בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרג הבנות

הנדוניה שבהודו לא רוצים

הריגת עוברים ממין נקבה הובילה בעשור האחרון לצניחה ביחס בין המינים בראג'סטאן; עבור התושבים זהו אמצעי נוסף במאבק להשיג שתי ארוחות ביום

40תגובות

בכל מקום אחר הידיעה הזאת היתה מגיעה לעמוד הראשון של העיתון: בני זוג נמלטו מהרשויות ההודיות לאחר שנתפסו מנסים לקבור את בתם התינוקת בעודה בחיים. אך בהודו, שבה יש כיום 914 בנות על כל 1,000 בנים, יוחדו לדיווח על המקרה 300 מלים בלבד וגם הן באחד העמודים הפנימיים. המקרה, שאירע בשבוע שעבר בעיר דאוסה שבראג'סטאן, זכה בעיתון "דקאן הראלד" לכותרת "עוד מקרה של אדישות לעניין של ילדה".

"לא משנה אם נכנה זאת אדישות או ניסיון לרצח", אומר זוהיר עבאס, "העובדה היא, שרוב ההודים נאבקים כדי להשיג שתי ארוחות ביום, ודאגתם אינה נתונה לכך שהיחס המספרי בין המינים בהודו הידרדר לרמתו הגרועה ביותר מאז העצמאות ב‑1947". בשנה שעברה ניסה עבאס, העורך הראשי של "אודייפור טיימס", עיתון מקוון בדרום ראג'סטאן, לזעזע את קוראיו ולהניע אותם לפעולה על ידי פרסום תמונה של עובר נקבה בן שלושה חודשים, שנמצא בתעלת ביוב סמוך למרכז העיר. "תראי", הוא אומר לי, לאחר שגולל את מסך המחשב שלו למטה אל סוף הכתבה, "היתה תגובה אחת. רק אחת. אנחנו רוצים שאנשים יזעמו על כך. אבל הם לא רוצים שההורים והחברים שלהם יראו שהם מדברים על זה".

רצח עוברים ממין נקבה זכה לתשומת לב בהודו בעיקר בזכות תוכנית הטלוויזיה הפופולרית "סטיימב ג'ייאט", בכיכובו של הסופרסטאר הבוליוודי, אמיר קאן. אחת מהתוכניות עסקה במנהג הנפוץ של הפלת עוברים ממין נקבה, והתמקדה במיוחד במדינת ראג'סטאן שבמערב הודו. בראג'סטאן, היחס בין בנים לבנות הוא מהגרועים בהודו: הוא ירד מ‑909 בנות על כל 1,000 בנים ב‑2001, ל‑883 בנות על כל 1,000 בנים ב‑2011.

בתוך כמה ימים ממועד שידור התוכנית, נקטה ראג'סטאן פעולה. בכירים ברשויות הבטיחו להקים ערכאות לשיפוט מהיר, כדי להעניש את מי שמבצעים הפלה לעוברים ממין נקבה. הרשויות גם ביטלו את הרישיונות של שישה מכוני אולטרה-סאונד, וכן שלחו אזהרות ל‑14 מכונים אחרים, בגין חשד למעורבות בהפלת העוברים אלה. במקביל, מקודמת יוזמה להתקין בתוך ארבעה חודשים, ציוד מעקב בכל מכוני האולטרה סאונד במדינה, כך שניתן יהיה לבדוק כמה עוברים ממין נקבה שרדו עד ללידה ואחריה. מכונים ומרפאות אלה נמצאים במוקד המאבק שמנהלים ארגונים ופעילים נגד הפלות שמטרתן למנוע לידה של ילד ממין מסוים. "יש בסיס להאמין שהירידה ביחס בין בני שני המינים קשורה ישירות לגידול במספר מרפאות האולטרה סאונד באזור", אומר שבנם עזיז מארגון Action Aid בראג'סטאן.

ד"ר ארבינדר סינג הוא דמות ידועה בתחום האולטרה סאונד באודייפור. מאחורי המים השלווים וארמונות הרג'פוט בעיר יפה זאת, השוכנת על שפת אגם, מסתתר סוד אפל: אודייפור הוא אחד מהמחוזות בראג'סטאן שאיבדו בנות בין מפקד האוכלוסין שנערך ב‑2001 לזה שנערך ב‑2011: כיום יש במחוז רק 920 בנות על כל 1,000 בנים, 28 פחות משהיו לפני עשר שנים.

אי–פי

המרפאה של סינג מבצעת כ‑50 סריקות של עוברים מדי יום. בדיקה שגרתית עולה 450 רופי (כ‑32 שקלים), סכום לא מבוטל במדינה שבה השכר השנתי הממוצע הוא 61 אלף רופי (כ‑4,300 שקלים). בשבוע שעבר, כשבאתי למרפאתו, אמר לי סינג כי בחצי השנה האחרונה אף לא אחד מהמטופלים שלו שאל מה מין העובר שלו, ­ והדגיש כי כיום כולם יודעים שהחוק בהודו אוסר לשאול (או לומר) מהו מין העובר.

אולם מנישה בהטהנגר, פעילה מקומית, אומרת כי רשויות ראג'סטאן מתכוונות להגיש תלונה נגד סינג, לאחר שפקחים סמויים גילו שלא כל הנשים במרפאתו מילאו את הטופס שעליהן למלא לפי חוק, המציין כמה ילדים יש להן, מאיזה מין ומי הפנה אותן לסריקה. "אם אנחנו רואים שלאשה יש כבר שתי בנות והיא באה לסריקה ביוזמתה, אנחנו בודקים את המקרה", אומרת בהטהנגר. המשרד שלה מתקשר לנשים לאחר מועד הלידה הצפוי, ואם הן אומרות שעברו הפלה ­טבעית או מלאכותית ­ המשרד שלה חוקר את המקרה.

קירטי איינגר, מנהלת תחום לידה וגינקולוגיה בסניף של Aarth באדייפור (ארגון לא ממשלתי העוסק בסוגיות בריאות נשים), אומרת כי לרשויות בראג'סטאן עומדים אמצעים מוגבלים לצמצום התופעה של הפלת עוברים ממין נקבה. "הטכנולוגיה מתפתחת מהר כל כך.­ כיום אפשר על ידי בדיקת דם לדעת מראש את מין העובר כבר בגיל 12 שבועות", היא אומרת ומוסיפה כי נחוץ שינוי חברתי ואידיאולוגי עצום. "לדעתי, צריך להפסיק את המנהג של תשלום נדוניה, אחרת אנשים תמיד ימצאו דרכים לעקוף את החוק", היא אומרת ומציגה כרזה בהינדי שמפיץ הארגון שלה, ובה מוצגת פגישה ראשונה של בני משפחות החתן והכלה. "אל תבקשו נדוניה", נכתב מעל בני משפחת החתן, המתבוננים בכלה לעתיד ומדמיינים כסף, מכונית ובית.

פרגניה ג'ושי, מהחוג ללימודי נשים באוניברסיטת ג'נרדן ריי נגר ראג'סטאן וידאפית באודייפור, החוקרת את הנושא של הפלת עוברים ממין נקבה, אומרת כי תרבות הנדוניה היא הגורם העיקרי שאחראי להידרדרות היחס בין בני שני המינים בקרב ילדים בעיר ומחוצה לה. לדבריה, אף על פי שמתן נדוניה אסור בחוק מאז 1961, המנהג מושרש עמוק בתרבות ההודית. אחת מהברכות המסורתיות המקובלות בקרב הינדים היא "מי ייתן ואלוהים יעניק לך שמונה בנים".

מדאיגה במיוחד בעיניה העובדה שלפי נתונים סטטיסטיים "נשים משכילות מפתחות נטייה חזקה יותר להפיל עוברים ממין נקבה", היא אומרת ומסבירה, שהן יכולות להרשות לעצמן לשלם בעבור סריקה והן מבינות היטב את משמעות מודעות הפרסומת הידועות לשמצה של מרפאות האולטרה-סאונד, הקוראות להן: "השקיעו רק 500 רופי עכשיו וחסכו 50 אלף רופי בעתיד".

אף על פי שבאודייפור קל לעקוף את החוק האוסר לבחור את מין הילוד ולבצע הפלות, לא כולם בוחרים באמצעי הזה. מספר מדאיג של הורים נוטשים תינוקות ממין נקבה. חלקן נקלטות במאהש אשראם, בית יתומים בפאתי העיר, המנוהל על ידי יוגורו דבנדרה אגרוואל, גבר מבוגר עם זקן ארוך וקול רך. האשראם הפיץ ברחבי העיר כרזות עם הסיסמה: אל תשליכו אותן, תנו לנו אותן. "את רואה את הילדה הקטנה העליזה הזאת?", שואל אגרוואל, ומצביע על תינוקת זעירה עם עיניים בורקות, שבאחת מ‑16 עריסות המתכת. "היא נמצאה לפני שבועיים במרזב ורק ראשה בצבץ החוצה. היא נולדה חצי שעה קודם לכן". לאחר מכן הוא מצביע על תינוקת אחרת שנאלצה לעבור ניתוח להוצאת קוצים מכל חלקי גופה לאחר שהושלכה בשיח קוצני. להן האיר המזל פנים.

מתוך 71 התינוקות שהגיעו לבית היתומים בחמש השנים האחרונות, 48 אומצו. ואולם פרויקט בנייה ליד בית היתומים מעיד על הפסימיות של אגרוואל ביחס לעתיד. הוא בונה שם את מה שלדבריו תהיה היחידה הגדולה ביותר לטיפול נמרץ בילודים יתומים בהודו, עם מקום למאה תינוקות שיינטשו על ידי הוריהם.

"אין זה נדיר להיתקל בתינוקת בלתי רצויה שקיבלה ממשפחתה שם איום ונורא", אומר אושה צ'ודהרי, מנהל תוכנית "ויקאלפ" (שפירושה אלטרנטיבה), ארגון לא ממשלתי הנתמך על ידי Aid Action, יונצ"ף ואוקספם. "נתקלתי בילדות בשם ‘מאפי', שמשמעו ‘מצטערת', או בילדה בשם ‘דאפו', שמשמעו ‘די'­. היא היתה הילדה החמישית במשפחתה", אומר צ'ודהרי.

כחלק מהמאמץ לעודד כפריים בראג'סטאן לחגוג כאשר נולדת להם תינוקת ממין נקבה, במקום להתאבל על כך, ויקאלפ עורך טקסי הטבלה נוצריים אלטרנטיביים, ומעניק לתינוקות שמות כמו "קױשי" (מאושרת) או "פארי" (מלאך). "כשבן נולד הכפרים בראג'סטאן מתמלאים בחגיגות, שכוללות תיפוף בתופים וחלוקת ממתקים, לעומת זאת כשבת נולדת שורר שקט בכפר", אומר צ'ודהרי. וילקאפ פועל בבתי ספר ובכפרים ומתמקד בנערים ובקשישים, בניסיון לגרום להם לבחון מחדש את דעותיהם על ערכן של נשים. "אנחנו שואלים אותם: אם יימשך ההרג של עוברים ממין נקבה איזו מין חברה תהיה לנו? האם אתם יכולים לדמיין עולם בלי האשה שלכם, בלי האמא שלכם, בת הזוג או האחות?".

צ'ודהרי ער לעצם הסתירה הטמונה במעמדן הנחות של הנשים במדינה שבה שתיים מהדמויות החזקות ביותר בפוליטיקה הן נשים ­- סוניה גנדי, מנהיגת מפלגת הקונגרס, ופרטיבה פאטיל, נשיאת הודו. "לפעמים נשים אומרות לנו, למה אתם מדברים איתנו על זכויות נשים כשהנשיאה שלנו היא אשה?", מספר צ'ודהרי. "אני תמיד עונה להן ששני כוכבים אינם מספיקים כדי להאיר את כל הודו".

theguardian



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו