בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אקוויפר החוף, המקור לחמישית ממי השתייה בישראל, בסכנה

מנתוני רשות המים ומשרד הבריאות שהגיעו לידי "הארץ" עולה, כי בעשור האחרון נסגרו באקוויפר 160 מתוך כאלף קידוחי מים הקיימים בו, בשל זיהומים שונים

תגובות

מפת מוקדי זיהום תעשייתי של מי תהום

ישראל הולכת ומאבדת אחד משלושת מקורות המים העיקריים שלה - אקוויפר החוף. מנתוני רשות המים ומשרד הבריאות שהגיעו לידי "הארץ" עולה, כי בעשור האחרון נסגרו באקוויפר 160 מתוך כאלף קידוחי מים הקיימים בו, בשל זיהומים שונים. במחוז תל אביב בלבד נסגרו עד כה יותר ממחצית הקידוחים. לטענת מומחים, אם תימשך המגמה הנוכחית - חלק ניכר ממי אקוויפר החוף לא יוכלו לשמש כמי שתייה.

אקוויפר החוף מספק כחמישית מצריכת המים השנתית בישראל (יותר ממיליון תושבים). במידה של פגיעה חמורה בו - תיאלץ ישראל למצוא חלופה למאות מיליוני מטרים מעוקבים בשנה. בעקבות התפשטות הזיהום באקוויפר (שפכים לא מטוהרים, חדירת מי ים, דישון חקלאי וזיהום תעשייתי) נשקלה באחרונה בקרב גורמים מקצועיים האפשרות להפסיק להשתמש בו כמקור למי שתייה, אך רובם לא תומכים בעמדה זו.

"אני חושב שעדיין ניתן להציל את האקוויפר, אבל זה יהיה צריך להיות בטיפול מערכתי כולל, ואני מקווה שזה לא גדול מדי על מדינת ישראל", אמר שלשום הד"ר ישעיהו בר-אור, המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה. בר-אור אמר את הדברים במסגרת סדנה על זיהום קרקע ומים שערך מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה, שבה הוצגו בעיות זיהום המים המרכזיות בישראל.

היערכות להקמת מערכת גיבוי לאספקת מים

במשרדי הממשלה מנהלים בחודשים האחרונים דיונים על האפשרויות לטיפול בבעיה. כל הגורמים המעורבים - משרדי הבריאות והגנת הסביבה ורשות המים הממשלתית - הסכימו שעקב ההתדרדרות באיכות מי השתייה, בשנים הקרובות ילכו ויפחתו כמויות המים שאותם יהיה אפשר לשאוב מאקוויפר החוף. באגף התכנון של רשות המים כבר נערכים להקמת מערכת גיבוי לאספקת מים ליישובים שבהם נסגרו קידוחים בגלל זיהום.

לפני כחודש נותרו התושבים ביישוב בני דרור בשרון וביישובים סמוכים לו ללא מקור לאספקת מי שתייה, אחרי שקידוח מקומי זוהם ברמות החורגות מהתקן. אחת הדרכים לטיפול בבעיה היא להתקין אמצעים לטיהור מים בכל קידוח בעייתי - פעולה שננקטה עד כה בכמה קידוחים מזוהמים בראשון לציון ורמת השרון. גישה אחרת היא להקים כמה מתקנים גדולים לטיהור מים ולהזרים אליהם מים ממוקדים שונים של אקוויפר החוף.

את ממדי הסכנה לאיכות מי השתייה ממחישים נתוני משרד הבריאות, המתייחסים למחוז תל אביב. במחוז זה נסגרו מאז שנת 1980 ועד לאחרונה כ-88 קידוחים ששימשו בעבר למי שתייה - כלומר, יותר ממחצית מכלל הקידוחים במחוז (166). בגלל סגירת קידוחים אלה גדלה אספקת המים ממערכת המוביל הארצי, שנועדה להחליף את המים המזוהמים.

ברבים מהקידוחים שעדיין פועלים במחוז תל אביב נמשכים תהליכי הזיהום, אם כי עדיין לא מדובר ברמות החורגות מתקן מי השתייה בישראל. כך, ב-18 קידוחים פעילים נמצא החומר ארסן שהוא חומר רעיל ביותר, ובתשעה קידוחים אחרים נמצאו מתכות רעילות כמו עופרת וכרום.

החומרים הרעילים ממשיכים לזהם את הקרקע ואת מי התהום

שלושה מקורות מרכזיים מספקים את מי השתייה בישראל: אקוויפר החוף, אגם הכנרת ואקוויפר ההר, כשלצידם מקורות נוספים כגון אקוויפרים מקומיים קטנים. כל מקורות מי התהום חשופים לזיהומים מסוגים שונים כגון שפכים לא-מטוהרים, המלחה בעקבות חדירת מי ים, דישון חקלאי וזיהום תעשייתי האחראי לחדירת מתכות רעילות וחומרים אורגניים מסרטנים.

רוב מוקדי הזיהום התעשייתי אינם פעילים יותר, אך החומרים ששפכו מוסיפים לזהם את הקרקע ואת מי התהום. "יש חומרים המגיעים למי התהום בתוך זמן קצר ויש כאלה שמגיעים אחרי עשרות שנים", ציין אתמול פרופ' דני רונן מרשות המים. בשנים האחרונות התברר כי גם תחנות דלק הן מקור משמעותי לזיהום מי תהום: "באחרונה מצאנו ליד תחנת דלק באזור תל אביב שכבת דלק בעובי ארבעה מטרים במי התהום", סיפר ברוך ובר, מנהל מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה.

בעיה נוספת, שגם היא תוצאת לוואי של הזיהום התעשייתי, היא התפשטות חומרים רעילים - כמו גזים הנעים ממי התהום אל הקרקע ואף לסביבה החיצונית. פרופ' רונן, שהציג את הממצאים הלגבי זיהום קרקע, ציין שמדובר בבעיה שקשה להתחקות אחריה עקב משתנים סביבתיים רבים המשפיעים על תנועת הגזים. "ריכוזי גזים אלו משתנים כל הזמן ואפשר לא למצוא באותו מקום זיהום, ולמחרת למצוא בו זיהום כבד".

זיהום מסוג זה התגלה לפני כחמש שנים במתחם שבו היה קיים מפעל תע"ש על גבול תל אביב וגבעתיים, שם קיים חשש לחדירת גזים מסרטנים בריכוזים גבוהים במרתפים וחניונים סמוכים. שלשום (חמישי) דיווח אורי שלהב מהמשרד להגנת הסביבה, על כך שגם בחניון של קרית הממשלה בתל אביב, המקום שבו התקיים הדיון, התגלו רמות גבוהות של זיהום. מוקד זיהום משמעותי נוסף הוא תוואי הקטע התת-קרקעי של הרכבת הקלה בתל אביב.



המתקן בבני דרור. התושבים נותרו ללא אספקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו