בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה היה שמם של האיסיים

במגילות מדבר יהודה מכנה את עצמה הכת המזוהה עם האיסיים דווקא בשמות שונים הגזורים מן המלה עצה

8תגובות

בכתביהם של פילון האלכסנדרוני ושל יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאוויוס), שנכתבו יוונית במאה הראשונה לספירה, נזכרת כת יהודית ושמה Essaioi או Essenoi (בתעתיק מיוונית לאלפבית לטיני). כן נזכרת קבוצה ושמה Esseni, השוכנת על החוף המערבי של ים המלח, אצל בן תקופתם הרומאי פליניוס הזקן, בספרו "חקירת הטבע". והשאלה חזרה ונשאלה במשך דורות: מה היה שמה העברי או הארמי של כת יהודית זו, שנתקיימה, לפי עדותו של יוספוס, מימי החשמונאים ועד סוף בית שני.

ראשון נזקק לשאלה זו בעל "ספר יוסיפון". את הספר חקר וההדיר הפרופ' דוד פלוסר ז"ל, ואני סומך כאן על דבריו. מחבר ספר יוסיפון חי בדרום איטליה וכתב בשנת 953 ספר על ההיסטוריה היהודית בימי בית שני, המבוסס בעיקר על כתבי יוספוס פלאוויוס בתרגומם ללטינית. את ה-Esseni שמצא במקורותיו הוא תירגם לעברית בשם "חסידים".

שש מאות שנה אחריו בא רבי עזריה מן האדומים, בצפון איטליה, בספרו "מאור עיניים", חקירה היסטורית בתולדות ישראל (מהדורה מקוצרת, אך מוערת היטב, הוציא באחרונה הפרופ' ראובן בונפיל יבל"א). גם ר' עזריה השתמש בתרגומים לטיניים של פילון ויוסף בן מתתיהו ומנה את הכיתות בימי בית שני: פרושים, צדוקים ו"איסיאי". וכן להלן בספרו (חלק "אמרי בינה", פרק ג): "האיסיאי". והוא, ר' עזריה, היה הראשון שהציע לזהות אותם עם ה"בייתוסים" שבדברי חז"ל (השערה שחזרו עליה בימינו).

בכותבו "איסיאי" נמנע ר' עזריה מן האדומים מלתת צורה עברית לשם הכת שהוא מצא במקורותיו (ובעצם, לא ברור כיצד הגה תיבה זו; אולי eisiei?). רק סופרים עבריים שבאו אחריו ניכו את האל"ף השנייה, הוסיפו מ"ם סופית וכתבו "איסיים". כך הנחילו לנו שם של כת מימי בית שני, שם המהלך היום בכל המחקרים, ספרי ההיסטוריה והאנציקלופדיות הכתובים עברית. אולם השאלה חוזרת למקומה: מה היה שמם העברי או הארמי של "האיסיים"?

על הזיהוי מקשה העובדה שאין התאמה בין עיצורים עבריים-ארמיים לעיצורים יווניים. ההגה הראשון בשמות היווניים שהזכרנו יכול לשקף אל"ף, חי"ת או עי"ן. בהמשך, שתי הסיגמות (ss) יכולות לתעתק סמ"ך, צד"י או שי"ן (ימנית או שמאלית). לפיכך נפלגו חוקרים בהשערותיהם על אודות השם המקורי של האיסיים והציעו לגזור אותו משמות שונים: חסא, חצן, חצינא, חשן, חשאים, חסידים, איסיין, חסים, חצצנים.

מי שמחזיק בזיהוי של האיסיים עם כת מדבר יהודה, שכתביה נתגלו במערות על יד קומראן, על כורחו יבוא לחפש את המפתח בכתביה של הכת. והנה מוצאים שהכת כינתה עצמה בשמות הבאים: עצת היחד, עצת אנשי היחד, עצת קודש, עצת אל, עצת אביונים. למעלה מארבעים פעם באו שמות אלה במגילות מדבר יהודה! ועוד מופיע שם הביטוי "אנושי עצתו אשר שמרו בריתו".

לפיכך נראה שכת מדבר יהודה כונתה בפי חבריה ובפי דוברי עברית אחרים באותם דורות בשם "עצת היחד", הוא השם הנפוץ ביותר בכתביהם, ובקיצור "העצה" או "עצה". לפי המבטא של העיצור צד"י שנהג באותם ימים (ובמזרח - עד ימינו), היה השם נשמע בערך: essa, והוא הקרוב ביותר לשם Essaioi שנקט פילון ולפעמים גם יוספוס.

למסקנה זו כבר הגעתי לפני שנים רבות ואחר כך מצאתי - קצת בסיפוק, קצת בצער - שקדמו לי שני חוקרים, בגרמניה ובצרפת. הפתרון אינו נקי מקשיים. לא קל הוא המעבר משם עצם המציין את הכת לשם תואר המציין את חבריה. והרי בכתבי קומראן לא מצאנו שם תואר כגון "עצני(ם)". צריך אפוא לשער שהיו אלה פילון ויוספוס שגזרו את שמות התואר ביוונית משם העצם "עצה" בעברית. פילון, שקדם ליוספוס, לא ידע עברית; הוא שמע ממודיעיו על essa וגזר ממנה שם תואר Essaioi.

ומה בדבר הצורה Essenoi המתרחקת מן המקור העברי המשוער? יוספוס הוא שהשתמש בצורה זו; יש לראות בה ניסיון שלו לקרב אל קוראיו ביוונית את שם הכת היהודית: כשם שמן השם של יוון Hellas נגזר שמם של יוונים Hellenes, כך מן השם essa גזר יוספוס את שם חברי הכת Essenoi. ולא דבר ריק הוא, שבדרך כלל, כאשר יוספוס כותב על הכת בכללה הוא כותב Essenoi. לעומת זאת, כאשר הוא כותב על אנשים יחידים מן הכת - הוא מכנה אותם, כל אחד לחוד, בתואר Essaios. מותר לשער שמשתקף בזה הכינוי שלהם בעברית: "מן העצה" או "איש העצה".

אם כן, היינו צריכים לחדול מלנקוט את השם "איסיים" ולקרוא אותם "אנשי העצה" או, בלשוננו, "עצניים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו