בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח: הנזק מהתפקוד הלקוי של הנמלים - 5 מיליארד ש' בשנה

דו"ח פנימי שהכינה רשות ההגבלים העסקיים גילה כי התפוקה בנמלי ישראל נמוכה ב-30% לעומת הממוצע העולמי 
■ הדו"ח לא פורסם מכיוון שהתבסס על מסמכים פנימיים שנאספו מחברות פרטיות במשק ■ מסקנות הדו"ח: יש ליצור תחרות בתוך הנמלים

93תגובות

מחקר ממשלתי מקיף, שנשמר מזה שלוש שנים תחת מעטה חשאיות, חושף את ההשלכות המאקרו־כלכליות הדרמטיות של התפקוד הלקוי בנמלי הים על המשק הישראלי. ל-TheMarker נודע כי במחקר, שהדו"ח המסכם שלו גובש ברשות ההגבלים העסקיים ב-2009, התגלה כי תפוקתם של נמלי חיפה ואשדוד נמוכה ב-30% מזאת של נמלים מתחרים בגודל דומה.

לפי הדו"ח, הנזק שסופג המשק הישראלי כתוצאה מהכשלים הנמשכים בתפקודם של נמלי ישראל ומפעילות החסר שלהם מסתכם בכ-5 מיליארד שקל מדי שנה. סכום זה כולל נזק ישיר ועקיף שבו נושאות הקופה הציבורית והחברות במגזר העסקי.

איליה מלניקוב

לצורך הכנת הדו"ח אספו אנשי רשות ההגבלים נתונים מהגופים הממשלתיים הרלוונטיים בישראל, לצד נתונים השוואתיים על מדדי היעילות והשירות בנמלי ישראל לעומת נמלי ים בחו"ל. עם זאת, לראשונה אספה רשות ההגבלים מסמכים גם מחברות עסקיות - ציבוריות ופרטיות - שמקיימות מגע שוטף עם הנמלים.

בין היתר, התקבלו נתונים על הוצאות המלאי העודפות שבהן נדרשים יבואנים ויצואנים לשאת כתוצאה מהעיכובים בפעילות נמלי חיפה ואשדוד; על עלויות ההון הנלוות; על פרמיית הסיכון שנגבית מהם ומחברות ספנות ושילוח שפועלות מול ישראל - באשראי בנקאי או בעלויות ביטוח; על קנסות שאלה נדרשו לשלם לספקים, ללקוחות או לחברות ספנות כתוצאה מעיכובים ועיצומים בנמלים; וכן נתונים על תמחור היתר של השירותים הנמליים והסחורות, בגין הסיכון היחסי של המעבר בנמלי ישראל - ואי הוודאות בנוגע ללוחות הזמנים לאספקה.

החברות נדרשו למסור כל חומר רלוונטי על זיקתן העסקית לחברות נמלי הים, במסגרת חקירה שניהלה רשות ההגבלים על מצב התחרות בענף הנמלי בישראל. החקירה עסקה במיפוי תפקוד הנמלים בהשוואה למדינות אחרות - וכן בפוטנציאל התחרות בישראל. זאת, נוכח האפשרות להכריז על נמלי חיפה ואשדוד מונופולים אזוריים.

על אף משמעויותיו הכלכליות כבדות המשקל, הוגדר הדו"ח "פנימי" - וממצאיו לא פורסמו. זאת, מכיוון שהכיל מידע מסחרי רגיש, שנמסר לידי רשות ההגבלים לצורך הבדיקה בלבד. מסקנות הדו"ח הוצגו לפני כשנתיים בפני הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה והן עומדות בבסיס המהלך שאליו יוצאת בימים אלה הממשלה החדשה, בדרך לרפורמה המחודשת בנמלי הים.

התחרות בין 
הנמלים מוגבלת

אומדן הנזק הכלכלי למשק שימש את עורכי הדו"ח לצורך שתי בדיקות כלכליות: פוטנציאל התחרות בין חברות נמלי חיפה ואשדוד וכדאיות ההפעלה הפרטית של רציפים פנימיים בנמלים.

מסקנות הדו"ח הצביעו על כך שהתחרות כיום בין שני הנמלים הקיימים מוגבלת. כלומר, לחברות עסקיות יש יכולת מוגבלת לבחור בין נמל אשדוד לנמל חיפה - משום קרבתן הגיאוגרפית לאחד מהנמלים, ולנוכח עלויות השינוע היבשתי הגבוהות. מסקנה זו אמורה היתה להוביל את הרשות להכרזה על הנמלים כמונופולים אזוריים - אך זו לא נעשתה לבסוף.

המסקנה השנייה הצביעה על כדאיות כלכלית גבוהה בתחרות תוך־נמלית - גם אם בהפרטת רציף בודד. מסקנה זו גיבתה את החלטת הממשלה מ-2007 להקים שני רציפים חדשים בנמלי חיפה ‏(נמל המפרץ‏) ואשדוד ‏(נמל הדרום‏), שייתחרו בנמלים הקיימים.

מסקנה זו אומצה לפני שנה וחצי גם על ידי ועדת טרכטנברג, שדנה בהשלכת פעילות החסר בנמלי הים על יוקר המחיה. בדו"ח הוועדה צויין כי תפוקת נמלי ישראל נמוכה ב-15%-25% מנמלים אחרים במזרח התיכון.

הדו"ח אמד רק הנזק הישיר למשק כתוצאה מרמת השירות הירודה בנמלים והתפוקות הנמוכות בהם. הוועדה העריכה אותו במאות מיליוני שקלים - בנוסף לעלויות השכר הגבוהות בנמלים, וביתר המונופולים הממשלתיים, שהוערכו כגבוהות ב-36% מעלויות עובדים בעלי מאפיינים דומים בענפים אחרים במשק. עם זאת, הוועדה ציינה כי לא שיקללה בתחשיב את העלויות העקיפות הנובעות מאי הוודאות העסקית שהנמלים משרים על הפעילות במשק.

"תפקודם הלא יעיל של נמלי ישראל משית על סוחרי החוץ עלויות כלכליות גבוהות מאוד, הבאות לידי ביטוי בשלושה מובנים עיקריים - עלויות זמני השהייה של אוניות ומטען, אמינותם סוחרי החוץ בסחר הבינלאומי ותעריפים גבוהים יותר למשתמשים, הנובעים ממערך עלויות גבוה, במיוחד בתחום השכר", כתבה הוועדה, וציינה את הנחיצות המיידית בקיומה של תחרות תוך־נמלית אפקטיבית, תוך הקמת רציפים פרטיים עתידיים מתחרים.

צלילה של 20% 
ברמת השירות

המשק הישראלי תלוי באופן מוחלט בנמלי הים מכיוון ש-99% מסחר החוץ של ישראל עובר דרכם. ממצאי דו"ח רשות ההגבלים התבססו אמנם על נתוני 2009 - אלא שניתוח שביצעה באחרונה רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, שבחן את מדדי רמת השירות בנמלי הים ב-2012, הצביע דווקא על דשדוש בתפוקות הנמלים - בעיקר בזו של נמל אשדוד, שסובל מעיצומים תכופים יותר לעומת הנמל הצפוני.

כך, למשל, בחן משרד התחבורה את רמת ההיענות של נמלי הים לביקושים לעבודה מצד הספנות, באמצעות הקצאת הצוותים ‏("ידיים"‏) של חברת הנמל לאוניות העוגנות בו. נתונים אלה העלו תמונה עגומה בכל הנוגע לפעילות המכולות, שאחראית לכ–60%–70% מהפעילות בנמלים.

בעוד שנמל אשדוד נדרש ב–2012 להקצות 17.5 צוותי עבודה בממוצע ליום, הוא הצליח להקצות רק 13.1 צוותים בלבד. זאת, לעומת הקצאה של 15 צוותים בממוצע ליום ב–2011 ‏(ירידה של 12%‏). העמידה של נמל אשדוד בביקושים לעבודה במכולות צללה לפיכך מ-94% ב-2011 ל-75% בלבד ב-2012 - ירידה של כ-20% בשירות.

מהנתונים עלה כי התפוקה לשעת עבודה בנמל אשדוד, רשמה ב–2012 ירידה של 10% במכולות, ושל כ-1% במטען כללי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו