בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תמיר: להמשיך מימון מוסדות שרק מלמדים לימודי קודש

בעקבות התנגדות החרדים, מבקשת שרת החינוך לדחות את יישום פסיקת בג"ץ המחייבת הפסקת מימון מוסדות שאינם מלמדים את "תוכנית הליבה"

תגובות

שרת החינוך, יולי תמיר, מבקשת מבג"ץ לדחות בשנה את יישום הפסיקה, המחייבת את משרד החינוך להפסיק לממן מוסדות חינוך חרדיים אשר אינם מלמדים את "תוכנית הליבה". זאת, בעקבות התנגדותם של ראשי החינוך החרדי, אליה הצטרפו גם ראשי ש"ס ויהדות התורה.

לפני כשלוש שנים, החליט בית המשפט העליון כי בתי ספר חרדיים שאינם מלמדים את תוכנית הליבה לא יוכלו להמשיך וליהנות מתקציב ציבורי. יישום הפסיקה נקבע לראשית שנת הלימודים הנוכחית. ימים ספורים לפני תחילת השנה, הודיעה תמיר כי גיבשה הצעה, לפיה יקבלו "הישיבות הקטנות" החרדיות, בהן לומדים כ-24 אלף תלמידים, פטור למשך שנתיים מחובת לימוד הליבה, תוך העברתן ממעמד של מוסדות ב"חינוך מוכר שאינו רשמי" (המזכה במימון של 75%) למעמד של מוסדות "פטור" (המאפשר מימון של 55%).

במסגרת זו אף הציעה השרה תמיר כי כל ילד בישראל יהיה זכאי ל-12 שנות לימוד, גם לאחר גיל 18. משמעות הדבר היא שאם התלמיד נשר ממסגרת החינוך הרגילה, או אם למד במוסד חרדי המלמד לימודי ליבה חלקיים, הוא יוכל להשלים את לימודיו עד גיל 30.

המתווה שהגישה תמיר נועד לתת מענה לעתירה שהגישו לפני כמה חודשים המרכז לפלורליזם יהודי וארגון המורים, המבקשת לחייב את משרד החינוך ליישם את הפסיקה הקודמת של בג"ץ. לפי החלטת ביניים של בג"ץ בעתירה זו, עד 1 בינואר יתוקצבו "הישיבות הקטנות" בשיעור של 55%.

בתגובת המדינה, שהועברה לפני כשבוע, כתבה שרת החינוך כי "לאחר מגעים שהתקיימו בין מנהיגות הציבור החרדי לביני, בהם פורטו הקשיים של המגזר החרדי לקבל על עצמו לעת הזו את מתווה הפטור הזמני (...) בלב כבד החלטתי להיענות לבקשת מנהיגות הציבור החרדי לדחות את יישום המתווה". לפיכך, מבקשת שרת החינוך מבית המשפט לדחות בשנה את ביצוע פסק הדין ולאשר בינתיים את המשך התקצוב - "למרות שאינן מקיימות את תוכנית הליבה".

במסגרת הדיונים בנושא, ביקשו גם ראשי ש"ס ויהדות התורה להצטרף כמשיבים לעתירה הנידונה כעת בבית המשפט העליון. בבקשה מסתמכים השר ישי והח"כים ליצמן וגפני בעיקר על הטענה כי אין זה צודק להפחית באמצע שנת הלימודים את שיעור התמיכה הממשלתית שמקבלות "הישיבות הקטנות". לדברי עו"ד סיגל פעיל, המייצגת את ארגון המורים, "משרד החינוך מציע למעשה לייצר סטטוס חדש, בלתי חוקי, של מוסדות חינוך, שמצד אחד פטורים לחלוטין מלימודים שאינם לימודי קודש, ומצד שני מקבלים תקצוב של 55% מכספי הציבור. כעת מבקש משרד החינוך כי התנהגות בלתי תקינה זו תהיה בחסות בג"ץ".

לדברי עו"ד אורלי ארז-לחובסקי מ"המרכז לפלורליזם יהודי", "אם המדינה מבקשת לדחות את יישום פסק הדין, מן הראוי היה לנצל תקופה זו להטמעת תוכנית הליבה, על מנת להבטיח מסד משותף של ערכים לכלל ילדי ישראל. במקום זאת, המדינה מבקשת כעת להחיל משנת הלימודים הבאה הסדר שיפטור עשרות אלפי תלמידים מלימודי הליבה".



תלמידי ישיבה בירושלים. שרת החינוך אמרה כי "בלב כבד החלטתי להיענות לבקשת מנהיגות הציבור החרדי לדחות את יישום המתווה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו