכבא מדגיש שהגדרת תפקידם של הקצינים ביחידה שעליה הוא מפקד נעה על הציר שבין מפעילי מערכות למפתחים.

בניגוד לרוב החיילים בממר"ם ("מרכז מחשבים ורשתות תקשורת נתונים"), המגויסים מראש ליחידה ("על פי כישוריהם ומבחני מיון שהם עוברים", כלשונו המסתורית של דובר צה"ל), המסלול של מפקדם היה שונה. כוכבא עלה ב-1972 לישראל מארצות הברית ולאחר גיוסו ב-79' שירת בנח"ל כחייל קרבי במשך כשנה וחצי. בשלב מסוים דרשו הוריו מבנם היחיד שלא יסכן את חייו, וכוכבא חתם על "טופס 55" (העברה) ועבר קורס הפעלת מערכות מחשב בממר"ם. בהמשך עבר קורס קצינים, קורס תכנות וטיפס בענף ההפעלה שבממר"ם עד לתפקיד ראש המדור. לפני כמה חודשים מונה לראש היחידה שבוגריה נחשבים לכוח אדם מבוקש בעמק הסיליקון ובחברות ההיי-טק המקומיות.

לפני כמעט עשור, בין 1992 ל-1994, כיהן כוכבא כראש מדור מחשבים אישיים בענף תוכנה בסיסית בממר"ם. במסגרת תפקידו קידם את המעבר של הצבא משימוש במערכות מבוססות "נובל" לשימוש ב"חלונות" ואת ביסוס מערכת ההפעלה של גייטס ואנשיו כמערכת ההפעלה הסטנדרטית במחשבים האישיים בצה"ל. אלא שבעשור שחלף מאז עבר העולם תהליך של התפכחות, ויותר ויותר חברות החליטו להתנתק מעטיניה של מיקרוסופט בניסיון לחסוך כסף ולעבור למערכות המבוססות על מערכת ההפעלה החינמית לינקוס ועל תוכנות קוד פתוח אחרות. כוכבא מודה שגם צה"ל שותף למגמה הזאת ורומז כי הפינגווין - סמלה האנטי-מסחרי של לינוקס - עושה את דרכו לצה"ל.

"המעבר מ'נובל' ל'חלונות' נוהל באמצע שנות ה-90", אומר כוכבא. "באותה נקודת זמן היה הרבה היגיון לעבור לסביבה הזאת, שהיתה פלטפורמה שנתנה מענה עשיר ורחב היקף הרבה יותר מאשר 'נובל', ואני חושב שזו היתה מגמה כלל עולמית שזיהינו אותה ולכן עברנו. היום יש מגמה של מעבר למערכות קוד פתוח. אנחנו לא מתעלמים מזה. אנחנו בוחנים שרתי לינוקס כחלופה לשרתים של מיקרוסופט, ואני מניח שחלק מהם יוחלפו. יש היגיון בעבודה עם קוד פתוח".

כמו בבתים פרטיים, בעסקים קטנים ובמוסדות ממשלתיים רבים, עד לפני כמה שנים היה מקובל במקומות רבים בצבא להשתמש בתוכנות לא חוקיות. עם זאת, לאחר שהסוגיה הכספית הוסדרה, החלו העלויות להכביד על המערכת. כמפקד יחידה שחיה במשק סגור ומעוניינת לצמצם בכל שנה את העלויות הכרוכות ברישוי התוכנה, כוכבא מחויב למעשה לבדוק אפשרויות אחרות. עם זאת, הוא לא מהפכן: "בסך הכל, אני לא יכול להגיד שאני תומך בהוצאת מיקרוסופט מהצבא, והיא כנראה לא תצא מהצבא בשנים הקרובות. עם זאת, נעשה כל מאמץ לצמצם עלויות. אנחנו למשל נהיה הראשונים בישראל שנפעיל לינוקס על בסיס מחשב המיינפריים של יבמ, גם כדי לצמצם עלויות וגם כדי לתת מענה תשתיתי טוב יותר".

מה בנוגע לחשש מסוסים טרויאניים במערכות הפעלה כמו חלונות או לינוקס?

"אי אפשר להציב צוותים של עשרות אנשים, שיבדקו כל שורת קוד בכל מערכת הפעלה ולראות שאין שם סוסים טרויאניים או דברים מסוג הזה. לכן אנו קונים מוצרי תוכנה מחברות גדלות ורציניות, אבל גם בודקים אותם היטב לפני שאנחנו מפעילים אותם".

אחת לכמה חודשים מתפרסמת בתקשורת ידיעה על חיילים וקצינים שאיבדו מחשבים ניידים, דיסקטים ובהם חומר סודי, או סתם העבירו מידע רגיש לגורמים שאינם מורשים לקבלו. בתחום זה מתנהלת ב-15 השנים האחרונות מלחמה עיקשת של ממר"ם להגביל את הגישה של החיילים למידע מסווג. באחת מלשכות הגיוס, למשל, נהגו החיילים במשך שנים לבדוק את ציוני הקב"א והדפ"ר של סלבריטאים וקצינים בכירים. בשלב מסוים ממר"ם עלו על הפרצה והחלו לאתר את אנשי אכ"א וממר"ם שהשאילו את הסיסמה שלהם לאותם חיילים ואיפשרו למידע לעבור מיד יד. עם זאת, למרות כל המאמצים, לפעמים חיילים מקבלים את הסיסמה מהמפקד או מנחשים אותה ונכנסים למקומות אסורים.

כוכבא מנסה להרגיע: "אני לא מכיר אנשים שיש להם הרשאות גורפות בצה"ל. כולם מוגבלים בסופו של דבר. יש גם מערכות שבודקות ודורשות החלפה של סיסמה מעת לעת, וגם מבנה הסיסמה נבדק ואי אפשר לבחור בסיסמאות טריוויאליות. בעניין הזה אנחנו מאוד מקפידים, אבל יש כמובן בעיית משמעת. אנחנו מתריעים, ומבקשים מהיחידות האחראיות לעניין המשמעתי לטפל ביוצאים מן הכלל".

לדוגמה.

"בשנה האחרונה יש מעורבות גדולה מאוד של המשטרה הצבאית. אנחנו מנטרים כל הזמן את הרשת ומעבירים אליהם מקרים שאנחנו עולים עליהם, והם מטפלים בזה בצורה הדוקה. עיקר הבעיות מתרחשות בסופי שבוע. בחודשים האחרונים אמנם היתה ירידה בתופעה, אבל עדיין יש בכל שבת תורנים שקצת משעמם להם והם מביאים מהבית משחקי רשת או תוכנות פריצה, לא כדי לגרום נזק, אלא לשם השעשוע או המחקר האישי. הדברים האלה מתגלים, ובימי ראשון בבוקר, באופן קבוע, מועבר דו"ח מסודר על החריגות האלה והחיילים נשפטים. חלקם מרותקים לבסיס וחלקם גם נשלחים למחבוש".



אל"מ אבי כוכבא. לפני ספטמבר 2000 התמודדה הרשת הצה"לית עם שתיים-שלוש התקפות ממוחשבות בחודש. כיום ניסיונות כאלה הם יום-יומיים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו