ג'ינובילי וארגנטינה רוצים להיפרד עם זהב - לונדון 2012 - הארץ

ג'ינובילי וארגנטינה רוצים להיפרד עם זהב

כוכב סן אנטוניו ונבחרתו כבר מבוגרים, ויודעים שהערב (23:00) בחצי הגמר הכדורסל מול ארה"ב, תעמוד בפניהם הזדמנות אחרונה למדליה אולימפית

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אלעד זאבי

יסודות "הקבוצה המוזהבת", כפי שמכונה נבחרת הכדורסל של ארגנטינה בארצה, הונחו לפני עשור בדיוק, באליפות העולם באינדיאנפוליס. זה קרה גם על הפארקט, בו הפכו הארגנטינאים לנבחרת הראשונה שמנצחת את ארה"ב בעידן שחקני ה-NBA ולסגני אלופי העולם, אבל בעיקר מחוצה לו. באותם ימים נרקם קשר האחווה והרעות שהפך את ארגנטינה לנבחרת הכי מיוחדת בעולם בעשר השנים האחרונות. ודאי שלאחת המצליחות.

בראיון שנתן השבוע לאדריאן ווז'נרוסקי מ"יאהו", הג'נרל-מנג'ר של סן אנטוניו, אר.סי ביופורד, תיאר סצנה שהתרחשה לאחר ההפסד של ארגנטינה לסרביה בגמר של אותה אליפות. האיש שהתכוון להביא בעוד מספר חודשים את מנו ג'ינובילי לטקסס נכנס למסעדת בשרים, כמובן, וראה את כל שחקני הנבחרת – על בנות זוגם וטפם – חולקים שולחן, מדברים ונהנים. "באותו זמן, לשחקנים האמריקאים חיכו לימוזינות מחוץ למלון", אמר ביופורד, "הם רצו לעוף מאינדיאנפוליס מהר ככל האפשר".

גם מנהל בכיר בנבחרת ארה"ב, שהובכה עם המקום השישי, היה עד למחזה הארגנטינאי במסעדה, והתזה המרכזית היא ששם נפל לאמריקאים האסימון והוחלט להרכיב נבחרות הומוגניות יותר במקום אסופות שחקנים רנדומליות. "אני חושב שזה יהיה קצת יהיר להגיד שאנחנו טווינו את הדרך לנבחרת האמריקאית", הגיב מנו ג'ינובילי לרעיון, "אבל אני חושב שעשינו יופי של עבודה בעשור האחרון. הרבה נבחרות החלו לשמר גרעין של שחקנים שמשחקים יחד שנים. אני מאוד גאה בכל מה שהשגנו".

ג'ינובילי, נוצ'יוני וארגנטינה חוגגים בשלב המוקדםצילום: אי–פי

לג'ינובילי יש כמעט את כל הסיבות שלכדורסל הבינלאומי יש להציע כדי להיות גאה. מדליית כסף באליפות העולם 2002, ניצחון נוסף על האמריקאים בחצי הגמר באתונה 2004 בדרך לזהב אולימפי היסטורי. מדליית ארד בבייג'ין והמקום הראשון בדרוג העולמי של פיב"א בסיום המשחקים ב-2008. לא רע עבור ילד שבכלל גדל על דייגו מראדונה. "אפילו לא חלמתי לשחק ב-NBA", הודה, "כשהייתי בן עשר, איש בארגנטינה לא עשה זאת. צפיתי בתקצירים של מייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון ולארי בירד וזה נראה כמו משהו מכוכב אחר".

לא רק שג'ינובילי פלש לכוכב הזה, הוא הביא עמו תגבורת. גם לואיס סקולה, וולטר הרמן, אנדריאס נוצ'יוני, קרלוס דלפינו, פבריסיו אוברטו ופפה סאנצ'ז הגיעו ל-NBA, ונעו על הרצף שבין שחקני חמישייה למחליפים לגיטימיים. פאבלו פריג'יוני צפוי להצטרף בעונה הקרובה. כולם מביאים קשיחות מהסוג שאין לרוב השחקנים בליגה הזו, כמו גם לב ונשמה שרואים בה לעתים נדירות. בנבחרת ארגנטינה, לעומת זאת, זו ברירת מחדל טבעית על הפארקט. "זה ב-DNA שלנו לשחק כך", אמר סקולה, "איננו נרתעים מאיש".

מאיש אולי לא, אבל אף אחד לא מנצח את הזמן - גם לא ארגנטינאים קשוחים שלא מתביישים לתת קטנה לאשכיו של כרמלו אנתוני. החמישייה של הארגנטינאים, שכמעט לא נחה בהיעדר ספסל משמעותי, היא המבוגרת בלונדון. ג'ינובילי ופריג'יוני כבר בני 35, נוצ'יוני וסקולה בני 32, דלפינו 30. הטורניר הנוכחי הוא ככל הנראה סופו של עידן, הגדול ביותר שידע הכדורסל הארגנטינאי מעולם. "אני מקווה שלא כולם יפרשו יחד", אמר מאמן הנבחרת, חוליו לאמאס, "זו נבחרת כל כך מיוחדת. הכימיה שלה היא הסיבה להצלחתה, כמו גם הרעב. אחרי הצלחה אחת, הם מיד רוצים אחת נוספת".

היום תהיה לארגנטינה הזדמנות להשיג עוד הצלחה, אולי בפעם האחרונה, ועל הדרך להדהים את העולם. נבחרת ארה"ב אמנם ניצחה אותה בשלב הבתים, אבל זה קרה רק אחרי מחצית ראשונה צמודה, רבע שלישי לא שפוי של קווין דוראנט והרבה שריטות וסימנים כחולים. "הם יותר מרק ג'ינובילי וסקולה", אמר קווין לאב, "מנו הוא אולי הלב והנשמה של הנבחרת הזו, אבל יש להם טונות של כישרון. יש להם יכולת לחדור מתחת לעורך בצורה שנבחרות שלא היו ביחד כל כך הרבה זמן לא מסוגלות. הם יודעים בדיוק מי הם ומה הם רוצים לעשות בכל דקה".

ברגע הזה, לארגנטינה נותרה משימה אחת – מדליה. אם תהיה מזהב, ובכן, זה יהיה סיום יותר מהולם עבור הנבחרת המוזהבת, זו שלימדה לקח או שניים אפילו את ארה"ב הגדולה. "מדליית זהב אולימפית זו משימה כמעט בלתי אפשרית, ממש אוטופיה", אמר בעבר ג'ינובילי, שדירג את הזהב מאתונה מעל האליפויות שהשיג במדי סן אנטוניו בטבלת הישגיו בקריירה. הנאמנות המוחלטת שלו ושל חבריו למדים התכולים – במשך שנים, כמעט אף אחד מהשחקנים הבכירים לא ויתר על שום טורניר בינלאומי - לא נלקחת כמובן מאליו בארגנטינה. אחרי הניצחון בדרבי הדרום-אמריקאי על ברזיל ברבע הגמר, ניגשו השחקנים להודות לאוהדים שעשו את כל הדרך ללונדון, ונענו בשירת "קאדה דיה טה קוויירו מאס" (בכל יום אנחנו אוהבים אתכם יותר).

ג'ינובילי נאבק בבראיינט, במשחק בין ארגנטינה לארה"ב בשלב הבתיםצילום: אי–פי

ג'ינובילי, האיש שאפילו קובי בראיינט הודה כי הוא מעריץ, העריך את הסיכוי של נבחרתו לנצח היום ב-5 עד 10 אחוזים. "לפעמים נחה עליהם הרוח", אמר שלשום, "לברון או קובי מתחממים וקולעים 20 שלשות ואין לך מה לעשות. אבל אני יכול להבטיח שאנחנו הולכים להילחם בכל דקה". איש לא חושב שזה יהיה אחרת.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ