שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
סוזי מנקס, ניו יורק טיימס, אדינבורו
סוזי מנקס, ניו יורק טיימס, אדינבורו

רוחה של מרי מלכת סקוטלנד כמו ריחפה בערפל ¬ המלאכותי ¬ שמעל הטירה החרבה שבה נולדה לפני 500 שנה; וחמת החלילים ייבבה כמו לכבוד גבריאל (קוקו) שאנל הצרפתייה, שבצעירותה היתה מאוהבת הן בדוכס וסטמינסטר והן בהרי סקוטלנד.

הקולקציה שעיצב קארל לגרפלד לבית שאנל הוצגה בשבוע שעבר בארמון לינליתגו שליד אדינבורו והיתה מרהיבה מכל הבחינות. הלפידים הבוערים, שאורם היבהב על האבנים הישנות, וארוחת הערב שהוגשה באוהל גדול, אשר הופיע כבמטה קסם על צלע ההר, היו רקע הולם לתצוגה המשובחת.

מלאכת המחשבת של התסרוקות בסגנון ימי הביניים ובשילוב צמות אפריקאיות, של ז'קטים מטוויד מוארכים לכדי מעילי חורף ושל שמלות לבנות צחות, חולצות כפתורים בעלות שרוולים שופעים וסלסולי בד מלכותיים ¬ כל אלה הפכו את התצוגה לאחת הטובות ביותר שיצר המעצב בתקופת כהונתו בשאנל, שב2013- ימלאו לה 30 שנה.

מתוך התצוגה

"מלכת סקוטלנד ומלכת האופנה", כך הגדיר לגרפלד את השילוב הזה; כאילו זה דבר של מה בכך, לקחת מרכיבים מחצר המלוכה ומשבטי סקוטלנד במאה ה16-, בגדים מודרניים, ספורטיביים ומחוטבים ושמץ של פאנק, ולשלוח אותם החוצה אל אוויר הלילה הקפוא, במקום שבו גצי אש נתקלים בפתותי שלג המרחפים בעדינות.

בתפקידו החדש כמלך המשבצות הצטיין המעצב בשילובים מתוחכמים, הרחוקים מאוד מחצאיות הקילט והצעיפים המשובצים הנדושים הממלאים את חלונות הראווה של חנויות התיירים בעיר הזאת, שבנייניה עשויים אבן גרניט מפויחת. אפילו שמיכות הצמר בעיצובו של לגרפלד, שהוגשו לקהל כדי להתחמם בקור שתחת כיפת השמים, התייחדו בצבעים רכים, והלוגו המסולסל של שתי הC- היה רקום עליהן מעל הקוץ הסקוטי המפורסם.

הבגדים עצמם היו מופת לעבודתם של האומנים השונים שבית שאנל מטפח בפאריס. אומני הנוצות קיבלו ייצוג בדמות ענק לצוואר עשוי נוצות, בהן כאלה של עורבני כחול; הדוגמאות האופייניות לאי פייר אייל, אחד מאיי שטלנד, נרקמו על שיפון ויצרו את הסוודר היוקרתי ביותר אי-פעם. אפילו הנעליים, מסיביות אך מעוצבות לעילא, היו מחווה לסנדלרים שנמנו עם חבורת הספקים המיוחדים של שאנל. ולכל אלה התוספו גרבונים בדוגמת יהלום, למען השיק.

התכשיטים היו דוגמה מצוינת לכותרת של התצוגה, "פאריס-אדינבורו". אבנים בצבעי יער כהים שובצו במסגרות זהב גסות, בפרשנות נוספת לשילוב שבין גולמי למלוטש. קריצות נוספות באביזרים נראו גם בקוץ הסקוטי מבד ששימש קישוט לשיער ובתיק עור בצורת הC- הכפולה, שיכול לשמש לנשיאת ויסקי או בושם שאנל 5.

"מרשים לי לעשות כל מה שאני רוצה", אמר לגרפלד ליד שולחן עץ כבד שגולף בסקוטלנד במיוחד לאירוע. הוא התכוון לבוסים שלו, האחים ורטהיימר, בעלי שאנל, ששום חלום של המעצב שלהם לא נראה להם מוגזם ¬ לרבות הפקת תצוגה בארמון חסר גג בעיצומו של החורף הסקוטי.

אלא שמאחורי התצוגה ושפע הסלבריטאים שנכחו בה ¬ ובהם הדוגמנית סטלה טננט, שנראתה מלכותית יותר מבגד לבגד ¬ היתה מטרה רצינית: לשפוך אור על המאפיינים הסקוטיים, ששאנל שמה לה למטרה להציל.

אם בעולם האופנה קוקו שאנל היא המאסטר של ז'קט הטוויד, הרי את נשמתו של אריג הצמר אפשר למצוא לחופי הנהר טוויד, שם השילוב בין מים רכים לידיים אמונות על המלאכה יצר את הבד המזוהה עם שאנל משנות ה20- של המאה הקודמת ואילך.

הסריגים, הקטגוריה השנייה בחשיבותה אחרי הז'קטים לדברי ברונו פבלוסקי, נשיא שאנל, הם בעלי חשיבות מכרעת לבית האופנה, ולכן הוא רכש באוקטובר את חברת הסריגים בארי ניטוור.

בחברה זו קרדיגנים בשני צבעים נתפרו, נגזרו ועוטרו בעבודת יד בשבוע שעבר, כמו ב25- השנים האחרונות. המפעל, חברה-בת של דוסון אינטרנשיונל שנקלעה לחובות, נתון בסכנה וצפוי להיסגר. לחלופין, מפעלים סיניים שמחפשים ציוד סריגה מיוחד יקנו אותו.

חברת בארי, שמפעליה שוכנים על קימורי ההר המנוקדים בכבשים, ספקיות הצמר, היא כיום חלק מחברה-בת של שאנל, פאראפקסיון, התומכת באומניה. "זו הזדמנות נפלאה בשבילנו ¬ ואנחנו יודעים שאנחנו מפיקים את המרב בעזרת כוח עבודה מיומן והתמקדות באיכות", אומר ג'ים קארי, מנכ"ל בארי. אמנם בבית שאנל אין מדברים על כך, אך מפעל הסריגים מייצר גם למותגי יוקרה אחרים, ולאחר סגירת המפעלים בלנטיין ופרינגל, הוא הספק היחיד כמעט בעיירה הסקוטית הקטנה האוויק.

"זה שילוב בין שיטות מודרניות ומסורתיות ¬ אבל לא תמיד מה שפשוט הוא הטוב ביותר", אמר קלייב בראון, מנכ"ל השיווק של בארי, בעודו מתבונן בעובדת הגוזרת במספריים צווארון בתוך הסריג.

תפקידו של בארי הוא ליצור את מוצרי שאנל, שלאחר בקרת איכות קפדנית ביותר נשלחים לחנויות בכל העולם; ואילו הייעוד של לגרפלד הוא לחולל קסמים מתוך פריטים בנאליים לכאורה כגון סוודר או זוג מכנסיים קצרים.

אולי בזכות שורשיו הגרמניים, לגרפלד מבין באופן אינטואיטיבי בבגדי האקלים הקר, ולכן נדמה שהתמקד בעיצוביו בחום ובנוחות ולאו דווקא בשיק אורבני. היתה פיוטיות בכל פריט, למן השוליים הגולמיים של חולצה עם שרוולי שיפון ועד גון הירוק של מימי האגם בז'קט עור. מי חוץ מלגרפלד היה יכול לדמיין את בית שאנל ככוכב-על סקוטי.


מאנגלית: אורלי מזור-יובל

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ