טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחד בפה, אחד בלב: הקרב על מציצת הדם בברית המילה

הנוהג שלפיו מוהלים מוצצים מדמו של התינוק בברית המילה חזר לכותרות בעקבות מקרים של זיהום. הרחוב החרדי ב"פולמוס המציצה" יותר מאי פעם

תגובות

לאחרונה הפכה ברית המילה, הטקס היהודי הקדום, לסוגיה יום-יומית בוערת מסביב לעולם: פסיקת בית משפט בגרמניה נגד אחת המצוות הנפוצות ביותר בקרב היהודים והמוסלמים במדינה, התערבות הקאנצלרית והפרלמנט להתיר בכל זאת את הריטואל, תקנות מגבילות בעניין בבתי חולים בשווייץ והצעת חוק לצמצום המילה בדנמרק. בניו יורק מקיימות רשויות הבריאות העירוניות דיון באפשרות לאסור "מציצה בפה", אקט שלפי פוסקי הלכה חרדים מהווה חלק מהותי מהמילה. כעת, כשגם איגוד רופאי הילדים בישראל יוצא נגד האקט מסיבות רפואיות, מתעורר מחדש ויכוח הלכתי נושן, בגבול שבין רפואה להלכה, שחוצה בעיקר את המחנה היהודי אורתודוקסי.

איגוד רופאי הילדים בישראל פנה בימים האחרונים למשרד הבריאות בעניין מציצת הדם. הארגון ביקש מהמשרד "לפעול ליידע הורי הילודים לפני המילה על האפשרות של ביצוע ברית המילה ללא מציצה ישירה, באמצעות הפצת מידע זה להורי התינוקות לפני ברית המילה באמצעות מחלוקות התינוקות וטיפות החלב". ברבנות הראשית אומרים ל"הארץ" שאין חידוש בדברי הרופאים, משום שגם כך המוהלים מיידעים את ההורים בדבר הסיכון הטמון באקט. משרד הבריאות, עם זאת, אינו מתכוון לאסור את המעשה, שמבוצע במגזר החרדי.

מכתב רופאי הילדים הולך בעקבות דיון רחב ונוקב הנערך כעת בניו יורק. רשות הבריאות העירונית הקימה ועדה שאמורה להחליט אם לחוקק חוק עירוני האוסר את המציצה בפה, זאת עקב הידבקות של תינוקות בהרפס, שהיתה קטלנית בכמה מקרים.

לימור אדרי

עוד כתבות בנושא

הדיון נפתח בין היתר על רקע חקירה פלילית בברוקלין על נסיבות מותו של תינוק בספטמבר 2011. התינוק מת בבית החולים לאחר שנדבק בהרפס, ובדיקה עוררה חשד שהנגיף, שנמצא בחלל הפה, הועבר אליו בידי המוהל שמל אותו בעת שביצע את המציצה באיבר הנימול. זה לא היה המקרה היחיד בניו יורק. מחלקת הבריאות בעיר דיווחה לאחרונה, כי בין השנים 2000 ל-2011 נדבקו בנגיפי הרפס 11 תינוקות שנימולו, שניים מהם מתו. בעקבות זאת, המחלקה פרסמה הוראות חדשות למוהלים ובה נכתב כי היא "ממליצה בתוקף" שלא לבצע את המציצה בפה.

הדיון מעורר שמועות וחששות בקרב הקהילה החרדית בניו יורק. חבר מועצת העיר היהודי-חרדי, דב הייקינד, צוטט באתרים דתיים באומרו ש-3,300 שנים אנחנו ואבותינו קיימנו את מצוות הברית בשלמותה, כולל את עניין המציצה בפה ושום ועדה רפואית שתקום לא תמנע מהעם היהודי להמשיך ולקיים את המצווה בשלמותה".

העובדות שבבסיס הפולמוס קשות לעיכול אצל מי שאינו מוהל או כירורג, ובוודאי אצל זוג הורים נבוכים לתינוק שגילו סביב שמונה ימים. רק מיעוט מבין המוהלים מבצעים את האקט שבו, לאחר החיתוך, הם מצמידים את פיהם לאיבר התינוק, מוצצים מעט דם ויורקים אותו אל תוך ממחטה או פיסת בד. האקט הזה, באופן שיישמע מוזר, נקבע על ידי חז"ל כחובה שנועדה למנוע סכנה בריאותית מהתינוק, דבר שעומד כמובן בסתירה גמורה לבסיס הרפואה המודרנית.

מתוך 70,000-60,000 בריתות המתקיימות בשנה בישראל ישנם סיבוכים בכ-70 מקרים, המתבטאים לרוב בדימומים קלים לאחר הברית. מדי שנה יש שלושה-ארבעה מקרים שבהם יש חשד להידבקות יילודים בהרפס לאחר המציצה. פעולת ביצוע ברית המילה מוגדרת בארץ כפעולה דתית ולא רפואית. בכל בירור בתחום או פעילות נגד המוהלים היא באחריות משרד הדתות. כמו כן, קיימת ועדה בין-משרדית לפיקוח על המוהלים ובה נציג משרד הבריאות שהוא רופא. מבחינה רפואית, למוהל הסובל מהרפס שפתיים אסור לבצע מציצה ישירה של הנימול אך כיון שמדובר בפעולה דתית משרד הבריאות אינו מפרסם הנחיות בעניין.

מחלוקת בת 150 שנה

זה יותר מ-150 שנה, חלוקים הפוסקים אם ניתן לבצע את המציצה על ידי מכשור או לפחות שפופרת שתמנע מגע ישיר בין שפתי המוהל לאיבר. הרב יונתן רזיאל פרסם לאחרונה מאמר בכתב העת ההלכתי "תחומין", שבו סקר בין היתר את ההשתלשלות ההיסטורית של הפולמוס. הוא כתב, כי בעקבות תשובה הלכתית התומכת ברעיון השפופרת של החת"ם סופר, מחשובי הרבנים באירופה במאה ה-19 (הנחשב ממעצבי האורתודוקסיה היהודית), "השקיעו רבנים ומדענים מאמצים רבים כדי לפתח מכשיר שניתן יהיה למצוץ באמצעותו. מאמצים אלו הולידו מכשירים מוזרים כגון "מכונת טערטיס" שפותחה באנגליה, המורכבת משני כדורי גומי וממשאבת אצבע, והמצריכה שני מוהלים או מהנדסים כדי להפעילה. המאמצים המדעיים התגברו בשנת 1850, כאשר ממשלות אוסטריה, גרמניה וצרפת אסרו בחוק מציצה בפה. באותם שנים, יזם הרב כאהן מפולדה שבגרמניה פנייה רשמית לד"ר פון פטנקופר ולפרופ' פון נוסבאום, מומחים למקצועות רפואיים שונים, אשר הביאה להמצאת שפופרת המציצה. שפופרת המציצה היא שפופרת זכוכית בגודל של האיבר, שניתן לחטא אותה במכשיר חיטוי מיוחד. השפופרת מתלבשת על מקום הברית, והמוהל מצמיד את פיו אליה ושואב בכל כוחו. כך מתאפשרת מציצה בפה בתנאים סטריליים גבוהים, ללא נגיעה כלשהי של הפה בפצע הפתוח". היוזמות אושרו בידי בכירי הרבנים בגרמניה, וחלקית גם בארץ ישראל.

אלא שהפוסקים החרדים יצאו בתוקף נגד החידושים הללו, במה שגלש מספרי ההלכה למאבקים בעלי אופי ציבורי. באוסף הפשקווילים המקוון של הספרייה הלאומית מצאנו פשקוויל החתום בידי רבני ירושלים בשנת 1900, שיצאו נגד השפופרת למציצה. "כל המשנה ידו על התחתונה וענוש ייענש המוהל ואבי הבן וכל המסייעים לפרוץ גדרן של ישראל", כתבו הרבנים יעקב שאול אלישר, חכם-באשי של ירושלים, הרב הראשי לירושלים שמואל סלאנט והרב שניאור זלמן לאדיער.

הספרייה הלאומית

מתברר, כי הפולמוס מעולם לא דעך, ונמשך במלוא הקיטור. רק לפני כחודשיים השלימה ועדה בין-משרדית של משרד הבריאות והרבנות הראשית לישראל נייר עמדה בסוגיה. את המסמך כתבו הרב פרופ' אברהם שטרנברג מבית החולים שערי צדק בירושלים, וד"ר משה וסטרייך, הקובעים בו כי "לשיטת הפוסקים הסוברים שמציצה ישירה בפה היא חלק אינטגרלי מקיום מצוות המילה אין מקום לבטל פעולה זו לאור הידע הקיים כיום". הם טוענים, כי ישנה הסתברות נמוכה להידבקות בנגיף ההרפס, וגם ככה לא נמצאו "הוכחות מדעיות מובהקות" לעצם ההידבקות כתוצאה מהמציצה בפה. עם זאת, המסמך קובע שורה של צעדים שעל המוהלים לעשות כדי למנוע את ההידבקות, כמו שטיפת הפה בחומר מחטא ועוד.

גם הרבנות הראשית מאפשרת את המציצה בפה, ורק מחייבת את המוהלים ליידע את ההורים בדבר הסיכון הרפואי הכרוך בכך. בניגוד גמור לעמדה זו, ישנם רבנים אורתודוקסים שמחייבים שימוש בשפופרת לצורכי סטריליות, כמו למשל הרב יעקב אריאל, נשיא ארגון רבני צהר ורבה של רמת גן. רבים מהמוהלים, בעיקר בחוגים המודרניים, לא מבצעים את האקט, ובכללם כמובן אלה הנמנים עם מיזם המוהלים של ארגון צהר שהוקם בחודש שעבר.

אבל במחנה החרדי מדגישים, כי לא אבד הכלח על המציצה בפה. לדברי הרב חיים משה וייסברג, מוהל ומפקח ארצי על המוהלים מטעם הרבנות, אין סיכוי לביטולה. "אין שום כפייה בזה. אנחנו מיידעים את ההורים ולא כופים כלום על אף אחד. רק אם הורה מבקש מציצה בפה, כמו שעשו 3,000 שנה, אז עושים את זה לבקשתו. אני נגד כפייה. למה אתה רוצה למנוע מיהודי ממאה שערים לקיים את מסורת אבותיו, אם הוא יודע מה הסיכון? למה לא לכבד אותו?".

"אני חושש מדבר אחר, שאלו שכל כך מדברים על טובת הילד לא מתכוונים לזה. כי אחרי שהם יגמרו עם המציצה אולי הם ייצאו נגד כל הרעיון של ברית מילה, כי זה ברברי, ואולי יחייבו לעשות את זה רק בחדר ניתוח? בוא נצא מתוך הנחה מה פתאום לוקחים ילד חמוד בריא וחותכים לו? למה עושים לו את זה? אני אומר בואו נאפשר לכל אחד לחיות כרצונו, כי עכשיו מתלבשים על המציצה ואחר כך ימצאו סיבה אחרת. אם בישראל ימנעו מציצה בפה, למה נתפלא שבאירופה או בניו יורק יאסרו?".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות