בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המציאות שמאחורי הנוסטלגיה

מערך טיפות החלב בסכנת קריסה

עלייה בעומס, שיטות עבודה מיושנות ושירות ירוד, הפכו את טיפות החלב מתחנות ליווי להורים ולתינוקות הרכים לקבלניות חיסונים ומדידות

40תגובות

נכנסתי בבהלה לתחנת טיפת חלב שכונתית ברחוב בלפור בתל אביב, רבע שעה לפני הסגירה. בבית תינוקת בכורה בת שבוע, רק שלשום שוחררה מבית החולים עם המלצה לבקר תוך יומיים אחות טיפת חלב לבדיקה כללית ומדידות. אך מאז ששבה הביתה עם אמה, עלו בתוהו כל ניסיונותינו לקבוע תור לביקור. הצלחנו ללקט באינטרנט שלושה מספרי טלפון של שלוחות שונות בתחנה, אך במשך שעתיים לא ענו מהן.

לפתע הרימה את השפופרת אחות טרודה שביקשה לבדוק לאיזו טיפת חלב עירונית שייכת התינוקת הקטנה. "נכון, אתם שייכים לפה", אמרה, והפנתה את השיחה לאחות אחרת לקביעת תור, אך כעבור המתנה קצרה נותקנו. שעתיים נוספות, וענתה אחות אחרת. "אתם לא שייכים לכאן, אלא לטיפת חלב אחרת", אמרה בתום בירור קצר.

עבר לילה לא שקט, והקטנה טרם נשקלה. למחרת, בהיעדר מענה, מצאתי עצמי מגיע בבהלה לתחנה בניסיון לברר כיצד נוכל להתקבל. בכניסה הורים רבים המתינו עם תינוקות בעגלות, חדרי הטיפול כולם סגורים. "היכן דלפק הקבלה?", שאלתי, ונעניתי בצחוקים. בצער עזבתי את המקום.

דן קינן

הכל התחיל בנפוליאון

במערכת הבריאות מרבים לדבר בשבחן של טיפות החלב, שרבים תופשים אותן, אולי בנוסטלגיה, כשירות ממלכתי מוצלח בקנה מידה בינלאומי. אולם שיטות עבודה מיושנות ושירות ברמה ירודה, לצד עלייה בילודה וגידול בעומס, הופכים את טיפות החלב באחרונה מתחנות המלוות את ההורים עם תינוקותיהם הרכים, לספקיות חיסונים ומדידות. מומחים מתריעים כי ללא פתרון, המערך המפואר בסכנת קריסה.

מקור הרעיון לטיפות החלב עוד בצרפת בימי נפוליאון בונפרטה. לדברי הפרופ' שפרה שורץ, היסטוריונית של הרפואה מאוניברסיטת בן-גוריון, "במסגרת המינהל הציבורי בתקופת נפוליאון, נמצא כי שירות התומך רפואית בתינוקות והוריהם מצמצם את תמותת הילדים, ומאפשר בעתיד לגייס יותר חיילים לצבא. משם נדד הרעיון לבריטניה ולארצות הברית, ובארץ ישראל הוקמו טיפות חלב עוד בתקופת העותומאנית, כשירות פילנתרופי של משפחת שטראוס ולימים נשות הדסה. בתחילת הדרך, כל אם שהגיעה לטיפת חלב ולא יכלה להניק, קיבלה אספקת חלב לביתה בחינם. השירות הציל מאות אלפי ילדים". אך למרות ההיסטוריה המפוארת, מתבקשת השאלה אם טיפות החלב המיושנות יצליחו להתאים עצמן לשנות האלפיים.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מספר הלידות בישראל גדל בעשור האחרון ביותר מ-20%, אך לא תקני האחיות בטיפות החלב. "בניגוד לבתי ספר, שם כשמוסיפים תלמידים, התקנים עולים, בטיפות החלב אין עדכון אוטומטי לעלייה בילודה", אומרת מוריה אשכנזי, יו"ר חטיבת אחיות בריאות הציבור בהסתדרות האחיות. בארגון פועלים להוספת תקנים אבודים לטיפות החלב, שהמחלוקת בעניינם, התקועה בין משרד האוצר והבריאות, לא נפתרה עד היום. "האחיות המקצועיות של טיפות החלב נאלצות להתמודד עם מציאות קשה", ממשיכה אשכנזי. "מצד אחד, מצמצמים תקציבים ומנסים להתייעל, ובמקביל מוסיפים מטלות אין סוף".

אלף טיפות חלב פועלות כיום ברחבי הארץ, 65% מתוכן שייכות למשרד הבריאות, 20% לקופות החולים ו-15% מופעלות על ידי עיריות תל אביב וירושלים. בפועל, מצבת כוח האדם מייצרת פערים דווקא לטובת הפריפריה. "כך יוצא כי בקיבוצי הצפון פועלות טיפות חלב של קופת חולים כללית שמלוות 10 תינוקות, ובבני ברק יש תחנות שמטפלות ב-1,100 תינוקות. מישהו נתן את הדעת לטיפות החלב בדרום תל אביב, שמטפלות גם בתינוקות של עובדים זרים ופליטים ללא תוספת משאבים?", שואלת אשכנזי, שטוענת כי "עד עכשיו לא קיבלנו את התקנים האבודים. הם נבלעו, ואין לנו מושג איפה".

במשרד הבריאות מדווחים על קשיים באיוש משרות אחיות היוצרים עומס בטיפות החלב בעיקר בירושלים, בני ברק וביישובים בדואים בדרום. במקביל, באיגוד רופאי הילדים התקבלו באחרונה דיווחים על עומס חריג בטיפות החלב בתל אביב, המופעלות על ידי עיריית תל-אביב. בעיר פועלות 14 טיפות חלב שבהן מועסקות 50 אחיות בלבד, והעומס גדל לנוכח הילודה הגבוהה - הן בקרב תושבי ישראל והן בקרב עובדים זרים ופליטים המתגוררים בדרום העיר.

אחיות טיפות החלב פועלות בלוח זמנים הדוק: עליהן להקדיש חצי שעה עד שעה לתינוק בביקורו הראשון ורבע שעה עד חצי שעה דקות בביקורים חוזרים. בפרקי זמן אלו, עליהן לעמוד בשתי המשימות העיקריות שעליהן הן אמונות - מתן חיסונים ומדידות. ההיענות בישראל לחיסון תינוקות עומדת על 94%, מהגבוהות במערב. הוספת החיסונים לרוטה ולפנוימוקוק בשנתיים האחרונות לתוכנית החיסונים הלאומית הפכה את המלאכה לקשה יותר. בנסיבות אלו, כל משימה החורגת מהפעילות השוטפת נדחקת לשולי הביקור: אבחון דיכאון לאחר לידה, ייעוץ תזונתי לתינוק בעידן השמנת ילדים ואיתור סימנים מחשידים להתעללות או אלימות.

האחיות חוששות מפגיעה בתפקודן על רקע הידרדרות בתדמית טיפות החלב. "חשוב שלא לפגוע באחיות המסורות שנותנות שירות. הן נאלצות בעל כורחן ובשברון לב לעבוד בתנאים האלה. אפשר היה לפתור את הבעיה בהוספת עובדות שירות לאומי, אבל לא חושבים עלינו", אומרת אשכנזי, "בטיפות החלב גם אין מדים, והאחיות מסתובבות כבר חמש שנים עם בגדים מהבית. ולמה בלשכת השר יש מזכירה שעונה לטלפון, ובטיפת חלב אין?".

השירות נתקע בעבר

יש המוצאים בטיפות החלב לא רק תשתית פיזית מיושנת, אלא גם תשתית רעיונית שאבד עליה הכלח. הפרופ' שורץ מספרת כי "היום השירות נתפש מיושן. ההורים בימינו צריכים משהו אחר, ליווי צמוד יותר, ובעיקר הדרכות על תזונה נכונה וטיפול נכון ביילוד. יש בפריפריה דור צעיר שלם שלא מחובר למסרים של בריאות, והורים שדוחפים לילדים שלהם לחם וג'אנק פוד, וחשוב להתריע בפניהם על סכנות ההשמנה. יש טיפות חלב שאין בהן התייחסות רב תרבותית לקהלים השונים, וגם מבחינה טכנולוגית, יש בנגב תחנות שלא מכניסים אליהן מחשב מחשש שייגנב, אז האחיות מקטלגות רישומים עדיין בכתב יד. השירות נותר תקוע איפשהו בעבר, וחשוב להשקיע בו. מדובר בהשקעה לטווח ארוך, שתוצאותיה ייראו כעבור שנים".

התדמית המיושנת עושה באחרונה גלים באינטרנט. גולשת אחת, למשל, קבלה על שיטות מיושנות, כשהומלץ לה לנער את מפתחות הבית מצד לצד למול התינוק, כדי לברר אם שומע; אחרת סיפרה כי ננזפה שהתינוק בן 7 חודשים שקל 7 קילו, והומלץ לה להפחית לו מזון גם במחיר של בכי; ואחרת טענה שננזפה על שלא לקחה את התינוק לביקור רופא בגיל 9 חודשים, למרות שלא עודכנה מראש בהמלצה. ברשתות חברתיות כבר הוצמד לתחנות כינוי הלעג "טיפשת חלב".

לדברי רותי קרני הורוביץ, ממנהיגות 'נשים קוראות ללדת', וראש ארגון הגג של מקצועות הליווי וההדרכה הסב-לידתיים בישראל, "בשביל למדוד היקף ראש, לחסן ולשקול, אין צורך להחזיק מבנה שמשמש רוב הזמן פיל לבן". לטענתה, טיפות החלב אפילו מעצימות תחושות של בדידות בקרב אמהות טריות, "כשמועברים לאם המסרים 'תניקי!', 'תשקלי!', 'תחסני!'".

לחזק את הטיפות

במשרד הבריאות מעוניינים לחזק את טיפות החלב, ובאפריל פורסמה ב"הארץ" תוכנית חדשה לאיתור יזום של דיכאון לאחר לידה בטיפות החלב. התוכנית הסתמכה על מחקר שנערך במכון גרטנר, שמצא כי 14.1% מהיולדות בישראל סובלות מסימני דיכאון בהיריון ו-9.1% מסימני דיכאון לאחר הלידה. לפי התוכנית, שצפויה להתפרסם כחוזר מחייב, אחיות טיפת חלב יעבירו שאלון לאמהותיהן של הפעוטות הבאים להיבדק ולהתחסן בטיפת חלב בגיל חודש וחודשיים. מדובר בשאלון בינלאומי המכונה EPDS לאיתור סימני דיכאון. אחיות שיאתרו דיכאון לאחר לידה יוכלו להקל על האמהות, ובמקרה הצורך יפנו אותן להמשך טיפול במרפאות הציבוריות לבריאות הנפש, במסלול המתנה מקוצר.

במשרד הבריאות מודעים גם למורכבות הגדלה של משימת מתן החיסונים בטיפות החלב, לאחר שזוהתה מגמת עלייה במספר ההורים המבקשים להתאים לתינוקותיהם תוכנית חיסונים ייחודית, ולא לפעול בהתאם להמלצות התוכנית הלאומית באשר למועדי החיסון המומלצים. לדברי הד"ר שמואל רשפון, יו"ר הוועדה המייעצת לחיסונים, "התהליך של הורים המבקשים להתאים תוכנית חיסונים ייחודית לילדיהם מוכר, אך עדיין לא הוריד את שיעור המתחסנים הכולל".

במקביל, במשרד הבריאות מבצעים מהלכים להפחתת העומס בטיפות החלב, מקרב הנשים ההרות. חוזר שהופץ באחרונה, ועורר זעם בקופות החולים, קבע קריטריונים חדשים לנשים הרות בסיכון, העוברות לאחריות הקופות, לרבות קריטריון של מדד השמנה (BMI) גבוה מ-27 יחידות, באופן המוציא מאחריות טיפות החלב מעקב אחר מעל למחצית הנשים ההרות במדינה. על רקע העומס הגדל, במשרד הבריאות מתכננים לאחרונה ניסוי ראשון שיאפשר זמינות מוגברת בטלפון לטיפות חלב, באמצעות מוקד "קול הבריאות" שהושק ביולי 2011.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי צוות טיפות החלב "עובד לפי נהלים מחייבים, לרבות בתחום הערכת התפתחות, הדרכת הורים על הנקה ותזונה ובטיחות, וכן מבוצעים ביקורי בית למשפחות נזקקות. המשרד מעדיף להעסיק יותר כוח אדם מקצועי גם על חשבון הצוות המינהלי". באשר לתקנים טוענים במשרד כי "בטיפות החלב של משרד הבריאות לא קיים מחסור בתקנים, אך קיימים קשיים באיוש מקומות. במחוז דרום ניתנו תמריצים לאחיות במגזר הערבי לעבוד בטיפות חלב". לטענת המשרד, "מסקרים שבוצעו בקרב אמהות עלה כי ישנה שביעות רצון מהטיפול המקצועי בטיפות החלב ומיחס האחיות. טיפות חלב הן מפעל ותיק, הנחשבות למפעל הצלחה בינלאומי והן זכו לפרסים מארגונים בינלאומיים".

מעיריית תל אביב נמסר כי "העירייה פועלת לגיוס אחיות נוספות, וכי מתקיים תהליך שדרוג מערכות המחשוב והטלפוניה, כדי לאפשר לאחיות להתרכז בטיפול הישיר בתינוקות. בנוסף נערכת בדיקת היתכנות לפתיחת שתי טיפות חלב נוספות בעיר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו