בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעמד המורה בישראל במקום הלפני אחרון במערב

בדיקת "הארץ" השוותה את מעמד המורה ב-28 מדינות מבחינת שכר, גיל, עומס עבודה ומספר תלמידים למורה

תגובות

מעמד המורה בישראל הוא מהנמוכים ביותר מבין המדינות המפותחות: מקום 27 מתוך 28 מקרים שנבדקו - כך עולה מבדיקת "הארץ". מהבדיקה, שהקיפה 27 מדינות החברות ב-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי של המדינות המפותחות בעולם) וכן את ממוצע הארגון עצמו, עולה כי מעמד המורה בלוקסמבורג, שווייץ ובלגיה הוא מהטובים במדינות המפותחות. צ'ילה, ישראל וצ'כיה סוגרות את הרשימה.

מושג "מעמד המורה" הוא מושג מורכב, שכן יש לו משמעות וחשיבות שונה בעבור קבוצות שונות. לכל אחד מהצדדים השקפות שונות: משרד האוצר ירצה לשים דגש על תחרותיות בין בתי הספר ומתן כוח למנהלים לשכור ולפטר מורים. ארגוני המורים יעסקו בדרך כלל בשאלות של שכר ועומס העבודה המוטל על עובדי ההוראה. התלמידים והוריהם, שעמדותיהם אינן בהכרח חופפות את אלה של המורים, המנהלים או משרד החינוך, יתמקדו בשאלה של הקדשת הזמן האישית לכל תלמיד.

למרות ההשקפות השונות, המדד שגובש מתבסס על שורה של אינדיקטורים שמציעים מספר זוויות ראייה לגבי מעמד המורה: ההוצאה השנתית לחינוך לתלמיד, מספר התלמידים לכל מורה, מספר שעות ההוראה הפרונטלית בשנה, אחוז המורים בני פחות מ-30, ולבסוף - השכר השנתי של מורה לאחר 15 שנות ותק . להלן האינדיקטורים:

* ההוצאה השנתית לחינוך לתלמיד: באינדיקטור זה, המחושב במונחים דולריים שווי ערך קנייה (PPP), ישראל נמצאת במקום ה-15 בהוצאה לתלמיד בחינוך היסודי, ובמקום ה-19 בהוצאה לתלמיד בחטיבות הביניים. במקום להסתפק בהבלטת אחוז ההוצאה הלאומית על חינוך מתוך התמ"ג (ולפי הנתונים ישראל, עם 8.5%, ניצבת באחד המקומות הראשונים), הרי שחישוב ההוצאה לתלמיד - הלוקח בחשבון את אחוז התלמידים הגבוה יחסית בישראל - מראה כי ההוצאה בישראל נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD.

לפי חישובי "מרכז טאוב" לחקר המדיניות החברתית בישראל, בין השנים 1995 ל-2003 הפערים בתחום ההוצאה השנתית לתלמיד בין ממוצע מדינות ה-OECD לבין ישראל גדלו באופן משמעותי - בעוד שההוצאה לתלמיד בישראל עלתה ב-2%, הנתון המקביל זינק ב-33%.

* יחס התלמידים למורה: מספר התלמידים בשלבי החינוך השונים חלקי כלל עובדי ההוראה (ולא רק מורים המלמדים באופן ישיר את התלמידים), באותם שלבי חינוך. בדומה לנתונים על גודל הכיתה הממוצעת (מרכיב שלא הוכנס למדד בגלל היעדר נתונים בחלק מהמדינות), מספק אינדיקטור זה הערכה, גם אם לא שלמה, על טיב הקשר בין המורה לתלמיד: ככל שהיחס גבוה יותר, הסיכוי לקשר משמעותי ולהוראה באיכות גבוהה - נמוך יותר. היחס בישראל זהה לממוצע במדינות ה-OECD בחינוך היסודי, וגבוה מעט יותר בחטיבות הביניים. בחינוך היסודי, קוריאה נמצאת במקום הראשון בעולם בהיבט הצפיפות: כמעט 30 תלמידים לכל מורה.

* מספר שעות ההוראה בשנה: בניגוד לאמונה הרווחת, המורים בישראל מלמדים הרבה יותר שעות בשנה מאשר עמיתיהם במדינות המפותחות. למעשה, רק בארה"ב מלמדים המורים יותר מבכל מקום אחר: 1080 שעות בשנה.

זהו אחד האינדיקטורים המרכזיים לבחינת עומס העבודה המוטל על המורים. בבריטניה, בשוודיה ובשווייץ, משרד החינוך המקומי לא מגדיר למורים את מספר שעות ההוראה, אלא את סך שעות העבודה שלהם בבית הספר - הכוללות למשל עבודה אישית עם תלמידים. אגב, מספר ימי העבודה השנתי של מורים בישראל דומה מאוד לממוצע במדינות ה-OECD: כ-180 ימים.

* אחוז המורים בני פחות מ-30: אינדיקטור זה מאפשר להעריך עד כמה מערכת החינוך מושכת אנשים צעירים, הנמצאים בתחילת דרכם התעסוקתית. לפחות בחינוך היסודי, ישראל רשמה את ההישג הגבוה ביותר שלה בדירוג (המקום ה-22 עם 20.6%). בחטיבות הביניים המצב מעודד פחות וישראל נמצאת במרכז הטבלה הבינלאומית, אבל עדיין במקום טוב יותר מאשר מדינות כמו גרמניה, איטליה וחלק ממדינות סקנדינוויה.

* שכר מורים שנתי, לאחר 15 שנות ותק: מערכת החינוך בישראל הגיעה, במקרה של אינדיקטור זה, למקומות הנמוכים ביותר - למקום ה-4 מהסוף, בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים כאחד. משכורות המורים נמוכות יותר רק בשלוש מדינות: הונגריה, צ'ילה ופולין. גם כאן החישוב נעשה לפי מונחים דולריים שווי ערך קנייה (PPP). בראש טבלת השכר הבינלאומית נמצאות לוקסמבורג, קוריאה ושווייץ. ישראל ניצבת בתחתית הרשימה גם כאשר בוחנים את היחס בין התוצר המקומי הגולמי לנפש לבין השכר לאחר 15 שנות ותק: 0.73, לעומת יחס של 2.37 בקוריאה ו-1.63 בגרמניה.

מדד "מעמד המורה" המובא כאן אינו כולל היבטים חשובים: מידת האוטונומיה של המורה על החלטות חינוכיות בכיתה או בבית הספר; הקריטריונים לקבלה למוסדות להכשרת מורים למשל; הפער במשכורת הממוצעת בין מורים לבין עובדי מדינה אחרים. נתונים השוואתיים כאלה לא נמצאו.

לפי הדו"ח האחרון של הממונה על השכר במשרד האוצר, המתייחס ל-2004, השכר החודשי הממוצע (ברוטו) של עובדי ההוראה בחינוך הרשמי היה הנמוך ביותר מבין בעלי המקצועות האקדמיים במגזר הציבורי, ועמד על 7,202 שקלים. על פי חישובי הסתדרות המורים, מאז 1995 ועד היום נשחק שכר המורים ב-18.4%. אתמול התחדש המשא ומתן בין משרד האוצר לארגון המורים העל-יסודיים, לאחר נתק בשבועות האחרונים במהלכם השבית הארגון את הלימודים באזורים שונים בארץ.

אור קשתי

מרכיבי המדד

עלות - ההוצאה השנתית לחינוך לתלמיד

יחס - מספר התלמידים לעומת מספר המורים

עומס - מספר שעות ההוראה הפרונטלית בשנה

שכר - השכר השנתי של מורה לאחר 15 שנות ותק

גיל - אחוז המורים שגילם פחות מ-30



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו