בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החולה המדמה

* סרטוני מציאות מדומה מסייעים לאחרונה בטיפולים רפואיים. בימים אלה מתוכנן בישראל מחקר שיאפשר למאושפזים לצפות בסרטונים במהלך האשפוז, להקלת הכאב של נפגעי כוויות

תגובות

בגיל 21 נפגע א', חייל אמריקאי, בעת שירות מבצעי בעיראק וספג כווייה קשה שכיסתה 13% משטח גופו. כדי למנוע זיהומים הוא טופל באמצעות החלפת תחבושות באופן תדיר. ב' היה בן 41 כשנפגע בשריפה בביתו שבטקסס, בספטמבר 2008. הוא סבל מכוויות ב-50% משטח גופו ומפגיעה משנית בדרכי הנשימה וגם הוא טופל באמצעות החלפת תחבושות. שניהם אושפזו במכון הצבאי האמריקאי למחקר כירורגי (USAISR).

בהיותם במכון הוצע לשניים טיפול חדשני, בניסיון להפיג את הכאבים הקשים הכרוכים בטיפול בכוויות. בעת החלפת התחבושות, פעולה הכרוכה בכאב רב, הוצמד לראשיהם מכשיר שאיפשר להם לצפות בסרטונים בתלת ממד של עיירה מושלגת ציורית. הסרטונים, בשילוב משככי כאבים, הפחיתו ב-80% את הכאב וב-60% את הזמן שהושקע במחשבה על הכאבים בעת החלפת התחבושות, בהשוואה לטיפולים שהסתמכו על משככי כאבים בלבד. המידע פורסם באפריל בכתב העת "Pain Medicine".

המציאות המדומה שימשה אמצעי להסחת דעתם של המטופלים. לדברי החוקרת פרופ' מרילין ספר, מחלוצות הפמיניזם בישראל, הדבר דומה לאדם שסובל מחרדה מזריקות. "אם הוא יסתכל על מקום הזריקה, הפחד יעלה. באופן דומה, בטיפולים כואבים להחלפת תחבושות, הסובלים מכוויות ממוקדים בטיפול והכאב מועצם. אם נותנים להם משקפי תלת ממד וחושפים אותם לסרט המציג נופים מושלגים, זה מסיח את הדעת ומדמה מראה קר, המקל על הכאב".

טיפול רפואי באמצעות מציאות מדומה (Virtual Reality) חודר בשנים האחרונות למערכות בריאות בעולם, ועתה גם בישראל. במחקר ראשון מסוגו, המתוכנן בקרוב בארץ, יוכלו הסובלים מכוויות קשות לצפות בסרטוני מציאות מדומה, בניסיון להתגבר על הכאבים.

עכביש וירטואלי

בפסיכולוגיה השימוש העיקרי במציאות מדומה הוא להתמודדות עם חרדות ופוביות שמהן סובלים, לפי נתוני משרד הבריאות, 2.5% מהישראלים הבוגרים. מעבדת מחקר הפועלת בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, בראשותן של פרופ' ספר וד"ר הלן וולך, מבצעת בשנים האחרונות מחקרים רבים בתחום. "החלק המרכזי בטיפול בפוביות הוא חשיפה", אומרת וולך. "למשל, בטיפול בפוביה מעכבישים נעבוד על החשיבה הקוגניטיבית, אבל רק כשניפגש עם עכביש יתקדם הטיפול באופן משמעותי". לדבריה, "במקום לבקש מהמטופל לדמיין עכביש, החשיפה למציאות מדומה עשויה להיות יעילה יותר".

בטיפול בחרדה מטיסות מהווה המציאות המדומה תחליף יעיל לטיסה רגילה, שעלולה להיות יקרה מאוד ולהסתיים במפח נפש. בסרטון מציאות מדומה שהן מקרינות במעבדה שלהן, מומחשת חוויית הטיסה, מההליכה בשדה התעופה, דרך הכניסה למטוס ועד לשלבים הקשים ביותר - ההמראה, הטיסה והנחיתה. המטופל יושב בכיסא ממטוס, שנתרם על ידי חברת ארקיע. המעבדה הוקמה בסיוע מענק בסך 200 אלף שקל ממשרד המדען הראשי במשרד הבריאות.

לפי מחקר שפירסמו וולך וספר בשנת 2007 בכתב העת של איגוד הפסיכיאטרים הישראלי, בשיתוף ד"ר מרגלית בר-צבי, מנהלת המרפאה לפסיכיאטריית מבוגרים ומרפאת החרדה במרכז הרפואי זיו בצפת, נמצא כי הטיפול הועיל להפחתת החרדה של ארבעה אנשים שסירבו לטוס. בתום הטיפול הם טסו מראש פינה לתל אביב.

המציאות המדומה אף עשויה לסייע בטיפול בחרדה חברתית, שממנה סובלים 0.9% מהישראלים. במחקר שפורסם לפני שנתיים בכתב העת "Behavior Modification" ובמחקר פיילוט שוולך, ספר ובר-צבי פירסמו השנה, בוצעה השוואה בין הטיפול במציאות מדומה לטיפול הקוגניטיבי המקובל בסובלים מחרדה חברתית. נמצא כי לשני הטיפולים היתה תועלת דומה, אבל מטופלים העדיפו את הטיפול במציאות מדומה.

סרטוני מציאות מדומה המותאמים לטיפול בחרדה חברתית כוללים מכשיר העוקב אחר תזוזת המטופל, המשנה את החוויה המוצגת בסרט בהתאם לתנועות הגוף - למשל, הוא מאפשר לראות דמויות בקהל כשהמטופל מזיז את ראשו ימינה ושמאלה. בין התרחישים המוצגים: אנשים שמדברים בטלפון הנייד במהלך הנאום, זורקים ניירות או יוצאים מהאולם. המטופל (בתפקיד הנואם) נאלץ להתמודד עם הפחד הנלווה לתופעות אלה. לדברי וולך, "המטפל והמטופל בונים את ההייררכיה של המצבים בהתאם לדרגת החרדה, ולא עולים לשלב הבא עד שהחרדה לא יורדת באופן הדרגתי בשלבים הקודמים".

לפני החשיפה למציאות המדומה מתבצעת עבודה קוגניטיבית, כדי לייצר תגובה רציונלית לחרדה. "למשל, אם מישהו חרד שכשהוא מדבר בחברה יצחקו עליו, מבוצעת עבודה ליצירת דפוסי חשיבה שלפיהם התלחשות של אנשים ברקע אינה בהכרח מכוונת למטופל עצמו", מסבירה וולך.

חיסון מטראומה

בירושלים פותחו בשנים האחרונות טיפולים במציאות מדומה לנפגעי פוסט טראומה, בעיקר על רקע הפיגועים הקשים שהיו בעיר לפני כעשור. במאמר שהתפרסם בפברואר 2010 בכתב העת "Cyberpsychology, Behavior and Social Networking" מתארים חוקרים מבית החולים הדסה עין-כרם, בראשות הפסיכולוגית ד"ר שרה פרידמן, המשמשת גם חוקרת בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, טיפול באדם בן 29, שנפגע באירוע חבלה בירושלים. באמצעות הדמיה ממוחשבת איפשרו לו לדמות את המתרחש בתוך אוטובוס שמתפוצץ.

בדיקה המשמשת לאבחון רמת הפוסט טראומה הצביעה על ירידה דרמטית, מ-79 נקודות לאפס נקודות, מיד בתום החשיפה לסרטון המציאות המדומה. ההשפעה נותרה בעינה גם חצי שנה לאחר הטיפול. התוכנה, שפותחה בארצות הברית, כוללת 12 שלבי קושי, "מכניסת האוטובוס לתחנה ועד לפיצוץ, כולל רעש הסירנות וחשיפה למראה של חלקי גוף", מתארת פרידמן.

לדברי פרידמן, "זה דומה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, שבו האדם מספר על האירוע הטראומטי פעם אחרי פעם. אבל יש במציאות המדומה משהו שמקשה על הבריחה מהסיטואציה ומאפשר יותר ריכוז בתהליך הטיפולי".

תוכנה שפיתח ד"ר אלברט ריסו (Rizzo) מאוניברסיטת דרום קליפורניה, מסייעת בשנים האחרונות לטפל בחיילים אמריקאים שלחמו בעיראק ובאפגניסטאן ופיתחו תסמינים פוסט טראומטיים. וולך וספר בדקו את השפעת התוכנה על חיילים ישראלים. הן מצאו כי תחושת המציאות שיצרה היתה פגומה מאחר שהיא כוללת מרכיבים האופייניים לצבא האמריקאי, על מדיו וסמלי היחידות המיוחדים לו.

בימים אלה פועלות החוקרות להתאמת התוכנה האמריקאית למציאות הישראלית, כדי לשלבה בעתיד בטיפול בחיילים ישראלים. בארה"ב החלו קבוצות מחקר לבחון אם החשיפה למציאות מדומה עשויה לשמש לא רק לטיפול, אלא גם ל"חיסון" של חיילים מפני טראומה עתידית.

השימוש במציאות המדומה חודר בשנים האחרונות גם לרפואה השיקומית, ככלי המסייע לנכים לתרגל באופן וירטואלי פעולות יום-יומיות כמו חציית כביש. בישראל עוסקות בפיתוח התחום פרופ' נעמי יוסמן ופרופ' תמר וייס מאוניברסיטת חיפה.

ההשפעה הפיסיולוגית של סרטוני המציאות המדומה עדיין נחקרת, אבל עבודות שבוצעו בארה"ב באמצעות צילומי הדמיה בשיטת fMRI כבר הראו כי טיפולים אלה, כמו טיפולים אחרים בגישה קוגניטיבית, גורמים לשינויים קבועים בפעילות המוחית. מחקר שבוצע על נבדקים בריאים, ופורסם בינואר 2006 בכתב העת "CNS Spectrum", הראה כי שיכוך כאבים באמצעות הדמיה ממוחשבת הוביל לירידה בפעילות המוחית המיוחסת לכאב בחמישה מוקדים שונים במוח. עוד נמצא כי המציאות המדומה משפיעה על האופן שבו המוח מעבד אותות מקולטני כאב שונים במערכת העצבים המרכזית.

בארה"ב כבר פותחה תוכנה לסרטוני מציאות מדומה, שעשויה לסייע לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD), ובאירופה פותחו תוכנות לסובלים מהפרעות אכילה ואף לטיפול בבעיות בתפקוד המיני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו