בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יהודי טוב: הנשיא החדש של הקרן החדשה לישראל רוצה להגשים

הרב הרפורמי בריאן לורי, מהוגי פרויקט "תגלית", יוצא מלב הממסד היהודי באמריקה ומתייצב בראש הארגון המושמץ ביותר בישראל. כמי שמתעקש שהוא מגשים ערכים יהודיים וציוניים - אין לו ספק שדווקא מתוך רצח האופי תבוא ההזדמנות

138תגובות

סמואל מאווריק גידל בקר בטקסס במאה ה–19 אבל בניגוד למקובל, הוא נמנע מהטבעת חותם מזהה על העגלים שלו. "מאווריק" הפך במהרה לכינוי נפוץ לכל עגל שלא הוטבע, ומכאן התגלגל לשימושו המודרני בשפה אנגלית כמילת תואר לאדם שאינו חלק מהעדר, שהולך נגד זרם, שהוא נון־קונפורמיסט מובהק. לאלופת אן.בי.איי בשנה שעברה מדאלאס, טקסס קוראים מאווריקס; פיט מיטשל ‏‏(מגולם על ידי טום קרוז‏), הטייס המרדן בסרט "טופ גאן", כונה מאווריק; הסנטור הבלתי־צפוי ג'ון מקיין נחשב בפוליטיקה האמריקאית למאווריק מובהק; והרב בריאן לורי, מי שהחליף לאחרונה את נעמי חזן כנשיא הקרן החדשה לישראל, הוא מאווריק יהודי בכל רמ"ח איבריו, בוודאי במונחים השמרניים והמכופתרים של הממסד היהודי באמריקה.

כתלמיד להסמכה לרב רפורמי בתחילת השנות ה–60, דחף לורי לכך שהתנועה, שציוניותה עוד היתה שנויה במחלוקת באותם ימים, תקיים שנת לימודים מלאה בישראל; כיושב ראש הפדרציה היהודית בסן פרנסיסקו במשך 17 שנה, היה לורי הראשון שעקף את המנגנון, העביר כספי תרומות ישירות לפרויקטים בישראל, הקים משרד עצמאי בארץ שיפקח על כך והפך לאויב מספר אחת של גבירי המגבית והסוכנות היהודית; וכמנכ"ל אותה מגבית יהודית ‏(UJA) - תפקיד שבו זכה בתחילת שנות ה–90 לאחר שראשי המגבית הבינו שנוצחו בקרב - היה זה לורי שלא רק גייס מיליארד דולר לקליטת יהודי ברית המועצות אלא גם - וכאן כדאי להציע לחברי "אם תרצו" לשבת - היה הראשון שהעלה את ההצעה לשגר עשרות אלפי צעירים יהודים לישראל כדי לחזק את הקשר שלהם עם המדינה היהודית.

אכן, מי שהסכים עתה, בגיל 70, לעמוד בראש הארגון שגורמי ימין קיצוני מתעקשים לצייר כאויבה הגדול של הציונות, אם לא האנושות כולה, הוא האדם שיש לו זכות יוצרים, ולו חלקית, על "תגלית", הפרויקט המצליח ביותר של המפעל הציוני בדורנו. זה אותו פרויקט שהשמאל הישראלי חושד שהוא משמש, במימונו ובניצוחו של איל ההון שלדון אדלסון, כחממה לטיפוח אידיאולוגיה ימנית וחד־ממדית, מה שמוכיח שגם להיסטוריה היהודית יש לפרקים חוש אירוני מושחז. ההיסטוריוגרפיה הרשמית של "תגלית" מחקה את תפקידו החלוצי של לורי כפי שהעלימה במידה רבה, כעורכי האנציקלופדיות הסובייטיות בשעתם, את מקומו המרכזי, אך הידוע מעט יותר, של יוסי ביילין.

דן קינן

לורי, שכרב צעיר בסן פרנסיסקו יזם ביקורים של מאות תיכוניסטים יהודים בארץ, הציע ב–93' להקים קרן של 30 מיליון דולר במימון משותף של הסוכנות, יהדות הגולה וממשלת ישראל, שתסבסד את בואם של 50,000 צעירים יהודים לישראל. לורי חשב שהצעירים חייבים להשתתף במימון, אבל ביילין התעקש שביקורם בישראל ימומן במלואו, ואף תבע שהמגבית, שלורי עמד בראשה, תקצה ממשאביה למימון ההצעה.

"ביילין אכן היה סקפטי לגבי ההצעה שלי", נזכר לורי בתחיל הראיון שקיימנו בבית מלון בניו יורק, "ובמבט לאחור ייתכן שצדק. אבל מי שבאמת הפיל את התוכנית שלי היה ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, שעמו נפגשתי תכופות באותם ימים, כי הוא ממש שנא את הלובי היהודי אייפא"ק ומאוד אהב את המגבית, ולכן עשה בדרך כלל את כל מה שביקשנו ממנו. אבל כשהעליתי בפניו את הצעתי להקים קרן שגם ישראל תשתתף במימונה, הוא אמר לי, 'יש לכם את כל הכסף שאתם צריכים, ואני אינני מתכוון לתת לכם אגורה שחוקה נוספת'".

"הרעיון התגלגל מלורי לביילין", אומר לי העיתונאי ג'יי ג'יי גולדברג שחקר את הנושא, "ומביילין לפילנתרופים צ'רלס ברונפמן ומייקל שטיינהרדט, שגם הציגו אותו בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבניגוד לרבין, הסכים שממשלת ישראל תשתתף במימון - וכל השאר הוא היסטוריה". גולדברג מצייר את לורי כמנהיג יהודי בולט ומוערך שתמיד נמצא בחוד החנית של העשייה הציונית באמריקה. "במובן הזה", אומר גולדברג, "הוא מתאים לקרן החדשה כמו כפפה ליד, כי בעיני עצמה, ובעיני רבים מיהודי ארצות הברית, הקרן החדשה לישראל אינה תופעת שוליים, אלא ארגון הנטוע עמוק בלב המיינסטרים, גם אם הוא נחשב, בדיוק כמו לורי עצמו, ל'מאווריק'".

"הקרן החדשה לישראל מושתתת על ערכים יהודיים", מאשר לורי, "ולא ערכים יהודיים קיצוניים, אלא ערכים מרכזיים לגמרי. אני מאמין שרוב יהודי אמריקה שותפים לערכים היהודיים של הקרן החדשה לישראל. אני מאמין שאם לא רוב אז לפחות מיעוט גדול בישראל שותף גם הוא לערכים של הקרן החדשה לישראל. הקרן פועלת למען הישרדותה של ישראל והמשך קיומם של ערכיה היסודיים. אותם ערכים, כך אני מאמין, המגולמים בהצהרת העצמאות של ישראל".

מורשת בני בגין

לורי, שמגדיר את כהונתו כרב בבית כנסת רפורמי בסן פרנסיסקו בשנות ה–70 כ"תקופה המספקת ביותר בחיי", מרבה לצטט את הערכים היהודיים ואת המוסר היהודי, גם כשהוא מטיף למען ענייני הציבור הערבי בישראל, הקרובים ללבו. בתחילת האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, אחרי הריגת 13 האזרחים הערבים הישראלים, הגה לורי ובחלוף כמה שנים גם הקים "כוח משימה בין־סוכנותי" לטיפול בערביי ישראל, שבו חברים רוב הארגונים היהודיים החשובים באמריקה, משמאל ועד ימין.

"המבחן הכי פשוט לקיומה של מדינה יהודית", הוא אומר, "הוא התייחסותה למיעוט החי בתוכה. כל יהודי שחי בגולה דרש בשלב מסוים שוויון זכויות מלא. זו ההיסטוריה שלנו במשך 2,000 השנים האחרונות. עכשיו יש לנו מדינה, ואנחנו ננהג אחרת? זה חלק מייעודה היהודי של המדינה. השגת שוויון מלא לציבור הערבי יהפוך את ישראל למקום שהרבה יותר טוב לחיות בו".

אורן זיו

אבל הטענות נגד ארגונים כמו "עדאלה", שבו הקרן תומכת, אינן שהם פועלים למען שוויון זכויות לערבים אלא שהם מצדדים בהטלת חרם על ישראל ‏(BDS‏) או משתתפים בפורומים שבהם מכנים את ישראל "מדינת אפרטהייד".

"סליחה? תומכים בחרם? אפילו הארגון NGO Monitor ‏(של ג'רלד שטיינברג, המבקר את הקרן כבר שנים ארוכות‏) כבר אינו טוען זאת. אם תשב עם חסן ג'ברין, מי שהקים את עדאלה ומנהל אותו, תגלה ש–98% מהאנרגיה של הארגון מוקדשים לקידום הציבור הערבי. עכשיו נאמר ששני אחוזים או חמישה אחוזים נותרו בעייתיים בעיני. אני לא טוען שמדובר במצב של שחור־לבן. אבל יש לי ערבויות מג'ברין בענייני חרם, וגם על ענייני 'מדינת כל אזרחיה' הוא הבטיח שלא ללחוץ, למרות שאני סבור שאי אפשר לבוא בטענות לערבי התומך במדינת כל אזרחיה, כשם שאיני יכול לבוא בטענות לשופט בית משפט עליון שלא שר את 'התקווה'".

האם אתם מתכוונים להנהיג שינויים במדיניות המימון של ארגונים שונים, או לוודא שהארגונים שאתם מממנים עומדים בקריטריונים שאתם קובעים להם?

"כבר עכשיו העניין של תמיכה בחרם פוסלת אוטומטית מקבלת כספים. אם עדאלה יודיעו מחר שהם בעד ה–BDS, אז מאותו רגע הם כבר לא יהיו ברשימה שלנו. נפסיק להם את המימון, ללא ספק. אנחנו נמצאים עכשיו ממילא בתהליך של בחינה מחדש של כל פעילותנו, בין היתר בשל העובדה שחלק מהקרנות שמממנות גם הן ארגונים שונים שאנחנו מממנים יפסיקו בקרוב להזרים כספים, ובהן קרן פורד, הקרן של ברונפמן, קרן גולדמן ואחרות. אז נצטרך לבחון את כל פעילותנו כדי לוודא שיהיו גם שינוי וגם המשכיות".

הקרן מימנה ארגונים שהעידו בפני ועדת גולדסטון. במבט לאחור, אולי הם היו ראויים לגינוי?

"בעניין הזה, אני כמו הישראלי המצוי. אני חש מאוד לא נוח עם ביקורת על צה"ל, כי אני מודע לשכונה שבה ישראל פועלת, ומי ששומר על ישראל לעת עתה זה צה"ל, ולא הקרן החדשה. יש לי את הרגישות הזאת, וגם לי הבטן מתהפכת. אבל צה"ל בעצמו הודה לארגונים האלה על כך שסייעו בחקירות שהצבא לא היה מסוגל לנהל בעצמו. כך שגם אם אני חש שלא בנוח, אינני יכול לבטל את החשיבות של פעילותם של הארגונים הללו".

אבל רבים יטענו, בעיקר בגולה, שהאתגר המרכזי של ישראל היום הוא הדה־לגיטימציה, והתנועות הללו מספקות תחמושת לאלה העוסקים בכך.

"אם תשב עם המנהיגות של 'בצלם', נניח, תמצא שהם ציונים לגמרי. הם אולי לא יאמרו זאת בקול רם, אבל הם מחויבים לישראל באופן מוחלט. הם ממלאים תפקיד של ביקורת עצמית שהיא חיונית בכל חברה דמוקרטית. נכון שיש מגמה לערער על הלגיטימיות של עצם קיומה של ישראל, ולכן צריך לגלות רגישות וזהירות, אבל אסור להפסיק את הפעילות הזאת.

לא כולם מסכימים איתך.

"אני יודע שישנם ארגונים כמו 'אם תרצו' - שאני מהסס מלכנות אותם ימניים, כי בעיני הם כמעט לא ציוניים - שמבחינתם זה 'או־או'. או שאתה כולך בפנים או שאתה כולך בחוץ. או שחור או לבן, ואין אפור באמצע. אני סבור שאם תרצו היא תנועה אולטרה־לאומנית המייצגת זרם של לאומנות חסרת בינה שמסכנת את עצם קיומה של מדינת ישראל".

אי–פי

אבל יכול להיות שרוב חברי הכנסת היום בישראל דווקא מסכימים עם אם תרצו, ולא איתך.

"זה נכון. אני נפגש עם בני בגין, שהוא אדם בעל עקרונות, ואני אומר לו: 'צריך לחנך דורות של ליכודניקים שיילכו בדרכך'. זה דחוף וחיוני. הרי רוב האנשים החיים היום בישראל לא באו מסביבה דמוקרטית. טדי קולק היה אומר לי, עוד לפני שהגיעו העולים מברית המועצות, שהדמוקרטיה כלל אינה מושרשת בישראל. וזו סכנה גדולה".

אומרים עליכם שאתם דואגים יותר לפועלים הזרים בדרום תל אביב מאשר לתושבי השכונות.

"לקרן החדשה יש רקורד של דאגה עמוקה וסיוע גם לתושבי השכונות. זה לא מצב של שחור ולבן. אנחנו מבינים כיצד קבוצה אחת מציבה את עצמה נגד השנייה, אבל התפקיד שלנו הוא להוריד את המתח ולהביא קצת אור לחושך הזה. גם אי אפשר להתעלם מכך שיש פוליטיקאים שמשמיעים הצהרות מאוד שליליות, שלא לומר גזעניות, שאם תחליף בהן את המילה 'זר' במילה 'יהודי', כולם יסכימו שמדובר באנטישמיות".

וכיצד תתמודד עם זה שהקרן הפכה עבור רבים, גם בפוליטיקה, למעין סמל של אנטי ישראליות?

"באופן אישי. אחד אחד. הנה, נפגשתי עם מישה ארנס, שהוא חבר ותיק. הוא רצה לדבר איתי על הבדואים, כי באמת אכפת לו מהם, אז הצעתי שאביא עמי את רחל ליאל ‏(מנהלת הסניף הישראלי של הקרן‏) ואת דניאל סוקץ', המנכ"ל. אבל ארנס סירב לפגוש אותם, וכששאלתי אותו למה, הוא אמר - כי הם מהקרן החדשה. אז נפגשתי איתו בלעדיהם, ואמרתי לו: 'איך אתה יכול לסרב לפגוש אותם? הם הרי בני הברית העיקריים שלך בניסיון לשפר את מצבם של הבדואים'. אז הוא נפגש עם ליאל לארוחת צהריים, והיתה להם פגישה טובה.

"לא כולם צריכים להסכים עם כל מה שאנחנו עושים, אבל צריך להבהיר שאין קשר בין התדמית שלנו בציבור לבין אופיינו האמיתי. אנחנו פועלים לחיזוק כושר עמידתה של ישראל. אנחנו פועלים לחיזוק הערכים היהודיים של מדינת ישראל. הדמוקרטיה היא מקור כוחנו, והנסיגה בדמוקרטיה שקיימת היום בישראל היא איום על עצם קיומה".

גיס חמישי או ילד שובב

יכול להיות שהאלמנט היהודי הבולט בדבריו, יחד עם היכרותו העמוקה עם דמויות מפתח בממסד הישראלי, ואפילו האמפתיה שמגלה לורי כלפי חלק מהביקורת שהופנתה כלפי הקרן אכן ישנו בהדרגה את התדמית של הקרן, אך באותה המידה סביר להניח שיהיו גורמים בשמאל ובציבור הלא־יהודי שלא ישבעו נחת מהדברים. ואכן, כשהוא מונה לתפקיד, נשמעו טענות שמשימתו העיקרית היא להדוף לחצים פומביים המופעלים על הקרן, אבל כשאני מציע לו את התואר "נער הפוסטר של הקרן החדשה", הוא מתרגז.
"שמעתי את הרינונים האלה", הוא אומר, "אבל אני מבוגר מכדי שמישהו ינצל אותי. איני רוצה להישמע כמו ‏(העיתונאי‏) פיטר ביינרט, שכל אמירה שלו מתחילה בהצהרה עד כמה הוא אוהב את ישראל, אבל אני חייתי בישראל והייתי מעורב בענייניה ככל שיהודי בגולה מסוגל להיות מעורב. אני מודע לעובדה ששלושת בני ובתי לא הלכו לצבא בישראל, כך שיש הבדל, אבל אני עדיין רואה עצמי כ'אזרח נודד' של מדינת ישראל. אני לא צריך את העבודה הזאת וגם לא חיפשתי אותה. אני 'נער פוסטר' רק במובן הזה שאני יודע שגם מדינת ישראל וגם העם היהודי נמצאים עכשיו במצב מאוד לא פשוט. אז אמרתי לעצמי - אין ברירה".

אמיל סלמן

עד שהוצע לו לשמש כנשיא התנועה, לורי מעולם לא השתייך פורמלית לקרן החדשה, אף שמקימי הקרן, איש העסקים ג'ונתן כהן ורעייתו אלי פרידמן, אחת היורשות לאימפריית הג'ינס מבית לוי־שטראוס, באו להתייעץ איתו ב–79' לפני שיצאו לדרכם. "אמרתי להם שהרעיון שיהיה להם חבר נאמנים שחציו ישראלי וחציו אמריקאי נפלא בעיני, ושהוא יאתגר את הממסד היהודי, שאכן זקוק לשינוי יסודי. והפגישה הראשונה של הקרן התקיימה במשרדי הפדרציה שלנו בסן פרנסיסקו".

מאז, ובמשך 33 שנות קיומה, גייסה הקרן יותר מ–300 מיליון דולר למימון עשרות ארגונים העוסקים ברווחה, בשוויון זכויות לערבים, בקידום מעמד הנשים, בייצוג חד־הוריים, במלחמה בעוני ובמאבק למען פלורליזם דתי בישראל. בשולי פעילותה ספגה הקרן ביקורת מזדמנת מימין על כך שהיא מממנת "ארגונים אנטי־ציוניים" אבל שום דבר לא דמה למתקפת השטנה הארסית והכוללת שהוביל ארגון "אם תרצו", החל מתחילת שנת 2010, מסע שהפך את האקדמאית המוערכת נעמי חזן, סגנית יושב ראש הכנסת לשעבר, לדמות כמעט שטנית - עם קרן במצחה - שממנה גם יהודים בגולה החלו להתרחק.

הקרן החדשה, שפעלה עד אז בישראל כמעט בהסתר ונחשבה באמריקה למעין ילד שובב שבכל זאת עושה עבודה חיונית, עמדה לפתע בעין הסערה: היא צוירה כגיס חמישי שבמסווה של נדבנות חברתית מנסה לחבל ביסודותיה היהודיים והציוניים של ישראל. אבל לורי איננו נרתע, אלא להפך. הוא מתכוון לפעול בשיטות של ג'ודוקא ולמנף לטובת הקרן את הפרסום הרב שזכו בו. "לפני שנתיים וחצי", הוא אומר, "לא רבים שמעו על הקרן, אבל עכשיו, בגלל הפעילות של 'אם תרצו', הקרן הפכה לידועה, אולי לשמצה, אבל ידועה. עכשיו זה מבחן של מנהיגות. אפשר אמנם להתכופף ולחזור למצב של חוסר מעורבות, אבל אני מאמין שהגיע הזמן להנהיג".

לורי אינו מגלה פרטים מלאים על כוונותיו, שכן אלה טרם אושרו על ידי הגופים המנהלים את הקרן החדשה, אבל מדבריו עולה מתווה של העלאת הפרופיל של הקרן בקרב מי שלורי מכנה "תל־אביבניקס", אותה קבוצה שלורי אינו יודע בוודאות אם היא מהווה רוב קטן או מיעוט גדול, אבל שאותה הוא רוצה לגייס, יחד עם האליטות הישראליות במרכז הארץ, למאבק משותף נגד העוני והקיפוח ובעד הפלורליזם והדמוקרטיה. "אני חושב שזה לא רעיון טוב שגם הקרן וגם הזרוע המבצעת שלה, שתי"ל, ממוקמים בירושלים, בזמן שהקבוצה שהכי קרובה לפועלנו ולערכינו נמצאת בתל אביב", הוא אומר. "אנחנו צריכים להקים מרכז רציני בתל אביב, להתקרב לראשי הקהילה העסקית והתרבותית ולנסות לגייס אותה לפעילות משותפת".

המודל שלורי שואף אליו הוא עמותה למאבק בעוני בשם "רובין הוד", הפועלת בניו יורק, ועמותה דומה בשם "טיפינג פוינט" שהוקמה בסן פרנסיסקו על ידי לא אחר מאשר בנו, דניאל. שני הארגונים, שזוכים לשבחים מפי מומחים לפילנתרופיה ונתמכים על ידי שורה ארוכה של סלבריטאים אמריקאים ואנשי ציבור, הצליחו לגייס עשרות מיליוני דולרים מכספי תרומות, והם מנהלים את הקצבותיהם על פי קריטריונים קשוחים של גופים עסקיים. לורי שואף לחקות את הצלחתם ולרתום לטובת הקרן את מיטב הכישרונות מגופים כלכליים מובילים, חברות היי־טק גדולות ומשרדי עורכי דין ידועים בישראל כדי שיסייעו באופן פעיל לעמותות המופעלות על ידי הקרן.

"אני מאמין שסניף משמעותי של שתי"ל בתל אביב יוכל לרכז מאמץ ולשכנע את ההנהגה הישראלית שכך צריכים לנהל עמותות הפועלות למען הרווחה ולמען הדמוקרטיה. אנו זקוקים לעזרתם ולניסיונם של מקצוענים מובילים כדי לחזק את הארגונים הללו, וכך ייווצרו יחסים חדשים, כך נהפוך לבני ברית, כך נקים צבא של ישראלים ששותפים לערכים של הקרן החדשה ומוכנים לפעול לקידומם".

בנאום שנשאת לאחרונה אמרת שאתה שואף לחזור לימי האושר והעשייה של תקופת רבין, אבל אתה יודע שהתקופה הזאת חלפה לבלי שוב.

"זה לא נכון. תמיד ישנם גאות ושפל. תסתכל על הרוסים, שאומרים עליהם שכולם ימנים, אבל הם משתלבים בחברה והופכים להיות כמו כל שאר הישראלים. אני חושב שיש הזדמנות לחנך, ולשנות ולהתבגר. ואני מאמין בכוחו של היחיד ובוודאי בכוחו של מיעוט חדור מוטביציה להביא לשינוי אדיר בחברה הישראלית".
לורי אומר שלמרות הביקורת נגדה - ואולי אפילו בזכותה - מעמדה של הקרן באמריקה הולך ומתחזק: "יש לנו יותר תורמים, יותר תרומות, יותר הבנה, יותר דאגה". בין היתר, וכסימן נוסף לשינוי הכיוון שלורי מביא עמו, מתכוונת הקרן לבקש להתקבל כחברה בוועידת הנשיאים, ארגון הגג המייצג של הארגונים היהודיים באמריקה, הסמל של הממסד היהודי בהתגלמותו. מנכ"ל הארגון, מלקולם הונליין, המקיים קשרים ארוכי שנים עם לורי למרות שהוא בעצמו נחשב למזוהה עם הימין, אומר בתגובה שישנם קריטריונים לקבלת ארגונים חדשים לוועידה, ואם הקרן תעמוד בקריטריונים, תיערך הצבעה, ואין שום סיבה שלא תתקבל.

אמרת שאינך רוצה להישמע כמו פיטר ביינרט. מדוע?

"קודם כל, ביינרט הוא בחור מבריק ויש הרבה דברים שהוא אומר שאני מסכים עמם. הקרן החדשה לישראל תומכת בפתרון של שתי מדינות לשני עמים ומתנגדת באופן מוחלט לכיבוש, ואני שותף מלא לעמדה זו. עבורי, הכיבוש הוא כמו סרטן. הוא אוכל אותנו מבפנים. תעזוב אותם ‏(את הפלסטינים‏). אני מדבר על מה שזה עושה לנו.
"אבל אני חולק על ביינרט כי אני מאמין ש'תגלית' הביאה לתפנית, והוא אינו מעריך את ההשפעה הזאת כראוי. הסקרים מראים שיהודים אמריקאים צעירים קשורים לישראל יותר מאשר הדור שלפניהם, ואני מאמין בכך. אני מאמין שקשרים אישיים משנים הכל. אם אתה מעורב, ההשקפה שלך משתנה. אני לא מאמין בכניעה או בוויתור, רק בגלל שלא כל הישראלים תומכים בקרן החדשה".
"האמת היא", הוא אומר בחיוך, "שבניגוד למה שביינרט אומר, הבעיה אינה כל כך עם הצעירים, אלא יותר עם אנשים בני דורי, אנשים שהקדישו את חייהם לישראל ועכשיו הם מסתכלים עליה בהשתוממות. הם אינם יודעים כיצד לנהוג. הם אוהבים את ישראל, אבל זו אינה הישראל שבה הם התאהבו".
"אבל ככה זה בחיים", הוא מוסיף, "האשה שאתה מתאהב בה אינה אותה אשה שאתה נשוי לה עכשיו. גם היא השתנתה, וחייבים לא רק לחיות עם השינוי, אלא לזרום איתו". ולאחר הדברים האופטימיים הללו, שאולי יישמעו מנותקים לישראלים רבים שכבר התייאשו מהמצב, לורי בודק, ולא ברור אם כוונתו רטורית או שהוא באמת מצפה לתשובה, ושואל: "תגיד, אני נשמע לך שפוי?"

תגובת "אם תרצו"

בתגובה לדברים מסרו ראשי הארגון: "שוב ושוב מוכיחים ראשי הקרן החדשה שפעילותם נועדה להחליש את מדינת ישראל. ראשי הקרן פועלים להחלשת ישראל ומנצלים כספי זרים שיש מחלוקת לגבי המניעים העומדים אחרי תרומתם כדי למנוע מתנועות פטריוטיות כמו 'אם תרצו' מלהגן על אזרחי המדינה וחיילי צה"ל. מפתיע שהקרן החדשה לישראל מרגישה מאוימת מתנועה שקוראת לשוויון בנטל, מסייעת לחקלאי הנגב, לניצולי שואה ולהשתלבות בני מיעוטים. מן הראוי שהקרן תנצל את מיליוני הדולרים המגיעים אליה מרחבי העולם לקידום צרכי המדינה, לקידום צרכי הציבור הקורס תחת הנטל ולא תממן ארגונים שכל מטרתם פגיעה בחוסן הלאומי של אזרחי מדינת ישראל.

"'אם תרצו' לא קוראת לחיילי צה"ל פושעי מלחמה, ‘אם תרצו' לא תמכה בדו"ח גולדסטון שהכפיש את זכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה. אנשי הקרן בוחרים לרמוס את הדמוקרטיה הישראלית ואת צביונה של המדינה כמדינה יהודית כאשר הם מפנים כספים זרים ללחץ על ממשלת ישראל.

"הקרן משלמת, והרבה, על מנת להבאיש את ריחנו בעולם. הגיע הזמן להשקיע את הכספים לטובת מדינת ישראל ולא כנגדה. לפני בריאן לורי מונחת ההזדמנות להוכיח שאפשר אחרת. הגיע הזמן למשב רוח ציוני ופטריוטי גם בקרן החדשה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו