שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אריק פפאנר, ניו יורק טיימס
אריק פפאנר, ניו יורק טיימס

תמיד משעשע לקרוא את התווית האחורית שעל בקבוק היין. בצרפת, שבה התווית הקדמית בדרך כלל מציגה את שם היצרן ואת מקום המוצא של היין, התווית האחורית מפרטת לפעמים את תערובת הזנים. יש יצרני יינות שמדפיסים על התווית את סיפור חייהם, אחרים מדפיסים שיר.

ומה היה קורה אילו באמת פירטו היצרנים את מרכיבי היין על התווית? ייתכן שלא היה מקום לכל הרשימה. אולי רק בבקבוק מגנום. לא, יין אינו מיץ ענבים שהותסס. האיגוד האירופי מרשה להוסיף לו 59 מרכיבים, כמה מהם לא מזיקים לכאורה (מים), אחרים מעוררי סלידה (חיידקי חלב, ג'לטין אכיל), ויש מרכיבים ששמם מעורר פחד (גופרית ברזל, פוליונילפוליפירולידון). בארצות הברית רבים מהמרכיבים האלה מותרים, בתוספת עוד כמה עשרות.

עם זאת, שלא כמו יצרני היוגורט או המשקאות הקלים, למשל, הייננים מחויבים לגלות רק תוסף אחד, גופרית דו-חמצנית, באמצעות הערת השוליים הנפוצה שאומרת: "מכיל סולפיטים (חומצה גופרתית)".

כרם ובציר ענבים בקליפורניה

בתקופה שבה הצרכנים דורשים שקיפות רבה יותר בנוגע למאכלים ולמשקאות שהם צורכים, עדיין יש מחסור מובהק בגילוי האמת לגבי יין (בניגוד לאימרה "אין וינו וריטאס", נכנס יין יצא סוד). מי שחכו אינו מתוחכם באופן יוצא מגדר הרגיל - "אני מזהה רמזים לבטאגלוקניז ומעט פוטסיום פרוציאניד, ולאחריהם עולה נגיעה נחמדה של אוראז בגימור" - יתקשה לומר מה באמת מכיל היין.

"אל דאגה", תאמרו אולי, "אנחנו שותים יין אורגני". טעות: נכון שענבים אורגניים אינם נחשפים לכימיקלים בדשנים, בקוטלי המזיקים ובקוטלי העשבים. אבל אין פירושו של דבר שביין אורגני אין תוספים.

ממש כמו היצרנים הקונבנציונליים, הייננים האורגניים רשאים להוסיף ליינות חומצות, טאנינים ועוד תוספים. הם רשאים להבהיר ולסנן את היינות. באיחוד האירופי מותר להם גם להוסיף גופרית דו-חמצנית - חומר משמר, שבזכותו היינות יכולים להישאר שנים על מדפי המרכול.

"אורגני זה לא טבעי", אומר אוליווייה קמי, מסעדן וסוחר יינות מפאריס הפועל לקידום ייצור יינות ללא התערבות. מסיבה זו עד לאחרונה האיחוד האירופי לא הרשה ליצרנים לתייג יינות בתווית "אורגני". עד 1 באוגוסט נעשה שימוש בניסוח מעורפל: "היין מיוצר מענבים אורגניים". כעת נזנחה ההבחנה הזאת ומותר לקרוא ליין אירופי "אורגני".

כללים נוקשים

התיוג החדש מלווה בכללים נוקשים, ובהם הפחתת הרמות המורשות של גופרית דו-חמצנית, שעלולה לעורר תגובות אלרגיות בקרב הסובלים מאסטמה. מבקרים אחדים אומרים שהגופרית הדו-חמצנית, המצויה באופן טבעי ברמות נמוכות ביינות רבים, גורמת לכאבי ראש - אבל עדיין אין ראיות חותכות בעניין.

הכללים החדשים לא הכריעו בשאלה מה הפירוש של "אורגני", או מה צריך להיות פירוש המונח בנוגע ליין. מבחינת היצרנים, הסוחרים והצרכנים, חילוקי הדעות הטרנס-אטלנטיים גורמים לכאב ראש מסוג אחר.

בארצות הברית יש כמה קטגוריות "אורגניות", לרבות "יין אורגני" ו"יין המיוצר מענבים אורגניים". התווית הקודמת מגבילה מאוד - אוסרת על הוספת גופרית דו-חמצנית - ורק קומץ יצרנים עומדים בדרישות שהיא מכתיבה. קטגוריית ה"מיוצר מענבים אורגניים" כוללנית יותר. היא מאפשרת ליצרנים להוסיף גופרית דו-חמצנית ואפילו שיעור נמוך של ענבים שגדלו בגידול קונבנציונלי.

היין לא נכלל באמנה חדשה שבה הסכימו האיחוד האירופי וארצות הברית להכיר אלה בתקנות האורגניות של אלה במגוון מוצרים חקלאיים, ולאפשר שימוש בכל אחת מהתוויות בכל אחד מהשווקים.

בסתיו יחלו מגעים למציאת פתרון לעניין היין, אבל בינתיים יין האיחוד האירופי הנמכר בארצות הברית יצטרך לעמוד בדרישות האמריקאיות. פירושו של דבר שאת רוב היינות הנמכרים תחת התווית "אורגניים" באירופה, היצרנים יצטרכו לתייג מחדש בתור "מיוצרים מענבים אורגניים" כדי למכור אותם בארצות הברית.

פאולו בונטי, נשיא "אורגניק וינטנרס", יבואנית מבולדר שבקולורדו, אומר שהחרם על הוספת גופרית דו-חמצנית ביינות אורגניים בארצות הברית מעכב את התפתחות הקטגוריה, משום שכמעט בלתי אפשרי לעמוד בדרישות.

חנות יין אורגני בברלין. אורגני זה לא בהכרח טבעי

ובינתיים, תוויות וסימנים מסחריים אחרים תופסים מקום. כמה מהם - למשל סמל ה"דמטר", המרמז על חקלאות "ביו-דינמית" - זוכים להערכה נרחבת. הביו-דינמיקה מקפידה עוד יותר מהגידול האורגני. כללים נוקשים מכתיבים את ייצור היינות וכן את שיטות הגידול, אך במסגרת זו עדיין מותר להשתמש בכמה תוספים.

תוויות אחרות, שכמה מהן מזכירות לוגו אורגני, אינן מועילות במיוחד לצרכן או לסביבה. קבוצת יין המתקראת "בת-קיימא", למשל, מרשה לחבריה להשתמש בקוטל העשבים Roundup בכרמים.

"הצרכנים מבולבלים", אומר בונטי. "הם לא יודעים באיזה לוגו לבחור ועל מי אפשר לסמוך". רבים מהיצרנים, גם אלה שיכולים לעמוד בדרישות התווית האורגנית, בחרו שלא לבקש אישור. למגדלים קטנים העלות עלולה להיות גורם מעכב; אצל אחרים, תדמית היין האורגני כהולם מחבקי גפנים נועלי בירקנשטוק אינה עולה בקנה אחד עם מיצוב המותג המועדף עליהם.

שאטו דה בוקסטל, אחד היינות הנהדרים של שאטונף-דו-פאפ בעמק הרון שבצרפת, מטפח את כרמיו בשיטה אורגנית מ-1950, זמן רב לפני שנוצרה המגמה האופנתית. אבל על הבקבוקים אין לוגו אורגני.

מארק פרן, בן למשפחת שיינות בוקסטל בבעלותה, אומר שהסיבה לכך היא שהיקב מפיק תועלת מסוימת מאוד אך מוגבלת מהטיפוח האורגני. השיטה מאפשרת לתולעים, חרקים ויצורים אחרים לשגשג בקרקע, וכך נשמר המרקם הנקבובי שלה ושורשי הגפנים יכולים להתחפר עמוק יותר. "אנחנו לא עושים את זה מסיבות בריאותיות, אלא משום שזה מספק לנו אדמה בריאה יותר", אומר פרן. "כל דבר אחר זה שיווק".

גם ייננים המגדירים את עצמם "טבעיים", המייצגים את השוליים הרחוקים של שיטות הייצור הלא-תעשייתיות והפשוטות, אינם משתמשים בתוויות "אורגני". יינות טבעיים גדלים בדרך כלל בשיטה אורגנית, אך מה שמבדיל אותם באמת הוא שיצרניהם אומרים שאינם מוסיפים ליינות שום מרכיב מ-59 המרכיבים המותרים (להוציא כמויות מזעריות של גופרית דו-חמצנית). חנויות, ברים ומסעדות שנמכרים בהם יינות טבעיים צצו בעשור האחרון במובלעות טרנדיות בפאריס, טוקיו, לונדון וניו יורק. "אני לא מזלזל בתווית ‘אורגני'", אומר פייר ז'נקו, מסעדן פאריסאי נוסף שמוכר יינות טבעיים. "אבל גם בתוך התנועה האורגנית יש הרבה תהליכים תעשייתיים".

יינות טבעיים, כמו אלה שז'נקו וקמי מגישים במסעדות שלהם, רחוקים מתעשייתיות מרחק שמים וארץ. הם ביטויים טהורים, כנים ושקופים לטרואר, בית הגידול שלהם - אידיאל שיצרני יין רבים אומרים שהם שואפים לו, אבל רק מעטים מגיעים אליו.

מדוע אפוא היינות הטבעיים הם רק מוצר גומחה? ייצור יינות ללא תוספים הוא עניין מורכב ויקר. לצרכנים המורגלים במוצרים מלוטשים יותר, יינות טבעיים עלולים להיראות חמצמצים, מחוספסים והפכפכים. בהובלה ובאחסון ללא קירור הם עלולים להתקלקל.

הבעיה הגדולה ביותר היא אולי היעדר התקנות ליינות טבעיים, בשל חילוקי דעות בקרב היצרנים בשאלה מה יש להתיר. יש המעוניינים לאסור לחלוטין את השימוש בגופרית דו-חמצנית, למשל; אחרים אומרים שיש להתיר שימוש בכמות קטנה. נדמה שהיצרנים אינם יכולים אפילו להסכים על המינוח. יש שאוהבים את המלה "טבעי", אחרים מעדיפים יין "אמיתי" או "עירום". בספר בנושא, ז'נקו קורא ליין הטבעי "Vin Vivant", יין חי. "זה כמו אסטריקס ואובליקס", הוא אומר ומתכוון לשני לוחמי הקומיקס הגאלים שנאבקים ברומאים הכובשים - ולפעמים זה בזה.

ניקולא ז'ולי, מגדולי יצרני היינות הביו-דינמיים בצרפת, הצהיר לא מכבר שבהיעדר אמות מידה ותיוג ליין טבעי, אין שום משמעות למונח. ייתכן שתווית "טבעי" תעזור; אבל כפי שאפשר ללמוד מהבלבול סביב תקנות היין האורגני, התוויות לא תמיד מספרות את כל הסיפור.

הרעיון הטוב ביותר אולי הוא לדרוש מהיצרנים של כל סוגי היין לרשום מה באמת מכיל הבקבוק. כך יוכלו הצרכנים להחליט בעצמם אם היין נחשב בעיניהם אורגני או טבעי. או לא זה ולא זה.

מאנגלית: אורלי מזור-יובל

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ