טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השחקנית כריסטין ברנסקי מנסה להימנע מ"קרב חתולות"

עורכת הדין הבכירה שברנסקי מגלמת בסדרה “האשה הטובה” היא בת דורה של הילארי קלינטון ורואה בה מקור השראה. עם עליית העונה הרביעית בישראל, מסבירה השחקנית איך הדמות שלה מתמרנת בין שני אהובים

תגובות

במשרד של עורכת הדין דיאן לוקהארט - השותפה הבכירה במשרד לוקהארט־גארדנר, העומד במרכז דרמת הטלוויזיה "האשה הטובה" - ישנה תמונה משותפת שלה ושל הילארי קלינטון. פרט שולי זה הוזכר השבוע בראיון הטלפוני עם השחקנית המגלמת את דיאן, כריסטין ברנסקי, לאחר שזו הגדירה את דמותה כאשה חזקה הפונה לנשים עצמאיות, שרואות סביבן מנהיגות מרשימות דוגמת הילארי קלינטון.

"דיאן גדלה בשנות ה-60. היא בת גילי, כלומר בת 60. זאת היתה תקופה של זכויות האזרח, זכויות נשים, וייטנאם. היא שמאלנית. אביה היה פרופסור למשפטים, הוא בטח נלחם במלחמת וייטנאם. היא התעצבה בשנים של שינוי”, אומרת ברנסקי. "לפי דעתי, סיפור הרקע של דיאן הוא שהיא הלכה לוולסלי (מכללה פרטית יוקרתית לנשים), כמו קלינטון, ושמעה את הנאום המפורסם שהיא נתנה שם ב-1969, שהן הכירו מאז. דיאן היא אשת קריירה מצליחה, היא מושפעת מנשים כמו כריסטין לגארד (יו”ר קרן המטבע הבינלאומית), קלינטון ואחרות המנהלות אוניברסיטאות יוקרתיות", כך לפי השחקנית המגלמת אותה.

התמונה של קלינטון מופיעה במשרד גם כתזכורת לאחד ממקורות ההשראה של הסדרה, לפחות בתחילתה. "האשה הטובה", שעלתה לשידור ב-2009, נפתחה עם כניסתה של הגיבורה שלה, אלישיה פלורק (ג'וליאנה מרגוליס), למשרד לוקהארט־גארדנר, לאחר שבעלה, התובע המחוזי פיטר פלורק, היה מעורב בפרשיית מין, המזכירה את זו של הנשיא לשעבר ביל קלינטון. אלישיה מצאה עצמה במעמד המשפיל של האשה העומדת בכל מחיר לצד הגבר הבוגד, האישיות הציבורית המפורסמת, לא מאוד שונה מהילארי קלינטון.

כמו שרת החוץ לשעבר, גם אלישיה פרצה מהתפקיד שיועד לה ונהפכה לאשה עצמאית וחזקה בזכות עצמה. הסדרה של רוברט ומישל קינג נהפכה ללהיט ולדרמה פוליטית ומשפטית שהתרחקה מנקודת המוצא הספציפית הזאת והתפתחה לכיוונים רבים ומעניינים אחרים. בעונה הרביעית, שפרקים חדשים שלה ישודרו בישראל מיום ראשון ביס דרמה, הוצע לאלישיה להיות שותפה בכירה במשרד, לצד ויל גראדנר (ג'וש צ'ארלס) ודיאן.

רגליים על הקרקע

ברנסקי, בוגרת ג'וליארד, המתגוררת גם היום בניו יורק, שבה גם במקרה מצלמים את הסדרה, משדרת ניו־יורקיות אינטלקטואלית. היא נשואה זה כמעט 30 שנה לשחקן מתיו קאולס, שגילם במשך השנים מגוון רעים והתבלט לראשונה בסרט "קאובוי של חצות". שתי בנותיה למדו ולומדות באוניברסיטאות עלית כפרינסטון בארצות הברית ואוקספורד באנגליה – אך הן רחוקות מעולם המשחק: האחת לומדת משפטים והשנייה אנתרופולוגיה.

היא עצמה שחקנית מגוונת שפרסיה הרבים מעידים על כך - שני פרסי טוני קיבלה על תפקידיה על במת התיאטרון, ופסלון אמי על תפקידה כמריאן תורפ בסיטקום המצליח של שנות ה-90 "סיביל", בכיכובה של סיביל שפארד. על תפקידה הדרמטי הנוכחי, השונה מזה שפירסם אותה לראשונה, היתה מועמדת כבר שלוש פעמים לפרס אמי ועוד פעמיים על תפקיד אורח בסדרה "המפץ הגדול".

כאשר מחפשים את שמה של ברנסקי בגוגל, מנוע החיפוש משלים מיד ל"כריסטין ברנסקי רגליים". אפשר לנחש שזה משום שהיא מגלמת אשה חזקה שרגליה נטועות בקרקע, אך האמת היא פשוטה יותר - רגליה הן נושא לחיפוש בשל אורכן ויופיין. דיאן, הדמות שלה בסדרה, היא אשה מאוד מטופחת. הבגדים שלה יקרים, מסוגננים ומושכים תשומת לב. הם אפיון מובהק שלה.

"יש בעצם שלושה אנשים שאחראים על המלתחה שלה", אומרת מי שמגלמת אותה. "קודם כל, מישל קינג, היוצרת, המאשרת כל דבר עד הפרט האחרון בסדרה, והיא בעצמה מתלבשת מאוד יפה ומאוד יקר, בעיצובים של נינה ריצ'י וכו'. האדם השני הוא המלביש, דניאל לוסון, שאחראי על הלבשת שלוש הנשים בסדרה – דיאן, אלישיה והבלשית של המשרד, קלינדה (ארצ'י פנג'אבי, שזכתה בפרס אמי על תפקידה זה), והוא עושה את זה בצורה מאוד קומוניקטיבית ומצליח לספר דבר מה על הדמויות דרך לבושן.

"הצלע השלישית במשולש זה היא אני. מאז ומעולם אני אוהבת בגדים, סבתי היתה שחקנית ונהגה להתלבש בבגדים ראוותניים והושפעתי ממנה. אני אוהבת אופנה עילית. זה סוג של אמנות בעיני, במיוחד ב-20 השנים האחרונות. חוץ מזה, יש לי מבנה גוף ארוך ורזה, אני ארוכת רגליים וזרועות, ובגדים נראים טוב עלי".

אם האמירה שלה על מבנה הגוף שלה נשמעת שחצנית, הרי שזה לא המצב. היא מתייחסת להופעתה בשוויון נפש. באותה מידה היא אמרה לפני שנתיים בראיון ל"ניו יורק טיימס": "מעולם לא הייתי יפהפייה, אז אינני 'כבר לא יפהפייה' היום". יש משהו מרענן בישירות הזאת.

"אני אוהבת שיש לדיאן עוצמה, אבל שהיא נשית”, היא אומרת כעת. “משתמשים במלה הזאת יותר מדי, אבל אני חושבת שכאן היא במקומה. דיאן נהנית להיות אשה בעולם של גברים. בעיני רוחי אני מדמיינת לי שמאחר שהיא אשה עסוקה מאוד, יש לה קניינית שמביאה לה מיני דברים למדידה בבית והיא בוחרת את מה שנראה לה".

כך את קונה את הבגדים שלך?

"לא. אני לא משתמשת בסטייליסט. היום שחקניות נראות טוב, הכל מתאים, הכל במקום, אבל לא ברור אם זה שלהן או של הסטייליסט. אני אוהבת שיש ביטוי לטעם האישי שלך. עכשיו למשל אני לובשת ז'קט של ראלף לורן, צעיף וג'ינס. כמו הרבה שחקניות ומעצבות, שכל הזמן לובשות בגדים יוקרתיים ויפים, ביום־יום אני לובשת משהו פשוט".

העונה עוסקים הרבה בבעיות הכלכליות של המשרד. הוא על סף פירוק ופשיטת רגל. אפילו נתבקשתם למכור את יצירות האמנות שלכם. האם הבגדים היקרים האלה משתלבים עם הזמנים הקשים של המשבר הכלכלי העובר על המשרד?

"זו מין בדיחה כזאת על הסט – טוענים שככל שהמשרד שוקע יותר בחובות, הבגדים שלי נהיים יותר יקרים. הדרך שאני מתרצת את זה לעצמי היא שכאשר את במצב קשה, את נדרשת עוד יותר לשדר שהכל טוב אצלך. דיאן עושה את זה באמצעות הבגדים שלה. דיאן לא באה מכסף, היא לא ירשה הרבה, אביה הרי היה מרצה למשפטים. ובינינו, כמה שהבגדים לא יהיו יקרים, לא מדובר בסכומים שיכולים לשנות משהו במצב הפיננסי של המשרד".

ואם כבר עוסקים בארון הבגדים של דיאן, האם יש שם שלדים?

"אם כן, לא אגלה. דיאן היא מסתורית. אנחנו יודעים שהיא עברה כברת דרך, אבל לא יודעים מה דרך זו כללה. לא קיבלנו הסבר לכך שמעולם לא התחתנה. מה שמקסים בסדרת טלוויזיה הוא שאפשר לגדול במשך העונות, לקבל עוד ועוד מידע על הדמויות. אני מקווה שיספרו עוד על עברה. אנחנו יודעים שהיא אוהבת גברים. יש שניים כאלה בחייה. כעת, כאשר היא מועמדת להיות שופטת, ודאי יגלו דברים על עברה. אנחנו חיים בעידן שמסוכן להיות דמות ציבורית, כמו שחקן, למשל, אבל עוד יותר מזה פוליטיקאי, כי מגלים כל מה שעשית בעברך. אי אפשר להתכחש לזה".

מתגעגעת לקומדיה

כפי שברנסקי הזכירה, לדמותה, אשה בת 60, שני אהובים. בעונה השלישית של הסדרה מצאה עצמה מתלבטת בין מקווי (גארי קול) לג'ק (בריאן בראון).

אחד הדברים הנחמדים בסדרה זה שחיי האהבה של דיאן, השותפה הבכירה במשרד ואשה בוגרת, אינם הנושא של הסדרה, אלא עוד עלילה אחת מני רבות בה.

"בדיוק. כל כך הרבה נשים מודות לנו על כך שהסדרה מציגה נשים באופן מכובד”, משיבה ברנסקי. “היא מראה שהן מתעניינות בנושאים בוגרים, חיות חיים מעוררי כבוד, וגם אוהבות גברים ומין. באיזה סרט קולנוע נמצא את זה? בקולנוע או שמתעלמים מנשים, או שמציגים אותן כפתטיות, כועסות, גרוטסקיות. לדיאן יש איזון, חן, עוצמה ואין בה רשעות. היא מסוגלת לצאת לבילוי, לשתות ערב שלם ולנהל שיחה ערה עם גבר ולמצוא את עצמה מאושרת במיטה. במציאות אנחנו מוקפות בנשים כאלה, אבל בקולנוע בכלל לא".

הבנתי כי התעקשת שהיחסים שלך ושל אלישיה לעולם לא יגלשו למה שמכונה “קרב חתולות”, שלא תהיי הסטריאוטיפ של הבוסית הביצ'ית.

"נכון, בתחילה היה נדמה שלשם זה הולך - בגלל ההתנגשות בעמדות כוח, בגלל הבדלי הגיל – אני מבוגרת מאלישיה ב-20 שנה – אבל ביקשתי להימנע מהקלישאה הזאת. עדיף בעיני בהרבה להיות סוג של מנטור. עכשיו שמציעים לאלישיה להיות שותפה במשרד יכולה להתעורר תחרות בין השתיים, מעניין לראות איך זה יתפתח".

ואשר לייצוג הגרוטסקי, ברנסקי במשך שנים גילמה דמויות מוקצנות ומצחיקות. היא לא זרה במחוזות ההומור העצמי. בתפקידי אורח בסדרות אחרות היא שומרת על יכולת ההצחקה. בעונה הרביעית של "בניחוש חוקר", למשל, גילמה עשירה החשודה ברצח בעלה. בפרק זה, ששודר השבוע בשידור חוזר ב"יס", היא מתייחסת להתערבות הפלסטית שעברה. "למעשה אני מזועזעת", אומרת דמותה ב"בניחוש חוקר", "אבל בשל שנים רבות של שימוש בבוטוקס לא רואים את זה על פני".

ב"מפץ הגדול" היא מגלמת מדענית ואם של אחד הגיבורים הקבועים בסדרה, לנארד. "העונה אולי יראו אותי בעוד פרק", היא מסבירה. "אני מתגעגעת לקומדיה לפעמים, אבל אחרי כל כך הרבה שנים בתחום הזה, אני נהנית להציג עוד פן שלי".

כמו למשל הפן המוסיקלי, שהוצג בסרט "מאמה מיה", שהשתתפה בו ב-2008. השירה מצאה חן בעיני בוגרת ג'וליארד הזאת. בראיון ל"ואניטי פייר" לפני חודש גילתה איך תרצה לחזור בגלגול הבא שלה – ככוכב רוק. "אין כמו להיות כוכב רוק", אמרה. "אני רוצה להיות גבר, רוצה להיות קית ריצ'ארדס, אבל בלי כל הרעלים והבלאי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות