בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הטעות הפוליטית הראשונה של לפיד

ההחלטה לקבוע את יעד הגירעון ל-2013 על 4.9% היא טעות קשה ביחסי ציבור וטעות קריטית מבחינה פוליטית ■ התוצאה: לפיד שיחק לידי ראש הממשלה ונאלץ להתקפל ולהוריד את יעד הגירעון ל-4.65% - וישראל ספגה נזק כלכלי ממשי ופגיעה באמינותה

101תגובות

ביום רביעי בערב, כאשר הועברה לממשלה הצעת ההחלטה של משרד האוצר בעניין יעד הגירעון לקראת ישיבת הממשלה היום, נקבע בה כי הגירעון ב-2013 יהיה 4.9%. ביום שישי בצהריים, כ-40 שעות לאחר מכן, הודיע משרד האוצר כי הוא משנה את דעתו, וכי בעצם יעד הגירעון יהיה 4.65%.

מה קרה בשעות האלה שהוביל לשינוי העמדה של האוצר? כמספר הנשאלים - כך מספר התשובות. לכולם ברור כי התרחשה בהן הטעות הפוליטית הגסה הראשונה של יאיר לפיד, ולכן כמעט כולם חומקים מאחריות לה.

מיכל פתאל

בתווך משתרעת עלילה פתלתלה, שכמעט כל דמויות המפתח במשק הישראלי משחקות בה תפקיד -  לפיד, בנימין נתניהו, סטנלי פישר, שלדון אדלסון, עופר עיני ושלי יחימוביץ'.

איך נולד המספר 4.9%? השערה אחת היא כי המספר נולד כתוצאה מעסקה בין יו"ר ההסתדרות עיני ללפיד, שבה יסכים עיני לקיצוצים משמעותיים בתנאי העסקתם של העובדים במגזר הציבורי, בתנאי שלפיד יגביל את היקף הקיצוצים באמצעות הגדלת יעד הגירעון.

מה שמחזק את ההשערה הזו הוא התמיכה המפתיעה שקיבל לפיד מיו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', לאחר הפרסום כי יעד הגירעון יועלה ל-4.9%, שהודיעה כי "לראשונה מאז שנכנס לתפקידו נוקט שר האוצר צעד נכון". עם זאת, אין להשערה הזו תימוכין נוספים.

השערה אחרת היא כי המספר הזה נולד משפיפות הרוח של משרד האוצר. תקציב 2013 אמור היה לגדול בכ-13.5 מיליארד שקל לעומת תקציב 2012. זהו גידול ניכר - אלא שממשלת ישראל התחייבה להוצאות נוספות של 30 מיליארד שקל.

היקף החריגה בהוצאה הוא יותר מכפול ממה שהתקציב מאפשר, והוא נובע מהוצאות שקשה מאד לרסן אותן - חינוך חינם מגיל שלוש, תנופת בנייה של כבישים ומסילות ברזל, הסכמי שכר ועוד.

נוכח הר ההוצאות, וכאשר מחצית מ-2013 כבר כמעט חלפה, באוצר - גורסת ההשערה הזאת - הרימו ידיים מהיכולת לרסן את החריגה ב-2013. המסר שעבר מהאוצר בשבועות האחרונים הוא "2013 היא שנה אבודה; הקרב הוא על הייצוב של 2014".

כל כך הרבה פעמים חזרו במשרד האוצר על המסר הזה, עד שבשלב מסוים חדלו שם מלייחס חשיבות כלשהי למספרים של 2013. אפילו גירעון של 4.9%, שכולם מעגלים אותו פסיכולוגית ל-5%, נתפש באוצר כבר כחסר חשיבות - העיקר שנתכנס ב-2014 לגירעון של 3%.

זאת היתה טעות קריטית ביחסי ציבור. זאת היתה טעות קריטית בבנייה של ציפיות כלכליות. זאת היתה בעיקר טעות קריטית מבחינה פוליטית.

היתממות היא קלף מנצח

מי ידע על המספר 4.9%? על כך יש מלחמת גרסאות. לפיד קיבל את ההחלטה על כניעה לגירעון של 4.9% - "שנה אבודה" וכו' - בתמיכה של מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, ואגף התקציבים במשרד האוצר.

עם זאת, יש טענה כי לא כל הנהלת האוצר היתה מצויה בסוד ההחלטה. גרוע מכך, ראש הממשלה נתניהו ונגיד בנק ישראל פישר גם הם לא היו בסוד ההחלטה. גם בנקודה הזו יש גרסאות סותרות. פישר ונתניהו ידעו כמובן שצפויה חריגה גדולה מאוד בגירעון ב-2013, "שנה אבודה" וכו'. עם זאת, ככל הנראה הם לא ידעו ולא הבינו עד כמה החריגה צפויה להיות גדולה - כלומר, המספר 4.9% כנראה לא עלה בפניהם קודם לכן.

יש במשרד האוצר מי שטוענים כיזו היתממות של השניים - הם הרי ציפו לגירעון גדול, ומה זה כבר משנה, עוד 0.3% לכאן או לכאן, אבל בפוליטיקה, היכולת להיתמם עשויה להיות קלף מנצח. גרוע מכל - חברות דירוג האשראי לא ידעו ככל הנראה על המספר 4.9%.

שוב, הן ידעו כי צפויה חריגה ענקית בגירעון ב-2013, וכי המאמץ הכלכלי של ישראל הוא לייצב את התקציב לקראת 2014. עם זאת, המספר 4.9%, שאצל כולם מצטלצל כמו 5%, כנראה לא עלה בפניהן.

בכך חטאה ישראל פעמיים: היא גם הצטיירה כחסרת אחריות בשל הגירעון הגדול, והיא גם הצטיירה כחסרת אמינות, משום שהפתיעה לרעה את חברות הדירוג. אחרי שנים ארוכות שבהן ישראל בנתה בעשר אצבעות את האמינות שלה מול חברות הדירוג - האירוע הנוכחי הוא סדק ראשון באמינות הזו. זה עלול להיות תקדים מסוכן.

הגירעון הגבוה ב-2013 לא היה ההפתעה היחידה שלפיד הכין לראש הממשלה. הפתעה נוספת היתה הפרסום ביום חמישי בדבר הפגישה של לפיד עם מו"ל עיתון "ישראל היום", שלדון אדלסון. כידוע, "ישראל היום" נחשב לעיתון הבית של ראש הממשלה, בעוד "ידיעות אחרונות" נתפס כעיתון הבית של לפיד.

האפשרות שלפיד יעביר לצדו את אדלסון - פטרונו של נתניהו - הדליקה את כל הנורות האדומות בלשכת ראש הממשלה. על רקע הנורות האדומות האלה, הטעות שעשה לפיד כשהפתיע בגירעון של 4.9% שיחקה הישר לידיו של ראש הממשלה.

נתניהו חיכה להזדמנות להתנשא מעל לפיד ולהצטייר כ"מבוגר האחראי", המחזיר את "הילד הסורר" לתלם. התגובה הקשה של חברות הדירוג ושל נגיד בנק ישראל העניקה לנתניהו את הרוח הגבית שנזקק לה: הוא הבהיר ללפיד שיעד גירעון של 4.9% לא יעבור אצלו. נקודה.

לפיד נשלח לעשות שיעורי בית. כך נולד המהפך - יעד גירעון של 4.9% שהצטמק בתוך יממה וחצי ל-4.65%. כדי להגיע לכך, משרד האוצר ייאלץ להקדים ולהעלות מסים כבר בחודשיים הקרובים. ככל הנראה, גם שינוי קל בתחזית ההכנסות סייע ליעד הגירעון לרדת.

יש שיגידו שבכך כלכלת ישראל ניצלה - ישראל הוכיחה נחישות לבצע מהלכים קשים כבר ב-2013, והתרחקנו מהרף הבעייתי של גירעון של 5%. יש שיגידו שזהו הפרש חסר משמעות, וכי כל המהומה היא רק תולדה של משחקים פוליטיים ושל רצון נתניהו לצבור נקודות על חשבון לפיד.

"פרדוקסלית", אומרים מקורבי לפיד, "האדם היחיד שאינו אשם בגירעון של 2013 חוטף את כל האשמה, ואילו מי שהיו שם כשהתקבלו ההחלטות על התחייבויות של 30 מיליארד שקל - הנהלת האוצר, נגיד בנק ישראל ובעיקר ראש הממשלה - הם המאשימים".

מקורבי לפיד צודקים, אבל זה לא חשוב. לפיד הצליח לשחק לידי ראש הממשלה, ובכך עשה את הטעות הפוליטית הגסה הראשונה שלו. המצער הוא שבדרך ספגה ישראל נזק כלכלי ממשי. בין שהגירעון יהיה גדול יותר או קטן יותר - הנזק לאמינותה של ישראל מול חברות הדירוג כבר נגרם.

עם זאת,זהו נזק בר תיקון, אם ישראל תעמוד במילתה ולא תחרוג מיעד גירעון של 3% ב-2014. זהו עתה מבחנם של הממשלה ושל שר האוצר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו