שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

לפני כשנה וחצי, כאשר שודרה התוכנית השלישית בעונה הראשונה של "דה וויס אוף הולנד", גרסת המקור לתוכנית המוסיקה "דה וויס", נפלה החלטה בזכיינית ערוץ 2 רשת להמר ולרכוש את הפורמט ההולנדי. במשרדים של הזכיינית ברמת החי"ל החלו התייעצויות קדחתניות כיצד להתאים את הפורמט לקהל הישראלי.

זה היה, ללא ספק, הימור נועז. "דה וויס", שנהפכה מאז לפורמט בינלאומי נחשק ומצליח, שודרה אז רק בהולנד. גוף שידור אחד בלבד, רשת אן-בי-סי האמריקאית, הקדים את ישראל ברכישת הפורמט. איש עדיין לא ידע אם הפורמט יצליח בשפות ובתרבויות אחרות. בהתחשב במורכבות התוכנית, ובמחיר הגבוה שגבתה חברת "טלפה", בעלת הזכויות ההולנדית, סביר להניח ששנתם של האחראים ברשת נדדה לא מעט באותם ימים.

אלא שכבר בתוכנית הראשונה, שגרפה רייטינג של 34.2%, היה ברור שמדובר בשלאגר. החל בשבוע שעבר, חודש אחרי ההשקה, עברה הזכיינית רשת לשדרה פעמיים בשבוע, ברביעי ובראשון, כשהיא הופכת אותה לעוגן קבוע ומרכזי בלוח, ולא בכדי. לראשונה זה תקופה ארוכה רושמת הזכיינית, שסובלת שנים מתדמית חבוטה ומצב כלכלי רעוע, תקופה של ניצחונות. לצד "המירוץ למיליון", שפרק הגמר שלה ישודר בסוף השבוע הקרוב, "דה וויס" היא האחראית לקפיצה המרשימה במדד הרייטינג והבאזז. טבלת סיכום הרייטינג השבועיתמסכמת זאת היטב: לראשונה זה שנים מחזיקה רשת בשבועות האחרונים בחמש מתוך עשר התוכניות הנצפות ביותר בדרוג השבועי.

דה וויס. השלב הבא בהתפתחות ז'אנר תחרות המוסיקה הטלוויזיוניתצילום: מרתה פניסי

עשו לנו לייק לקבלת מיטב כתבות גלריה ישירות לפייסבוק שלכם

אפילו ברשת עצמה לא יכחישו עד כמה נזקקו שם להצלחה של התוכנית. בשוק הטלוויזיה המצומצם והעני של ישראל, היה מצבה העגום של הזכיינית בגדר סוד ידוע היטב. לפני כשנתיים וחצי, אז נכנס לתפקידו המנכ"ל, אבי צבי, נטען כי הסיכוי שהחברה תתרסק עד כדי פשיטת רגל גבוה מזה של ערוץ 10 להיסגר מטעמים דומים. צבי נקט אז צעד קיצוני וסגר כמעט לחלוטין את ברז המזומנים להפקות חדשות. במקומן שובצו על המסך כל ההפקות שהצוות המקצועי החליט בעבר לגנוז מטעמי איכות.

כך, במשך כשנה, הוצף מסך הזכיינית בתוכניות שרמתן נמוכה. תדמיתה של הזכיינית התרסקה, הרייטינג נפל והביקורות קטלו. דימוי לוזרי דבק בה. אלא שבתחילת השנה הנוכחית החליפו ביניהן הזכייניות את ימי השידור שלהן. קשת, עמה חולקת רשת את השידורים בערוץ 2, צימצמה כמתוכנן את ימי השידור שלה מארבעה לשלושה. רשת, שהחזיקה בקושי בשלושה ימים, נדרשה להתפרש על ארבעה. נוצר צורך ביצירת תוכן ובהמצאת מותגים נוצצים שיחזיקו ימי שידור.

על הרקע הזה נדמה שקל יותר להבין את ההימור של הזכיינית. "דה וויס" היא תחרות מוסיקה טלוויזיונית שמוצגת כשלב הבא בהתפתחות הז'אנר. מאפיין בולט ייחודי שלה הוא שהשופטים נהפכו בה ל"מנטורים", ונוקטים גישה חומלת ומלטפת כלפי המתמודדים. מאפיין בולט נוסף הוא האודישן העיוור, כאשר השופטים מאזינים למתחרים מבלי לראות אותם. אם לפחות אחד מהמנטורים (בגרסה הישראלית אלה הם שלומי שבת, שרית חדד, אביב גפן ורמי קליינשטיין) מסתובב על כסאו ופונה אל המתחרה, הרי שהמתחרה עובר לשלב הבא.

מאפיין אחר הוא התחושה והאווירה הבינלאומיים, עם כיתובים באנגלית, מיתוג חזק וזהה לזה העולמי ואפילו השם הלועזי, והעובדה שהמתמודדים יכולים לשיר בשפות זרות. בשלבים מתקדמים יותר מצמצמים המנטורים את קבוצותיהם במחצית. זהו השלב שישודר מיום רביעי הבא. לאורך התוכנית הם יתחרו אלה באלה, תמיד בתוך קבוצותיהם, עד שלכל מנטור יישאר מתמודד יחיד. הארבעה שיגיעו לשלב הזה יתחרו ביניהם בגמר, לא לפני שיוקלט להם סינגל מקורי שיופץ בין תחנות רדיו. המנצח יזכה בחוזה עם חברת הליקון.

"אחרי העונה האחרונה של ‘רוקדים עם כוכבים' שערכתי", מספר העורך הראשי ובמאי התוכנית, יובל כהן, איש הזכיינית בחמש השנים האחרונות, "ישבתי עם אבי צבי והוא סיפר לי על פורמט כישרונות הולנדי שהוא רוצה שאני אראה. האינסטינקט הראשון, לפני שראיתי את התוכנית, היה להגיד ‘לא'".

יובל כהןצילום: חגי פריד

למה לא?

"חשבתי שהשוק בארץ קטן מדי ושאין מקום לתוכנית כישרונות נוספת על המסך. אבל כשרואים את התוכנית מבינים את הכוח שלה. בפורמט הזה הכוח נמצא דווקא אצל המתמודד, שלפעמים המנטורים מתחרים עליו והוא בוחר עם מי לעבוד. זה טלוויזיה טובה".

כהן מסביר כי הרבה מהדילמות הרגילות נחסכו מהזכיינית בתהליך "גיור" הפורמט - התאמתו לקהל המקומי. "היתרון הוא שהפורמט די ברור מבחינת החוקים שלו", הוא אומר, "האולפן, הכיסאות, מנגנון הבחירה, שלבי התוכנית".

כהן, וגם טובי נוישטד, מפיק התוכנית, מספרים שתהליך ההתאמה של הפורמט כלל בעיקר הוספת רובד אנושי ורגש, על חשבון תיעוד העבודה המקצועית. "הקהל בארץ רגיל לסחבקיות, להמון רגש בתוכניות", מסביר כהן, "המנגנון של ‘דה וויס' יכול להתפרש כקר: המנטורים יושבים עם הגב למתמודד, לא שומעים דבר עליו ולעתים גם לא מסתובבים אליו. המטרה הראשונה שלי היתה ‘לחמם'. זה בא לידי ביטוי בצילומי דוקו שמלווים את המתמודד מהבית ומספרים את הסיפור שלו, בסיפורים האישיים, בחמולות ובחבר'ה שמלווים את המתמודדים לאודישנים".

לצד זה הוחלט לחזק את המראה הבינלאומי, החלטה לא מובנת מאליה. "רצינו את התוכנית גדולה מהחיים", מסביר נוישטד, "סט ענק, אווירה נוצצת. גם כי זה יפה ועובר מסך טוב, אבל גם כי זה גורם למתמודדים לתגובה מסוימת שרצינו. רצינו לבדל את התוכנית מתוכניות אחרות".

ממש בינגו

לא לחינם מזכירים נוישטד וכהן תוכניות אחרות. לקראת הקיץ, אחרי תום שידורה של "דה וויס", תחזור למסך ערוץ 2 "כוכב נולד", התוכנית עתירת הרייטינג של הזכיינית קשת. הקרב צפוי להיות מעניין. זוהי העונה העשירית של "כוכב נולד", שעוד במהלך שידור העונה הקודמת נודע שתהיה גדולה וחגיגית במיוחד.

עוד מוקדם להתנבא כיצד תשפיע התחרות על "כוכב נולד", אבל על פי רמזים מוקדמים תהיה לה השפעה גדולה. זמן לא רב אחרי שנודע על כוונת רשת להפיק ולשדר גרסה מקומית ל"דה וויס", הודיעה קשת על כוונתה לשדר את "בית ספר למוסיקה" שלה, גרסת "כוכב נולד" לילדים רכים. גם שם נהפכו השופטים ל"מורים", שינוי שנומק בצורך להתאים את הפורמט למשתתפיו הצעירים, וגם שם היתה האווירה רכה וסכרינית. ברשת טענו ש"בית ספר למוסיקה" היא ניסיון לחבל ב"דה וויס", ואילו מנכ"ל התוכן של קשת, רן תלם, טען לפני כמה שבועות בראיון ל"גלריה" שהרעיון ל"בית ספר למוסיקה" היה קיים עוד קודם לכן.

המאבק, כך על פי ידיעות וכתבות שהתפרסמו בקיץ האחרון, נגע גם לשופטים-מורים-מנטורים, שהצדדים ניסו כביכול לגנוב זה מזה. בתוכניתו של גיא פינס, למשל, בוצעה הערכה על פיה עומד שכרם של אביב גפן ושרית חדד על כחצי מיליון שקלים בעבור השתתפותם בתוכנית, לעומת כ-350 אלף שקלים שמרוויחים השופטים הכוכבים של "כוכב נולד".

השבוע טענו גורמים בשוק הטלוויזיה כי המספרים נופחו. אבל גם כך ברור שמדובר במאבק רווי אגו. בשבוע שעבר למשל, התפרסמה באחד העיתונים הכלכליים ידיעה ולפיה קשת, המחזיקה גם בערוץ 24, משתמשת בערוץ זה כדי לנגוס בשיעורי הרייטינג של "דה וויס", גם במחיר של אובדן הכנסות מפרסומות.

"רשת חיפשה להיכנס לזירה של מוסיקה בטלוויזיה במשך שנים", אומר גורם בזכיינית. "זו תוכנית שעונה לפרמטרים שזכיין מעוניין בהם: היא פונה לכל המשפחה, והיא קומוניקטיבית, כי מוסיקה זה משהו שמדבר לכולם וכולם צורכים ונהנים ממנה. לפני כמה שנים החזקנו בזכויות ל'סטאר אקדמי' ולא הוצאנו את זה לפועל, והתעניינו גם באפשרות לעשות את ‘אקס פקטור', אבל ב'דה וויס' זה היה ממש בינגו".

נדמה שברשת, לפחות על פניו, מדובר בקונסנזוס. הבניין כולו נצבע אדום ושחור - צבעי התוכנית. "האווירה בתקופה האחרונה נעשתה כיפית", הודה עובד, "יש תחושה שדברים זזים, שהתוכניות קורות כמו שצריך".

"זה חלק ממכלול של הצלחות שמתחילים להרגיש עכשיו", הודה גם עובד אחר, "יש תחושה טובה, שקרו שינויים שהיו צריכים לקרות ויש תחושה של עשייה".

ראש מעל המים

אלא שהדברים, שעד כה נשמעו כסוף ורוד לתקופה קשה, אינם כה פשוטים. אילו היתה "דה וויס" משודרת לפני כשנה, נראה שכאלה היו פני הדברים, אך בינתיים השתנתה התמונה הכלכלית. השנה החולפת התאפיינה במשבר גדול בענף הטלוויזיה ובירידה דרסטית בהכנסות מפרסום. הערוצים המסחריים, כלומר 2 ו-10, הם הנפגעים העיקריים עם ירידה של עשרות אחוזים בהכנסותיהם.

"דה וויס", האס הנוצץ שמניב נתוני רייטינג מצוינים, גובה מחיר גבוה מהזכיינית. הערכות בשוק הטלוויזיה מדברות על עלויות חריגות שרשת לא מצליחה לכסות, למרות הרייטינג המרשים. על פי הערכות, עלות כל פרק מסתכמת בין 320 ל-380 אלף דולרים, ומספר הפרקים הכולל עדיין אינו ברור. גורמים אחרים מספרים על מסגרת תקציבית של 5.5 מיליון דולריםשהוקצתה לתוכנית, "אבל נפרצה כבר". הסיבה לפריצה - החלטת רשת לדחות את שידור התוכנית כדי להשיקה בתקופה בטוחה יותר כלכלית, שבעקבותיה נאלצה להמשיך לשלם שכר לצוות התוכנית, בנוסף לעלויות הגבוהות של הפורמט.

מנגד, גורמים אחרים טוענים שהדיבורים על עלויות אסטרונומיות מופרזים: "מדובר בתוכנית יקרה מאוד, בסקאלה של ‘האח הגדול' ודומותיה, ולא יותר מזה". כלומר, כזאת שעלותה נעה בין 250-270 אלף דולר לפרק. בנוגע ליכולת לכסות את העלות או להרוויח, מסבירים כי "אף אחד לא מצליח להרוויח היום. אם הם (רשת) היו עושים רייטינג של 25%, הם היו בבעיה רצינית, אבל רייטינג סביב ה-40% מאפשר להם להישאר עם הראש מעל המים".

"ינואר היה אחד החודשים החלשים ביותר מבחינת הכנסות מפרסום", אומר גורם בשוק, ובשנה החולפת הפסידה רשת בערך 65 מיליון שקלים. הם מפסידים על ‘דה וויס' המון כסף. יש ערך לזה שמדברים עליך בצורה חיובית ויש ערך גדול להצלחה, אבל בסופו של דבר רייטינג אמור לייצר הכנסות ועמידה כלכלית ביעדים, ומסיבות שלא קשורות לרשת זה לא קורה עכשיו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ