מקשים על המין למצוא את מינו

הטרסנג'נדרים בישראל ממתינים זמן ארוך מהמקובל בעולם לניתוח לשינוי מין. כעת התבשרו: הרופא היחיד שמוסמך לבצע את הניתוחים עזב להשתלמות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
דן אבן

לפני כמה שבועות יצא ד"ר חיים קפלן, כירורג בכיר במרכז הרפואי שיבא, לשנת השתלמות. לכאורה מעשה סטנדרטי, אולם, מתברר כי למהלך השלכות מרחיקות לכת בקרב קהילת הטרנסג'נדרים - הרופא, ששימש יו"ר הוועדה לשינוי מין של משרד הבריאות, היה המנתח היחיד בישראל שערך פרוצדורות של שינוי מין מגבר לאשה ולהפך.

לתפקיד יו"ר הוועדה כבר מונה מחליף: הד"ר אייל וינקלר, המשמש מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בשיבא, אך וינקלר אינו מבצע בעצמו ניתוחים לשינוי מין. באחרונה החלו בבית החולים בהכשרת מנתח מחליף לקפלן, אולם נכון לעתה הופסקו ניתוחים אלו לתקופה של חצי שנה לפחות. "נחדש את ביצוע הניתוחים לשינוי מין רק כשנוכל לוודא שהם מבוצעים ברמה הולמת", מבהיר וינקלר. טיפולים מקדימים לניתוח, לרבות ניתוח להסרת שדיים, עדיין מבוצעים בשיבא באישור הוועדה לשינוי מין.

בקהילה הטרנסג'נדרית מתחו ביקורת קשה על ההחלטה להפסיק את ביצוע הניתוחים, וזו מצטרפת לביקורת מהשנים האחרונות על פעילות הוועדה לשינוי מין. למרות שאין כיום איסוף נתונים מסודר על הישראלים שביצעו בארץ ניתוחים לשינוי מין מאז תחילתם, הניתוח הראשון בוצע בשנת 1970, ההערכות כי מדי שנה מבוצעים עד 20 ניתוחים. כיום כל פונה לוועדה - בה חברים חמישה מומחים - נאלץ להמתין שנתיים עד לאישור, תקופה שבה הוא עובר הערכות מקצועיות. ואולם, לפחות חמישה השלימו באחרונה את ההליך בוועדה, וייפגעו מהמצב הנוכחי שאינו מאפשר ניתוחים.

"יש אנשים שנפגעים, וככל שעובר הזמן יהיו יותר", אומרת נורה גרינברג, יועצת ותומכת בסוגיות זהות מגדר ופעילה בקהילה הטרנסג'נדרית. "אנשים מגיעים לתהליך הזה מתוך מצוקה אדירה, ולאחר שנאלצו לעבור שנתיים תהליך ארוך ומייגע ולעתים גם משפיל בוועדה, כרגע הם עומדים בפני אי-ודאות. לא ניתן לתת לזה פתרון בזק, המטופלים צריכים לדעת מה זהותו של מי שינתח אותם, זהו ניתוח בעל השפעות מרחיקות לכת".גרינברג מוסיפה שידעו מראש שהיו"ר נוסע לשבתון, "אך לא נערכו לכך מבעוד מועד. עושה רושם שמישהו החליט לתת למערכת הזאת לגווע". גרינברג העלתה בפני מזכירת הוועדה את הבקשה לשלוח את האנשים המתאימים לביצוע ניתוח לשינוי מין לחו"ל, במימון קופות החולים, אולם בשלב זה הצעתה לא התקבלה.

אין זו הפעם הראשונה בה מופנית ביקורת בקהילת הטרנסג'נדרים כלפי הוועדה. בקהילה נשמעו בשנים האחרונות סיפורים על דיבורים משפילים מצד חברי הוועדה כלפי הפונים. לפני כשנה, אחת הפונות שביקשה לעבור ניתוח מגבר לאשה, קיבלה מאחד הרופאים בוועדה מכתב המנוסח בלשון זכר, למרות שהיא חיה ומציגה את עצמה כאשה. "זו התנהגות שמבטאת חוסר התחשבות קיצוני ואי-כיבוד הרגשות של הפונים", אומרת גרינברג. יצוין כי באחרונה מונו אנשי מקצוע אחרים לוועדה, ולדברי גרינברג "חל שיפור משמעותי ביחס". לצד זאת, הביורוקרטיה סביב פעילות הוועדה עדיין בשיאה. לפני שבועיים ביקש א', שנמצא כבר שנתיים במעקב, אישור להשטחת חזה לפני ניתוח לשינוי מין מאשה לגבר, וזאת למרות שניתוח חזה ניתן לאישור כבר כעבור שנה. הפגישה שנקבעה בוועדה לאישור בקשתו נדחתה פעמיים, בפעם השנייה יום לפני המועד שבו זומן. "ההמתנה הגורפת מנוגדת לכל פרוטוקול. גם אם מדובר במטופל חדש או במישהו שחי 20 שנה במגדר היעד, שניהם יאלצו להמתין שנתיים, וזה מגוחך", אומרת גרינברג. "צריך להבין, לכל דחייה יש השלכות נפשיות קשות על המטופל".

מנגד, אחד מחברי הוועדה, שביקש לא להזדהות בשמו, מדווח על בעייתיות בחלק מהפניות שמתקבלות. "יש מטופלים שמתקשרים לחברי ועדה בשעות מאוחרות, צועקים עליהם, מדברים אליהם בצורה בוטה. יש בין הפונים גם אנשים עם מצוקות נפשיות קשות מאוד שלעתים קשה לוועדה להתמודד עמם", הוא אומר.

בתאילנד זה יותר פשוט

בישראל בוצעו עד כה ניתוחים לשינוי מין במרכז הרפואי שיבא בלבד וכוסו על ידי קופות החולים. ואולם ג', בת 28 מנתניה שחיה כבר שנתיים כאשה, החליטה שאינה רוצה לעבור את ההליך הארוך והמסורבל והשבוע המריאה לתאילנד כדי לעבור בה את ההליך. טרם נסיעתה פנתה ג' לקופת החולים "מכבי", בה היא מבוטחת בבקשה למימון הניתוח דרך הביטוח המשלים של הקופה, "מכבי זהב". אף על פי שקופות החולים כללית ומאוחדת כבר אישרו החזרים למבוטחים שעברו ניתוחים דומים בחו"ל - במכבי סירבו. עו"ד איתי מק, המייצג את ג', טוען כי היא עומדת בתנאי הפוליסה המאפשרת מימון של עד 70 אלף דולר לניתוח שאין בארץ מיומנות גבוהה בביצועו. אולם, במכתב שהועבר לג' עוד בחודש אוגוסט, טענו במכבי כי מימון הניתוח בחו"ל אינו מאושר, כיוון שלא עברה הליכים בוועדה בישראל. מכבי פנתה למשרד הבריאות כדי לקבל את עמדתו בעניין. "אין מדובר בניתוח שחובה לבצעו בדחיפות", כתב לג' בשבוע שעבר מנהל היחידה לניתוחים והשתלות בחו"ל בחטיבת הבריאות במכבי, הד"ר יעקב מנדל, והומלץ לה להמתין לקבלת תשובה ממשרד הבריאות. ג' לא ויתרה והציגה בפני מכבי אישור של פסיכיאטר מהמרכז הרפואי רמב"ם המעיד כי היא מוכנה לניתוח - שזהו התנאי שאותו מציבה ממשלת תאילנד לביצוע ניתוחים לשינוי מין במדינה. לבקשה צורף גם אישור כי ג' מטופלת כשנתיים אצל אנדוקרינולוגית ומכתב המלצה מגרינברג. עו"ד מק קובל על ההחלטה להפנות את המקרה למשרד הבריאות ואומר כי "על מכבי לספק למבוטחיה את זכויותיהם כפי שהוגדרו בתנאי הפוליסה".

ג' אמרה השבוע ל"הארץ" כי "אני לא מתכוונת לחכות כמה שנים ולהמתין לאישור של ועדה כלשהי שתחליט מה טוב לי בחיים". לדבריה, "מכיוון שאני מה שאני, לא מתירים לי לבצע את הניתוח, אני לא רוצה לעבור אותו סתם בשביל הכיף, זה ניתוח חיוני עבורי".

בכיר בוועדה אמר ל"הארץ" כי "המחשבה שישראלי יקבל אישור של קופת חולים לביצוע ניתוח לשינוי מין בחו"ל על סמך חוות דעת בודדת של פסיכיאטר וללא אישור של ועדת מומחים היא קשה. זהו ניתוח בלתי הפיך שעלול, אם יתחרט המנותח, להוביל לסכנת אובדנות חמורה". לדברי גרינברג, "חברי הוועדה מחזיקים בעמדות מיושנות ופטרנליסטיות, ומדברים מתוך חרדות, כי אחוז ההתחרטויות ברמה עולמית בניתוחים הללו מזערי ביחס לפרוצדורות רפואיות אחרות".

הליך הוועדה לשינוי מין נחשב לחריג בחומרתו בעולם המערבי. ועדות לאישור ניתוחים מסוג זה פועלות במספר מצומצם של מדינות, בהן נורווגיה ומספר פרובינציות בקנדה. במדינות אחרות ההיתרים לניתוח פשוטים יותר, ובארה"ב ורבות ממדינות מערב אירופה מבוצעים כיום הניתוחים בכפוף להמלצות האגודה הבינלאומית לבריאות טרנסג'נדרית (WPATH) הדורשת לרוב אישור של שני מטפלים. בתאילנד עבר לפני 3 שנים חוק המחייב אישור פסיכיאטר לצורך הניתוח.

תאילנד נחשבת יעד מבוקש לביצוע ניתוחים לשינוי מין מגבר לאשה, ואלו מבוצעים בעלות של 10,000-8,600 דולר. כמו כן ישנם ישראלים המבצעים ניתוחים אלה באירופה ובקנדה בעלויות של עד 20 אלף דולר ומעטים בארה"ב, שם העלות גבוהה במיוחד. ניתוחים מאשה לגבר מבוקשים בעולם בעיקר בבלגרד (סרביה) וסרייבו (בוסניה והרצגובינה), גרמניה ובלגיה. ניתוחים אלה גם נחשבים למורכבים יותר ויקרים יותר, ועלותם יכולה להגיע לכ-50 אלף דולר.

בשנים האחרונות חלו תמורות ביחס החברה לקהילת הטרנסג'נדרים וכיום יש בינהם אף חיילים בקבע בצה"ל שהוא אחד הצבאות המתקדמים בעולם בנושא. השינויים ביחס הממסד הרפואי לטרנסג'נדרים יבואו בקרוב לידי ביטוי גם במהדורה החדשה של ספר האבחנות הפסיכיאטריות ה-DSM, שבה תוסר האבחנה של "הפרעת זהות מגדרית" שאבחנה כל אדם המבקש לשנות את מינו כסובל מהפרעה פסיכיאטרית, ותוסב ל"דיספוריה מגדרית", הפרעה התלויה במידת המצוקה שהאדם חווה.

באשר לבקשתה של ג' שעדיין נמצאת בבדיקה, בכיר במערכת הבריאות מבהיר כי "קופות חולים אחרות אמנם מימנו בעבר ניתוחים לשינוי מין דרך הביטוח המשלים, אולם הבקשות הוגשו רק על ידי מי שהיו להם כבר אישורים מהוועדה בתל השומר. ככלל, בעייתי לאשר בחו"ל ניתוח שאינו עומד בקריטריונים בארץ, כמו למשל, ניתוח לקיצור קיבה למטופלים עם נתונים שאינם מאפשרים ניתוח בארץ". ממכבי נמסר בתגובה כי "כקופת חולים ציבורית אנו מחויבים לפעול בהתאם לחוק. הנחיות משרד הבריאות מחייבות קבלת אישור לניתוחי שינוי מין על ידי ועדה מטעם המשרד. אם ישונו ההנחיות, אנחנו נפעל בהתאם".

ממשרד הבריאות נמסר כי "אכן יו"ר הועדה לשינוי מין והמבצע בפועל של הניתוחים יצא לשנת שבתון בהתראה קצרה. כ-6-5 אנשים עוברים בשנה ניתוח לשינוי מין. התהליך עד לקבלת האישור לניתוח לשינוי מין ארוך, רגיש מאוד ובעל משמעות פסיכולוגית וגופנית. הוועדה לאישור ניתוח לשינוי מין עובדת כסדרה, ניתוחים הקשורים באישור הוועדה מתבצעים כסדרם, מלבד הניתוח לשינוי איבר גברי לנשי, ניתוח מיוחד שהמבצע אותו צריך להיות בעל מיומנות וניסיון. יו"ר הוועדה החדש מנסה לאתר מומחה מחו"ל שיסכים לבוא לארץ ולבצע את הניתוח למי שיסיים את הליך הוועדה".

החלטות הוועדה לא מנומקות, ולא ניתנות לערעור

ניתוח לשינוי מין בישראל בוצע עד עתה במרכז הרפואי שיבא בלבד, בכפוף לאישור הוועדה לשינוי מין. הוועדה מונה חמישה אנשי מקצוע: מנתח פלסטי בכיר, פסיכיאטר בכיר, פסיכולוג קליני, אורולוג ואנדוקרינולוג. לפי נוהל של משרד הבריאות, מאפריל 1986, הוועדה מאשרת ניתוחים לשינוי מין רק כעבור מעקב של שנתיים, שבהן חי הפונה בזהות המינית שאליה הוא מבקש להשתייך. בתקופת המעקב עובר הפונה טיפולים הורמונליים כדי לבחון את תגובותיו הנפשיות והגופניות לזהותו המגדרית החדשה וכן הערכה המבוצעת באמצעות מבדקים על ידי פסיכיאטר ופסיכולוג, שבאפשרותם לסרב לבקשתו לעבור את הניתוח אם נקבע שאינו כשיר נפשית. בקהילת הטרנסג'נדרים קובלים כי סירובים של הוועדה שמתקבלים מעת לעת אינם מנומקים בכתב, וכי אין לפונה אפשרות ערעור.

הניתוח לשינוי מין מגבר לאשה כולל את הסרת אבר המין הזכרי והאשכים, יצירת נרתיק ותיקון אזור השופכה, ואילו ניתוח מאשה לגבר כולל את השטחת החזה, הניתנת לביצוע כבר כעבור שנה ממועד הפנייה לוועדה, וכן בניית איבר מין גברי מלאכותי והסרת הנרתיק, תוך הארכת צינור השופכה. לפי מחקרים, הניתוח אינו משפיע על הרגלים מיניים לרבות הרגלי הנאה מינית (הגעה לאורגזמה). מאחר שהניתוח בלתי הפיך, על טופס ההסכמה לו נדרשים לחתום גם חברי הוועדה.

הניתוח אינו כרוך בתשלום, וממומן על ידי קופות החולים. לאחר ניתוח מגבר לאשה נדרשת המנותחת לשאת במשך שלושה חודשים מרחיב וגינאלי קבוע, שאינו כלול בסל, ובישראל אף נוהגת הוועדה להפנותה לרכוש דילדו למטרה זו בחנות לאביזרי מין. ניתוח מאשה לגבר דורש החדרת תותב במטרה לאפשר זקפה, שעלותו סביב 5,000 שקל, והוא אינו מכוסה בעלות הניתוח. בנוסף, טיפולים לשימור הפריון בעבור המנותחים אינם כלולים בסל.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ