בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האזרח מספר אחת

הזכייה בליגת האלופות העצימה עוד יותר את מעמדו של הכדורגלן דידייה דרוגבה בארצו, חוף השנהב

תגובות

"הפעם אנחנו לא בוכים", הבהיר דידייה דרוגבה לחבריו ומאמניו בקבוצת צ'לסי לפני גמר ליגת האלופות. בפעם האחרונה שהקבוצה הגיעה למעמד זה, לפני ארבע שנים, צ'לסי ודרוגבה הפסידו בדו קרב פנדלים דרמטי למנצ'סטר יונייטד. בשבת האחרונה, מול באיירן מינכן באיצטדיונה הביתי, שוב מצאה עצמה צ'לסי בדו קרב מכריע מהנקודה הלבנה.

דרוגבה ניגש לבעוט את הכדור האחרון, כשהתוצאה היתה 3-3. "הפעם אני לא בוכה", שב ואמר לעצמו, רק שהתכוון לאירוע אחר בחייו הספורטיביים, טראגי לא פחות. לפני שלושה חודשים וחצי הנהיג דרוגבה, כחלוץ נבחרת חוף השנהב, את ארצו לגמר אליפות אפריקה לאומות. במשחק מול זמביה, בדקה ה-70, כשהתוצאה היתה 0-0, ניגש לבעוט פנדל. הכדור ניתז ליציע. זמביה ניצחה 7-8 בפנדלים וזכתה באליפות.

"לפני שניגשתי לבעוט את הכדור האחרון בגמר ליגת האלופות חשבתי על הפנדל המוחמץ בזמביה", שיחזר דרוגבה בכתבה ב"דיילי טלגרף" הבריטי, "אני מנעתי מהמדינה שלי לזכות בגביע. ולמרות זאת היה לי ביטחון". יכול להיות שהביטחון הגיע מהשער שכבש חצי שעה לפני כן, שהשאיר את צ'לסי במשחק.

בשמונה שנותיו במועדון הלונדוני השייך לאוליגרך הרוסי-היהודי רומן אברמוביץ', כבש דרוגבה 157 שערים והוביל את קבוצתו לשלוש זכיות באליפות אנגליה ולארבעה גביעי אנגליה. אך בתואר היוקרתי מכל הם לא הצליחו לזכות.

רויטרס

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע לפייסבוק שלכם

בשבת שעברה, כשניגש לבעוט את הפנדל החשוב מכולם, הוא לא כשל תחת משא ההיסטוריה או תחת מבטם של 350 מיליון הצופים בעולם. לא הפעם. החלוץ בן ה-34 גילגל את הכדור בנונשלנטיות לרשת ושלח מאות אלפי לונדונים לרחובות, ומיליונים ברחבי מולדתו במערב אפריקה.

"המונים יצאו לחגוג בכל הרבעים באבידג'אן", סיפר גוסטב דה בואפו, עורך מדור הספורט של ה-Nouveau Reveil המתפרסם בחוף השנהב. "דרוגבה הוא גיבור לאומי. הוא השגריר הכי טוב שיש לנו. לכן הניצחון של צ'לסי הפך כאן מיד לחגיגה לאומית".

דרוגבה, יליד אבידג'אן, נשלח לדודיו בצרפת כשהיה בן חמש. שלוש שנים אחר כך שב לחוף השנהב, אך בגיל 10 עזב סופית עם הוריו. הוא גדל בפאתי פאריס ובסוף התיכון החליט ללמוד ראיית חשבון. "לא שיחקתי כדורגל באופן מסודר ולא חשבתי שאוכל להתפרנס כמקצוען", סיפר. רק בגיל 25 עשה את הפריצה המשמעותית בקריירה שלו, כשהוחתם בקבוצת הצמרת הצרפתית מרסיי, שבה כבש 19 שערים. בעונה שלאחריה נרכש על ידי צ'לסי תמורת 24 מיליון ליש"ט.

"כשהגעתי לאנגליה כולם שאלו: ‘דידייה מי?' ואמרו שאני בכלל לא שווה את הכסף, כך שהיה לי מה להוכיח", סיפר. כיום הוא נחשב לגדול חלוצי צ'לסי בכל הזמנים ולאחד השחקנים הנהדרים שפיארו את הפרמייר ליג בכל שנותיה.

"אלוהים בכחול", כינה אותו ה"לה-פטריוט", יומון המתפרסם באבידג'אן ביום ראשון. "דרוגבה הוא כל מה שצ'לסי ואברמוביץ' יכלו לחלום עליו", נכתב עוד, "שוב הוא גרם לחוף השנהב לשגר את צבעי דגלה לרקיע שמי הכדורגל האירופי והעולמי".

דרוגבה, שהופיע במדי נבחרת חוף השנהב 84 פעמים וכבש כמות מטורפת של 54 שערים, אינו זוכה ליחס זה רק על שום הצטיינותו על המגרש. לפני שש שנים וחצי, בעיצומם של עימותים קשים בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי, שגבו חייהם של אלפים, החליט דרוגבה לעשות מעשה. רגעים ספורים לאחר שהנהיג את הנבחרת להעפלה היסטורית לגביע העולמי בגרמניה 2006, כרע החלוץ ברך על רצפת חדר ההלבשה והישיר מבטו למצלמות.

"ניצחנו כאן בשביל כל אזרחי חוף השנהב", אמר. "כפי שיכולנו לשחק ולנצח יחד, גם האזרחים יכולים לחיות יחד. אני מבקש מכל הצדדים להפסיק להילחם. למען חוף השנהב". כעבור שבוע, במהלך שתואר כקשור ישירות לעלייה למונדיאל, הושגה הפסקת אש.

"כיום, כשחוף השנהב היא דמוקרטיה, דרוגבה נחשב אחד הסמלים המובהקים של העידן החדש", מסביר ד"ר עידו נבו, המתמחה בקשר שבין פוליטיקה וספורט בעולם ומרצה במכללת ספיר ובאוניברסיטת בן גוריון. "בניגוד לכוכבי ספורט אפריקאים רבים, שהתאזרחו למעשה באירופה והשאירו את הצרות מאחור, דרוגבה החליט להיות מעורב בחיים בחוף השנהב. לכן הוא כל כך מוערך שם", הוא אומר, "מעבר להיותו כמובן אחד משחקני הכדורגל הטובים בעולם".

חוף השנהב אף קראה על שם דרוגבה כפר בפאתי אבידג'אן: דרוגבקרו. בכניסה לכפר ניצב ביתו של הצ'יף, קוואסי אוגוסטין, המשלים הכנסה כנהג לימוזינה. בכתבה ב"דיילי טלגרף" נכתב כי "מדי משחק מוציא אוגוסטין את מכשיר הטלוויזיה מחוץ לביתו ומאות מתגודדים סביבו ויוצרים אווירת קרנבל". כשנשאל אוגוסטין האם "דרוגבה מספיק פופולרי כדי להתמנות לנשיא?" ענה כי "הוא גדול יותר מהנשיא. בשבילנו הוא מגלם את חוף השנהב".

אבל דרוגבה מתעקש: "איני דמות פוליטית ואיני רוצה להנהיג את ארצי. הכוח שלי נובע מכך שכולם תומכים בי ואני חושב שאני יכול להשיג הרבה יותר כדמות ספורטיבית וחינוכית מאשר בפוליטיקה".

בשנים האחרונות הוא מתרכז בעיקר בגיוס תרומות לבתי חולים לילדים בחוף השנהב. "באחד ממשחקי הנבחרת שלנו נפל יציע ונהרגו 19 אוהדים", סיפר דרוגבה. "באתי לבקר את הפצועים ונחרדתי לראות את התנאים של החולים". מאז תרם את כל הכספים שהרוויח מפרסומות לצדקה (יותר משלושה מיליון ליש"ט). בנוסף לכך ערך שלושה אירועי צדקה בלונדון שבהם גויסו יותר ממיליון ליש"ט.

לאירועים הללו הוא מזמין את כל השחקנים האפריקאים שמככבים בפרמייר ליג. ז'רביניו, עמיתו של דרוגבה לנבחרת חוף השנהב ואחד מכוכבי ארסנל, היריבה השנואה של צ'לסי, אומר שבן ארצו הוא סמל. "המטרה שלו היא לעזור לכל אנשי חוף השנהב. אנחנו הכדורגלנים מסתכלים עליו ומבינים מה תפקידנו בחברה". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו