בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמש בקונצרט: האומץ להיות פסטיבלי

הפסטיבל הבינלאומי למוסיקה קאמרית ירושלים - היום הרביעי. מיצירות דביסי, צ'יקובסקי ואלכסנדר מוסולוב. ימק"א ירושלים

תגובות

"ארבע מודעות מעיתון" - זו היצירה שפתחה את החלק השני של הקונצרט אתמול, והיא שיקפה את מהותו: אווירה משוחררת, קשר בלתי אמצעי עם הקהל, רפטואר שאפשר למצוא בו פנינים לא מוכרות, ובקצרה אומץ להיות פסטיבלי. הפסנתרנית אלנה בשקירובה, המייסדת והמנהלת האמנותית של האירוע הזה שכבר 15 שנה צובע את תחילתה של כל עונת קונצרטים באופיו המיוחד. היצירה הפוטוריסטית הזאת, מ-1926, נכתבה לקול ופסנתר, ו"הואיל ואין אף אחת שתשיר את התפקיד החלטתי לעשות זאת אני", אמרה בשקירובה לקהל והתיישבה לייד הפסנתר, מצויידת במיקרופון. עשר דקות בהן הושרו ארבע המודעות, ביניהן על כלב שהלך לאיבוד, חלפו בהנאה רבה - מהחן בו הוגשו, מהווירטואוזיות הפסנתרנית, ואולי בעיקר מהטבעיות של הקשר שיצרה בשקירובה עם קהלה - קשר שהולך ומתפתח כל כך הרבה שנים.

עוד על האופי הייחודי של הפסטיבל אפשר היה ללמוד מהיצירה האחרונה בערב, הסרנדה לכלי קשת אופ' 48 של צ'יקובסקי: צוות גדול, למען האמת תזמורת של ממש בת 15 נגנים, ניגן את היצירה; ומתי לאחרונה נצפתה תזמורת שנגניה מתנועעים - רוקדים ממש - תוך כדי המוסיקה, בהנאה מופגנת, בכיף של עשייה? כך היה כאן, במיוחד בחלק הוואלס שכולו נס מלודי מתחילתו עד סופו: נגינה קאמרית אמיתית בלי מנצח, ובהובלה  כריזמתטית של הכנר הראשון, ריינר הונקה קונצרטמייסטר של הפילהרמונית הוינאית.

מרכז הקונצרט מצא את הרביעייה הירושלמית מנגנת דביסי - כדרכה, בשלמות לא נתפשת. מנקודת מבט של המאה ה-19 נחשב דביסי חדשן, עם כל המאגרים הצליליים הלא מקובלים בהם השתמש והטיפול הייחודי שלו בריתמוס ובתזמור; ואילו בעיני הניאו-קלסיקנים והמודרניסטים שפעלו קצת אחריו הוא נחשב לרומנטיקן שעבר זמנו. הרביעייה ניגנה אותו כך, כרומנטיקן, סוער מדי, אנרגטי מדי, עם ניגודים מודגשים מדי ויותר מדי מהר; אבל האיכות שלו, שאין דומה לה, נשמרה לאורך היצירה, ובמיוחד בפרק האיטי שלה, והזכירה כמה יופי יש בדביסי וכמה מצלויינת היא הרביעייה.

הפסטיבל הבינלאומי למוסיקה קאמרית ירושלים - היום הרביעי. מיצירות דביסי, צ'יקובסקי ואלכסנדר מוסולוב. ימק"א ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו