בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

60 שנה לאחר שריפת בית הכנסת בחאלב, הדף חוזר ל"כתר ארם צובא"

שמואל סבאח סירב למסור לחוקרים את הדף מספר התורה העתיק, אך עתה משפחתו תעביר אותו למכון יד בן-צבי

תגובות

במשך 18 שנים עמד שמואל (סאם) סבאח בלחצי חוקרים מישראל וסירב להעביר לידיהם חתיכת קלף עתיק, ששימש לו קמע ושאותו נשא בנרתיק פלסטיק צמוד לגופו. על קטע הקלף כתובים שברי פסוקים המתארים את העימות בין משה לפרעה, ובין השאר המלים שמשה אומר בשם אלוהים, "שלח עמי ויעבדוני". סבאח היה משוכנע, שבזכות הקלף ניצל מהפרעות בעיר הולדתו חאלב שבסוריה בעת מלחמת העצמאות, והצליח להגר לארה"ב ב-1968 ולהתבסס שם כאיש עסקים. נראה שהקמע סיים את תפקידו לפני שנתיים, כשסבאח הלך לעולמו.

מחרתיים (חמישי) יעבירו קרובי משפחתו של סבאח את הקלף, שעל שני צדיו נכתבו לפני כמעט 1,100 שנים פסוקים מספר שמות, לנציגי מכון יד בן-צבי שבירושלים. הקלף, שאורכו ורוחבו הם כשמונה סנטימטרים, הוא קטע מאחד הדפים שנחשבו אבודים מתוך "כתר ארם צובא" - כתב היד של התנ"ך שאותו רואים רוב החוקרים כנוסח העתיק, המדויק והשלם ביותר.

מסתורין אופפים את גורלו של "כתר ארם צובא" בעשור שלאחר הפרעות שפרצו בחאלב בנובמבר 1947, בעקבות החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל. המון מוסת פרץ אז לבית הכנסת בעיר ושרף את המבנה. ה"כתר" נעלם מארון בית הכנסת שבו היה נעול במשך מאות שנים, ורבים העריכו שנשרף, כמו ספרי התורה האחרים בבניין. רק ב-1958 הבריחה משפחה מקהילת העיר את הספר לישראל דרך טורקיה בתוך מכונת כביסה, כשהוא עטוף שקים.

הכתר הועבר לידי נשיא המדינה אז, יצחק בן-צבי. חלק מיוצאי חאלב תבעו שהקהילה תמשיך להחזיק ב"כתר", אבל לאחר מאבק משפטי נקבע, שהוא יישמר במכון בן-צבי. בהמשך הועבר הספר לספרייה הלאומית, וכשהתברר שיש לבצע בו פעולות שימור - למוזיאון ישראל. כיום כתב היד מוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ומשמש חוקרי מקרא ומוציאים לאור של ספרי תנ"ך, שבעבורם הוא נחשב מקור קדום ומדויק.

אבל ה"כתר" שהגיע לישראל לא היה שלם - היו בו רק 294 מתוך 487 העמודים המקוריים. חלקים שלמים, כולל רוב חומשי התורה וחמשת הספרים האחרונים, חסרו. בתחילה סברו החוקרים, שהחלקים החסרים אבדו בשריפה בבית הכנסת, אבל בדיקות הוכיחו, שהשוליים הכהים בעמודים הקיימים נגרמו מפטרייה. לפי תיאוריה מעודכנת יותר, מישהו העלים את הקטעים האבודים מהריסות בית הכנסת.

במקביל, באותן שנים הגיעו לישראל שמועות על כך שדפים שנלקחו מה"כתר" נמכרים לסוחרי עתיקות, תמורת סכומי עתק. כך או כך, ב-50 השנים האחרונות הגיע לירושלים רק דף אחד, שצורף מחדש לכתב היד.

"לקחתי כמה מהדפים שנפגעו מהאש"

ב-1987, נסע לארה"ב הפרופ' מנחם בן-ששון, אז ראש מכון יד בן-צבי וכיום חבר כנסת, כדי להשיג מימון לשיפוץ ה"כתר" מהקהילה החאלבית שם.

"ישבתי במשרד של אחד מעשירי הקהילה, כשהגיע לשם חבר אחר בקהילה, שטען כי אחד מקטעי ה'כתר' נמצא אצל אחיו, שמואל סבאח", מספר בן-ששון, "כשפניתי לשמואל, הוא מיד סירב להיפרד מהדף ונימק זאת בכך שהקלף הציל אותו מאסונות. אבל הוא הרשה לי לצלם אותו".

חוקרי המכון בדקו את צורת האותיות, את הרווחים ואת סימני הניקוד והטעמים של צילום הדף, והיו בטוחים - מדובר בקטע מה"כתר". המזכיר האקדמי של המכון, מיכאל גלצר, רשם את עדותו של סבאח, לפיה האחרון נכנס לבית הכנסת למחרת השריפה. "ראיתי את הדפים שהתפזרו על הארץ ונפגעו מאש", אמר אז סבאח, "יכולתי לקחת את כל החלק שנשאר, אך ידיי רעדו מפחד ומהזוועות שראיתי. לקחתי רק את הקטע הקטן, שהיה נפרד".

חוקרי המכון מעריכים שבדומה לסבאח, עוד יהודים נכנסו לבית הכנסת החרב ונטלו לעצמם קטעים מספר התנ"ך האגדי. כיום, סבורים החוקרים, אותם יהודים או בני משפחותיהם מסרבים להיפרד מפיסות הקלף.

אף שסבאח הסכים לבסוף להעביר למכון את הקלף לאחר מותו, מנכ"ל יד בן-צבי, הד"ר צבי צמרת מספר שגם המגעים עם משפחתו ארכו זמן רב. "בסוף גם שילמנו להם כמה אלפי שקלים כדי שירגישו טוב ועשינו טקס קטן בניו יורק, עם אשתו של סבאח", אמר. בעקבות ההסכמות תעביר ביום חמישי בתו של סבאח, רחל מגן, את קטע הקלף לידי המכון הירושלמי.

"אנחנו מקווים למצוא עוד קטעים", אומר צמרת, "מדובר בכתב מספר אחד של עם ישראל, התנ"ך השלם והעתיק ביותר ששרד. חשוב שיבינו שמדובר כאן בנושא לאומי, לא רק דתי - התנ"ך הוא חלק מכל אחד מאתנו".

בן-ששון אומר, שמאז שגילה את הקלף שבידי סבאח, הוא ביקש בכל הרצאה שנשא בפני בני הקהילה החאלבית, למצוא חלקים חסרים מה"כתר". "הם מביאים לי כל מיני כתבי יד וקמעות, אבל זה אף פעם לא זה", אמר, "אפילו ביקשתי מרבני העדה שיודיעו שהם מטילים חרם על כל מי שממשיך להחזיק בחלקים מהכתר. אבל הרבנים אמרו לי שזה לא יעזור, שהחיבור בין החאלבים ל'כתר ארם צובא' פשוט חזק מדי".

מטבריה, דרך קהיר וחאלב - לירושלים

ספר התנ"ך "כתר ארם צובא" נכתב בטבריה על ידי הסופר שלמה בן-בויאעא, סמוך לשנת 920 לספירה. רוב חוקרי המקרא רואים בו את הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, בין היתר בזכות סימני ניקוד, טעמים ומסורה "טברייניים", שהוסיף לו אהרון בן-אשר. למעשה, הכתר קיבע את נוסח התנ"ך מאז.

כבר במאות הראשונות לקיומו נודע הספר כיצירה ייחודית. כמאה שנה לאחר כתיבתו, קהילה קראית קנתה את הספר והעבירה אותו לבית הכנסת שלה בירושלים. בזמן מלחמות הצלבנים, נשדד בית הכנסת והספר הועבר למצרים, שם פדתה אותו הקהילה היהודית המקומית. הספר נשמר כ-300 שנים בקהיר, שם השתמש בו הרמב"ם, שאף כתב כי "הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים, שהיה בירושלים... ועליו היו הכול סומכין".

ב-1375 עבר אחד מצאצאי הרמב"ם עם הספר לסוריה, והפקידו בבית הכנסת של העיר הצפונית חאלב. שם זכה כתב היד לכינויו "כתר ארם צובא" (ארם צובא הוא שמה הקדום של חאלב). קהילת העיר שמרה על הספר בקנאות, אך לפחות בשני מקרים הצליחו חוקרי מקרא לתעד את נוסחו המדויק. אחד מהם היה משה דוד קאסוטו, שהעתיק קטעים מהספר בשנות ה-40, בשליחות האוניברסיטה העברית בירושלים.

הספר נעלם מבית הכנסת בחאלב לאחר הפרעות ביהודי העיר ב-1947, אך רובו הוברח לישראל ב-1958, וכיום הוא נשמר בהיכל הספר במוזיאון ישראל בירושלים. בשנים האחרונות פורסמו כמה מהדורות חדשות של התנ"ך, המבוססות על "כתר ארם צובא".



"כתר ארם צובא" במוזיאון ישראל בי-ם. תצלומים: מכון יד בן-צבי וארכיון "הארץ"


הקלף החסר. 294 מתוך 487 עמודי הספר הוברחו לישראל ב-1958



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו