בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

6,000 קליעים בדקה

הד"ר נתן פרבר לא מבין מדוע מערכת הביטחון מסרבת אפילו לנסות את תותח הנ"מ שיכול לפתור לדעתו את בעיית הקסאמים. הרי האמריקאים משתמשים בתותח בהצלחה בעיראק, הוא אומר

3תגובות

הד"ר נתן פרבר כבר לא מעוניין להיפגש עם ראשי משרד הביטחון. עד כה, המשרד דחה את בקשותיו להיפגש עם נציגיו כדי להציג להם את מה שבעיניו הוא פתרון זמין ומיידי לבעיית ירי הקסאם מרצועת עזה לשטח ישראל. הרעיון של פרבר הוא להציב באזור שדרות סוללות של תותחים מדגם "פלנקס", כדי ליירט את הרקטות שיורים פלשתינאים. צבא ארה"ב כבר מפעיל את מערכת התותחים הזאת בהצלחה בעיראק, שם היא מגינה על בסיסיו מירי טילים ופצצות מרגמה. גם קנדה שוקלת להשתמש בתותחים כדי להגן על כוחותיה באפגניסטאן.

מערכת הפלנקס בניסוי

באמצעות הראיון ל"הארץ", פרבר קורא למערכת הביטחון לבחון לפחות את הרעיון ולא לדחות אותו על הסף. לדבריו, ניתן לנסות את מערכת התותחים בעלות של כמיליון דולר, בשטח אימונים או אפילו בשדה הקרב עצמו - הצבת סוללת "פלנקס" אחת או שתיים ליד שדרות. אבל באופן תמוה משרד הביטחון מתעקש שהרעיון הזה אינו מעשי, אף שמעולם לא נוסה.

פרבר אינו תמהוני - יש לו רקורד מרשים, ידע וניסיון מוכח בטילים ובבליסטיקה. הוא מהנדס אווירונאוטיקה, שמרצה בטכניון ושעבד 30 שנים בתעשייה הצבאית, בין היתר כמדען הראשי של חטיבת הטילים. לאחר שפרש משם, עבד בחברת ייעוץ שסיפקה שירותים לחיל האוויר הישראלי ולמינהל הטילים האמריקאי. בצבא שירת כקצין נ"מ ואחר כך במודיעין חיל האוויר.

תותחי הנ"מ "פלנקס" (Phalanx), אותם מייצרת החברה האמריקאית "רייטאון" (Reytheon), יועדו במקור להגנה על ספינות. סוללת "פלנקס" כוללת ארבעה תותחים בקוטר 20 מילימטרים ורדאר שעוקב אחר מעוף הטיל, מעריך את מסלולו ומורה לירות עליו מטווח של עד קילומטר וחצי. ייחודו של התותח הוא בקצב האש האדיר שלו - עד 6,000 קליעים (פגזים) בדקה, שמהירותם יותר מקילומטר לשנייה, כפול ממהירות רקטת קסאם. תותחים כאלה מותקנים כיום בחלק מספינות חיל הים הישראלי.

לדברי פרבר, כל שנדרש הוא להשתמש בתותחים שבידי ישראל או לרכוש דגמים חדישים, מהסוג שבהם משתמש צבא ארה"ב בעיראק. הוא טוען, לפי שיחות עם מומחים אחרים ומחישובים שערך, שחמש סוללות תותחים יספיקו להגנה על כל שטח שדרות והמועצה האזורית שער הנגב (כשלושה קילומטרים רבועים). הוא שולל את האפשרות שקליעים של תותחי "פלנקס" יגרמו נזק לסביבה. "בגלל מהירותם העצומה, הקליעים שלא יפגעו בקסאמים ייפלו לים", אמר וציין שסיכויי הפגיעה ברקטות "הם גבוהים".

3 שנים לפחות

במשך שנים התנגדה מערכת הביטחון לכל יוזמה לפיתוח מערכות יירוט נגד טילים לטווח קצר או בינוני, מחשש שמדובר בהשקעה בזבזנית שיעילותה מוטלת בספק. אפילו מלחמת לבנון השנייה, שחשפה את העורף הישראלי לירי מסיווי של קטיושות, לא שינתה בתחילה את גישת משרד הביטחון. רק לאחר המלחמה, בלחץ שר הביטחון אז, עמיר פרץ, הוקמה ועדה לבחינת הנושא בראשות מנכ"ל המשרד אז (והרמטכ"ל כיום), גבי אשכנזי.

חברות בעלות אינטרס מישראל ומארה"ב לחצו על הוועדה ועל הממשלה כדי לקבל תקציבים לפיתוח מערכות יירוט. בסופו של דבר, ועדת אשכנזי החליטה להטיל על "רפאל" לפתח שתי מערכות הגנה מטילים: "כיפת ברזל" ליירוט טילים שמגיעים לטווח של עד 40 קילומטרים, כמו קסאמים וקטיושות; ו"שרביט קסמים" נגד טילים בעלי טווח של עד 200 קילומטרים, שתפותח בשיתוף עם "רייטאון". לכאורה יש פגם בהחלטת הוועדה, משום שאחד מחבריה היה מנכ"ל "רפאל", ידידיה יערי. כעת, "רפאל" תיהנה מתקציבי פיתוח בסך יותר ממיליארד שקל.

המערכת בשימוש בשדה התעופה בלאד בעיראק

הבעיה היא, ש"כיפת ברזל" תהיה מוכנה רק בעוד כשלוש שנים, לכל הפחות. "מדוע שלא ננסה בינתיים לפרוס תותחי 'פלנקס' להגנת שדרות?", שואל פרבר, "זה יהיה זול יותר ולא פחות יעיל ומעל לכל, יעניק הגנה מיידית. מדוע מה שטוב לאמריקאים בעיראק לא טוב לנו?"

משרד הביטחון לא מסר בבירור מדוע לא ינסה את הרעיון. "במקביל לפיתוח 'כיפת ברזל'", מסר דובר המשרד, "ממשיכה מערכת הביטחון לבדוק אפשרות יירוט טילים נוספות, ביניהן מערכת 'וולקן LUWD' הנמצאת בשימוש צבא ארה"ב. עד כה לא נמצאו מערכות העונות על הדרישה. מערכת הביטחון עוקבת אחרי כל פיתוח וגם אחרי מערכות קיימות".

סגן שר הביטחון לשעבר, אפרים סנה, טוען שוועדת אשכנזי בדקה את כל החלופות והחליטה על סמך שיקול "נקי ומקצועי. כל רמיזה כאילו מניעים כספיים של הענקת תקציבי פיתוח גדולים לתעשיות הביטחוניות, עומדים ביסוד ההחלטה, היא בגדר זדון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו