בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איראן רוצה את הנשים בבית

עד לאחרונה נחשבו נשות איראן למשכילות ביותר בעולם. הוראה חדשה מונעת מהן ללמוד 77 מקצועות באוניברסיטאות ומאיימת לשנות את המגמה

2תגובות

ההתמודדות עם מגמות דמוגרפיות והשאיפה להגדיל את האוכלוסייה האיראנית ולכלוא את נשותיה בבתים, יעצימו בוודאי את כוחם של צעירים בעוד דור. כבר עתה למעלה ממחצית אזרחיה של איראן הם בני פחות מ-35, ובעייתם העיקרית היא עבודה ואופק כלכלי שנבלם ונחסם בשל מדיניות הגרעין שגרמה לסנקציות הבינלאומיות. זהו דור שאיננו יוצא נגד ממשלתו בכל הנוגע למדיניות הגרעין שלה, אבל הוא אינו מוכן לסלוח לה על אזלת ידה בתחומים אזרחיים.

אחת הדוגמאות האחרונות לכך הייתה הביקורת הנוקבת שהטיחו צעירים איראנים נגד המשטר על אופן טיפולו ברעידת האדמה שפקדה את חבל אזרבייג'אן ב-11 באוגוסט. מכת טבע שהרגה 306 בני אדם, על פי גרסת הממשלה, ולמעלה מ-16 אלף בני אדם, על פי גרסת ארגונים אזרחיים.

הבשורה חוללה הלם. האוניברסיטאות באיראן הודיעו כי משנת הלימודים הבאה לא יוכלו סטודנטיות ללמוד 77 מקצועות שנחשבים ככאלה שמיועדים לגברים בלבד. למעלה מחצי מיליון מועמדות לקבלה לאוניברסיטה התבשרו כי "קיימים תחומים שאינם מתאימים לנשים, כמו חקלאות, הנדסת מכונות או עבודה במכרות, בגלל המאמץ הפיזי שכרוך בהם", כפי שהסביר הממונה על הפצת החינוך במשרד המדע האיראני.

אבל מדוע נשים אינן יכולות ללמוד מקצועות כמו תכנון עירוני, הנדסת מכרות, מדוע בחלק מן האוניברסיטאות נשים אינן יכולות ללמוד ראיית חשבון, שיקום מבנים עתיקים, כימיה, או הנדסת נפט, מקצוע שעוד לפני ההוראה החדשה נאסר על נשים? לכאורה, זוהי יוזמה של האוניברסיטאות שדובריהן הסבירו כי "כל אוניברסיטה בוחנת את צרכיה וקובעת את אופי הלימודים בה". אולם היעדר תגובה רשמית מצד המשטר והעובדה שתכנון מערך הלימודים לטווח ארוך נעשה בתיאום עם מדיניות המשטר, נראה כי ההחלטה הינה חלק בלתי נפרד ממגמה חדשה שמעוררת דאגה באיראן.

מדיניות זאת שואפת לצמצם את נוכחותן של נשים במעגל התעסוקה ו"להחזיר את הנשים למקומן הטבעי" - בבית, ליד הילדים ובמטבח. חששם המוצדק של מתנגדי ההנחיות החדשות הוא שמעתה ילך ויפחת מספרן של הנשים שילמדו באוניברסיטאות, אחרי שעד כה יותר נשים מגברים למדו באוניברסיטאות האיראניות. עד 2010 נע שיעור הנשים בין 65%-60% לעומת 40%-35% של הגברים, ורק בשנת 2010 התאזן היחס. נתונים אלה מעידים על מעמדה של איראן כמדינה שבה שעור הבערות הוא הנמוך ביותר באזור - 82% לעומת 62% במזרח התיכון, ונשות איראן נחשבות למשכילות ביותר בעולם, לפי דו"ח של אונסק"ו.

בתחום זה דווקא המהפכה האסלאמית רשמה הצלחה עצומה. לעומת תקופת השאה, הורו מנהיגי הרפובליקה האיסלאמית להפריד בין נשים לגברים, דרשו מנשים לחבוש כיסוי ראש והורו על לימודי דת לצד לימודים חילוניים. הנחיות אלה אפשרו למשפחות מסורתיות ודתיות רבות לשלוח לראשונה את בנותיהם ל-36 האוניברסיטאות שפועלות באיראן.

ההוראה החדשה מאיימת לשנות את המגמה. היא עולה בקנה אחד עם הכרזותיו האחרונות של המנהיג העליון עלי חמינאי ושל הנשיא מחמוד אחמדינג'אד, שהחלו לעודד את אזרחי איראן להגדיל את משפחותיהם, להוליד עוד ילדים ולתרום להגדלת אוכלוסייתה של איראן. "מדענים ומומחים קובעים שאנחנו נעמוד מול צמצום משמעותי בגודל האוכלוסייה אם מדיניות הפיקוח על הילודה תימשך", הסביר חמינאי בחודש שעבר. שלוש שנים קודם לכן הציע אחמדינג'אד לשלם לכל משפחה 950 דולר על כל ילד שתביא לעולם וכן 95 דולר לשנה על כל ילד עד שיהיה בן 18.

45 מיליון קונדומים

מדיניות הפיקוח על האוכלוסייה נכנסה לתוקף בשנות ה-90, אחרי ששיעור הגידול הטבעי, 3.9%, איים להגדיל את אוכלוסייתה של איראן לכ-120 מיליון נפש בתוך דור. ההערכה קפדנית שנעשתה במשרדי הממשלה האיראנית העלתה כי קצב גידול כזה עלול לפגוע ביכולתה של איראן לא רק לספק עבודה לכולם. גם יצור מוצרי יסוד ואספקת שירותים בסיסיים כמו מים וחשמל לא ישתלבו בקצב הזה.

איראן החלה אז במסע מרשים לצמצום הילודה אליו גויסו מערכות ההסברה וההדרכה שהעלו משדרים מיוחדים בטלוויזיה, פרסמו כרזות שבהן נאמר כי "משפחה קטנה היא משפחה טובה", צמצמו את הסיוע למשפחות החל מן הילד השלישי, עודדו נשים להשתמש באמצעי מניעה ואף פתחו מפעל מיוחד ליצור קונדומים שמומן ברובו מתקציב המדינה.

כתבה שפרסם הבי-בי-סי בשנת 2002 פירטה אפילו כי במפעל הקונדומים, "כיהאן בוד" שמו, "מייצרים 45 מיליון קונדומים, ב-30 צורות, צבעים וטעמים שונים". " 80% מן היצור שלנו הם קונדומים רגילים שמיועדים למשרד הבריאות" הסביר אז מנהל המפעל, קמראן האשמי "הקונדומים המצועצעים יותר הולכים למגזר הפרטי, הצבע המועדף הוא ורוד והטעם - מנטה". במסגרת תוכנית צמצום האוכלוסייה נדרשו זוגות שעמדו להינשא גם להוכיח לרשם הנישואין כי עברו קורס מיוחד לשימוש באמצעי מניעה ולתכנון המשפחה.

כל הצעדים הללו נחלו הצלחה גדולה כאשר שיעור גידול האוכלוסייה ירד ל-1.3% ומספר האזרחים עכשיו הוא "רק" כ-73 מיליון בני אדם. אבל "מה שהיה נכון לפני 20 שנה אינו תקף עוד", הסביר חמינאי את הצורך לשנות את מדיניות תכנון המשפחה. מכאן גם ההכרח לא רק לעודד ילודה ולבטל את לימודי השימוש באמצעי מניעה, אלא גם לדאוג לכך שדור הבייבי-בומר'ס יקום לתחייה ושאמהות יחזרו לתפקידן הראוי. כמה פרשנים איראניים אף לקחו את ההנחיות החדשות כמה צעדים קדימה והם מעריכים שהצעדים הללו נועדו להוכיח למערב שאיראן איננה חוששת מן הסנקציות וכי יש בכוחה לפרנס עוד מיליונים רבים של אזרחים.

העתיד שייך לצעירים

נראה כי הפעם דווקא האידיאולוגיה הדתית-חברתית היא שיצרה את המהפך. כי לצד הגבלת מקצועות הלימוד של נשים ועידוד הילודה הורה משרד הבריאות לצמצם את מכסת הגברים שמבקשים להיות אחים רפואיים. באיראן, שסובלת ממחסור חריף באחים ואחיות, זוהי הנחיה תמוהה, אבל כאשר נדמה להנהגתה ש"כבלי המוסר" הולכים ומתרופפים, כפי שמעריך חמינאי, יואילו הגברים להסתלק ממקצוע שבאופן מסורתי נועד לנשים. בינתיים החליט משרד הבריאות לפעול בהדרגה ובמקום מכסה של 20% גברים, הוא הסכים להגדיל את המכסה ל-40% - אבל החרב עדיין מאיימת.

ההתמודדות עם מגמות דמוגרפיות והשאיפה להגדיל את האוכלוסייה האיראנית ולכלוא את נשותיה בבתים, יעצימו בוודאי את כוחם של צעירים בעוד דור. כבר עתה למעלה ממחצית אזרחיה של איראן הם בני פחות מ-35, ובעייתם העיקרית היא עבודה ואופק כלכלי שנבלם ונחסם בשל מדיניות הגרעין שגרמה לסנקציות הבינלאומיות. זהו דור שאיננו יוצא נגד ממשלתו בכל הנוגע למדיניות הגרעין שלה, אבל הוא אינו מוכן לסלוח לה על אזלת ידה בתחומים אזרחיים.

אחת הדוגמאות האחרונות לכך הייתה הביקורת הנוקבת שהטיחו צעירים איראנים נגד המשטר על אופן טיפולו ברעידת האדמה שפקדה את חבל אזרבייג'אן ב-11 באוגוסט. מכת טבע שהרגה 306 בני אדם, על פי גרסת הממשלה, ולמעלה מ-16 אלף בני אדם, על פי גרסת ארגונים אזרחיים.

את עיקר המידע על האירוע הטרגי הזה סיפקו הרשתות החברתיות כאשר הממשל עצמו התאמץ להוכיח כי הוא עשה את כל מה שנדרש וכי בתוך "יומיים הסתיימו פעולות ההצלה ואין שום צורך להסתייע בגורמים זרים". לא כך כתבו קבוצות של צעירים שהגיעו למחוז אזרבייג'אן ותיעדו את שאירע, את הנזקים ואת הקריאות לעזרה של אזרחי המחוז. באותה עת הנהגת איראן היתה עסוקה בעניינים אחרים: המשבר בסוריה, ההכנות לכינוס המדינות הבלתי מזדהות ונסיעת אחמדינג'אד לסעודיה. במשך יומיים אזרחי המדינה לא שמעו דבר מחמינאי, ורק אחרי ימים רבים הוא נסע לבקר באזור המוכה, אחרי שאי אפשר היה עוד לבלום את הביקורת.

כך, למשל, המשורר האיראני מוחמד ריזא עליפאיאם כתב בבלוג שלו "מי אמר לכם שאנחנו ממשלה עצלה? אנחנו עסוקים בכל הנושאים הערביים עד לצווארנו. תפסיקו לנדנד לנו בעניין רעידת האדמה, יש לנו את דמשק וחאלב על הראש".

הביקורת הזאת אמנם איננה מפילה משטרים אבל היא מציגה את המשטר באופן מביך. שכן אם בטיפול ברעידת אדמה הוא מתקשה לטפל כראוי, כיצד יטפל במתקפה על עריה של איראן? זהו דור הצעירים שנולד אחרי המהפכה, הדור החדש שאת הולדתו מעודדת עכשיו ההנהגה עלול להיות מרדני הרבה יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו