בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זהבה גלאון, מנהיגת שמאל

זהבה גלאון לא מתנצלת. היא מנהיגת שמאל, גם אם התואר הזה מרגיז מתנחלים, גנרלים, פוליטיקאים חרדים וטוקבקיסטים. היא משוכנעת שדווקא בתקופה הימנית ביותר בתולדות המדינה, הלהט המעצבן הזה שלה, יחזיר את השמאל לימיו היפים

177תגובות

זה קרה בסיומו של יום מפרך למדי, לאחר נסיעה עם בכירי מרצ ופעילי שלום למגרון, יומיים לפני שהיתה אמורה להתקבל החלטת הממשלה על דחיית החלטת בית המשפט העליון בעניין פינוי ההתנחלות הבלתי-חוקית. אל הקונדיטוריה הצפופה ברחוב בזל בתל אביב נכנסה גברת מבוגרת מאוד. "אני מכירה אותך, אני יודעת בדיוק מי את", אמרה כשהיא נועצת ציפורן מחודדת ומשוחה בלק אדום בכתפה הרזה של זהבה גלאון, "תזכירי לי מה שמך?" גלאון גילתה לה. "נכון", אמרה הגברת, "ותראי איך את קטנה ועדינה בחיים ונראית כל כך נחמדה, אז למה בטלוויזיה את צריכה להיות כל כך תוקפנית ומעצבנת? אני אומרת לך את זה לטובתך כי אנחנו כל כך דומות, שתי טיפות מים, ואני לא רוצה שיקרה לך מה שקרה לי". הגברת עצרה לרגע כדי לשאוף אוויר וגלאון, כולה אמפתיה, ניצלה את הרגע כדי לבטא את דאגתה. "מה קרה לך?" שאלה בדאגה את הגברת. "או, אז ככה", ענתה לה, "יום אחרי שיצאתי לפנסיה, הייתי סייעת בבית הספר, אז יום לאחר מכן התיישבתי לי במטבח הגדול שלי עם כוס גדולה של נס קפה ואמרתי לעצמי - חנה, למה היית צריכה לעשות לעצמך כל החיים קשה כל כך? בשביל מה כל כך נלחמת והתאמצת? וזה מה שאני רוצה להגיד גם לך - למה לך לעשות לעצמך קשה? למה את צריכה לעצבן אנשים כל הזמן? למה את לא יכולה להיות קטנה ונחמדה ועדינה כמו שאת עכשיו כאן?"

האזרחית חנה היא לא היחידה שאומרת לגלאון דברים כאלה. "זה די קבוע שאנשים שפוגשים אותי פנים אל פנים מתפלאים על כמה שאני לא מפחידה ואפילו די נחמדה למען האמת", אומרת גלאון. "יש למשל נהג מונית אחד בפתח תקוה שנסעתי איתו ובדיוק השמיעו דברים בכנסת שאמרתי בנושא אלימות כלפי נשים והוא אמר לי, "דברי על נשים, אשתי כל כך אוהבת אותך, למה את צריכה לעצבן ולדבר גם על פלסטינים?" אבל למרות ההמלצות מפי העם, עושה רושם שגלאון דווקא מתכוונת להמשיך לעצבן את כולם פשוט משום שהיא-היא, עד אין מנוס, מאמינה בעקרונות שהיא מטיפה להם בעקביות. שמאלנית בהגדרה ובהצהרה, חילונית, לוחמת לזכויות אדם, מתנגדת לכיבוש, נאבקת למען צדק חברתי ונגד כפייה דתית ומשום כך, על פי התיוג, גם נתפסת כאשכנזייה אליטיסטית ומתנשאת - עניין הגובל לגמרי באבסורד ושהוא טעות מיסודו.

גלי איתן

בשונה מהאמא המייסדת של מרצ שולמית אלוני ומיוסי שריד שבא בעקבותיה, גלאון איננה מפורסמת בכריזמה שלה. למרות שגם היא נמנית עם הרהוטים והאידיאולוגיים שבין הפוליטיקאים, באופן אולי מפתיע יחסית לתדמית שלה, רעש וצלצולים קשה להפיק ממנה. מטבעה היא אדם מקשיב לא פחות מאשר מדבר, היא מפיצה אמפתיה על סביבותיה ויש לה סבלנות מרובה הגובלת באומץ לב, אותו אומץ לב המסביר כיצד היתה מסוגלת לשרוד גם במדבר הפוליטי ומדוע אינה עושה שמץ של מאמץ לכופף את האידיאולוגיה לטובת אהבת הקהל. ייתכן שאת האומץ הזה היא שואבת גם ממשפחתה המלוכדת ומהזוגיות המאוד יציבה ותומכת שלה, מחוג החברים הרחב ומהידיעה שיש לה גם חיים מעבר לפוליטיקה.

לפני הכל היא אשה נחמדה מאוד, אשת שיחה בעלת הומור מעודן שכיף לדבר איתה על כל נושא מקניית נעליים ועד ספרות ובעיקר קולנוע, שהיא ובעלה הולכים לראות בכל הזדמנות אפשרית. היא קוראת סדרתית, קשורה מאוד לשני בניה ולאחיה, מטפלת באביה האלמן ובין ישיבות הסיעה, ימיה הארוכים בכנסת, נסיעותיה להתנחלויות וראיונותיה לתקשורת, יש לה תמיד זמן גם לעשות פן.

יש במפלגה שהיא עומדת בראשה, מרצ, אנשים שנתפסים כמעצבנים פחות משום שאינם מתעקשים על כל המכלול. ניצן הורוביץ מתמקד בעיקר בנושאים ירוקים ובזכויות אזרח, אילן גילאון, איש חביב ופעיל חברתי, נתפס כעממי יותר ממנה ואיננו פעיל במאבקים נגד הסחטנות החרדית. ואילו גלאון היא לא רק אשה בלתי-קוקטית בהתנהגותה אלא גם כזאת המתעקשת לבטא בנחרצות את דעותיה בכל הנושאים המעוררים מחלוקת ובקול שמשום מה מעצבן בעיקר גברים.

אולי משום כך הובילה אותה דרך פתלתלה במיוחד אל המקום המכובד שבו היא נמצאת כיום - ראש המפלגה שבבחירות האחרונות לא הצליחה להיכנס אל הכנסת מטעמה. "הייתי חברת כנסת מ-99' עד 2009, אז ויתרתי על מקומי לניצן הורוביץ. מתוך טמטום. לקח שנתיים לג'ומס (חיים אורון) ובסוף הוא התפטר וויתר לי על המקום שלו. הוא ניסה שנתיים לשקם את מרצ. ב-2011 ויתר ג'ומס על המקום בכנסת וכמה חודשים אחרי זה נבחרתי לראשות מרצ". בבחירות האלה גברה אמנם על אילן גילאון אלא שהוא רשם לעצמו פופולריות רבה יותר אצל הצעירים הנוטים לראות בו בעיקר לוחם לצדק חברתי ברוח המחאה החוצה את כל המחנות. גלאון, לעומתו, נתפסת כשמאלנית מהנוסח הקלאסי שרואה בצדק חברתי נגזרת של מלחמה נגד הכיבוש ופגיעה בזכויות האזרח של הפלסטינים ונגד המשך הבנייה הבלתי-חוקית בשטחים והקצבות חריגות לחרדים. השבוע אישרה הכנסת הצעת חוק של גלאון ויצחק וקנין מש"ס, שנועדה למנוע מהמדינה להעניק "תספורות" לחובות של טייקונים.

גלי איתן

"יש לי עמדות, יש לי סולם ערכים מקיף, אני לא מאלה שמוציאות אצבע לבדוק לאן נושבת הרוח. מכיוון שאני לא רואה את עצמי מפלגת שלטון, אני יודעת שאני לא פונה לכל הציבור. אנחנו מפלגת שמאל אמיתית, ואני יודעת שאני מעצבנת מתנחלים, מעצבנת ימנים".

האם כשניצן הורוביץ או אילן גילאון מדברים הם מעוררים פחות התנגדות?

"כן. יש משהו מאיים בלהיות אשה דעתנית, לא מתפשרת, נחרצת. אני לא עושה שיקולים טקטיים בעמדות שלי, אני יצאתי נגד מלחמת לבנון השנייה כשכל המדינה היתה בעדה. זה היה מאוד מאוד לא פופולרי, בעיקר כשכל חבורת הגברים תומכת במלחמה. זה מעצבן. אשה שמתוקף המגדר שלה לא מבינה בביטחון, מדברת על זה? אני לא מחפשת שיאהבו אותי. אוהבים אותי בן הזוג שלי, הילדים שלי והחברים שלי. אני, כראש מרצ, מציעה תפיסת עולם כוללת. אני חושבת שלשמאל יש הזדמנות. מרצ הכפילה את כוחה בסקרים. דיברו על שישה מנדטים. אני חושבת שלמרצ יש סיכוי לחזור להיות מפלגה של 10 מנדטים. אני חושבת ששמאלנים פשוט לא הצביעו למרצ כי הם הצביעו לקדימה כדי לבלום את ביבי והיום הם רואים, בעיקר אחרי התרגיל המסריח של מופז, שקדימה היא מפלגת לוויין של ביבי. גם מי שהצביעו לברק התאכזבו".

אבל הם יכולים להצביע למפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ'.

"לא עכשיו, אחרי ששלי יחימוביץ' הגדירה את 'העבודה' כמפלגת מרכז ואמרה: 'אתם יודעים שהגבולות חשובים אבל יותר חשובה המדינה'. ואני אומרת שמפלגת העבודה היא כבר מעבר לפזילה ימינה, היא כבר מבצעת פנייה חדה. על פי הסקרים שעשינו לקראת הבחירות ראינו שיש קהל של בערך חצי מיליון אנשים שמחזיקים בעמדות של מרצ. זאת אומרת שהיקף התמיכה הציבורית בעמדות של השמאל הוא הרבה יותר גדול מהביטוי שלנו בכנסת. אני רוצה לעשות את מרצ רשימה פייטרית. אנשי שמאל שלא מתביישים להגיד שהם שמאל. פייטרים".

בגלל עיכובים בלתי צפויים מצדה ומצדי, שכללו אשפוזים בבתי החולים, מהפכים פוליטיים כמו הקמת קואליציית הענק של נתניהו ופטירת אמה של גלאון, השתרעו פגישותינו על פני ארבעה חודשים. את הפגישה הראשונה נאלצנו לקטוע בגלל טלפון דחוף מהמטפלת של אמה החולה. בפגישה השנייה, בארוחת בוקר חגיגית לרגל יום האשה הבינלאומי בביתה של שולמית אלוני, בירכה האחרונה את גלאון לבחירתה לראשות מרצ, הפליגה בשבחיה וסימנה אותה כממשיכתה ומי שתעיר את מרצ מהתרדמה המסוימת שבה שקעה. בגינתה המטופחת של אלוני ובחברתן של כמה עשרות נשים דעתניות, נראתה גלאון כמו התגלמות האשה הבינלאומית שלכבודה הומצא היום הזה. ואמנם אין שום דרך להגזים בפועלה לאורך כל השנים בכל הנושאים הקשורים למעמד הנשים.

ימים ספורים לאחר מכן נפטרה אמה של גלאון, כך שפגישתנו השלישית התקיימה במהלך השבעה, בדירתה המרווחת של גלאון בפתח תקוה שהיתה עמוסה במנחמים לרוב, חלקם דמויות פוליטיות ממפלגות אחרות כגון יו"ר ועדת הכספים משה גפני, שאיתו מרבה גלאון להתקוטט בימים כתיקונם אלא ש"מעבר לחילוקי הדעות הפוליטיים, אני ביחסים טובים עם רוב חברי הכנסת".

מיכל פתאל

את יכולה להיות חברה של אנשים עם עמדות ימניות קיצוניות או חרדים שלא לוחצים לך את היד?

"לא, אני חברה של החברים שלי ולרובם יש דעות די דומות לשלי אבל אני בהחלט יכולה לשמור על יחסי ידידות ויחסים של אדיבות והתחשבות גם עם אנשים שיש להם דעות אחרות לגמרי משלי".

ואיפה הגבול? העובדה שבנאדם הוא למשל גזען או קורא לאלימות לא מחבלת בתחושת הידידות שלך? אין אנשים שלא תדברי איתם?

"יש. מיכאל בן ארי. אני לא מדברת איתו ולא מדברת עליו. כשנכנסתי לכנסת אמרתי שיש חבר כנסת אחד שעליו ואיתו אני לא מדברת. הוא יותר גרוע מכהנא. הוא התוצר הגרוע ביותר של כהנא, הוא הצליח להיכנס לכנסת בדלת הקדמית וזה דבר מזעזע. היו שנים שכשכהנא קם ודיבר חברי כנסת יצאו מהמליאה. והיום בן ארי מקבל לגיטימציה. בעיני הוא הזיווג האיום ביותר בין גזענות, משיחיות וקריאה לאלימות".

מי החברות שלך בכנסת?

"האמת היא שעם כולן אני ביחסים טובים".

גם עם אנסטסיה מיכאלי ומירי רגב?

"מירי רגב ואנסטסיה מיכאלי והפייגלינים כולם רק עשו עוד צעד אחד קדימה מאז שראש הממשלה עמד על המרפסת בהפגנה נגד יצחק רבין. מבחינתי הוא האחראי גם למדיניות הגזענית של אלי ישי. בכך שהוא לא עומד בפרץ ולא מצהיר שום דבר כנגד זה יש לו אחריות ישירה לכך. בעניין גירוש הפליטים הוא שוב עומד על המרפסת".

ומה דעתך על ציפי חוטובלי?

"היא מאוד מוכשרת, מאוד רהוטה, צעירה, חכמה ואני לא מסכימה עם העמדות שלה. העמדות שלה קיצוניות, מסוכנות, לוקחות את הליכוד לכיוון הפייגליני. אני משתפת איתה פעולה בכל מיני נושאים שקשורים למעמד האשה".

אבל לא שמתי לב לזה שהיא עשתה רעש מהדרת נשים בצבא.

"ציפי בעד שוויון לנשים כל עוד זה לא מתנגש עם תפיסות הלכתיות. גם אצל ציפי בסוף מה שקובע זה הרב ולא הריבון".

דיפלומה במזוודה

אורטל פרץ

גלאון גדלה בדירת השיכון בפתח תקוה שבה מתגורר עד היום אביה. היא נולדה בווילנה והועלתה ארצה עם הוריה בעליית גומולקה - העלייה הראשונה מפולין למדינת ישראל - כשהיתה בת ארבע. "הדבר המדהים היה שאצלי בבית דיברו שלוש שפות - יידיש, פולנית ורוסית. לא דיברתי באף אחת מהשפות האלה עד שנת 90' שאז הגיעו כל הדודים שלי מרוסיה. עמדתי בשדה ופתאום מצאתי את עצמי מדברת איתם רוסית".

הם הגיעו בהתחלה למעברת פרדס רובין. "אני זוכרת צריפים, כולם היו עולים חדשים. זה היה קיבוץ גלויות. כולם היו מאותו סטטוס ודיברו המון שפות. אני זוכרת בתור ילדה שדיברתי רומנית וערבית. זה גם נמשך בשכונה שלי בפתח תקוה שהיתה שכונת עולים. כולנו היינו ילדי עולים. רק כשהגעתי לצופים הבנתי שיש קבוצות אחרות - יש ותיקים, יש כאלה שנולדו בארץ ויש כאלה שגם ההורים שלהם נולדו בארץ".

אוליבייה פיטוסי

סבלת מאפליה כי נחשבת לעולה חדשה?

"לא. כי בכל מקום שהייתי בו הייתי די בולטת אבל כן היו הבדלים. אני אישית לא הרגשתי".

אביה היה אינסטלטור שעבד בחברה בת של "סולל בונה" ואמה שעשתה תואר שני באנגלית, עבדה כבר בווילנה כמורה. "אני אספר לך על אמא שלי רק סיפור אחד. אמא שלי היתה דמות שמאוד השפיעה עלי מבחינת המעורבות הציבורית. כיוון שהיא ידעה שבע שפות היא היתה המוקד של השכונה של כל מי שחיפש קרובים וכל מי שהיה צריך לכתוב מכתבים. כל הזמן היה אצלנו תור של אנשים שהיו מספרים לה את הסיפורים שלהם. גדלתי באווירה של נתינה. אמא שלי היתה עוגן.

"אבא שלי היה בצבא האדום. אמא והמשפחה שלה ברחו. היו לה אח ואחות. דודה שלי שנפטרה לפני שנתיים ושהיתה כמו האמא השנייה שלי, והיתה חירשת-אילמת, ואחיה שחי היום בניו יורק ועזב עוד לפני המלחמה את וילנה. המשפחה של אמי ברחה לאוזבקיסטן ואז באמצע הדרך אמא שלי אמרה שהיא חייבת לחזור הביתה, נסעה וחזרה עם מזוודה. אמא שלי כל המלחמה החזיקה ביד אחת את הדודה שלי ובשנייה את המזוודה. אבא שלה היה שואל אותה, 'מה יש לך שם? תניחי את המזוודה, תחליפי את הבגדים שיש בה', אבל אמא שלי לא הרפתה מהמזוודה כל תקופת המלחמה. ההורים של אמי נפטרו בטשקנט ואמי ואחותה נסעו אחרי המלחמה לפגוש את הדוד שלי שחזר לווילנה והתברר שכל המלחמה אמא שלי הסתובבה עם הדוקטורט שלו במזוודה. הדוד שלי הפך לפרופסור בעל שם עולמי, בנימין נאדל, בן 93 כיום".

אחיה נולד כבר בארץ. הבית בפתח תקוה היה "משכנות פועלים וגם סוג של מרכז של עשייה ועזרה ומלא סיפורי שואה. אבא שלי היה שר לי את 'אחים בעיירה שריפה' וגם את 'אוונטי פופולו'. דודה שלי החירשת היתה תופרת ומתקנת לכולם את הבגדים שקיבלו בחבילות מאמריקה. אמא שלי, חמותי ודודה שלי כולן נפטרו בשלוש השנים האחרונות".

היא היתה פעילה מאוד בצופים, שירתה כפקידה בצנחנים ומיד לאחרי הצבא התחתנה עם פסח, חברה מאז השמינית. בגיל 26 כבר היתה אמא לשני ילדים, יפתח ונדב, בני 32 ו-30 כיום. היא למדה חינוך מיוחד בבית ברל ומעולם לא עסקה בכך. "אבל תמיד אני טוענת שההכשרה הזאת אף פעם לא הלכה לאיבוד. צריך הבנה בחינוך מיוחד כדי לשרוד בפוליטיקה ובכנסת".

שוודיה זה כאן

חשבת פעם על איך זה להיות ילדים של פוליטיקאית שמאלנית?

"היתה תקופה שהילדים היו ביסודי ואני ישבתי חמישה ימים בכלא על הפגנה שאירגנתי נגד הריסת בתים בקלקיליה ואבא שלהם היה צריך להסביר להם את ההבדל בין עבריינית סתם למעצר אידיאולוגי. היתה תקופה שקיבלתי מכתבי איומים. אפילו לפני כמה חודשים היה לי מאבטח צמוד בגלל איומי המתנחלים. זה חיים די סיוט והילדים שלי חיו בצל הסיוט".

אל הפוליטיקה הגיעה דרך מאבק בכפייה הדתית. כבר בפעם הראשונה שבה הצביעה לכנסת בחרה ברצ, המפלגה שלימים התאחדה עם מפ"ם והפכה למרצ. "בגיל 15 שמעתי את שולמית אלוני מדברת על פרשת דניאל שליט ונושא 'מיהו יהודי' ומאוד התרשמתי. התחלתי להאזין לה באופן קבוע ולקרוא כל דבר שהיא אומרת למרות שהסביבה שלי בבית הספר היתה מאוד ימנית, כהניסטית.

"אחר כך כשכבר הייתי אמא ישבנו בפתח תקוה קבוצה של חברים, ואני מאוד אוהבת קולנוע והקולנוע היחיד בפתח תקוה היה סגור בשבת. אמרתי, זה לא יכול להיות שהקולנוע היחיד סגור בערב שבת. למה שלא נעשה איזו הפגנה? ואחד מהחבר'ה אמר - 'אולי אני אצלצל לשולמית אלוני שתעזור לנו?' ומאז עמדנו כל יום שישי מול קולנוע היכל, אני ושולמית אלוני ודדי צוקר ובועז מואב ואחרי זה התחילו ההפגנות בכל רחבי הארץ. ואז שולמית אלוני ובועז אמרו לי - 'מורה כבר לא תהיי, את חייבת לבוא לרצ' ושולה הציעה לי להיות עוזרת מנכ"ל רצ".

בהמשך היתה מנכ"ל העיתון "פוליטיקה" ולאחר מכן המנכ"ל הראשון של "בצלם" שהוקם על ידי דדי צוקר ואביגדור פלדמן. "הייתי מאוד נחושה להגיע לכנסת. זה היה מאוד קשה כי זה משחק סכום אפס - כדי שאשה תיכנס, גבר צריך לצאת". גם שולמית אלוני לא עמדה לצדה והיו שאף אמרו אז שהיא שמה לה רגל ורואה בה מתחרה (גלאון בתגובה: "מה פתאום לדבר על זה עכשיו? עברו יותר מ-20 שנה מאז ושולה בשנים האחרונות תמיד בעדי וגם יצאה בגלוי בעדי בבחירות על ראשות מרצ ובעצמך שמעת איך היא רואה בי את ממשיכתה"). ובסופו של דבר נבחרה לכנסת לראשונה רק ב-99'.

הפגישה הרביעית שלנו התקיימה כמה ימים לאחר שהחליט מופז להצטרף לקואליציה של נתניהו ובסמיכות למהומות ולהתבטאויות הגזעניות של חברי כנסת מהקואליציה נגד הפליטים ומהגרי העבודה.

לא מתחשק גם לך להיות לפעמים חלק מהרוב?

מיכל פתאל

"לא. האמת היא שזה קשה ומעייף להיות זה שעומד בשער. אני מסתכלת על חלק מחברותי בכנסת, יותר קל להן. יש כאלה שרוצות לטפל רק בדברים של קונסנזוס. אבל לי אין ברירה אלא להיות אני. מי שמצביע מרצ יודע שזה קול נטו לשמאל. אנחנו, בניגוד לעבודה וקדימה ויאיר לפיד, הודענו שאנחנו לא מתכוונים לשבת בקואליציית נתניהו. מי שמצביע ולא רוצה שהקול שלו יצביע לקואליציית נתניהו צריך להצביע מרצ. גם חשוב לי להגיד שמאז שאני עומדת בראש מרצ למרצ יש אמירה מאוד חדה. אני חושבת שבשנים האחרונות מרצ קצת התאבנה, קצת עיגלה פינות, קצת פזלה והיום די ברור מה מרצ אומרת".

המחאה החברתית לא טישטשה קצת את הגבולות?

"להפך. היתה תקופה שאנשים יכלו אולי להתלבט בין מפלגת העבודה למרצ. זה נגמר. אנחנו פונים לקהל אידיאולוגי ולא לרוב. לנו במרצ יש סדר יום אחר. קודם כל, אני מאוד מעריכה את שלי יחימוביץ'. שמעתי אותה אומרת שהיא שוחרת שלום אבל לפני השלום צריך שתהיה פה מדינה. אני מציגה גישה הפוכה. אני לא חושבת שאפשר סוציאל דמוקרטיה בלי שלום. אין צדק חברתי ושוויון בלי לדבר על חירות. הכיבוש אוכל את הדמוקרטיה ואין גם כיבוש וגם דמוקרטיה באותו הזמן. הקריאה לסיום הכיבוש היא הקריאה להצלת הדמוקרטיה. סיום הכיבוש, דהיינו הסדר מדיני, הוא קריאה לדמוקרטיה. גם צריך להיאבק באמירה 'זה לא פוליטי' שאיפיינה את המחאה החברתית. הכל פוליטי. הכל מאבק אחד וכולל ולכן אי אפשר לדבר על מחאה חברתית וצדק בלי לדבר על כיבוש.

על פי אדמונד לוי אין בכלל כיבוש.

"ברור לגמרי שביבי מינה ועדה שתחליט בדיוק מה שרצה שתחליט, לכן גם נבחרו לוועדה ובפרט העומד בראשה אנשים בעלי השקפת עולם מאוד מסוימת, וזאת במסגרת המהלך הכפול שהוא מבצע כל הזמן. בעוד שבנאום בר אילן המפורסם שלו הוא הכריז, לכאורה, על פתרון של שתי מדינות לשני עמים, כל הזמן הוא פועל להפך וחותר לקראת פתרון של מדינה אחת והמשך הכיבוש. ועדת אדמונד לוי, שקבעה שלא מדובר בכיבוש ועל כן המאחזים חוקיים, משרתת את המטרות של נתניהו ואת האידיאולוגיה המתנחלית שלו, אבל על פי כל דין בינלאומי הקביעה הזאת היא פשוט שקר.

"ההמונים דיברו על המדיניות הניאו-ליברלית. אבל לא הוזכר העיקר - מיליארד וחצי הולך לתחזוק ההתנחלויות ומיליארד לתחזוק החרדים ועל הדברים האלה לא דיברו. לממשלה הזאת אין כסף לא לרווחה ולא לחינוך. רק להקלות מס בהתנחלויות וכבישים ליהודים בלבד יש כסף. כל הזמן אומרים שאין מדינת רווחה. אני חושבת שיש מדינת רווחה אבל היא מעבר לקו הירוק. במקום שממשלת נתניהו תשפר את חיי אזרחי המדינה, היא עסוקה בהקמת מדינה נפרדת בשטחים. למועצות האזוריות בשטחים, המממנות את חמ"לי תג-מחיר של הטרור היהודי, יש מלא כסף. מעבר לקו הירוק יש מדינת רווחה סקנדינבית. שוודיה זה בכלל לא בצפון אירופה. שוודיה משתרעת בין פסגות לבית-אל. נורווגיה זה בכלל בין קרית ארבע לתקוע.

"אני מזכירה את זה שאי אפשר לחבק מתנחלים בלי להגיד שאנחנו משלמים את מחיר ההתנחלויות. אם רוצים צדק חברתי, זה אפשרי רק אם נפסיק את הכיבוש. לכן אני חושבת שכל הדיבורים על סוציאל דמוקרטיה בלי שתהיה דמוקרטיה הם שטויות.

"מה שקורה עם הפליטים, ככה מתחיל פשיזם. ראיתי את מנהיג הניאו-נאצים ביוון והוא דיבר על 'להוציא אותם החוצה' כשהתייחס אל מהגרי העבודה ואז ראיתי את אלי ישי אומר דברים דומים. דני דנון הקים את 'גירוש עכשיו', מירי רגב דיברה על סרטן. נתניהו מהלך אימים עם 600 אלף פליטים. יש כאן שילוב של גזענות, הסתה ואינטרסים כלכליים. צריך להזכיר שש"ס, שהחזיקה במשרד הפנים או התמ"ת, האיצה את מדיניות הדלת המסתובבת. כל עובד, שנכנס לארץ ברישיון שמנפיק לו ישי, מכניס לחברות כוח האדם סכום ניכר. פליט שמגיע מאפריקה לא משלם לחברות כוח האדם שקל. ולכן, מירי רגב וחברי הכנסת של ש"ס נאבקו בהצלחה בתוכנית להעביר את אשרות השהייה בארץ לפליטים. גזענות ואינטרסים כלכליים משתלבים נהדר.

תגובת דוברו של השר אלי ישי: "אין בכוונת השר לרדת לרמה הזאת. לחלופין, מוצע לגלאון לצאת ללמוד על יחסן של מדינות העולם המערבי, ובכללן ארצות הברית, בריטניה, ספרד, למסתננים הבלתי חוקיים".

"זה נורא מה שקורה פה ובגלל שכל הזמן קורים דברים חדשים אנשים לא שמים לב לכל שאר הדברים הרעים שקורים, לזה שנמשך גם הגירוש של ילדי העובדים הזרים כולל אלו שגדלו בארץ. יש לי חבר שהבן שלו לומד עם חמש ילדות פיליפיניות. הוא טילפן אלי ובכה איך עוצרים את הילדות ברחוב. זה כאילו עובר בשקט שיש כאן ציד אדם, שיש כאן יחידה שלמה, יחידת עוז, שעוסקת בציד ילדים ואמהות. איך אפשר לעצור ילדים, לגרש אותם?! אנחנו עם שידע פליטות. הבעיה שלי היא לא רק עם אלי ישי אלא גם עם ראש הממשלה שנותן לגיטימציה לכל הדברים האלה".

ובעינייך הוא ראש הממשלה הגרוע ביותר?

"ראש הממשלה הכי גרוע שהיה פה זה אהוד אולמרט. גם מושחת, גם עשה שתי מלחמות מיותרות, הוא גם היה ראש עיר איום ונורא".

גם לאחר שקבע בית המשפט אחרת ממה שציפתה גלאון, וזיכה את אולמרט מסעיפי האישום בפרשות "ראשונטורס" וטלנסקי, לא שינתה גלאון את עמדתה ואף הקצינה אותה: "הכרעת הדין מדגישה את הצורך להמשיך להגן על עצמאותה של מערכת אכיפת החוק ובתי המשפט בישראל", היא אומרת ומוסיפה ש"ראש ממשלה בישראל איננו יכול להיות מורשע אפילו בעבירה אחת ואסור שהזיכוי מחמת הספק בעבירות האחרות יטשטש עובדה זו. העובדה שאולמרט הורשע בהפרת אמונים היא חמורה ביותר וצריכה להרחיק אותו מהמערכת הפוליטית לתמיד. מהכרעת הדין עולה דמות של פוליטיקאי מושחת, שהשתמש בשררה כדי להעשיר את עצמו ומקורביו. אין בזיכוי הפלילי משום זיכוי מוסרי וערכי.

מיכל פתאל

"כדי להימלט מאשמת השחיתות אולמרט ניסה לעשות ספין לכיוון השלום. יום אחד אחרי המלחמה עליתי לדוכן ואמרתי: 'מחנה השלום הוא לא עיר מקלט לפוליטיקאים מושחתים'. הוא הכי גרוע בעיני. למרות שכולם אומרים על ברק שהוא זה שהרג לנו את הסיכוי לשלום. אבל אולמרט עשה שתי מלחמות מיותרות שעליהן אני לא יכולה לסלוח לו. אהוד אולמרט חיפש תמונת ניצחון שתיצרב בתודעה. אני זוכרת איך ביום חמישי אני ומיכל גרוסמן עמדנו בהפגנה נגד המלחמה מול משרד ראש הממשלה וביום שבת מתקשרת אלי חברה ואומרת לי - אורי גרוסמן נהרג. מיד נסענו לשם אבל לא ידעתי איך אני אכנס לשם.

"אי אפשר לחשוד בי שאני תומכת בביבי. אני מוציאה לו את המיץ. אבל יש דבר אחד שאני אומרת לזכותו - ביבי ראש ממשלה שלוש שנים והוא לא עשה עדיין שום מלחמה מיותרת. טפו טפו. ביבי הוא סרבן מבחינה מדינית אבל הרבה יותר מתון מבחינה ביטחונית".

ומה עם מצב הדמוקרטיה?

"הקרב היום הוא לא רק בין ימין לשמאל, אלא בין מי שמבקשים לקיים פה דמוקרטיה, לבין מי שמבקשים לפרק אותה ולהקים תחתיה ממלכה משיחית, סוג של תיאוקרטיה סעודית, ליהודים בלבד. ישנה קבוצה הולכת וגדלה בחברה הישראלית, ששמה לה למטרה להכחיד כל זכר לליברליות, ליסודות אוניברסליים והומניסטיים, ובעיקר לתפיסה שדמוקרטיה היא שיטת המשטר הרצויה בישראל.

"לא יכולה להיות דמוקרטיה שאין בה שוויון לנשים, שיש בה הדרת נשים, שכל הנישואים והגירושים נתונים לממסד דתי אנכרוניסטי ושוביניסטי, עם הלכות בנות 3,000 שנה. ממסד אורתודוקסי שקובע לנו איך נינשא, איך נתגרש, איך נתגייר ואיך ניקבר. לא יכולה להיות דמוקרטיה בלי חופש ביטוי, עיתונות ותרבות - דברים שהקואליציה מאיימת עליהם. לא יכולה להיות דמוקרטיה בלי מעמד בינוני יציב ורחב, שעליו בעצם הדמוקרטיה נשענת".

לימור אדרי

בעצם את אומרת שרוב העם, כפי שהוא מיוצג בקואליציה, הוא נגד הדמוקרטיה?

"לא. בקואליציה מיוצגים גם אנשים שהופלו בפח ציפי לבני והצביעו קדימה במקום מרצ ומצאו את עצמם במפלגת לוויין של הליכוד. אנחנו נלחמים במרץ ובנחישות נגד כל החוקים האנטי-דמוקרטיים והחוקים שנועדו להגביל את חופש הדיבור שמנסים לחוקק פה וגם כנגד התפיסה שדמוקרטיה היא עניין ליהודים ובעיקר לזכרים יהודים בלבד. יש איזו קבוצה בחברה הישראלית שנכנסת לתוך הממשלה באופן דמוקרטי ורוצה להשמיד את השלטון הדמוקרטי".

מי חברים בה?

"חברי כנסת מהליכוד, הבית היהודי, האיחוד הלאומי ומהמפלגות החרדיות. יש אנשים שתפיסתם מבוססת על תפיסת העליונות הגזעית היהודית שנובעת מההלכה ושממנה נובעת גם תפיסה של עליונות גברית הגורמת להדרת נשים ולאי שוויון".

כמה קל לך להעביר מסרים כאלה כשהטלוויזיה הופכת לכלי המרכזי להעברת מסרים?

"מסובך מאוד. הטלוויזיה היא כלי קריטי במיצוב הפוליטיקאים, אבל היא מאוד שטחית. ממש לא מעניין אותה מה קורה מעבר לקו הירוק. זה לא סקסי, זה לא מעניין בעיניהם. הטלוויזיה משקפת את ההתבהמות הכללית שעוברת על החברה הישראלית. תני להם 'האח הגדול'. אז מפלגה כמו מרצ שיש לה מסר מורכב, זה קשה. לטלוויזיה יש קיבולת מאוד מוגבלת לקלוט מסרים מורכבים. יותר קל 'אין נאמנות אין אזרחות'".

הגזע השולט בשטחים

וכך, לאחר עוד כמה תקלות בבחינת "כוח עליון", הגענו אל הפגישה האחרונה שלנו. בינתיים קרו כמה דברים - בין השאר המפגינים למען צדק חברתי הוכו ונעצרו. הצעתי לגלאון שאולי כדאי לשלוח את פקחי עיריית תל אביב שגילו נחישות כה גדולה בפינוי המפגינים כדי לפנות התנחלויות בלתי חוקיות כי את המתנחלים הרי לא מכים. גלאון לא צחקה ותיקנה אותי באומרה ש"בעמונה התנהגו באלימות גדולה מאוד כלפי המתנחלים. זה בפירוש היה לא בסדר ואני מאוד התנגדתי לזה, אבל אני רואה קו אחד ישר בין האלימות כלפי מפגיני שמאל בשטחים ובין האלימות כלפי עובדים זרים ובין האלימות כלפי מפגיני המחאה החברתית. מה שקורה כאן זה שעברנו התבהמות כללית. החברה התבהמה, לא מעט בגלל הכיבוש.

"אנחנו עומדים בפני סכנה של השחתה מוסרית וערכית של צה"ל. מח"ט אחד מקבל בלוק לפרצוף ממתנחל ואין מעצרים, כי צה"ל לא מעז לנקוף אצבע מול הציבור האלים ופורע החוק הזה, שמתנהג כאדוני הארץ. מי שסופגים את המכות הם החלשים - הפלסטינים ופעילי המאבק נגד הכיבוש - שמעזים למחות בדרכים לא אלימות, ובתגובה חוטפים קתות רובים לפרצוף במקרה הטוב, ורימוני גז בכינון ישיר במקרה הרע. לצערי, חלק מחיילי צה"ל בשטחים שאפו את הרעל המסית של האידיאולוגיה הדתית-משיחית והם הפכו לעושי דברם ולמוציאים לפועל שלהם.

"ציבור המתנחלים האלים בשטחים מכפיף את המדינה לשאיפות המשיחיות והאפוקליפטיות שלו. בשטחים יש שתי מערכות חוק - אחת לגזע העליון, שהם היהודים הדתיים, והשנייה היא לכל השאר - פלסטינים, שמאלנים, זרים, עיתונאים, ומי שמעז לדחוף את האף. הצבא הפך לעושה דברם של המתנחלים ומכשיר כל שרץ, בין אם זהו מאחז בלתי חוקי על אדמות גנובות, התעללות והכאת פלסטינים, מניעת גישה לאדמות חקלאיות והריסתן, ייבוש מקורות מים, וכל עבירה אחרת שניתן להעלות על הדעת. הרי ברור, שמה שהמתנחלים עושים לפלסטינים בשטחים הם ישמחו לעשות לחילונים בתוך הקו הירוק. האידיאולוגיה של האדנות לא נעצרת רק אצל הערבים אלא אצל כל מי שהוא לא חלק מהגזע הטהור של המשיחיות הדתית.

חם ונעים במרכז

מאז הפגישה הקודמת שלנו, הספיק יאיר לפיד להתראיין כפוליטיקאי בטלוויזיה ולנסות להסביר לציבור מה הוא מנסה למכור לו. גלאון, שגם קודם לכן לא השתגעה מרוב התלהבות מלפיד - "בחור סימפתי ועובר מסך, אבל שמנסה לפנות לכולם ואפילו מסר נגד כפייה דתית כמו לאביו אין לו ובפירוש איננו מתחרה שלנו, משום שאנחנו שמאל אידיאולוגי ואילו הוא חלק מהמרכז חסר הדעה" - שינתה, כמדומה, את דעתה לרעה.

"ראיתי אותו השבוע בכל אולפני הטלוויזיה סביב כל הסוגיה של גיוס חרדים, עבר מאולפן לאולפן. אחד הדברים ששמתי לב אליהם זה שהוא שיכלל את אוסף הג'סטות הטלוויזיוניות, כל מיני הרמות גבות חדשות ותנועות ידיים שהוא לא יכול היה להרשות לעצמו כמגיש ומנחה שהקפיד להיות חסר דעה ולדעתי גם נשאר כזה, כי אני לא חושבת ששמעתי אותו אומר משהו משמעותי.

"לפיד אומר מה שכולם רוצים לשמוע - כולם רוצים שוויון בנטל, כולם רוצים גיוס חרדים. שמעתי שהוא אומר שהוא בעד חינוך. גם גדעון סער בעד חינוך ולכן שולח את התלמידים לחברון ולשכם. גם החרדים חולבים את המדינה בעד חינוך. אני לא מכירה מישהו שהוא לא בעד חינוך, השאלה רק איזה חינוך. אני חושבת שביבי לא יישאר חייב ללפיד וגם הוא ישכלל את אוסף הג'סטות שלו. הפכנו את הפוליטיקה לקרב על המסך ולכן זה מסביר את תופעת יאיר לפיד - אדם שרוצה לזנק ישר מהמסך אל הפוליטיקה".

גם שלי יחימוביץ' באה מהתקשורת והיא הוכיחה את עצמה כפרלמנטרית יוצאת מן הכלל.

"יש הבדל מהותי. שלי יחימוביץ' היתה עיתונאית דעתנית בעלת אג'נדה שאותה רצתה לקדם בכנסת. לפני שהתמודדה לראשות העבודה עשתה עבודה פרלמנטרית מעולה. מיאיר לפיד לא שמעתי שום אמירה אידיאולוגית ואין לו גם שום כוונה להיות חבר כנסת, ישר הוא מינה את עצמו לראש מפלגה. זה מעיד על הזילות של הפוליטיקה. שאנשים שלא באים מרקורד של עשייה והבעת עמדה חושבים שמספיק שהם יצטטו כל מיני רפליקות שמתאימות לקונסנזוס וככה הם יצליחו".

גם מחיים רמון, שיוזם עכשיו הקמת מפלגת מרכז חדשה, גלאון מסרבת להתרגש. "כולם מסתופפים במרכז, חם וחמים", היא אומרת. "לא צריך להגיד שום דבר אמיתי. לא צריך להגיד דברים מעצבנים. תראי גם את קדימה בגרסת מופז וגם בגרסת ציפי לבני. לאן הם הגיעו? אין להם שום השפעה אמיתית על סדר היום. היום הוצאתי הודעה שגם אם קדימה פורשים לאופוזיציה אנחנו לא רוצים אותם שם. אבל אל דאגה, הם לא יפרשו. תראי איך כל מצביעי קדימה התאכזבו. הם יצביעו לביבי או לרמון או ללפיד ותהיה להם אותה אכזבה כי במרכז לא קורה כלום. מופז הוא נמר של נייר ויצר משבר על הנייר ולא יקרה כלום. היום כאילו יש משבר סביב נושא הגיוס אבל הישיבה שלהם בממשלה מבחינתם זה הנשמה מלאכותית כי זו מפלגה שמתה קלינית אפילו אם יש שם עדיין כמה אנשים שלא תפסו את זה".

ומה עמדתך בנוגע להמלצות ועדת פלסנר?

"קודם כל, במדינה מתוקנת צריך להיות שוויון אזרחי. אבל אני ממש לא מתלהבת ממיליציות חרדיות עם דרישות כשרות והדרת נשים. מה שכן, אני מאמינה שהגיע הזמן לשחרר את החרדים מהבערות שהם שבויים בה על ידי הרבנים. הרבנים מנסים למנוע מהחרדים את האוטונומיה האישית, הם מנסים למנוע השכלה ולמנוע מהם להשתלב בשוק העבודה. לכן דווקא שירות אזרחי חלופי יכול להיות טוב מאוד בשבילם משום שיעזור להם להשתלב בשוק התעסוקה. צריך גם לאפשר להם לימודי ליבה כמובן. מאוד מפחיד שיש כאן ציבור גדול שבערותו משמרת אותו כשבוי של הרבנים".

אבל איך תכריחי אותם ללמוד לימודי ליבה?

"קודם כל מערכת החינוך חייבת להגיד שהיא לא מתקצבת מוסדות שאין בהם לימודי ליבה. אין לי בעיה שיהיו מקומות שאין בהם לימודי ליבה כמו שאין לי בעיה עם כל מיני מוסדות של החינוך הפרטי, אבל אם הם רוצים תקציב מהמדינה שילמדו לימודי ליבה".

בקרב החילונים וגם חלק ניכר מהדתיים הציונים, הדרישה שהמדינה תפסיק לממן מוסדות שאינם מלמדים לימודי ליבה מאוד מקובלת ובכל זאת הם נמנעים מלהצביע למרצ, אולי משום שהאפשרות שלכם להשפיע כמפלגת אופוזיציה אינה גדולה.

"כן, נתתי הרצאה באוניברסיטה ואחריה בא לדבר איתי מישהו שאמר לי שהוא מסכים לכל מילה שלי אבל הוא לא יודע אם יצביע לנו 'כי אתם כל כך קטנים'. אמרתי לו - תצביעו מרצ ונפסיק להיות קטנים. לדעתי יש היום רוחות חדשות ואנרגיות חדשות במרצ ויש דור המשך צעיר ופעיל ויש לנו זמן עד הבחירות לשלש את כוחנו. אם רק חצי מהאנשים שחושבים כמונו יצביעו עבורנו זה גם יקרה".

כל כך הרבה שנים היא פועלת בצד הצודק, לטעמה, של הפוליטיקה ובכל זאת מעולם לא היה מצבנו גרוע יותר. אבל גלאון אופטימית. "אני חייבת להיות כי אני מאמינה בשינוי ויש משפט אחד שמלווה אותי תמיד, גם בתקופות הכי קשות ושהתנגן אצלי בראש בתקופה הלא קלה שבה מצאתי את עצמי מחוץ לכנסת וזה המשפט שכתבו בזמנו פעילי ארגון סולידריות בפולין: 'גם אם החורף קשה לא יוכלו למנוע את בואו של האביב'". השאלה שנשאר רק לברר היא אם מן המקום שבו אנו צודקים, כפי שכתב יהודה עמיחי, אמנם יצמחו פרחים באביב. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו