בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אתר המגורים למפוני מגרון יעלה 25 מיליון שקל

בחטיבה היהודית בשב"כ טוענים שהאלימות נגד פלסטינים פחתה לאחרונה עקב צווי ההרחקה, המעצרים וכתבי האישום שהוגשו נגד פעילי ימין קיצוני

42תגובות

הקמת אתר המגורים הזמני לתושבי המאחז מגרון תעלה למדינה 25 מיליון שקלים, כחצי מיליון שקלים לכל משפחה מתושבי המאחז. ביום ראשון יתכנס פורום מקצועי בראשות מזכיר הממשלה, צבי האוזר, בניסיון למצוא מקור תקציבי לבנייה.

אתמול אחר הצהריים פתחה המועצה האזורית מטה בנימין בעבודות עפר במתחם גבעת היקב, אתר המגורים הזמני אליו צריכים לעבור אנשי מגרון עד שבתי הקבע שלהם יהיו מוכנים. המועצה נתנה היתר בנייה למתחם לפי התוכנית הקיימת המייעדת לו שימוש כאתר תיירות. בכוונת המועצה להסב את תוכנית התיירות לתוכנית למגורים.

העבודות החלו אתמול על רקע מחלוקת מתמשכת בממשלה על הפתרון הזמני למאחז. בבוקר העביר יועץ שר הביטחון לענייני התיישבות, איתן ברושי, מכתב למזכיר הממשלה, שבו קבע שעמדת מערכת הביטחון היא שהפתרון הזמני למגרון יהיה בהתנחלות אדם. המתנחלים זעמו, ואחר הצהריים שלח ברושי מכתב נוסף, שבו כתב כי גם אדם וגם גבעת היקב אפשריים. "החלטנו היום לקבוע עובדות בשטח, ובתוקף סמכותנו כמועצה אזורית להורות על פיתוח השטח לתושבי מגרון. בהמשך ייבנה אתר הקבע למגרון", אמר ראש מועצת מטה בנימין, אבי רואה.

אמיל סלמן

האתר הזמני יכלול מבני ציבור, 50 קראווילות ותשתיות מינימליות. עלות העבודות במקום מוערכת ב-25 מיליון שקל. נראה שהממשלה תקבל על עצמה לממן את העלות.

בבניית אתר הקבע יידרשו עבודות עפר נוספות ומקיפות, בשל התוואי הטופוגרפי הבעייתי. עלות העבודות תהיה כנראה עשרות מיליונים. את מחיר בניית הבתים עצמם ישלמו תושבי מגרון.

במגרון עצמה לא החליטו עדיין מה ברצונם לעשות, והדעות חלוקות. לפי דעה אחת, אין עוד לסמוך על הממשלה ואין טעם להגיע אתה להבנות. הדעה האחרת היא שאם הממשלה מוכנה לכבד את ההסכם, לבנות אתר קבע ולבדוק משפטית מה ניתן להשאיר באתר הנוכחי של מגרון, יש לעבור לאתר הזמני בלי להמתין לפינוי בכוח. אם יתברר שהמעבר לאתר הזמני במתחם היקב אפשרית עד 1 באוגוסט, במועצה מעריכים שהתושבים יתפנו מרצון.

המדינה הודיעה אמש לבית המשפט העליון, שלא תהרוס עתה שלושה מבנים שנמצאים בבנייה בבית אל, על קרקע פלסטינית, אף שהתחייבה לכך לפני שנה. מדובר במבנים הנמצאים בשולי בית אל, על אדמות תושבי הכפר דורא א-קרע. השטח נמצא בצו תפיסה למטרות ביטחון. הבנייה החלה לפני כשנה וחצי, ובעלי הקרקע עתרו לבג"ץ להפסיקה. בית המשפט הוציא צו ביניים נגד העבודות. באפריל שעבר התחייבה המדינה להרוס את המבנים בתוך שנה, אלא אם יוסדר מעמדם התכנוני. בקשת הקבלן לקבלת היתרי בנייה נדחתה על ידי המינהל האזרחי.

אמש, 48 שעות לפני תום השנה, הודיעה נציגת הפרקליטות עו"ד הילה גורני שהמדינה צריכה זמן להחלטה נוספת של הדרג המדיני. "הובאו לדרג המדיני עובדות נוספות שנאספו על ידי המינהל האזרחי ביחס להתפתחות הבנייה בבית אל מיום הקמתה ומרכיבי הביטחון" נימקה גרוני. לתשובה צורף תצהיר של אל"מ אילן מלכא, קצין המבצעים של פיקוד מרכז, האומר שהצבא מבקש לעבור את יום הנכבה, ורק אחר כך להקצות כוחות להריסה.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות אליכם

בא כוח העותרים, עו"ד מיכאל ספרד, אמר בתגובה כי "הודעת המדינה היא לא פחות משערורייה. אם היה מדובר בהפרה שנובעת מסיבות מבצעיות גרידא, ייתכן שאף העותרים היו מסכימים לדחייה קצרה. אבל הודעת המדינה מלמדת שהם מבקשים לפתוח מחדש את הסוגיה כולה ושהדרג המדיני מבקש לבחון אותה מחדש".

בשב"כ טוענים שבעקבות צעדים שננקטו נגד הימין הקיצוני חלה ירידה משמעותית במספר מקרי האלימות נגד פלסטינים. הדברים נאמרו בישיבות פנימיות של מערכת הביטחון, לניתוח המתרחש בימין הקיצוני. באחת הישיבות אמרו בכירי החטיבה היהודית בשב"כ שבחודשים האחרונים יש ירידה משמעותית בפעילות האלימה של הימין הקיצוני, שאותה מכנים בשב"כ "טרור". אנשי השירות ציינו את הוצאת צווי הרחקה מהשטחים ל-25 פעילי ימין והגשת כתבי אישום רבים, בין היתר נגד חמישה פעילים בעבירת איסוף מידע על פעילות המשטרה והצבא.

בעקבות ליל ההתפרעות של פעילי הימין בחטיבה המרחבית אפרים, ב-12 בדצמבר 2011, נתן ראש הממשלה אור ירוק לכוחות הביטחון לבצע מעצרים מינהליים ולהעמדה לדין בבית משפט צבאיים. צעדים אלו לא יצאו לפועל. ואולם הוחלט על הוצאת 12 צווי הרחקה מינהליים לפעילי ימין, שהתוספו ל-13 פעילים שכבר הורחקו. היתה כוונה להוציא צו מעצר מינהלי לשלושה פעילים, אך היא ירדה מהפרק לאחר ששניים מהם נעצרו בעבירות אחרות. גם הוגשו כתבי אישום נגד פעילי ימין.

גורם ביחידה המרכזית ש"י של המשטרה אמר ל"הארץ", שנקודת המפנה היתה כתבי האישום נגד אפי חייקין, אלעד מאיר, מאיר אטינגר, עקיבא הכהן ודוד אליהו, בעבירות איסוף מידע על פעילות צה"ל וקשירת קשר להתפרעות. לדבריו, כתב האישום "הפתיע את פעילי הימין ויצר הרתעה. הם חשבו שהם חסינים להעמדה לדין, אבל הפתענו אותם. הם כבר שלושה וחצי חודשים במעצר בית".

בחודשים האחרונים הוגש כתב אישום נגד חייל גולני ושתי צעירות שהשחיתו רכוש פלסטיני, וכתב אישום נגד קטין שהצית מכונית בכפר נבי אליאס.

מהשב"כ ביקשו שלא להתייחס לדברים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו