טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפשר להציל את ים המלח מבלי לפגוע בסביבה?

גורמים מקצועיים וממשלתיים בוחנים שילוב של תעלה ממפרץ אילת והגדלת כמות המים הזורמים בירדן כחלופה מתונה יותר לתוכנית תעלת הימים

תגובות

בשבוע שעבר ערך הבנק העולמי שימוע ציבורי בירושלים, שבו הוצגו ממצאי המחקרים על פרויקט הובלת המים ממפרץ אילת לים המלח (תעלת הימים), וההתייחסויות של גורמים ממשלתיים וציבוריים אליהם. עתיד הפרויקט לא ברור עדיין, אבל בהתחשב בעמדות שהוצגו באירוע, נראה שיש לראשי הבנק העולמי ונציגי מדינות האזור חומר רב למחשבה.

על פי המחקרים שהבנק העולמי פירסם בשבועות האחרונים, קיימת היתכנות כלכלית והנדסית להקמת תעלת הימים בשטח ירדן. במסגרת הפרויקט יוזרמו כמויות גדולות של מים ממפרץ אילת לים המלח במערכת של צינורות ומנהרות. המים ישמשו להפקת חשמל, יותפלו וישמשו כמי שתייה באזור עמאן. התמלחת ממתקני ההתפלה תביא לייצוב ואף להעלאה הדרגתית של מפלס ים המלח.

מפלס ים המלח יורד מדי שנה במטר, וכדי לייצב אותו בגובה הנוכחי יש להזרים אליו כ-800 מיליון מטרים מעוקבים בשנה (כמות השווה לכמות מי השתייה הנצרכת בישראל בשנה). אם לא יינקטו פעולות אלו, ימשיך המפלס לרדת עוד ב–150 מטרים במאה השנים הבאות, ושטח ים המלח יצטמצם מאוד.

ניתוח המחקרים של הבנק העולמי, שנעשה על ידי גורמים שונים לפני השימוע ובמהלכו, מראה, שלפרויקט של הובלת מים יש מחיר סביבתי וכלכלי כבד, אולי כבד מדי. הוספת התמלחת ממפרץ אילת עשויה להביא להתפתחות גבס לבן ואצות, ואלה ישנו את האופי הייחודי של ים המלח; "הוא יהפוך מכחול מלכותי ללבן חלבי", כהגדרה של גדעון ברומברג, מנכ"ל הארגון הסביבתי "ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון". בנוסף עלול הפרויקט להחמיר מאוד את המצב הכלכלי בירדן מאחר שעלות הקמתו אינה כוללת את עלות הובלת מי השתייה לעמאן, העלולה להגיע ליותר משני מיליארד דולר. כמו כן קיים חשש ממשי, שתהיה עלייה משמעותית במחירי המים לצרכנים בירדן, מה שיגרום לאי יציבות פוליטית וחברתית.

עופר וקנין

ברומברג ואנשי ארגונו טוענים, שיש לטפל בבעיית היסוד הגורמת לירידה במפלס - ניצול מקורות המים הטבעיים לצורכי האדם, ובראשם נהר הירדן. חיסכון במים, הגדלת יכולת ההתפלה של מי ים והרחבת השימוש בשפכים מטוהרים יכולים לאפשר, לטענת הארגון, הזרמה של מים בירדן הדרומי (קטע הירדן מדרום לכנרת) באופן שיביא לבלימת הירידה במפלס. גביית תשלום על שאיבת מי הים ממפעלי האשלג בירדן וישראל תתמרץ אותם לייעל את השימוש במי הים, וכך יהיה אפשר להאט עוד יותר את ירידת המפלס.

עד עתה היה נראה, שיש רק שתי חלופות קיצוניות לטיפול בבעיית ים המלח. האחת, שאותה בדק הבנק העולמי, נראית בעייתית מבחינה סביבתית ויקרה מדי. לעומת זאת, החלופה של ידידי כדור הארץ קשה מאוד ליישום, בהתחשב במצוקת המים הכללית באזור.

מה שהתברר בשבועיים האחרונים הוא, שחלק מהגורמים המקצועיים והממשלתיים בישראל אינם פוסלים את האפשרות לבחון שילוב של הובלת מים ממפרץ אילת עם הגדלה הדרגתית של כמות המים הזורמים בירדן הדרומי. דעות בכיוון הזה נשמעו במשרד להגנת הסביבה וגם בוועדת ההיגוי המקצועית המלווה את מחקרי הבנק העולמי מטעם ישראל - ועדה שאת הקמתה יזם השר לשיתוף פעולה אזורי, סילבן שלום, ובראשה עומד פרופ' אורי שני, לשעבר מנהל רשות המים.

אחת האפשרויות הנשקלות היא להקים פרויקט הובלת מים ממפרץ אילת לים המלח, שיהיה קטן יותר בהיקפו ויש סבירות נמוכה יותר שיגרום לשינויים לא רצויים בים המלח. זהו פרויקט המוגדר כ"פיילוט", והוא יאפשר לבחון את ההשפעות על ים המלח, אבל גם להזרים כמות של כמה מאות מיליוני מטרים מעוקבים לים המלח. במקביל יהיה אפשר להגדיל את כמות המים בירדן, ככל שיגדל היקף התפלת מי הים בישראל, ולהוסיף לכך על ידי פעולות חיסכון והרחבת הניצול של שפכים מטוהרים.

את צורכי המים הדחופים של ירדן יהיה אפשר לספק באמצעות מתקן התפלה שיוקם בעקבה. ממתקן זה יוזרמו מים מותפלים למערכת הובלת מים לעמאן, שכבר קיימת בדרום ירדן. אפשרות נוספת, שאותה מעלים ארגונים סביבתיים, היא לספק לאזור עמאן בירדן יותר מים מישראל, ככל שהיקף ההתפלה יגדל, ובתמורה לקבל ממנה מים ממתקן ההתפלה בעקבה, לשימוש יישובי דרום הערבה.

החלופות הללו נראות אטרקטיביות פחות מפתרון שבו מזרימים כמות אדירה של מים מאילת ומעלים משמעותית את מפלס ים המלח. אבל הן עשויות להיות נוחות יותר למימוש, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה סביבתית. בתרחיש של "חלופה משולבת" תוזרם לים המלח כמות קטנה מזאת שבתוכנית הובלת המים הגדולה מאילת. היא תסייע להאט משמעותית את ירידת המפלס, ככל הנראה בלא השפעות שליליות. ההאטה בירידה תאפשר לרשויות בירדן ובישראל להיערך טוב יותר לתכנון האזור ולדעת היכן ניתן להקים תשתיות ומבנים כמו כבישים ובתי מלון בלי שייהרסו בגלל נסיגת הים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות