שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

רימון מגדיל את השפעתן של תרופות נגד כולסטרול

לפי מחקר ישראלי, הפרי מכיל נוגדי חמצון שמגבירים את יעילות הסטטינים - התרופות הנפוצות להורדת כולסטרול, וגם יכול לסייע בהפחתת תופעת לוואי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דן אבן

מחקר שנערך לאחרונה במרכז הרפואי רמב"ם והפקולטה לרפואה בטכניון זיהה יתרון בולט של פרי הרימון, מסמלי ראש השנה, בהפחתת הכולסטרול הרע בדם. על פי המחקר, הרימון מגביר את יעילותן של סטטינים, התרופות הפופולאריות להורדת הכולסטרול הרע בדם, אותן צורכים לפי ההערכות 725 אלף ישראלים.

לדברי החוקר פרופ' מיכאל אבירם, מנהל מכון המחקר הרפואי ברמב"ם ומנהל המעבדה לחקר ליפידים והמשנה לדיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט של הטכניון, "לצד סטטינים במינון נמוך המשמשים להורדת כולסטרול, פרי הרימון מאפשר להפחית את חמצון הכולסטרול בגוף ולהגביר את יעילותה של התרופה". לדבריו, כשמשלבים את הרימון עם התרופה במינון נמוך, באפשרותו גם להתגבר על תופעת הלוואי המלווה את הסטטינים - כאבי שרירים, ממנה סובלים עד 20% מהמטופלים בתרופה.

יתרונו של הרימון מצוי ב'פיטוסטרולים', חומרים דמויי כולסטרול מעולם הצומח, שנמצאו במחקריו הקודמים של אבירם כיעילים במאבק בכולסטרול. בנוסף, רימונים עשירים בנוגדי חמצון, שמפחיתים את התהליך המסוכן של חמצון הכולסטרול בגוף - המעודד מצדו את שקיעת הכולסטרול בדופן כלי הדם ועלייה בסיכון לסתימת כלי הדם ואירועי לב.

במחקר הנוכחי, שהתקבל לאחרונה לפרסום בכתב העת המדעי Atherosclerosis, הושוו שלוש קבוצות של תרביות תאים שנאספו מדופן העורק ונחשפו לתרופות ממשפחת הסטטינים מסוג המכונה 'סימבסטטין': תרבית אחת נחשפה לנוגד חמצון מסוג 'פוניקלגין', המהווה את נוגד החמצון העיקרי המצוי במיץ רימונים; התרבית השנייה נחשפה לפיטוסטרולים; והשלישית נחשפה למיץ רימונים, המכיל את שני הרכיבים באופן טבעי.

צילום: מוטי קמחי

    בעוד שסימבטטין הפחית את ייצור הכולסטרול ב-42% בתרביות התאים, הוספת נוגד החמצון הפחיתה את ייצור הכולסטרול ב-57% עד 62% (בהתאם למינון שהוסף לתרבית), הוספת פיטוסטרולים הפחיתה אף היא את כושר ייצור הכולסטרול ב-51% עד 57%, ואילו מיץ הרימונים הפחית את ייצור הכולסטרול באופן מצטבר ב-58%. לדברי אבירם, "הסימבסטטין מפחית את מינון הכולסטרול בדם בשל עיכוב אנזים המשתתף ביצירת כולסטרול, ואילו פיטוסטרולים מעכבים את ייצור הכולסטרול במנגנון אחר. לכן שני המנגנונים מוסיפים האחד לתועלת של השני ומביאים לתוצאה גבוהה".

    בהמשך נבחנה השפעת הטיפולים על מנגנון חמצון הכולסטרול, המסוכן אף הוא להתפתחות מחלות לב. בעוד שהסטטין כשלעצמו הפחית בתרביות התאים את מנגנון החמצון ב-11%, בנוכחות נוגד החמצון הופחת המנגנון ב-61% עד 79%. למרות שהחשיפה לפיטוסטרולים כשלעצמה לא הפחיתה את מנגנון החמצון, שילוב שלהם עם נוגד החמצון, כפי שמצוי במיץ רימונים טבעי, הוביל להפחתת מנגנון החמצון של הכולסטרול ב-63%.

    לדברי אבירם, "התועלת הגבוהה ביותר הן בהפחתת ייצור הכולסטרול והן בהפחתת חמצון הכולסטרול מתקבלת מאכילת רימון או שתיית מיץ רימונים טבעי, המכילים את כל הרכיבים הבריאים יחד, בשילוב עם טיפול בסטטין במינון נמוך". בשלב הבא מתכנן אבירם לבצע מחקרים בבני אדם כדי לבחון את יעילותו של מיץ הרימונים בהגברת יעילותם של הסטטינים כנגד כולסטרול, וכן על תפקידו האפשרי במניעת תופעות הלוואי הנלוות לסטטינים.

    במעבדתו של אבירם בוצעו בשנים האחרונות מחקרים נוספים סביב תפקידיהם של הרימון ומזונות נוספים במניעת התפתחות מחלות לב וכלי דם. אבירם הוא מראשוני החוקרים שהצביעו על מנגנון תרומתו של היין האדום לעיכוב תהליכי חמצון ומניעת התקפי לב. ברימונים זיהה צוות חוקרים בראשותו חומרים נוגדי חמצון בעלי השפעה גבוהה יותר מאלו הקיימים ביין אדום ושמן זית, המאפשרים למנוע את תהליכי חמצון הכולסטרול הטוב (HDL) בדם, ומאפשרים לו למנוע הצטברות שומנים בדפנות כלי הדם ולמניעת אירועי לב. במחקר נוסף מצא כי אכילת תמרים מזנים מסוימים תורמת להפחתת רמות השומנים בדם, ומעלה ב-8% את יכולת הפעולה של הכולסטרול הטוב במניעת סתימות כלי דם ואירועי לב.

    תגובות

    הזינו שם שיוצג באתר
    משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ