בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הגפרורים הקדומים ביותר התגלו בצפון ישראל

חוקרים מהאוניברסיטה העברית טוענים שמקלות טין, שאורכם כ-10 ס"מ, אינם צלמיות דמויות אבר המין הגברי, אלא הכלי הקדום ביותר להדלקת אש

45תגובות

ארכיאולוגים מהאוניברסיטה העברית טוענים כי מקלות טין קטנים, בני כ-8,400 שנה שנמצאו בעשורים האחרונים בצפון ישראל, הם הגפרורים העתיקים ביותר שהתגלו עד כה. לפי הפרשנות שהיתה מקובלת עד היום, אלו חפצי פולחן דמויי איברי מין גבריים. אך בדיקות שערכה מובילת המחקר, הארכיאולוגית פרופ' נעמה גורן-ענבר יחד עם עמיתיה מהאוניברסיטה העברית, הראו שהממצאים, שאורכם כעשרה סנטימטר ועוביים כסנטימטר אחד, אינם צלמיות פאלוסים אלא המנגנון הקדום ביותר להדלקת אש שהתגלה עד כה.

לארכיאולוגים יש שורה של עדויות לשימוש באש ממאות אלפי השנים האחרונות, אך לדברי גורן-ענבר, עד עכשיו לא נמצאו ממצאים קדומים המעידים על האופן שבו אבות ואמהות האנושות הפיקו את האש. “מה אנחנו מכירים מהאש? אפר, גחלים, שכבות אדמה בתוך המוקדים”, היא אומרת.

גורן-ענבר חוקרת את השימוש הקדום באש זה שנים רבות. בחפירות שניהלה באתר באזור גשר בנות יעקב גילתה את העדויות הקדומות ביותר לשימוש באש באירואסיה, לפני כ-750 אלף שנה. המחקר הנוכחי שלה, שממצאיו התפרסמו בימים האחרונים במאמר בכתב העת PLoS ONE, הוא תולדה של ביקור שלה במוזיאון ישראל לפני שנים ספורות. במוזיאון הוצגה תערוכה של ממצאים משער הגולן. לצד צלמיות של נשים הוצבו גם מקלות הטין, שנחשבו אז לצלמיות דמויות אבר המין הגברי. “הסתכלתי על החפצים האלה וראיתי שיכולה להיות להם פרשנות אחרת", מספרת גורן-ענבר.

יוסי גרפינקל

מומחיותה של גורן-ענבר בכל הנוגע לשימוש הקדום באש הוביל אותה למסקנה שהמקלות הקטנים היו למעשה חלק ממנגון מקדחי אש, כלומר גפרורים שיצרו אש באמצעות חיכוך. מקדחי אש מורכבים ממקלות שמסובבים במהירות בתוך חריץ שבמשטח נפרד. מהחיכוך המתמשך נוצר ניצוץ.

לדברי גורן-ענבר, מקדחי אש מוכרים מתרבויות האבוריג'ינים באוסטרליה, הילידים האמריקאים ואף ממצרים העתיקה, אך עד המחקר שלה לא היו עדויות קדומות יותר לכלי הזה. היא מספרת שבקברו של תות אנך-אמון נמצא מקדח אש, ושההירוגליף המצרי המייצג אש הוא למעשה ציור של מקדח אש. קיומו של מקדח האש לפני יותר מ-8,000 שנה מעיד על כך שבמשך אלפי שנים הטכנולוגיה בקושי התפתחה.

בבדיקות שהיא ועמיתיה ערכו במיקרוסקופ התברר, בין היתר, שבקצוות גלילי הטין ישנם סימנים של חריטות שמעידים על תנועה סיבובית, בהתאם לפרשנות החדשה.מקלות הטין הראשונים התגלו לראשונה באתר החפירות שער הגולן, המשתייך לתרבות הירמוכית, לפני כשישים שנים, אך נחשפו אז רק מקלות ספורים. בשנות ה-60 התגלו עוד כעשרים פריטים במונחתה שבקרבת הכנרת. בשנות התשעים התגלו בשער הגולן עוד כשמונים פריטים. האריכיאולוג פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית אחראי לגילוי מקלות הטין האלה, שהוצגו בתערוכה שבה ביקרה עמיתתו גורן-ענבר.

קלרה עמית מרשות העתיקות

בהתייחסו לפרשנות הקודמת למקלות הטין, גפרינקל אומר כי “כל דבר ארוך וצר עושים ממנו איבר מין גברי. זה קצת מוגזם, לא?". לדבריו, "ארכיאולוגים מתבדחים שכל דבר שהם לא מבינים הם מייחסים לפולחן. הפרשנות הקודמת היא דוגמה מצוינת לכך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו