בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רצפות הפסיפס היפות ביותר בארץ

רצפות הפסיפס העתיקות, שהארץ זרועה בהן, מעידות שפעם חיו כאן כאן טובי האמנים בתחום

14תגובות

בחורבת חנות בהרי ירושלים יש פסיפס קטן ודי פגוע. הוא לבטח לא אחד היפים או המרשימים בישראל, שהיא מעצמת פסיפסים עתיקים. הקסם של הפסיפס בחורבת חנות טמון בכך שהוא מכוסה. מי שרוצה לראותו צריך להסיר, בעזרת מטאטא קטן שמוטל בסמוך, את שכבת החול שנועדה להגן על הפסיפס. אז, לאחר כמה תנועות נמרצות, מתגלה רצפה עשויה אבנים קטנות, שמסודרות בדוגמה גיאומטרית.

בפסיפס בחורבת חנות, כנראה רצפת כנסייה ביזנטית מהמאה השישית לספירה, יש שריגי גפן ומשושים צבעוניים. ציורי בעלי חיים שהופיעו בו הושחתו מזמן. חשיפת הפסיפס מעירה את חדוות הגילוי ואחריה את ההשתאות שגואה מול כל פסיפס, לא משנה מה גודלו או מורכבות הדוגמה שלו.

המאמץ הגדול שהשקיעו תושבי הארץ לפני 1,500 שנה, כדי שרצפת החדר שלהם תיראה יפה, מעורר התפעלות. דייריה הקדומים של חורבת חנות לא רצו לגור או להתפלל בחדר שרצפתו בגוון אחיד ומשעמם וטרחו ושיבצו אבנים זעירות כדי לעשות את החיים מעניינים ויפים יותר.

פסיפסים הם מותרות של אלה שגרו כאן לפנינו. לוקסוס שכרוך בהשקעה ובסבלנות עצומה. הם מעידים על אהבת האסתטיקה ועל משהו אינטימי בטעם הפרטי שלהם. ההתבוננות בהם מאפשרת לדמיין ביתר קלות את חייהם של האנשים שגרו כאן. הנה, כך נראתה רצפת החדר שלהם. אפשר ללמוד מזה לא מעט, בדיוק כמו שאפשר ללמוד עלינו מן השטיח שפרוש בסלון שלנו (יותר מחצלת משטיח, פשוט, לא יקר, ועשוי מין חבל ארוג בשני גוונים עם דוגמה גיאומטרית).

קל להניח שפסיפסים היו סימן לעושר, לחוסן כלכלי. ההתבוננות בהם כיום, כאשר הם פרושים בחורבות נטולות תקרה, משמשת תזכורת טובה לכך שהעושר לא מעניק בהכרח ביטחון, או יציבות, ודאי שלא לאורך זמן.

ד"ר צביקה צוק, ארכיאולוג רשות הטבע והגנים, מסביר שפסיפסים התגלו בארץ בבתים פרטיים (קיסריה, אפק, ציפורי) ובמבני ציבור כבתי כנסת, כנסיות וארמונות (מעון, בית אלפא, עין גדי, כורסי ומצדה). שתי התקופות העיקריות שבהן נוצרו פסיפסים בישראל היו התקופה הרומית (לפני כ 2,000 שנה) והתקופה הביזנטית (לפני כ 1,500 שנה).

לשיא האיכות הגיעו יוצרי הפסיפסים, לדברי צוק, באמצע התקופה הרומית. לשיא הכמותי ולשיא הפופולריות הגיעו הפסיפסים בתקופה הביזנטית. איכות הפסיפס נקבעת לפי מספר האבנים בדצימטר רבוע (10X10 סנטימטר). בתקופה הרומית שיבצו כ 400 אבנים בשטח קטן כזה. בתקופה הביזנטית כמות האבנים ירדה ועמה האיכות אבל מספר היצירות גדל.

יש מאות רצפות פסיפס עתיקות בישראל. המספר העצום והפיזור הגדול מאפשרים לפקוד אותן כמעט בכל טיול. בכמה מקומות, בציפורי למשל, יש ריכוז גדול של עשרות רצפות פסיפס, אבל לפעמים דווקא פסיפס נידח ולא מרשים במיוחד, כמו זה שנזכר כאן בחורבת חנות (לצד כביש 375), או הפסיפס היפה בבית הכנסת במעון, מותיר את הרושם העז ביותר. הרשימה הזאת מציגה שישה אתרי פסיפסים, מהיפים בישראל.

ציפורי

ציפורי היתה פעם עיר מפוארת. במאה השלישית עבר אליה רבי יהודה הנשיא, חי בה 17 שנה וערך בה את המשנה. עדויות מצביעות על כך שהיו בה 18 בתי כנסת ובתקופות המשנה והתלמוד ישבו בה גדולי החכמים.

בחפירות שנערכו בציפורי ב 20 השנים האחרונות התגלו כמה מהפסיפסים היפים בישראל. הבולטים שבהם נמצאים בבית חג הנילוס ובבית דיוניסוס. בראשון יש פסיפס יפה להפליא, שמתאר חגיגות במצרים לצד סצינות ציד. בבית דיוניסוס, בראש הגבעה, יש חדר גדול ומקורה, במרכזו פסיפס נפלא של חיי אל היין דיוניסוס והפולחן שנערך לכבודו. במסגרת שמקיפה את הפסיפס מופיעה דמות אשה שזכתה לכינוי "המונה ליזה של ציפורי". התאורה במקום מצוינת והתצוגה הטובה עוזרת למבקרים להתרשם מן הפסיפס החשוב הזה.

האבנים הזעירות, היצירתיות והמקצועיות המרשימות של יוצרי הפסיפסים האלה לא מותירות ספק ¬ בגליל פעלו במאות הראשונות לספירה כמה מטובי האמנים בתחום.

גן לאומי ציפורי פתוח כל השבוע. כניסה בתשלום. הגעה מכביש 79, צומת המוביל-נצרת, בין סימני ק"מ 22 23.

חמת

חמת טבריה, מדרום לעיר טבריה, זכתה למוניטין בזכות מעיינות המרפא שלה. במקום נחשף בית הכנסת של סוורוס מן המאה השלישית ובמרכזו רצפת פסיפס יפה וצבעונית, שנחשבת העתיקה מבין אלה שהתגלו בבתי כנסת בישראל. בתקופה זאת פעלה הסנהדרין בטבריה והשם סוורוס מופיע בכתובת היוונית שהתגלתה במקום.

בפסיפס של חמת שלושה "שטיחים". במרכזי מופיע גלגל מזלות גדול ובו דמותו של הליוס אל השמש. בכל פינה מופיעה דמות אשה כעונת שנה. בקצה הפסיפס מופיעים ארון קודש, מנורת קנים ושופר. גלגל מזלות דומה מופיע בשישה בתי כנסת עתיקים, מתקופת המשנה והתלמוד. כמעט בכולם מצויר הליוס אל השמש במרכז.

במאי 2012 פגעו ונדליסטים אנושות בפסיפס של חמת, ריססו עליו כתובות צבע והשחיתו חלקים ממנו. עובדי רשות הטבע שיקמו אותו וכיום הוא מוצג מחדש למבקרים.

גן לאומי. הכניסה בתשלום כל ימות השבוע. הגעה בכביש 90 מדרום לטבריה, על גדת הכנרת.

בית אלפא

הייחוד של הפסיפס המרשים, שנמצא בקיבוץ חפציבה ונושא את שם היישוב בית אלפא, טמון בכך שאנו יודעים מי היו יוצריו. האמנים מריאנוס ובנו חנינא חתמו על יצירתם מהמאה החמישית וזאת אכן יצירה מפוארת שאפשר להתגאות בה.

הפסיפס נמצא באולם המרכזי של בית הכנסת הגדול במקום. הוא מחולק לשלושה שטיחים שבהם רואים היטב את ארון הקודש, גלגל המזלות (דומה לזה שבחמת, עם הליוס אל השמש ונשים בדמויות עונות השנה) ותיאור יפהפה ונוגע ללב של עקידת יצחק, שבו רואים את האב הזקן אוחז מאכלת ולצדו בנו הכפות.

הפסיפס בגן לאומי, במבנה מקורה וממוזג. כניסה בתשלום. פתוח בכל יום. הגעה לקיבוץ חפציבה, בכביש 669 בין צומת השיטה לבית שאן. כ 10 דקות ממערב לבית שאן.

השומרוני הטוב

מוזיאון הפסיפסים "השומרוני הטוב" נחנך ב 2010. המוזיאון ממוקם ב"אכסניית השומרוני הטוב", אתר ארכיאולוגי על כביש ירושלים-ים המלח. למוזיאון הובאו עשרות פסיפסים שהועברו מרחבי הגדה המערבית ומרצועת עזה ושוקמו. רוב הפסיפסים הועברו מבתי כנסת עתיקים ומכמה כנסיות. הנימוק להעברה, בדרך כלל, היה שבאתר המקורי צפויה לפסיפסים אלה סכנת השחתה.

הפסיפסים שמוצגים במקום אמנם יפים, אבל התחושה בביקור אינה נעימה. למבקר יש הרגשה שהוא רואה תערוכת תמונות עשויות אבנים קטנות. פסיפס הוא רצפה ששייכת לאתר, למקום, לסביבה מסוימת שבעבורה נבנה. התחושות האלה נעלמות לחלוטין בשומרוני הטוב.

צביקה צוק מסביר שלמוזיאון הועברו פסיפסים שלא היו מחזיקים מעמד בדרך אחרת. הוא מסכים שהפסיפסים שנותקו מאבדים משהו מהמקוריות ומהאותנטיות שלהם ומבהיר שבמקרים רבים, כשזה אפשרי, משיבים את הפסיפס לאתר המקורי לאחר השימור. בית הכנסת העתיק בעזה, לדוגמה, כבר לא יכול לשמש בית לפסיפס שהובא ממנו.

אתר בניהול רשות הטבע. פתוח בתשלום כל השבוע. הגעה מכביש 1, ממזרח למעלה אדומים.

קיסריה

פסיפס הציפורים בקיסריה הוא אתר מיוחד במינו. חלק מן הקסם של המקום טמון בכך שאינו חלק מן הגן הלאומי, אלא נמצא ברחוב רוטשילד השליו. וילה עתיקה לצד וילות עכשוויות. זה היה כנראה ביתו המפואר של אציל רומאי בתקופה הביזנטית.

האתר התגלה לפני יותר מ 60 שנה, אבל כוסה מחדש כדי להגן עליו ורק ב 2005 נפתח למבקרים, ללא תשלום. זאת רצפה ענקית ויפה, שבמרכזה 120 עיגולים (מדליונים) ובכל אחד מהם ציפור.

פתוח כל השבוע ללא תשלום. הפסיפס נמצא במערב רחוב רוטשילד, בין שכונות 2 ל 3.

מעון

בלב רצפת הפסיפס בבית הכנסת של חורבת מעון רואים גפן הצומחת מכד שנמצא בקצה הרצפה. שריגי הגפן יוצרים מדליונים ובהם בעלי חיים, עופות ויונקים. יש בפסיפס 11 שורות, ובכל אחת חמישה מדליונים. הסמלים היהודיים (מנורה, שופר ולולב) מרוכזים בצד הפסיפס הקרוב לבמה. בצדדים מופיעים עצי דקל ואריות. מצדי העצים משובצות יונים. ברצפה משולבת כתובת הקדשה בארמית. מעל הרצפה הוצבה סככה שמגנה עליה והאתר פתוח ונעים לביקור.

פתוח כל השבוע ללא תשלום. בית הכנסת נמצא בין הקיבוצים ניר עוז ונירים, במרחק של כקילומטר מדרום-מזרח לכניסה לקיבוץ נירים. אפשר להגיע מכביש 241 (צומת גילת-צומת מעון).

פסיפס לוד: מלך גולה

פסיפס לוד נחשב בעיני מביני דבר לפסיפס היפה ביותר שהתגלה עד כה בישראל. הבעיה היחידה היא שאי אפשר עדיין לראות אותו.

הפסיפס, כנראה חלק מווילה רומית מסוף המאה השלישית לספירה, התגלה ב 1996 במקרה, בעת סלילת כביש ברחוב החלוץ במזרח לוד. הוא כוסה כדי לשמור עליו ובשנת 2009 נחשף למשך סוף שבוע אחד, שבו פקדו את האתר יותר מ 20 אלף מבקרים סקרנים. לאחר מכן הועבר הפסיפס מן האתר בלוד כדי לשמר אותו. החמצתי אז את ההזדמנות לראותו ולכן נעתרתי השבוע בן רגע להזמנתו של האדריכל ערן חמו, מנהל המחלקה לפרויקטי שימור ברשות העתיקות, לבוא לסדנת הפסיפס במוזיאון רוקפלר בירושלים.

חמו, האחראי על פרויקט פסיפס לוד ברשות העתיקות, מציג את חלקיו ¬ אלה מהם שנמצאים עתה בירושלים ¬ כאב גאה. אורכו המלא של הפסיפס 17 מטר ורוחבו כתשעה מטרים. המכלול מורכב מכמה "שטיחים". אחד מהם, כנראה היפה ביותר, שעשרות דגים מופיעים בו, משוטט כבר יותר משנתיים בין מוזיאונים בארצות הברית, ולדברי חמו, הוא פופולרי לתצוגות בחו"ל יותר מן המגילות הגנוזות. ברוקפלר הראה לי חמו שטיח מאורך ובו דוגמאות גיאומטריות ושטיח גדול ומרשים של ציפורים. שטיח נוסף, שבו רואים בעלי חיים אקזוטיים כפילים וג'ירפות, נמצא גם הוא בחו"ל.

באתר בלוד נמצאו טביעות רגל של ילד ומבוגר תחת הפסיפס. כמו כן התגלה פרסקו, ציור נדיר שעל פיו נוצר הפסיפס. כל אלה אמורים לשוב ללוד ב 2014, כחלק מתצוגה במוזיאון מיוחד שבימים אלה עוסקים בתכנונו. חמו מסביר שמוזיאון כזה, שהקהילה המקומית תהיה מעורבת בו, יכול לשנות את תדמיתה של לוד ולשמש עוגן לתיירות העתידית בעיר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו