בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חרדים בעל כורחם

56תגובות

תמר, רבנית חרדית, אשת ראש ישיבה ואם לחמישה ילדים, מספרת בטלוויזיה (אמנון לוי, ערוץ 10) על חייה הכפולים כאשה חילונית, שלפני שש שנים הבינה שאין אלוהים ואין היא מחויבת למצוות המוכתבות בשמו. היא ממשיכה בחייה הכפולים רק מפני שאינה רוצה לוותר על חמשת ילדיה.

זה שש שנים, אחת לשבוע, היא מסירה את הפאה והשמלה, לובשת שמלת קיץ קלה ונוהגת לבר בתל אביב לפגישה שבועית עם "אנוסים" אחרים - גברים ונשים חילונים, החיים כחרדים בשכונות חרדיות.

כשגילתה לבעלה את הסוד הנורא של חייה הכפולים, הוא דרש מיד גירושים, אך חזר בו כדי שלא יאבד את מעמדו כרב חרדי וראש ישיבה, המקבל משכורת ממשלם המסים החילוני. חרדים רגילים לחיות בחרדה - מהגיהנום, מהרב, מפסקי דין הלכתיים. רק מעטים מהחרדים המחופשים העזו לצאת לאור ולבחור בגלוי באורח חיים חופשי מן המצוות ואיסורי הדת, המקלקלים את חייהם.

חרדים היוצאים בשאלה נחרדים מפני תוצאות חירותם החדשה בעולם. עונשים רגשיים, חברתיים וכלכליים מצפים לאלה מהם שיעזו להודות שהם מאמינים בזכותם לבחור בחופשיות את דרך חייהם, לבושם, מזונם, חיי המין וחיי התרבות שלהם. זהו פחד מאיים ומשתק.

תמר וידידיה מאמצים למעשה את האמונה ההומניסטית האלטרנטיבית לדת. חילונים שהתחנכו בבתי הספר החילוניים בישראל למדו ש"היהדות היא דת ישראל", אך לא למדו שהיהדות היא בעיקרה התרבות של העם היהודי - שרובו משתייך ליהדות החילונית, ורק מיעוט קטן ממנו חי עדיין בקהילות דתיות.

לפני המאה ה-19 חיו רוב היהודים, כרוב העמים האחרים, בעולם של תרבות דתית. אך בעקבות עידן הנאורות, המהפכה המדעית והתעשייתית וגלי ההגירה ההמוניים - שהביאו להתפרקות הקהילות הדתיות המסורתיות - התרבו "החרדים בעל כורחם". בחורי ישיבה קראו בסתר כתבי עת וספרים חילוניים ואפיקורסיים, ורבים מהם אימצו אמונות הדוגלות בחופש בחירה ובשחרור היהודים מהגטו הרוחני, שבו כלאה אותם היהדות החרדית.

לנוכח המספר העצום של אלה שעברו את תהליך השחרור מהדת, נראה שרוב היהודים שחיו כדתיים וחרדים במאה ה-19 היו "חרדים בעל כורחם". ערב מלחמת העולם השנייה חיו רוב היהודים בעולם כיהודים חופשיים, משוחררים מציות למנהיגי הדת, שהתנגדו לשחרור העם היהודי מהגטאות בגולה ומהגטו הרוחני שהקימו.

מיהו אותו יהודי חופשי? אפשר להגדירו כמי שמאמין בהיות האדם ריבון על חייו ועל עיצוב דמותו כיהודי, חופשי מאמונה באלוהים וממצוות. הוא עשוי להיות אתאיסט, המבין שאין ולא יכול להיות אלוהים על-טבעי בטבע האינסופי; או להאמין (כאגנוסטיקן) שאולי יש ואולי אין אלוהים, ולכן אין לקבל ברצינות את המדברים בשמו; או להחזיק כשפינוזה בתפישה שהטבע הוא אלוהי - וממילא אין לציית למתיימרים לדבר בשמו.

בגיל 13 יצא אבי, ד"ב מלכין, מדי בוקר מבית משפחתו החב"דניקית במינסק, בדרכו כביכול לישיבה. למעשה הלך לספרייה הציבורית על שם פושקין. לימודיו התבססו תחילה על קריאת האנציקלופדיה הרוסית מתחילתה ועד סופה. בנוסף ליידיש, בלארוסית, עברית וארמית ידע אבא גם רוסית, בזכות אמו (גם היא ממשפחה חרדית), שהיתה בוגרת גימנסיה רוסית. כשהתאלמנה ב-1917 והיתה צריכה לפרנס את ילדיה הצטרפה לממסד הקומוניסטי במינסק וניהלה בית ספר כחלק מתהליך הרוסיפיקציה של סטלין.

הלימודים ביססו את אמונתו החדשה של אבי באדם כריבון לחייו, בעקבות שפינוזה, קאנט ומרקס. בעקבות הס, נורדאו, הרצל ובורוכוב הצטרף לחוג הציונים הצעירים במינסק, וכעבור שנים אחדות ייצג אותם בכנס הציוני במוסקווה. החברים שלו באו כולם מבתים חרדיים. עד שעלה לארץ ישראל ב-1934, התפרנס מכתיבה ביידיש בעיתונות חילונית ומהרצאות בסניפי המפלגות החילוניות הציוניות, הבונדיסטיות, והקומוניסטיות. יש לזכור, שבשנות ה-30 יהודים חילונים היו כבר רוב העם היהודי. רובם היו במקורם "חרדים בעל כורחם", שהשתחררו מהכורח והיו ליהודים חופשיים.

אין לדעת כמה "חרדים בעל כורחם" חיים בקרבנו. כל עוד הציבור החילוני ממשיך לפרנס אותם, לפטור אותם משירות צבאי, לתת להם מלגות לימוד ומלגות קיום ולאפשר להם לעבוד "בשחור" (ללא תשלום מסים), יש להניח כי מספר המתחזים לחרדים רק ילך ויגדל.

פרופ' מלכין הוא עורך "יהדות חופשית", ביטאון להגות חילונית יהודית הומניסטית, ומנהל אקדמי של מכון "תמורה" להכשרת רבנים חילונים
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו