טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סא"ל רבין: הניצחון במלחמת השחרור לא קשור במזל

בראיון שהעניק ב-1949 מתאר הקצין הצעיר את לקחיו מהמערכה הקשה. המראיין, שבתאי טבת, התרשם מאוד מהאיש "השקול, המתון וזולל-ממתקים"

תגובות

"הגדרת המילה מזל, במידה שמדובר על תוצאות המלחמה, אינה ברורה לי. ומדוע? תוצאות כל מלחמה, או היאבקות אחרת כלשהי, הן פרי יחסי כוחות, ואי אפשר שתהיינה אחרות. אין למדוד את יחסי הכוחות אך ורק במספרי אנשים ובציוד, אלא ברמת כל איש ואיש ביכולת, החל מהעורף הבלתי-לוחם, דרך הטוראי הלוחם בכל שלבי הפיקוד. רמת הלחימה היא סיכום הרמה השכלית, ההכרתית והמקצועית. כל נשק שהופעל במלחמה זו, יעילותו הקרבית יכולה להשתנות מאפס אחוז עד למאה אחוז, בהתאם לאיש המפעילו".

יצחק רבין, אז סגן-אלוף צעיר ובן 27 בלבד, אמר את הדברים בראיון לעיתון "במחנה", תחת הכותרת "הגיון פשוט של דברים", שפורסם בחודש נובמבר 1949. רבין תיאר את השקפתו על עקרונות המלחמה, על הפלמ"ח ועל ניצחון צה"ל במלחמת השחרור. שבתי טבת, שערך את הריאיון עמו, שככל הנראה היה אחד הריאיונות הראשונים של רבין, הגדיר את יצחק כ"שקול, מתון, מחשב-בשכל-קר, זולל-ממתקים, בעל קול הבאס הנמוך ביותר שנשמע אי-פעם מעל האלחוט הקרבי של צה"ל".

"ברגע שניגשים למלחמה כלכל מקצוע או מדע שקיימים לגביו תהליכי התפתחות, ומנסים לבדוק מה הם הגורמים היסודיים ושיטת השפעתו של כל גורם בכל מצב, מגיעים למסקנה שהדבר היסודי שנדרש מאיש העוסק בנידון, הוא קו-מחשבה הגיוני, גמיש ובהיר", אומר מי שיהיה לימים הרמטכ"ל השביעי של צה"ל. "...הצד החיובי, שגרם לתוצאה המוצלחת, יחסית, של מלחמתנו, היה הכרח המטרה ומציאת אנשים עם הגיון פשוט של דברים". רבין התנגד בריאיון לאלה שרואים בניצחון במלחמת השחרור עניין של מזל. "הגדרת המילה מזל, במידה שמדובר על תוצאות המלחמה אינה ברורה לי", אמר. לצד זאת, כשסיפר על קרבות ירושלים בזמן היותו מפקד חטיבת הראל, הודה כי בנוגע למאמץ החטיבה אל מול ירי התותחים מצד הערבים ש"היה רגע ודימינו שלא נוכל להחזיק".

לאחר פירוק מטה הפלמ"ח עזבו רבים מקברניטיו את הצבא בזעם, ורבין, שנשאר, הפך לבכיר הפלמ"חניקים לשעבר בצה"ל. "אחד הקווים האופייניים של איש הפלמ"ח, הוא הרגשת השותפות שהייתה לכל אחד ובכל תפקיד לגבי הערכים והמטרה אליהם חתר הפלמ"ח ומהם נבנה", פירש רבין את האתוס שמלווה את הפלמ"ח. "...עצם קיום הרגשת השותפות הביא לידי מקסימום מיצוי היכולת של כל אדם מעצמו, ושל כל קבוצה ויחידה מהשילוב שלה". רבין סיפר גם על היתרונות שלקח עמו מקרבות הנגב: "אני חושב שהדבר היסודי שלימדו אותנו קרבות הנגב הוא היות יוזם. כלומר, קו-מחשבה אסטרטגי תוקפני. דבר שני - לימוד שיטת הפעלת יחידות גדולות וכלי-נשק מרובים בקרבות-לילה. עצם הגישה והיכולת לתרגום זאת לגבי ארגון היחידות".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות