שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הנוסעים מתבקשים לעלות לתחנה החדשה בבאר שבע

בינואר, אחרי שנים של הזנחה, תיפתח התחנה המרכזית המחודשת בבירת הנגב. בשורה אדריכלית גדולה אין בה אך היא עשויה להשפיע באופן מהותי על העיר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

בעיר באר שבע פעלה עד אמצע שנות ה-60 התחנה המרכזית מתוך סמטאות העיר העתיקה. זו היתה בחירה נוחה בעבר, כאשר העיר מנתה לא יותר מכמה מאות משפחות, שנזקקו לשלושה אוטובוסים יומיים בלבד, ובכל אופן רק העיר העתיקה היתה קיימת. אך הרציף היחיד בלב המרקם העדין נהיה לעצם בגרון כאשר באר שבע נהפכה לעיר מחוז שוקקת המונה עשרות אלפי תושבים. ב-1962 - לאחר שנים של משא ומתן מייגע, הצעות שנדחו, והכפשות הדדיות - אישרו הרשויות תכנון תחנה מרכזית גדולה מצפון-מערב לעיר העתיקה. נדרשו עוד יותר מחמש שנים נוספות עד שזו נפתחה לקהל הרחב, ואנחת רווחה גדולה נשמעה כאשר 16 הרציפים נמלאו אוטובוסים שיצאו ובאו עשרות פעמים ביום.

המסוף החדש נחשב אז למלה האחרונה בתחומו, ובשטח של 4,000 מ"ר סיפק להמוני הנוסעים חנויות ומזנון מפואר, לצד משרדי "אגד", המונופול שהפעיל אותו. התחנה והמרכז המסחרי שלידה תוכננו על ידי משרד יסקי אלכסנדרוני, הצוות שתיכנן בעיר את "שיכון רבע הקילומטר" ואת השוק הסיטונאי. כמו רבים מהמבנים שהשניים תיכננו, היא נבנתה על טהרת הבטון וטהרת הקונקרטיות, כדי לשרת את ציבור הנוסעים בצורה היעילה ביותר. אך התחנה, שהוזנחה למעלה מארבעה עשורים, נהפכה ברבות השנים למטרד והסבה נזק תדמיתי גדול לעיר, שנהפכה בינתיים ל"בירת הנגב" ובה מאות אלפי תושבים.

ב-2009 החלו עבודות לשיפוץ נרחב של התחנה, ונדרשו שלוש שנים נוספות - כולל מו"מ, אדריכל שפוטר בדרך והכפשות הדדיות - לסיומן. בינואר 2013 תיפתח התחנה המחודשת לקהל הרחב ואלפי נוסעים ימצאו בה סוף סוף מקלט מקורה מפני הגשמים והרוחות.

מבנה התחנה המשופץ ישתרע על סך של 10,000 מ"ר וישמש כטרמינל לכל דבר ועניין, שיחבור לתחנת הרכבת שמעבר לכביש. מבחינה עיצובית אין לצפות לבשורות מרעישות - התכנון השמרני ניסה להישאר נאמן למורשת הצייקנית של המקור. "האדריכלים הצעירים שעבדו בעיר בשנות ה-50 וה-60 ביצעו בה ניסיונות וסגנונות שונים, מה שהוליד הרבה תוצרים מעניינים שייחודיים לבאר שבע", מספר האדריכל רמי מרש, ממשרד "מרש אדריכלים" הבאר-שבעי, האמון על השיפוץ. "ברבות השנים אנשים כיסו את המבנים האלו בטיח וקילקלו אותם. במקום שבו אני זוכה לשים יד ורגל אני מנסה להחזיר עטרה ליושנה".

הדמיה של מתחם התחבורה החדש בבאר שבע. תכנון שמרניצילום: הדמיה: ק.ג.ב אדריכלים ואסיף אדריכלי נוף

התוספות החיצוניות יהיו עשויות בבנייה קלה של פלדה וזכוכית. בכך האדריכלים מקווים להדגיש את מבנה הבטון המקורי, שעבר ניקוי ושחזור. "זה משרת את המטרה - לעשות בניין שהוא מאוד מינימליסטי ומאוד קורקטי. למרות שאנחנו מוסיפים שטחי מסחר, זה לא קניון במלוא מובן המלה שאתה מתחיל להכניס עיצובי פנים. ממש בטון, תקרות גבס, תאורה חסכונית ורצפות גרניט פורצלן במידות גדולות שיש להן רמת שחיקה גבוהה. צריך לזכור שהטרמינל מיועד לאנשים שממתינים לאוטובוסים, וככזה הוא צריך להיות עמיד וידידותי למשתמש, עם תצוגה נוחה, שילוט וכל הנושא של מולטימדיה ומבט לאוטובוסים. אני מושך לכיוון הזה ואני שמח שזה שירת את המטרה של הלקוח - ללכת על משהו מאוד מינימליסטי".

עיר ביזנטית מתחת לרגליים

מינימליזם או לא, לקראת תחילת הבנייה גילתה רשות העתיקות עיר ביזנטית בת 1,500 שנה בדיוק בכניסה לתחנה. אולי זו לא עובדה חשובה בעבור מי שהאוטובוס שלו עוזב ברגע זה, אבל קהל הנוסעים יזכה לחזות תחת רגליו בעיר ההיסטורית, אותה משחזרת הרשות, דרך רצפת זכוכית שתותקן מעליה. מבחינה מסוימת אין מנוס מהעיר העתיקה.

שיפוץ התחנה המרכזית הוא רק חלק מתוך פרויקט חידוש מתחם התחבורה המטרופוליני בבאר שבע, אותו מריצה העירייה בשנים האחרונות. עלות הפרויקט כולו מוערכת ב-100 מיליון שקל, ושותפים לו עיריית באר שבע, משרד התחבורה וחברת נצב"א - בעלת מבנה התחנה המרכזית. החזון של העיר הוא יצירת מתחם עתידי שיכלול את כל שירותי התחבורה הציבורית, לרבות קווי אוטובוס בין-עירוניים ועירוניים, מוניות ושירותי רכבת ישראל.

על התכנון הנופי שעוטף את התחנה החדשה הופקדו משרדי ק.ג.ב אדריכלים ואסיף-אדריכלים. במסגרת הפרויקט, שיושלם בעוד שנה, ייסללו מחדש הכבישים, יוסדרו מגרשי חניה ויחודשו המדרכות במתחם. כמו כן, תפותח כיכר מרכזית ברחוב בן צבי, תחודש תאורת הרחוב, יוצבו ספסלים וריהוט רחוב ויינטעו עשרות עצים וצמחייה עשירה.

דגש גדול ניתן לנושא האקלימי. אסיף ברמן, אדריכל הפרויקט, מסביר: "אחת הבעיות האינהרנטיות של הערים במדבר כשהן נבנו בשנות ה-50 היתה תפיסה תכנונית של יצירת מרווחים מאוד גדולים בין הבתים, בעוד שבאקלים המדברי אנחנו צריכים לצופף את הדברים. גם מבחינת האינטימיות של החלל אבל בעיקר מבחינת הצל". לעצים, מספר ברמן, יש ערך מוסף מעבר לנתינת צל, והוא היכולת שלהם להפחית את הטמפרטורות בסביבתם בין 3-6 מעלות כתוצאה מנידוף מים דרך העלים.

מלבד עצים יוקמו מבנים לקירוי תחנות האוטובוסים המקומיים - מתחנות בודדות ועד מבנים ארוכים באורך 120 מטרים, שיצלו על כמה תחנות ויאפשרו מסדרונות צל לעוברים ושבים. המרחב הגדול פורק לכמה שימושים, אותם כינו המתכננים "חדרים" המיועדים לקהלים שונים - מילדים והוריהם ועד אוכלוסייה מבוגרת. הפעולה החשובה ביותר שנעשתה בתכנון, לפי ברמן, הוא סגירת הרחוב שעובר בצפון התחנה לכלי רכב, מה שיאפשר גישה נוחה להולכי רגל ויחבר את מתחם התחבורה לשאר חלקי העיר באמצעות מדרחוב ארוך המגיע דרך קרית הממשלה ורסקו סיטי עד לבניין העירייה.

עשרות שנות הזנחה פגעו בתשתית התחבורה הציבורית, דבר שלמעשה ניתק את הפריפריה מהמרכז והפך את ההתניידות לבלתי נסבלת. באר שבע עמלה בימים אלה יחד עם משרד התחבורה על פיתוח מערכת להסעת המונים, פרויקט שכבר נמצא בביצוע. בתחנת הרכבת השנייה בעיר, המשרתת את הסטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון, יוקם בעתיד גשר נוסף להולכי רגל שיוביל אל הפארק הטכנולוגי, גם הוא בשלבי הקמה.

שיפוץ מרכז התחבורה בבאר שבע מצטרף להשקת הקו המהיר של רכבת ישראל מבאר שבע לתל אביב לפני חודשיים, מהלך שיש לו פוטנציאל להרחבת אפשרויות התעסוקה של תושבי הדרום.

אף כי לא מדובר בבשורות גדולות מבחינה אדריכלית, הפרויקט עשוי ולהחזיר את הדרום אל המפה התודעתית.

ערך את העמוד: זהר בר אור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ