בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפיד מקדם תקציב של גזירות קלות לביצוע והתחמקות מעימותים

ההקדמה לספר התקציב מכתירה את תקציב 2013-2014 כ"תקציב של תקווה" ■ בפועל, מהלכים לשינוי עומק בסדר העדיפויות הכלכלי נעלמו, ומשמעות צעדי המיסוי שנבחרו היא פגיעה קשה ביותר במעמד הביניים ובשכבות החלשות

65תגובות

ספר התקציב שפירסם משרד האוצר כולל הקדמה, שנכתבה ככל הנראה על ידי השר החדש, יאיר לפיד - או לפחות בהשראתו. ההקדמה נפתחת בהצהרה כי "תקציב המדינה אינו עוסק רק במספרים, בקיצוצים, במסים וברפורמות. אלה הם הפרטים הקטנים המרכיבים תמונה גדולה בהרבה. תקציב שעומדת מאחוריו תפישת עולם אמיתית ייהפך למורה דרך, לכלי המגדיר סדרי עדיפויות, למעצב של חברה אנושית".

"מחד, מכיל התקציב את הקיצוץ הגדול בתולדות המדינה", נכתב בהקדמה. "זהו קיצוץ כואב, שנועד להחזיר את ישראל למסלול של ריסון פיסקלי. מאידך, זהו תקציב של תקווה. הוא מתקן עיוותים מבניים של עשרות שנים, יוצר תחושה של שוויון ומכוון לטובת האדם העובד". בהמשך, נעשה ניסיון, מאולץ משהו, לתאר את החזון העומד מאחורי הטבלאות.

אבל המלים החגיגיות בהקדמה אינן חושפות את התמונה המלאה של הקיצוצים הקשים הנכללים בספר התקציב - ומתעורר גם ספק עד כמה עומדות מאחורי התוכניות המפורטות בו כוונות לחולל שינוי לטווח ארוך. העלאות המס שמתכנן האוצר, למשל, מבוססות על פתרונות קלים - כמו העלאת מע"מ ב–1%, העלאת מס הכנסה ב–1.5% בכל מדרגות השכר או הטלת מס רכישה על דירה יחידה. לצדן מופיעות העלאות מסים שוליות יחסית, על מוצרי יוקרה כמו סיגרים וטלוויזיות בגודל 50 אינץ'. לעומת זאת, האוצר עדיין נמנע מהטלת מס על ירושות ומתנות, שקיים במדינות מתקדמות רבות.

משמעות צעדי המיסוי שבהם בחר האוצר היא פגיעה קשה ביותר בשכבות הביניים ובשכבות החלשות, לצד פגיעה סמלית בלבד בשכבות החזקות. מהלכים לשינוי עמוק בסדר העדיפויות הכלכלי - כמו ביטול פטורים ממע"מ על ירקות ופירות או באילת וביטול הפטור ממס על קרנות השתלמות - התנדפו עם ההתקדמות בגיבוש התקציב.

לפיד לא עמד בלחצים של גופים אינטרסנטיים שונים, כמו ההסתדרות, לובי משווקי הפירות והירקות, והסוחרים באילת - על אף עמדות הצוות המקצועי באוצר וכלכלנים במשק. הפטור היחיד שבוטל הוא ממע"מ על שירותי תיירות, משום שלובי התיירות חלש יותר - אבל גם בנושא זה טרם נאמרה המלה האחרונה.

חלק מהעלאות המס יבוצע כבר במהלך 2013, כדי לסגור את הבור בקופת המדינה כבר השנה. סך גזרות המסים בתקציב 2013–2014 יהיה כ–13.4 מיליארד שקל - במטרה לסגור את הבור הענק. לפי תוכניות האוצר, המע"מ יועלה ביוני 2013 מ–17% ל–18%; מס הכנסה יעלה בינואר 2014 ב–1.5% בכל מדרגות השכר, כך שמס ההכנסה השולי יהיה 49.5%; מס החברות יעלה מ–25% ל–26%.

בכלל העלאות המסים נמצאת שורת העלאות מס על מוצרי יוקרה ומוצרים נוספים, בהם העלאת מס על כלי רכב שמחירם גבוה מ–300 אלף שקל; אופנועים וקטנועים כבדים; מטוסים פרטיים ויאכטות; אופנועי ים; טרקטורונים; רכבי שטח; טרקטורי בנזין; ג'קוזי; סיגרים; מקררים גדולים זוללי אנרגיה; מסכי פלזמה מעל 50 אינץ'; פרוות; ריהוט עתיק; טבק לגלגול; ופילה קפוא של אמנון מצופה, מתובל או מעובד אחרת. תקרת הפטור על רווח מהימורים או הגרלות תורד ל–5,000 שקל.

ארבע שנים 
של גירעון גבוה

בהסברים לתקציב מופיעה פסקה חריפה ומדאיגה, שמעידה על עומק החשש מפני הגירעון הענק בתקציב וההאטה בהכנסות המדינה ממסים: "לפי הערכות בנק ישראל ומשרד האוצר, צפוי כי במהלך העשור הקרוב ישראל תתקשה לעמוד ביעד הגירעון, אשר מביא לצמצום החוב הממשלתי. בהתאם לכך, מתחדד הצורך במיצוי יכולות הגבייה של גופי הממשלה בכלל ורשות המסים".

בהמשך להפחתת דירוג האשראי של ישראל בשבוע שעבר על ידי סוכנות הדירוג S&P, נטען בהסבר כי "גירעון תקציבי דומה לזה שנרשם בשנה האחרונה והמשך סטייה מכלל תקרת הגירעון הקבוע בחוק לא יאפשרו בשנים הבאות הפחתה של יחס החוב־תוצר, ויובילו לפגיעה חמורה באמינותה הפיסקלית של הממשלה".

אתמול פירסם האוצר נתונים המעידים על עומק הגירעון שמצטבר בינתיים בקופת המדינה. באפריל היה גירעון של כ–3 מיליארד שקל בפעילות התקציבית של הממשלה. בארבעת החודשים הראשונים של 2013 הסתכם הגירעון הממשלתי ב–7.7 מיליארד שקל, לעומת 4.4 מיליארד שקל בלבד בתקופה המקבילה ב–2012. הגירעון המצטבר בתקציב ב–12 החודשים האחרונים היה 42.3 מיליארד שקל, שהם 4.5% תוצר.

סך גביית המסים באפריל היתה 18.5 מיליארד שקל, לעומת 17 מיליארד באפריל 2012 - עלייה ריאלית נאה של 7.7%. בינואר־אפריל הסתכמה גביית המסים ב–75.9 מיליארד שקל - עלייה ריאלית מתונה בלבד של 0.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נתוני המגמה בהכנסות מראים כי בחודשים האחרונים ניכרת מגמת ירידה בהכנסות ממסים ישירים, ומגמת עלייה בהכנסות ממסים עקיפים.

התקציב לחמשת החודשים האחרונים של 2013 מבוסס על יעד גירעון גבוה מאוד, של עד 4.65% תוצר, כלומר, גירעון של עד 47 מיליארד שקל. יעד הגירעון ל–2014 הוא כבר שפוי יותר, של 3% תוצר, או כ–31 מיליארד שקל, בהנחה כי הצמיחה הריאלית תהיה 3.3%.

לדברי האוצר, "על אף הנתונים המקרו־כלכליים החיוביים, בשנתיים האחרונות נרשמה הרעה משמעותית ביציבותה הפיסקלית של ישראל. משמעות הדבר היא שעל אף ההתאוששות המהירה מהמשבר והצמיחה הגבוהה 
ב–2010–2011, ישראל נמצאת כבר ארבע שנים רצופות עם גירעון תקציבי גבוה של יותר מ–3% תוצר, רמה שתקשה על יכולת התגובה של הממשלה במקרה של משבר כלכלי נוסף. מאחר והמשק נמצא במצב הקרוב לתעסוקה מלאה, הגירעון התקציבי הקיים משקף גירעון מבני גבוה, ולא גירעון הנובע ממחזור עסקים שלילי.

האוצר מדגיש כי נדרש קיצוץ חד בהוצאות הממשלה וגידול משמעותי בנטל המס בתקציב 2013–2014, כדי למנוע את הידרדרות המשק למשבר חמור, ומזהיר כי "חריגה מתמשכת מהיעדים הפיסקליים תביא בסופו של דבר לפגיעה באמינותה התקציבית של הממשלה, לגידול בעלויות המימון של המגזר הציבורי ושל המגזר העסקי, ולפגיעה בצמיחה וברווחת האזרחים".

מעודדים יציאה לעבודה

תקציב המדינה לחמשת החודשים האחרונים של 2013 יהיה גדול ב–7% ריאלית מתקציב 2012 - שיעור הגידול הריאלי הגבוה בעשור האחרון. זה שיעור הגידול הריאלי השנתי הגבוה ביותר בין מדינות OECD. תקציב המדינה נטו ל–2013 יהיה 388.3 מיליארד שקל במחירי 2012. תקציב 2014 נטו יחצה לראשונה בתולדות ישראל את גבול ה–400 מיליארד שקל - ויהיה 408 מיליארד שקל במחירי 2012. הגידול הגבוה גרם לכך שהחריגה בגירעון, 4.65% תוצר, גירעון של 47 מיליארד שקל, תהיה הגבוהה ביותר בתולדות ישראל.

מנתונים שפירסם האוצר עולה כי בתקציב המדינה החדש ל–2013 האוצר ביצע קיצוץ של 7 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה, ובתקציב ל–2014 בוצע קיצוץ גבוה במיוחד של 18 מיליארד שקל בהוצאות. נטל המס ב–2013 יגדל ב–4–5 מיליארד שקל וב–2014 ב–17 מיליארד שקל לעומת 2012. האוצר קובע כי ללא הקיצוץ בצד ההוצאות והעלאת נטל המס, קיים חשש כי הגירעון בתקציב השנה יגיע ל–5.5% תוצר.

באוצר אומרים כי הקיצוץ בהוצאות והעלאות המסים נקבעו בהתאם לשיקולי יעילות כלכלית, תרומה לצמיחה, תרומה לחיזוק אוכלוסיות חלשות וצמצום פערים - אך מדגישים כי "היקפן הגדול של ההתאמות הנדרשות מחייב את הממשלה לנקוט גם בצעדים אשר אינם עולים בקנה אחד עם הפרמטרים הללו".

ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, גל הרשקוביץ, אמר כי "תקציב 2013–2014 הוא תקציב קשה. נדרשנו להחלטות כואבות. הנחתה אותנו ההנחה שאסור לנו לאבד את השליטה על הגירעון, לכן ביצענו את ההתאמות. איבוד שליטה היה מביא לאובדן האמינות שלנו כלפי חוץ וכלפי פנים, לפגיעה בצמיחה, למשבר פיננסי, לאיבוד מקומות עבודה ולהגברת אי־השוויון במשק". לדברי הרשקוביץ, תקציבי החינוך, התעסוקה, התחבורה ציבורית והתשתיות גבוהים יותר מאלה של 2012. הרשקוביץ מדגיש כי חרף הקיצוצים הגדולים בתקציב, תקציב 2013 יהיה גבוה בצד ההוצאות מתקציב 2012 ותקציב 2014 יהיה גבוה מתקציב 2013 - מה שיגדיל את השירותים לאזרח.

בנוגע לקיצוץ החד בקצבאות הילדים, ל–140 שקל לכל ילד, טוען הרשקוביץ כי הקצבאות לא נועדו לטפל בעוני. הדרך נכונה לטפל בעוני, לדבריו, היא עידוד מי שיכול לעבוד לצאת לעבוד, ואת זה עושה התקציב החדש וחוק ההסדרים - באמצעות שורת תמריצים ליציאה לעבודה, כמו קורסים להכשרה מקצועית, מעונות לילדים לגל הרך ומס הכנסה שלילי.

40 מיליארד שקל לתשלומי ריבית

אחרי תקציב הביטחון, תשלומי הריבית של מדינת ישראל על חובותיה, הם הסעיף השני בגודלו בתקציב המדינה. אלה יסתכמו השנה ב–39.4 מיליארד שקל, וירקיעו בשנה הבאה ל–41.3 מיליארד שקל. המדינה תעביר השנה, בהתאם להסכמים קיימים, 31.8 מיליארד שקל מהתקציב לביטוח הלאומי, כדי שיוכל לעמוד במשימות שהוטלו עליו. ב–2014 יגדל הסכום מעט ל–32.4 מיליארד שקל.

תקציב משרד החינוך ל–2013 ו–2014 יהיה 41.8 ו–44.1 מיליארד שקל בהתאמה, והוא הגבוה ביותר מבין תקציבי הממשלה אחרי תקציב הביטחון. תקציב ההשכלה הגבוהה השנה ובשנה הבאה הוא 8.7 ו–9 מיליארד שקל, בהתאמה. תקציב משרד הבריאות השנה יגיע ל–22 מיליארד שקל ובשנה הבאה ל–22.7 מיליארד שקל. תקציב משרד הרווחה ב–2013 יהיה 5 מיליארד שקל, וב–2014 הוא יהיה 5.1 מיליארד שקל. במשרדי הממשלה יועסקו 96,661 עובדים ב–2013, ו–97,360 עובדים ב–2014.

במסגרת אישור התקציב ביום שני הקרוב, תאשר הממשלה הצעת חוק הקובעת כי הצעת חוק שהוגשה לכנסת שלא על ידי הממשלה ושעלותה התקציבית 50 מיליון שקל ויותר בשנת תקציב, והממשלה לא הסכימה לעלותה הכספית, תתקבל בכנסת רק ברוב מוחלט של חברי הכנסת.

הח"כים צפויים לבטל חלק מהגזירות בתקציב

הצעת התקציב והגזירות שהציג שר האוצר, יאיר לפיד, צפויות לעבור מקצה שינויים בממשלה ובכנסת. מקורות בכנסת העריכו כי ההצעה להעלות את מס הכנסה ב–1.5% בכל המדרגות, למשל, לא תאושר על ידי הכנסת. לא מן הנמנע כי ההעלאה במס הכנסה תיקבע על 1% ותחול רק על מי שמשתכר יותר מ–15 אלף שקל בחודש. כמו כן, ההצעה לבטל סבסוד לצהרונים צפויה להידחות.

הממשלה תקיים דיון ראשוני בתקציב ביום שני הקרוב, והוא צפוי לגלוש ליום שלישי, ערב חג השבועות. הצעת התקציב והצעת חוק ההסדרים תוצג לכנסת עד 10 ביוני. לאחר שיאושרו ההצעות בקריאה ראשונה, הן יועברו להמשך הליכי החקיקה. רוב הסעיפים יועברו לוועדת הכספים. הכנסת צריכה לאשר את חוק התקציב וחוק ההסדרים עד 31 ביולי 2013.

ביקורת חריפה נמתחה, הן בקואליציה והן באופוזיציה, על חלק מההצעות. כמה ח"כים בקואליציה הודיעו שיפעלו לשנות את חלקן. חלק מהח"כים תובעים לבטל חלק מהגזירות, להעלות את שיעור המס על החברות הגדולות ועל העשירים ועוד.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי ‏(הבית היהודי‏), מתח גם הוא ביקורת על הצעת התקציב ואמר כי "הפגיעה במעמד הביניים היא קשה. אני מצפה מידידי שר האוצר, שלו נתונה הערכתי הרבה, להציג בפנינו כיוונים חדשים". סלומינסקי שאל מדוע בחרו במשרד האוצר להעלות את מס ההכנסה על כל האוכלוסייה, במקום לקחת "מאותן חברות שמקבלות ממדינת ישראל הון עתק מתחכומי מס".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו