בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הישיבה שעיצבה את הציונות הדתית

רוב עולם הרבנות של הציונות הדתית צמח בין כתליה, שם גם התהוותה התשתית למפעל ההתיישבות הדתית בשטחים

תגובות

ישיבת "מרכז הרב" היא ללא ספק הישיבה המרכזית והבולטת ביותר של הציונות הדתית. רוב עולם הרבנות של הציונות הדתית בא ממנה: ראשי ישיבות, רבני ערים ויישובים וגם הרבה מחנכים בישיבות ההסדר והישיבות התיכוניות. ממילא גם היתה לישיבה דומיננטיות בעיצוב דמותו והשקפת עולמו של עולם התורה הציוני-דתי, וברור גם שלפיגוע רב-נפגעים בישיבה כזו יש משקל סמלי בעיני הימין הדתי אף יותר מאשר פיגוע בכל מקום אחר.

הישיבה נוסדה ב-1924 על-ידי הרב הראשי האשכנזי באותם ימים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. היא נחשבת לישיבה הראשונה שהיתה ציונית ברוחה. הרב קוק כינה אותה בשם היומרני "הישיבה המרכזית העולמית", מתוך רצון לראות בה מודל לתפישה חדשה לעולם הישיבות כולו: שילוב של לימודי התלמוד המסורתיים, עם שיעורים במחשבת ישראל (שכונו "שיעורי אמונה"), תנ"ך ואפילו היסטוריה יהודית, ידיעת הארץ וכתיבה ספרותית (שלושת האחרונים לא מומשו בסופו של דבר). רק אחרי מותו של המייסד, ב-1935, היא כונתה על שמו, "מרכז הרב".

התשתית להתיישבות

בעשורים הראשונים לקיומה זו היתה ישיבה שלא הצליחה להתבסס מבחינה כלכלית ופרסונלית: מספר תלמידיה היה מועט, ולא פעם היה חשש לעצם קיומה. השינוי הגדול החל בשנות החמישים, כאשר החלו לזרום אליה תלמידים בוגרי בני עקיבא והישיבות התיכוניות שחיפשו מסגרת המשך בישיבה גבוהה. שני נתונים משכו אותם ל"מרכז הרב": העובדה שזו היתה ישיבה ציונית גבוהה יחידה, ועידודו של הרב משה צבי נריה, ראש הישיבה התיכונית כפר הרא"ה ודמות דומיננטית בבני עקיבא בכלל, שהיה תלמידו של הרב קוק. ב"מרכז הרב" הם פגשו ברב קוק הבן, הרב צבי-יהודה קוק, שעמד בראשות הישיבה מאז 1952 (אחרי תקופת ביניים של הרב יעקב חרל"פ), והמפגש בין הכריזמה האישית שלו, שנוספה לייחוס האבות, לבין רצונם של הצעירים בביסוס תיאולוגי מעמיק לזהותם הציונית-דתית, שינה את פני הציונות הדתית.

ב"מרכז הרב" גם התהוותה התשתית למפעל ההתיישבות הדתית בשטחים. משם יצא חנן פורת לחדש את היישוב היהודי בגוש עציון מיד אחרי מלחמת ששת הימים. מקימי "גוש אמונים", אחרי מלחמת יום הכיפורים, היו אנשי "מרכז הרב". הרב קוק עודד את תלמידיו "לסגור את הגמרות" כדי להיאבק למען ההתיישבות (כפי שיעשה מאוחר יותר גם במאבק למען אסירי ציון בבריה"מ), והוא עצמו התייצב כמה פעמים במאבקי השטח.

בתחום אחר, השפיעה עמוקות החמרתו האישית של הרב קוק בענייני צניעות (לבושן של נשים והפרדה בין המינים) על החשיבות הרבה שייחסו רבני הציונות הדתית לסוגיה זו בעשורים האחרונים.

העימות הוביל לפיצול

ב-1982, אחרי פטירתו של הרב קוק, חל עימות משמעותי בישיבה - בין ראש הישיבה החדש, הרב אברהם שפירא (שכיהן גם כרב ראשי), לבין תלמידו הקרוב של הרב קוק, הרב צבי טאו. טענת אנשי טאו היתה ששפירא, שבא מרקע חרדי וזיקתו לישיבה נבעה מנישואיו עם בת למשפחת קוק, מרוקן את הישיבה מאופיה התיאולוגי המיוחד והופך אותה לעוד ישיבה מן המניין. העימות הפך לפיצול פורמלי ב-1997, לאחר ששפירא הכניס לישיבה מכון להכשרת מורים, שטאו ומקורביו ראו בו "צלם בהיכל" (בהיותו מכניס תפישות פדגוגיות אקדמיות ו"נכריות"). טאו ואנשיו הקימו את ישיבת "הר המור", שכיום גם לה עוצמה ודומיננטיות רבה. לפני כחצי שנה, אחרי פטירת הרב שפירא, מונה בנו, הרב יעקב שפירא, לראש הישיבה.

בין בוגרי הישיבה הבולטים, ניתן למנות את הרב חיים דרוקמן, הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב פרופ' נחום רקובר, הרב צפניה דרורי, הרב משה לוינגר, הרב שלמה אבינר, הרב יואל בן-נון והרב חנן פורת. בין הבוגרים הבולטים נמנים גם שניים שהוכרו לימים לאו דווקא בהקשר דתי: דוד רזיאל, המפקד הראשון של האצ"ל, ועזריאל קרליבך, מייסד העיתון "מעריב".





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו