טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין תאים למרחב פתוח: מהי סביבת העבודה האידיאלית

שינוי סביבת העבודה לחלל פתוח יצר בעיות רבות, שעל פתרונן עמלים אנשי המקצוע; רעש לבן ושולחנות קפה הם רק חלק מהפתרונות המוצעים

תגובות

תרבות סביבת העבודה כבר הפכה מזמן נושא לבדיחות - כמה הפרעות עוד ימציאו אנשים כדי לעצבן אחד את השני כל היום. לאחרונה מסתמן שינוי בסביבה הזו, ויותר ויותר חברות ובתי עסק החלו לעבור מעבודה במודל של תאים משרדיים (cubicles) למודל של מרחב עבודה פתוח (open office). אולם המעבר, שמסתמך על יתרונות העבודה ללא מחיצות, יוצר בעיות חדשות: עובדים שהתרגלו למצב של פרטיות יחסית, תוחמים למשל את סביבתם מחדש בארוניות מסמכים וספרים.

ואולי פשוט מדובר "בחוק אבולוציוני חדש", כפי שטוען ראג' אודשי, מפתח תוכנה החולק מרחב משרדי פתוח בחברת היי-טק שמושבה במרכז מנהטן. "אוזניות הן הקיר החדש" הוא אומר, בהצביעו על שכנים לעבודה שאוזניהם מכוסות.

גם סוציולוגים החלו להתעניין בנושא סביבת העבודה, והם בוחנים את נושא הרעש במשרד מנקודת המבט של אומללות העובדים, הפגיעה בפרודוקטיביות שלהם והסחת הדעת שבאה בעקבותיו. אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ערכה בעשור האחרון סקר בהשתתפות 65 אלף עובדים מצפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה. תוצאות הסקר הראו כי מחצית מעובדי המשרדים אינם מרוצים מאי היכולת לנהל שיחה פרטית בעבודה.

דרור ארצי

לדברי ג'ון גואינס, מוביל המחקר מטעם המרכז לסביבה בנויה בברקלי, "ככלל, אנשים לא אוהבים את האקוסטיקה במרחב עבודה פתוח. למרות שהטיפוסים הקולניים במשרד אינם מוטרדים מהיעדר הפרטיות, רוב העובדים סובלים, ואנשי התכנון מתחילים לתת את הדעת לבעיה".

מה נסיונכם האישי מסביבות העבודה שחוויתם? דברו על זה בפייסבוק

בשל מגוון הבעיות שמעורר המעבר, השינוי המתחולל הוא מורכב ומתוחכם יותר משינוי במקום הישיבה או באנשים שאפשר או אי אפשר לראות ולשמוע. חברות רבות מעצבות מחדש את שטח המשרד ומחדירות לתוכו רעש לבן כצליל רקע בתדר שמשפר את האקוסטיקה בחלל ומצמצם את הרעשים מהסביבה. הרעיון של מיסוך קול צובר פופולאריות גוברת בעולם העבודה.

כשבית התוכנה אוטודסק עבר לפני שלוש שנים למרחב עבודה פתוח בוולתהם, מסצ'וסטס, התקינה החברה מערכת "רעש ורוד". רמקולים בתקרת המשרד מפיקים רחש עמום וקבוע, שנשמע כמו כל מערכת אוורור, אך בנוי להשתוות לתדרים של קול אנושי. אוטודסק הפעילה את המערכת במשך שלושה חודשים ברצף מבלי להודיע לעובדים, ואז כיבתה אותה ליום אחד על מנת לאמוד את השפעתה.

בלומברג

"כולנו הופתענו מכמות התלונות שהתקבלו", מספר צ'ארלס רכטסטיינר, מנהל התפעול בחברה שמוסיף כי "אנשים לא היו בטוחים מה בדיוק השתנה, אבל משהו בבירור גרם להם לחוסר נחת. דעתם הוסחה משיחות שהתנהלו במרחק 20 מטר". לדבריו, "כשמערכת הרעש הוורוד פועלת, כל דיבור הנשמע ממרחק שישה מטרים ומעלה מעורבל והופך לבלתי מובן".

מעבר לחיסכון במקום, המחשבה המקורית שעמדה בבסיס המעבר למרחב עבודה פתוח היתה לעודד שיתוף פעולה בין עובדים ולקדם חדשנות. אבל עד מהרה התברר כי לעודף התקשורת היו לעתים השפעות הפוכות, ובהן אובדן פרטיות ודחף בלתי מוסבר לחנוק את השכן הפטפטן לשולחן העבודה.

לפי אן-לור פאיירד, מרצה למינהל עסקים בבית הספר הפוליטכני באוניברסיטת ניו יורק, "מחקרים רבים הראו כי אנשים מנהלים שיחות קצרות ושטחיות יותר במרחב עבודה פתוח, כיוון שהם מודעים לכך שהשיחה נשמעת בכל הסביבה". לדבריה, "נבחנות עדיין דרכים למציאת האיזון הנכון בין הצורך בשיתוף פעולה לבין הצורך בפרטיות".

משרדו של ראג' אודשי, היושב לצד עשרות חברות צעירות בחממה עסקית שהקימה אוניברסיטת ניו יורק, הוא דוגמה טובה לכך. היזמים במשרדו מספרים כי לעתים קורה שהם שואבים רעיונות מועילים משיחות אקראיות במשרד, אך על פי רוב, הם מוצאים עצמם נדחקים לפינות שקטות בבניין כדי לקיים שיחות בפרטיות. במקרים בהם עולה הצורך לדון בנושא רגיש עם אדם היושב בסמוך, לרוב יעדיפו עובדים לתקשר באמצעות דוא"ל או שיחת אינטרנט.

ג'ונתן מקלילנד, יועץ אנרגיה העובד גם הוא במתחם העסקים טוען כי "מרחב עבודה פתוח מזמן אמנם יותר שיחות, אך לא פעם קורה שהן נקטעות על ידי הערות ביניים של קולגות בעבודה".

אך על אף התלונות, מרחב העבודה הפתוח ניצב עדיין כמודל המשרדי הרווח בעולם, אם בשל עלותו הזולה ואם מכיוון שמעסיקים רבים סבורים כי יתרונות המודל עולים על חסרונותיו. מרחב העבודה הפתוח נפוץ במיוחד במשרדים בהם אופי העבודה מצריך תקשורת וזרימה שוטפת של מידע, דוגמת מערכות עיתונים, קומות מסחר ומטות של קמפיינים פוליטיים.

אחד התומכים הבולטים במרחב העבודה הפתוח הוא מייקל בלומברג, ראש העיר ניו יורק. נראה כי שטח המשרד נטול הקירות שהקים בלומברג בבניין העירייה מוצא חן בעיני רבים.
לדברי אדוארד סקיילר, תובע עירוני לשעבר שעבד לצד בלומברג בעירייה, "המשרד הפתוח קידם תקשורת שוטפת והסרת חסמים בסביבת העבודה. פתאום לא היה צורך לקבוע פגישה מראש כדי לראות מישהו".

באופן פרדוקסלי, סביבות עבודה רועשות כמו משרדי עירייה, יכולות להסיח פחות מאשר משרד שקט. אולם במשרדים רבים שורר כעת שקט מופתי הודות למערכות אוורור שקטות, היעלם קולות התקתוק של מכונות הכתיבה והחלפת צלצול הטלפונים בתכתובת אלקטרונית. עם כל כך מעט רעשי רקע, עובדים במשרדים המחולקים לתאים לא יכולים להימנע מלשמוע כל אדם שמעז לפתוח בשיחה.

מדענים במכון הפיני לרפואה תעסוקתית חקרו לאיזה מרחק נישאים קולות שיחה, ואת השפעתם על המאזין שלא מרצון. ממצאי המחקר הצביעו על ירידה של בין 5%-10% בביצוע מטלות קוגניטיביות המצריכות זיכרון לטווח קצר, כמו קריאה, כתיבה ופעילות יצירתית אחרת. ואלטרי הונגיסטו, מומחה לאקוסטיקה במכון הפיני מסביר כי "רעש הוא הבעיה הרצינית ביותר במשרד פתוח, וקול דיבור אנושי נחשב למסיח במיוחד שכן הוא נקלט ומובן בזיכרון הפעיל של המוח".

הונגיסטו גילה כי השמעת קול מים זורמים ברקע מטשטשת את בליל קולות הדיבור, משפרת את יכולתם של עובדים לבצע מטלות קוגניטיביות וכן את מצב רוחם. כיום, החלו מעצבי פנים לשלב קירות אקוסטיים בתאי עבודה ולבחון חלוקה חדשה של מרחב המשרד כך שיכלול בתוכו גם פינות שקטות. אחד הפתרונות הוא קביעת חדרי צד למטרות שיחה פרטית ודיבור בטלפון. עם זאת, לא פעם קורה שחלל זה נתפס ליום שלם על ידי אחד העובדים, ובמקרים אחרים החדר נשאר ריק.

ד"ר פאייר, החוקרת הניו יורקית, אומרת כי "מתברר שעובדים נוטים להימנע מחדרי ישיבות מסוימים מאחר והם משרים אווירה רשמית ומאיימת מדי". לדבריה, "אנשים מרגישים חשופים ועל כן פורשים לחדרים שקטים כדי לשוחח בדיסקרטיות או לדון בבעיה. רצוי גם שמקום העבודה יכלול מרחב נייטרלי שמשלב בין קירבה לפרטיות, כמו למשל גומחה בקיר, שבה יכולים עובדים לנהל שיחה חפוזה".

דוגמא נוספת למרחב ניטראלי כזה מהווים תאי ישיבה בסגנון בתי הקפה. בחברת הייעוץ What If שמושבה באיסט וילאג', עובדים יכולים כיום לשוחח בתאים כאלה, הממוקמים על פי רוב בצידי מרחב המשרד הפתוח ושעיצובם הושפע מתאי ישיבה נפרדים בדיינרס הניו יורקים.

בארי ברג, מנהל התפעול הראשי במחלקת קשרי פנים של החברה מסביר כי "יש משהו מאוד נעים בתאי ישיבה משרדיים. מדובר בחלל עבודה שמאפשר לך להבחין במתרחש סביבך ולאחרים - לראות אותך. אבל בו זמנית, אפשר לנהל בתא הישיבה שיחה פרטית מבלי להפריע לסובבים. אנו חיים בתרבות שבה אנשים עובדים טוב יותר כשיש תכונה רבה סביבם, אבל גם ההמולה צריכה להישאר במצב שניתן לנהל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות