בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משורר בניו יורק

כשיצא ב-1973 הוא כונה "האלבום המדכא ביותר שנעשה אי פעם" והמבקרים קטלו אותו. בסוף השבוע עשה לו ריד חסד עם מעריציו כשהעלה לראשונה מופע של שירי "ברלין"

תגובות

ב"St. Ann's Warehouse" בברוקלין שבניו יורק העלה לו ריד לראשונה בשלמותו את המחזור השלם, הברכטיאני באופיו, "ברלין" שכתב ב-1973. בפגישה עמו בבית קפה בווסט וילג' הוא אמר ביובש "זה רק עוד אחד מאותם אלבומים שלי שלא נמכר", אמר ביובש. לאחר מכן התברר שהוא מתייחס לאלבום כאל נקודת שיא במה שהעסיק אותו כל חייו, פרויקט שניסה להרחיב בו את גבולותיו האמנותיים של הרוק. "זהו אלבום גדול", אמר, יצירת מופת. "אני מעריץ את האלבום, ביקשתי להיות אמיתי, להכניס לרוק את הרעיונות והטכניקות של סופרים". הוא הזכיר את הסופרים ויליאם בורוז, הרברט סלבי ג'וניור, אלן גינזברג וריימונד צ'נדלר כמי ששימשו לו השראה. "אבל זה נשמע כל כך יומרני להגיד את זה. זה נשמע כל כך כמו בחוג ללימודי ספרות. וכן, יש לי תואר ראשון בספרות".

ריד קיבץ סביבו קבוצת חברים מפורסמים שסייעו לו להפוך את "ברלין" למופע מולטימדיה תיאטרלי למחצה, שהועלה בסוף השבוע. ג'וליאן שנאבל יצר את התפאורה וצילם את המופע ובתו של שנאבל, לולה, צילמה קטעים קולנועיים עם השחקנית הצרפתייה עמנואל סנייה, קטעים שהוקרנו על הבמה. בוב אזרין שהפיק את האלבום המקורי יהיה המנהל המוסיקלי עם האל וילנר. אנתוני יופיע עם מקהלת ילדים וילווה את הזמר עם שרון ג'ונס.

כשקרוליין התאבדה

בשביל מעריצי ריד זהו חלום שהתגשם וכל הכרטיסים לארבע ההופעות נמכרו מראש. אבל ריד, בן 64, הופתע לגלות שכל כך הרבה מאזינים זוכרים את התקליט. "ברלין", שכונה לפעמים "האלבום המדכא ביותר שנעשה אי פעם", הוא סיפורם של קרוליין וג'ים, בני זוג החיים בשולי החברה בברלין - היא מופקרת, הוא מכה אותה ושניהם מכורים לסמים - וההתפוררות הטראגית של יחסיהם. לחיים האלה יש תוצאות אומללות במיוחד. למשל, בשיר "The Bed" כאשר קרוליין מתאבדת וג'ים נותר קהה חושים ומריר: "כאן הניחה את ראשה/ כשהלכה לישון בלילה/ וכאן שיספה את הוורידים/ אותו לילה מוזר והרה גורל/ ואני אמרתי: או, או, או, איזו הרגשה".

האלבום נוצר בנקודת שיא בקריירה של ריד. ב-1972 יצא תקליט הסולו השני שלו "Transformer", שהפיק דייוויד בואי, ונהפך לאלבום מפתח בגלאם רוק. השיר "Walk on the Wild Side" מהאלבום היה להיט גדול ונשאר השיר היחידי של ריד שנכלל ברשימת 40 הגדולים במצעדים. בניסיון להמשיך את הצלחתו המסחרית הביאה חברת התקליטים שלו את אזרין, אז רק בן 23, שכבר הפיק תקליטים מצליחים עם אליס קופר.

"הם ציפו שאעשה אתו משהו מסחרי מאוד", אמר אזרין ממשרדו בטורונטו. "משהו דמוי אליס קופר, מיינסטרים אמיתי. אבל השירה והאמנות של ריד היפנטו אותי. אולי בגדתי במנדט שניתן לי. במבט לאחור כנראה לא ביצעתי את מה שהוטל עלי".

האלבום "ברלין" הוקלט בלונדון עם חבורה של אמנים ידועים ביניהם סטיב וינווד וג'ק ברוס ותוכנו הוא מוסיקת רוק שעברה דרך פילטר של רגישות בסגנון ברטולט ברכט וקורט וייל. במרכז עיבודי כלי הנשיפה והמיתרים עומד הפסנתר. שירים כמו "The Bed" ו"The Kids" הם בין העצובים ביותר שריד הקליט אי פעם, אבל גם העדינים ועזי המבע ביותר.

הפסקול של החיים

לאלבום יש נרטיב הנמשך לאורך 10 שירים וגם ריד וגם אזרין חלמו להעלות אותו על הבמה. "ביצירה הזאת התקרבנו לגאונות, עשינו דברים שממש לא נהוג לעשותם במוסיקת רוק", אמר אזרין. אבל האלבום היה כדברי ריד "כישלון מהדהד בזמן שיצא, כישלון מסחרי וכישלון בעיני הביקורת". המבקרים קטלו אותו. מבקר של "רולינג סטון" זועזע מהאומללות והעליבות שבתקליט וכינה אותו "אסון". אחד המבקרים תיאר את השירה כ"יללה של לוטרה מיוחמת וגוססת". אבל לא כולם היו אכזריים כל כך. ג'ון רוקוול מ"ניו יורק טיימס" כתב שזהו "אחד מתקליטי הרוק החזקים והמקוריים ביותר שנשמעו זה שנים" ו"רולינג סטון" אף נקט צעד יוצא דופן ופירסם הכחשה לביקורת שלו עצמו: "לנחמדות אין כל קשר לאמנות, גם לא לטעם טוב, לנימוסים הנאים או לערכי מוסר מהוגנים".

אף שהתקליט נשאר במקום ה-98 במצעדים, ל"ברלין" היה קהל אוהדים נלהב. אחד מהם, שנאבל, כינה אותו "הפסקול של חיי. התקליט תיאר במדויק את אחיה הקודרים של האהבה: הקנאה, הזעם והאובדן. זהו אולי התקליט הרומנטי ביותר שנעשה אי פעם".

למופע הנוכחי שהופק בשיתוף עם מארגני פסטיבל סידני באוסטרליה (שם יועלה בחודש הבא) הקים שנאבל תפאורה המבוססת על כמה מציוריו האחרונים. הוא ניסה לשחזר את "הקירות הירקרקים" של המלון העלוב והמזוהם שקרוליין מתגוררת בו.

האלבום הוקלט בזמן שנישואיו הראשונים של ריד התמוטטו, כפי שמסביר אזרין: "אי אפשר להמציא זעם כזה, מקורו במקום עמוק מאוד בנפשו של ריד. כולנו היינו במערכות יחסים שבהן הרגשנו שבן זוגנו מאכזב אותנו, היינו פגועים ורצינו להכאיב בחזרה".

כשריד נשאל מה היו הנסיבות לכתיבת השירים, אמר: "אני לא זוכר". במשך שנים דחקו בו להעלות מופע של שירי התקליט. "אף פעם לא רציתי לעשות את זה", אמר. "לא היה לי דחוף לעשות משהו בכלל. בדרך כלל אני מנסה לעשות רק דברים חדשים". על השאלה מדוע בחר למקם את הסיפור במה שהיתה פעם העיר החצויה ברלין, ולא בניו יורק, אמר: "לא הייתי מעולם בברלין, זו רק מטפורה. אני אוהב הפרדה".



לו ריד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו